ט"ז חשוון – להתעורר מחלום

את חולמת בלילה שהוא לא ראה אותך כשממש היית צריכה,
מתעוררת בבוקר ומתנפלת עליו בכעס.
הוא לא מבין מאיפה את מגיעה ולמה הוא אשם במה שחלמת.

אתה חולם בלילה שהיא פגעה בך,
מתעורר בבוקר ונכנס בה.
היא לא מבינה למה זה מגיע לה. למה היא צריכה לשלם על משהו שהיא לא עשתה. על משהו שלא קרה.

יש משהו די משחרר בלשפוך עליו את הכעס שלך מהלילה.
גם אם זה לא באמת קשור אליו.

יש משהו די משחרר בלהשליך עליה את התסכול שלך מהלילה.
גם אם זה לא באמת קשור אליה.

אבסורד.

*****
קל להבחין בין חלום-לילה לבוקר שאחרי.
למרות שאנו מבינים שחלמנו ושעכשיו אנו ערים, האנרגייה והרגשות עדיין שם.

יותר קשה להבחין בין חלום-ערות לבין המציאות.
בין הסיפור שאנו מספרים לעצמנו והסרט שאנו חיים בתוכו לבין מה שקורה באמת.

הפרשנות שלך למה שהוא אמר או לא אמר בונה את החלום שלך. את הסרט שלך.
המשמעות שאתה מייחס למה שהיא עשתה או לא עשתה יוצרת את הסיפור שלך. את הסרט שלך.

רגע לפני שאתם שופכים זה על זו את המטען שצברתם במהלך היום, הלילה או השבוע,
רגע לפני שאתם ממשליכים זו על זה את הכעסים והתסכולים שלכם,
רגע לפני שאתם נותנים למישהו תפקיד מרכזי בסרט שלכם ומאשימים אותו בעלילה שמתפתחת,
עצרו.
קחו אויר.

בדקו אם מתאים לכם לעשות זה.
אולי יש דרך אחרת.

חיים מלאים. יום יום.

*****
לפעמים החלום מכיל אמת שאנו מסרבים לראות. שיעור שחשוב שנלמד.
יכול להיות שכשהיא חולמת עליך בתפקיד מסוים, יש בזה משהו עבורך. בדוק את עצמך.
יכול להיות שכשאת מככבת בסרט שלו בתפקיד מסוים, יש בזה משהו עבורך. בדקי את עצמך.

ט"ו חשוון – "עסוק" זה סטטוס

"עסוק" זה סטטוס.
אם אתה עסוק אתה חשוב.
אם את עסוקה את בעלת ערך.
לדלג על ארוחת צהריים בגלל עומס זה סטטוס.
זה להיות גם עסוק וגם חשוב.
לעבוד עד 23:45 או בסוף השבוע זה סטטוס.
זה להיות מחוייבת. זה לעשות מעל ומעבר.
לעבוד חולה זה סטטוס.
העולם מתקשה (אולי אפילו לא יכול) להסתדר בלעדיי.

"עסוק" זו תעודת ביטוח.
גם אם התוצאות לא יהיו משהו,
נקבל קרדיט על מאמץ והשתדלות.
נרוויח נקודות על מסירות.
ציפור