להשאיר מאחור, להניח בצד, לשים במרכז

להשאיר מאחור
להשאיר את זה מאחור.
היה. עבר. הלאה.
לא להיתקע. לא לסחוב את זה.
לקחת מזה את מה שאפשר ולהמשיך.
להתרכז בדבר החדש שנמצא כאן ועכשיו.
לסגור את זה.

הפגישה של לפני שעה,
הסדנה של אתמול,
שיחת הטלפון שהקפיצה אותי,
האירוע משבוע שעבר,
ההחלטה שכבר התקבלה.

**
להניח בצד
להניח את זה בצד לזמן מה.
להתרכז במשהו האחר שנוכח כרגע,
ואז לחזור ולהמשיך עם זה.
לא לשכוח את זה וגם לא להתעסק בזה עכשיו.
הנושא פתוח ויטופל בהמשך.
להשהות את זה זמנית.

הנושא שעדיין לא פתור ושמתוכנן להיסגר במהלך הערב.
העבודה שטרם עשיתי ושאגיע אליה בהמשך.
התשובות שאמורות להגיע בכל רגע.

**
לשים במרכז
לשים את הנושא החשוב במרכז.
לדבר את מה שמשפיע ולא מדובר.
להפסיק ללכת מסביב.
לפתוח את זה.

המשוב שחשוב לי לתת או לקבל ממך.
הנקודה המשמעותית והמורכבת.
הדבר שמעורר את הקושי.
העניין שאני מחזיק בבטן כבר תקופה.

**
אנרגיה עצומה מתבזבזת
על היתקעות בעבר,
על ניסיון להחזיק הרבה כל הזמן,
על בריחה והימנעות ממה שבאמת חשוב.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

עניין, יכולת, רצון, מחויבות

עניין, יכולת, רצון, מחויבות
ארבעה דברים שונים שאנשים נוטים לבלבל ביניהם.

**
המון דברים מעניינים אותנו. המון עניינים מושכים את תשומת ליבנו.
הרבה מאוד דברים אנו יכולים לשנות. להרבה מאוד עניינים אנו יכולים לתרום.
הרבה דברים אנו רוצים לשנות. על הרבה עניינים אנו רוצים להשפיע.
למעט דברים, עניינים ונושאים אנו מחויבים.
מתוך מעט הדברים שאנו מחויבים להם,
מעט מאוד חשובים באמת.
אם בכלל.

**
כשעניין, יכולת ורצון פוגשים מחויבות,
אפשר להתחיל לחגוג.

בגדול.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

כשאמרת לי אתמול באמצע המפגש ש…

כשאמרת לי אתמול באמצע המפגש (בחדר מלא ברופאים ובאחיות) ש…

"הסדנה תיאורטית ולא רלוונטית,
הדוגמאות שטוחות מדי ולא מתאימות,
ועבודת ההכנה שלי לא מספקת"

יכולתי לשפוט אותך,
להאשים אותך,
להסביר לך,
לשכנע אותך,
לתקוף,
להתקפל,
להצטדק,
לקפוא,
ולהלקות את עצמי.

**
ויכולתי גם לשמוע את המצוקה שלך.
את האינטנסיביות הגדולה שאתה נמצא בה.
את המחירים שאתה כנראה משלם.
את חוסר האונים שלך אל מול מצבים שאולי אין להם פתרון מיידי.
את התסכול מכך שהסדנה (לפחות עד כה) לא נותנת מענה לצרכים חשובים שלך,
את חוסר השקט על כך שבזמן שאתה נמצא כאן אינך עושה דברים חשובים אחרים.

**
כשאמרת את מה שאמרת, יכולתי בקלות להפוך אותך לאויב שלי,
לספר לעצמי סיפורים עליך, לצאת למלחמה בך או לנתק מגע.

ויכולתי גם לרצות להבין אותך יותר.
לזכור שאולי מה שאמרת, הוא יותר שלך ועליך ופחות שלי ועלי.

יכולתי להעריך ולכבד את הכנות, האומץ והמוכנות שלך,
לשתף במה שאתה חושב, מרגיש וחווה.

**
מרגש לחוות כל פעם מחדש,
את העוצמה של כוונה מדויקת ונוכחות מלאה,
ולראות את ההשפעה המיידית של הקשבה אמפטית עמוקה.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

שני מצבים שונים

במצבים מסוימים,
לאנשים יותר חשוב להשמיע מאשר להישמע.
להיראות מאשר להיות מובנים.
במצבים כאלו הקשבה תיתן מענה חלקי ולא מספק לצרכים החשובים שלהם.

**
במצבים רבים,
נדמה לנו שלאנשים מסוימים יותר חשוב להשמיע מאשר להישמע.
להיראות מאשר להיות מובנים.
השיפוטים שלנו באותם מצבים על אותם אנשים
מונעים מאתנו לראות, לשמוע ולהבין אותם.
גם כשאנחנו בטוחים שאנחנו מצליחים.

**
באיזה משני המצבים את/ה נמצא/ת עכשיו…?

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

אותן פעולות, תוצאה אחרת לגמרי

12:6X2=4
12:6X2=1

אותן ספרות,
אותן פעולות,
סדר שונה,
תוצאה אחרת לגמרי.

**
להבין לפני להסביר <> להסביר לפני להבין.

עצה אחרי אמפטיה <> עצה לפני אמפטיה.

אותן מילים,
אותן פעולות,
סדר שונה,
תוצאה אחרת לגמרי.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

עכשיו פחות מתאים

עכשיו פחות מתאים.
סוף יוני.
מסיבות סיום בבתי הספר, בגנים ובחוגים.

גם יולי לא משהו.
חופש גדול.
וחם. חם מדי.

ועל אוגוסט בכלל אין מה לדבר.
החודש של אחרי הקייטנות.
והחופשה משפחתית.

בשבועיים הראשונים של ספטמבר חוזרים ללימודים.
התארגנות על מסגרות חדשות.
ימים ראשונים של תחילת שנה.

השבוע השלישי של ספטמבר זה כבר ראש השנה.
ואז כיפור, סוכות, שמחת תורה.
עד אמצע אוקטובר.

**
בקיצור, עכשיו פחות מתאים…
וגם אחר- כך.
אולי באמצע אוקטובר.
אולי…
כשנגיע נראה …

**
או ש…
עכשיו זה הזמן.
בדיוק עכשיו.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

תפסיקי לאכול את עצמך

נפגשנו לראשונה בדיוק לפני ארבע שנים,
יוני 2013, מלון הרודס בתל אביב, בכנס של גיל פרץ.
התיישבנו לצד אותו שולחן
באולם ובו עשרות רבות של משתתפים.
לאחר סבב הכרות קצר, ממש בתחילת היום,
גיליתי שאפרת עוסקת בענייני תזונה.
תחום חשוב ודי רחוק ממה שאני עוסק בו.
תחום שפחות מעסיק אותי.
כך לפחות חשבתי בתחילה…

עם הזמן, הקשר שהתפתח וההכרות שהעמיקה
הבנתי שהעבודה שאפרת ואני עושים
היא במידה רבה אותה עבודה,
המבוססת על אותם עקרונות מרכזיים.
אמנם, בצורות שונות ובסביבות שונות,
אך המהות היא אותה מהות:

שנינו עוסקים במערכות יחסים.
מערכות יחסים המבוססות על כבוד, אמון וקבלה.
שנינו עוסקים בתקשורת ובהקשבה.
תקשורת מקרבת, הקשבה אמפטית וסקרנית.
שנינו עוסקים בלקיחת אחריות ובבחירה:
על המחשבות, המילים, ההחלטות והפעולות שלנו.
שנינו נוגעים בכא"בים (כעס – אשמה – בושה) –
בתשומת הלב לנוכחות שלהם בחיינו, ובהשפעה שלהם על מעשינו.
את שנינו מעסיק החינוך שקיבלנו ו-"האילופים" שעברנו,
הנוכחים מאוד בחיינו ומשפיעים על ההתנהלות שלנו.
שנינו מלווים אנשים בתהליכים ובמסעות שלהם,
עבור שנינו העבודה שלנו היא גם זכות גדולה
וגם אחד הדברים שהכי ממלאים אותנו.

המהות היא אותה מהות, העקרונות המרכזיים דומים מאוד.
ועם זאת, יש שוני בעבודה שלנו:
אפרת קלודין מתמקדת במערכות יחסים עם הגוף ועם אוכל,
אני מתמקד במערכות יחסים עם עצמנו ועם אחרים.
אפרת מלווה בעיקר נשים ונערות,
אני עובד בעיקר עם מנהלים ומנהלות, ארגונים, צוותים וחברות.

**
השבוע אפרת העלתה סדרה ובה ארבעה סרטונים מושקעים
הנוגעים בתזונה ובמערכות היחסים עם הגוף שלנו.
כל סרטון הוא באורך של כ-20 דקות.
בין היתר היא נוגעת בתחומים הבאים:
– מדוע דיאטות לא עובדות.
– מה גורם לנשים רבות לאכול הרבה יותר ממה שהן רוצות.
– מחשבות אוטומטיות המנהלות את האכילה ואיך להשתחרר מהן.
– מפת דרכים לאכילה אינטואיטיבית בריאה.
– כיצד לייצר מערכת יחסים מיטיבה עם הגוף ועם אוכל.

ניתן ומומלץ לצפות בסרטונים בחינם מהקישור הבא.

**
כשאפרת ואני דיברנו לפני מספר שבועות,
היא סיפרה לי שהיא בחרה לקרוא לתכנית הזו "להפסיק לאכול את עצמך".

"שם מדהים", אמרתי לה, "קולע בול !"
"לא סתם אתה אוהב אותו", היא חייכה,
"הצעת לי אותו כבר אז באותו כנס כשנפגשנו לראשונה".

וואוו… שכחתי מזה לגמרי…
מרתק איך תנועה נוצרת.
איך דברים מתפתחים ומתרחשים.

הנה שוב הקישור לסדרת הסרטונים של אפרת.

**
השבוע בחרתי להקדיש את הפוסט הנוכחי לאפרת ולסרטונים שלה.
אולי בגלל שזו אפרת.
אולי בגלל הנושא והחשיבות שלו.
אולי בגלל סיבה אחרת…

חידוד כוונה, רגע לפני שליחה:

הלוואי שבזכות המסר הזה,
בצורה ישירה או עקיפה
(מוזמנים להעביר הלאה…)
נשים (ואולי גם גברים…) שזה מתאים להן,
תתחברנה לאפרת ולעבודה שלה.

הלוואי שבזכות החיבור עם אפרת ועם העבודה שלה,
עוד ועוד נשים (לפחות אחת…)
תחווינה חיבור עמוק עם עצמן ועם גופן,
חיבור שיגרום להן להרגיש טוב יותר
וישפר את איכות חייהן,
בקצב ובצורה שמתאימים להן,
בדרך מדויקת המשרתת את הטוב העליון שלהן.

הלוואי שבזכות השינוי שאותן נשים יעברו,
יושפעו חייהם של ילדים, אנשים ומשפחות
וייזרעו זרעים של ריפוי, קבלה, שקט, שמחה ואהבה.

אמן.

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר.

 

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

זה שאמרו לך את מה שאמרו לך…

זה שאמרו לך את מה שאמרו לך,
לא אומר שמי שאמר את זה באמת חושב כך או מתכוון לזה.

וגם אם הוא חשב כך או התכוון לזה באותו רגע,
זה לא אומר שהוא חושב כך או מתכוון לזה בדרך כלל.

וגם אם הוא חושב כך או מתכוון לזה בדרך כלל,
זה לא אומר שזו "האמת" או "המציאות".

זו בסך הכול המחשבה שלו,
נקודת המבט שלו, האמונה שלו
לא מעבר לכך.

**
אם זה פוגע בך, כואב או מפריע לך,
כנראה שגם בך יש מחשבה או אמונה כזו.
על עצמך.

בהיעדר ביקורת פנימית,
ביקורת חיצונית היא רק משוב.

**
אפילו מחשבה כזו שלך על עצמך,
לא הופכת את זה ל"נכון".
זו בסך הכול עוד נקודת מבט או אמונה,
שגם היא אינה "האמת" או "המציאות"…

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

יעילות ואוטומציה

הטכנולוגיה מאפשרת לשלוח הודעה אחת למאה אנשים שונים בלחיצת כפתור.
זה נשמע יעיל.
לעתים זה אפילו יעיל.
אבל לא תמיד.

לפעמים יותר יעיל לשלוח בדיוק את אותה הודעה
באופן אישי מאה פעמים למאה אנשים שונים.

והכי פחות יעיל זה לשלוח מאה הודעות אישיות שונות למאה אנשים שונים.
או אולי הכי יעיל.
תלוי מה מנסים לעשות ולאן מכוונים.

**
אנשים הם לא רובוטים.
ליחס אישי אין תחליף.
מערכת יחסים חיונית לעשייה.
יעילות ואוטומציה הם שני דברים שונים.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

אתמול, אי שם במרכז הארץ

אתמול, אי שם במרכז הארץ,
מורה אחת, בתיכון אחד,
נפרדה באופן אישי מעשרות תלמידיה
כשהפתיעה אותם במכתב אישי מעוצב
עם רשימת התכונות הייחודיות שהיא רואה ומעריכה
בכל אחד ואחת מהם.

**
אולי זה מסביר חלק מהסיבה
לנוכחות המלאה בכיתתה לאורך השנה
לרעב ללמידה ולאהבת המקצוע שיש לתלמידיה…

וכל זאת,
עם אותו שר,
עם אותה מערכת,
עם אותה משכורת,
ועם אותם בני נוער,
שקוראים עליהם כל כך הרבה בעיתונים
וששומעים עליהם בלי סוף בחדשות.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter