הייעוד הנשמתי שלך

מעניין ש"הייעוד הנשמתי" שלך
שלשמו הגעת לכדור הזה
ושאותו אתה מחפש
או שאותו את מנסה להגשים,
יכול להשתנות כל מספר שנים
או להופיע ולהיעלם אחת לכמה חודשים,

בעוד שדברים "פשוטים" ויומיומיים
כמו לאהוב לבשל
או לאהוב לקרוא
או לאהוב ספורט
או לאהוב את העבודה שלך
או לאהוב את המשפחה שלך
יכולים ללכת אתך כבר כמה עשורים
או להיות אתך כל ימי חייך.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

יש לנו מספיק

יש לנו מספיק

זה פחות עניין של כמה יש לנו
ויותר עניין של מה אנחנו עושים
ואיך אנחנו משתמשים במה שיש לנו.

**
יש לנו מספיק.
יש לנו מספיק זמן.
יש לנו מספיק כסף.
יש לנו מספיק בריאות.
יש לנו מספיק משאבים.
יש לנו מספיק אנרגיה פיזית.
יש לנו מספיק יכולות מנטליות.
יש לנו מספיק חופש ואפשרויות בחירה.

**
יש לנו מספיק.
העניין הוא לא איך אנחנו יכולים להשיג עוד או יותר.
העניין הוא לא כמה יש לנו בהשוואה לאחרים.
העניין הוא מה אנחנו עושים עם מה שיש לנו.
איך אנחנו משתמשים בזה.
לאן אנו לוקחים את זה.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

יכול להיות

יכול להיות
שאם לכל אחד מהאנשים
על הכדור הזה
היה לפחות אדם אחד
שישאל פעם ביום "מה שלומך?"
מתוך אכפתיות אמתית

ופשוט יקשיב בעניין
במשך שתי דקות
באמפטיה ובאהבה
בלי להיבהל,
או לנסות לעזור,
או לשפוט,
או להזדהות,
או לרחם,
או להתערב,

אז חלק גדול
מהמלחמות,
ומהבדידות,
ומהבלבול,
ומהסבל,
היה נחסך.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

איך עושים משהו במשך 30 ימים ברציפות?

איך עושים משהו במשך 30 ימים ברציפות?
עושים אותו רק ביום אחד.
ואז רק ביום אחד נוסף.
וכך הלאה במשך שלושים ימים.

**
איך עושים משהו במשך שנה שלמה ברציפות?
עושים אותו רק ביום אחד.
ואז רק ביום אחד נוסף.
וכך הלאה במשך שנה.

**
אין דבר כזה שלושים יום.
אין דבר כזה שנה שלמה.
יש רק את היום.
רק את היום.
רק היום.
רק היום.

**
חוק השדה:
מה שאנחנו מגדלים-מטפחים-מנכשים-מסלקים כל יום,
קובע איך תיראה הגינה שלנו.
מה שאנחנו מתכוונים-חושבים-אומרים-עושים כל יום,
קובע איך יהיו החיים שלנו.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

מקומות "אמיתיים"

מקומות "אמיתיים"

יש הרבה על "הצלחת".
יש הרבה מה להפסיד, והרבה מה להרוויח.
אי-וודאות. מתח. קושי.
מה שאנחנו עושים משנה.
הדרך שבה אנו חושבים ומתקשרים משנה.
אפשר לחשוב על מה שאפשר לעשות, או על מה שאי אפשר.
אפשר להתמקד במה שבשליטתנו, או במה שאינו בשליטתנו.
אפשר לחשוב על חצי הכוס המלאה, או על חצי הכוס הריקה.
אפשר לפעול מתוך אהבה, או מתוך פחד.
אפשר לפעול מתוך חמלה, או מתוך כעס.
אפשר לקחת אחריות, או לברוח ממנה.
אפשר להתקרב, או להתרחק.
אפשר לגדול, או להתכווץ.
מקומות "אמיתיים".
זמן אמת.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

תודעת גן

"אפשר לדמות תודעה של אדם לגן, אשר אפשר לטפחו בתבונה או להניח לו לגדול פרא.
אך בין שיטופח ובין שיוזנח – משהו חייב לצמוח בו.

אם יוטמנו בו זרעים חסרי ערך,
הרי הוא יצמיח שפע של עשבים שוטים אשר יוציאו את זרעיהם אליו וימשיכו לייצר ממינם.
כמו שגנן מטפח את חלקתו,
משגיח שלא תוציא עשבים שוטים ומגדל פרחים ופירות הדרושים לצרכיו,
כך צריך אדם להשגיח על גינת תודעתו,
לבער ממנה את כל המחשבות הרעות, חסרות התועלת והלא-טהורות,
ולטפח בשאיפה לשלמות את הפרחים והפירות של מחשבות טובות, מועילות וטהורות.

התמדה בתהליך זה מגלה – במוקדם או במאוחר – שהוא הגנן אשר מושל בנפשו ומכוון את חייו.
הוא גם חושף, בתוך עצמו, את ליקויי המחשבה, ומבין במידה גוברת והולכת של דיוק
כיצד כוחות המחשבה ומרכיבי התודעה פועלים בעיצוב האופי, הנסיבות והגורל.

מחשבה ואופי חד הם, וכיוון שאופי יכול להיחשף ולגלות את עצמו רק דרך סביבה ונסיבה,
הרי תנאי חייו החיצוניים של אדם תמיד יימצאו ביחס ישר למצבו הפנימי.
אין פירושו של דבר שנסיבות חייו של אדם בזמן נתון כלשהו הן אות לאופיו הכולל,
אלא שנסיבות אלו קשורות קשר עמוק כל כך עם כמה מרכיבי מחשבה חיוניים בתוך עצמו,
כך שלעת עתה הן הכרחיות להתפתחותו."

~ ציטוט מתוך "אדם כיציר מחשבותיו" מאת ג'יימס אלן

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

ארבעה סיפורים אמיתיים על תקווה

לעולם לא אומר משהו שלא יוכל להיחשב כדבר האחרון שאמרתי

בנג'מין זאנדר הינו מנצח, מרצה, סופר ואדם מעורר השראה.
בפברואר 2008 הוא העביר הרצאת TED בת כעשרים דקות 
שתורגמה לארבעים וחמש שפות ונצפתה ע"י מיליוני אנשים ברחבי העולם.
הנה תמלול החלק האחרון של אותה הרצאה מרגשת (ההרצאה המלאה בקישור הבא):

מה שאנו אומרים באמת משפיע.
המילים שיוצאות מפינו משנות.
למדתי זאת מאישה ששרדה את אושוויץ,
אחת מהניצולות הבודדות.
היא הלכה לאושוויץ כשהיתה בת 15,
אחיה היה בן 8, הוריה אבדו.
והיא סיפרה לי זאת.
היא אמרה:
"היינו ברכבת לאושוויץ ואני הבטתי למטה,
וראיתי שנעליו של אחי נעלמו.
ואמרתי, 'איזה טיפש. למה אינך שומר על הדברים שלך, אלוהים אדירים!'
כמו שאחות גדולה מדברת אל אחיה הקטן.

למרבה הצער, זה היה הדבר האחרון שהיא אמרה לו,
כי היא לא ראתה אותו שוב. 
הוא לא ניצל.
אז כשהיא ניצלה מאושוויץ, היא נדרה נדר.
כך היא סיפרה לי.
היא אמרה: "יצאת מאושוויץ אל החיים ונדרתי נדר.
והנדר היה שלעולם לא אומר משהו 
שלא יוכל להיחשב כדבר האחרון שאמרתי."

האם אנו יכולים לעמוד בנדר שכזה?
כנראה שלא.
אנו עוד נטעה, נפגע בעצמנו ונפגע באחרים.
אך זו אפשרות שראוי לשאוף אליה.

**
מסכנה אמא שלו

השבוע, לקראת יום הזיכרון,
התפרסם בידיעות אחרונות מכתב שכתב שלמה בראבא לליאור וישינסקי ז"ל
שנהרג בשנת 2004 בפעילות מבצעית ברפיח, ובו הוא מספר לו על אביו שלמה וישינסקי.
להלן חלק מאותו מכתב:

"אני זוכר שתפסו אותו בדרך להצגה ואמרו לו בשידור חי:
'חיסלנו מהאוויר חולית מחבלים,
ואנחנו שמחים לבשר לך שאחד מהם הוא באופן ודאי
המחבל שירה את הטיל שגרם למותו של בנך.
מה יש לך להגיד על כך?'
ואבא שלך ענה:
'מסכנה אמא שלו'."

~
"מסכנה אמא שלו."

כל כך מעט מילים.
כל כך הרבה כאב.
כל כך הרבה חמלה.
כל כך הרבה תקווה. 

**
מבט אחר על יום הזיכרון

הרב מנחם בומבך, עומד בראש המדרשה החסידית שאותה הקים בביתר עלית.

בסרטון הבא (5:24 דקות)
מקדיש הרב בומבך את השיעור ליום הזיכרון.
הוא מתווך לתלמידיו נקודות מבט חדשות,
חושף אותם לסיפורים על חללי צה"ל,
נוגע בחשיבות של הכרת התודה לחיילים
ומבקש מהם לקרוא תהלים לזכרם.

זהו אינו עוד סיפור על פילוג ושנאה.
זהו סיפור אמיתי על חיבור ועל תקווה.
על לקיחת אחריות, על עשייה, על שינוי מציאות.

**
חוגגים 70, בונים 100

"בעולם גדוש כל כך בסכסוכים וביריבויות,
שבו כל צד נחוש כל כך לדבוק בנקודת מבטו,
מצאתי קרן אור נדירה.
בלב המזרח התיכון, בסביבה רגישה מבחינה חברתית,
במקום בו הקצה הדרומי של הגדה המערבית
צופה אל עבר עיירות פיתוח הגובלות ברצועת עזה,
קבוצת יזמים חברתיים בעלי חזון
החליטה להגדיר את חלום החלוציות של היום
ולהאיר את המדבר."

כך פותח לארי קינג את הסרטון הקצר (פחות מ-4 דקות) הבא.

יש אנשים שעסוקים בלהאשים אחרים.
יש אנשים שעסוקים בלהסביר למה אי אפשר.
יש אנשים שעסוקים בלתרץ תירוצים.

רוני פלמר, מייסד ומנכ"ל תנועת אור, ואנשיו, עסוקים ביצירת שינוי.
בפיתוח חזון ארוך טווח, בעשייה יומיומית בשטח, 
וברתימת כל מי שצריך כדי שהשינוי שהם מכוונים אליו יקרה.

כשאני רואה סרטון מעורר השראה,
אני תוהה לפעמים עד כמה הוא אמתי.
בסרטים הכול נראה יפה ואופטימי יותר.

לשמחתי, במקרה המסוים הזה, 
יש לי הזכות להכיר אישית את רוני פלמר.
הבן אדם אמתי.
הארגון אמתי.
הסרטון מסתיים במילים "חוגגים 70, בונים 100."
שילוב נדיר של הסתכלות ארוכת טווח (חזון 2048),
יכולת ביצוע יוצאת דופן,
עבודה יומיומית לאורך שנים שרק הולכת ומתפתחת
ואנרגיה עצומה שלא נגמרת.

מכירים משפחה שרוצה להצטרף לחזון ולעבור לנגב או לגליל?
שלחו להם את המייל הזה או ספרו להם על תנועת אור.

**
בנג'מין זאנדר ושורדת אושוויץ.
שלמה וישינסקי ובנו ליאור ז"ל.
הרב מנחם בומבך והמדרשה החסידית.
רוני פלמר ותנועת אור.

סיפורים אמיתיים.
על אנשים אמיתיים.
על חמלה.
על כאב.
על לקיחת אחריות.
על יצירת שינוי.
על אפשרות.
על תקווה.

הסיפורים נגעו בכם?
מוזמנים לכתוב לי כמה מלים ולהעביר אותם הלאה…

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

לא יותר מדי, אחר.

אתמול הוא שאל אותי אם הוא רוצה יותר מדי דברים.

"אני לא חושב..", עניתי.
"אתה פשוט רוצה את מה שאין לך.
ולא רוצה את מה שיש לך.
ואז, זמן קצר אחרי שאתה משיג את המשהו הזה,
שלא היה לך ושרצית שיהיה לך,
אתה כבר לא רוצה אותו,
ובמקומו יש משהו אחר שאתה רוצה.
אתה לא רוצה יותר מדי.
אתה רוצה אחר."

**
אני לא יכול לראות בך משהו שלא קיים בתוכי.
זה לא עניין של "בסדר" או "לא-בסדר".
זה עניין של תשומת לב.
של הבנה.
של קבלה.
של אהבה.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

לפעמים זה מרגיש

לפעמים זה מרגיש
קצת פחות יום הזיכרון
וקצת יותר יום "ההופעות",
או יום "ההפקות",
או יום ה"מי מצליח לרגש יותר".

**
יש אנשים שמתלבשים חגיגי,
הולכים לטקס,
נפגשים עם חברים,
יושבים-עומדים-יושבים-עומדים,
מקשיבים-מתרגשים-משתעממים-מצלמים-מדברים,
מזילים דמעה, או לא,
וחוזרים הביתה,
לאכול משהו,
לראות איזושהי תכנית באיזשהו ערוץ,
וללכת לישון.

ויש אנשים שלא.

**
לא מעניין מי כן או לא עמד בצפירה.
לא מעניינת האג'נדה שחשוב לאנשים לקדם ביום הזה.
לא מעניינת האג'נדה שחשוב לאנשים שלא תקודם ביום הזה.

מעניין לעצור.
מעניין להיות.
מעניין להרגיש.
מעניין לזכור.

לזכור אותו, או אותה.
לזכור שזה לא מובן מאליו.
לזכור להוקיר את מה שיש.
לזכור את האחריות שלנו.
לזכור מה חשוב.
לזכור לכבד.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

זהירות עם המשפט הזה

"ילדים קטנים צרות קטנות,
ילדים גדולים צרות גדולות."

זהירות עם המשפט הזה.
ילדים הם לא צרות.
לא כשהם קטנים ולא כשהם גדולים.

אם אתה אומרים את זה בצחוק, כדאי שתפסיקו.
זו לא בדיחה.
חפשו משפט אחר.

אם אתם באמת מתכוונים לכך, בדקו את עצמכם היטב.
כנראה שאתם מתבוננים בעשירית הכוס הריקה.
בלי קשר לגיל הילדים שלכם, או למה שאתם עוברים כרגע.

**
לשים לב למחשבות שלנו.
לקחת אחריות על מה שיוצא לנו מהפה.
למילים יש כוח.
מחשבות יוצרות מציאות.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter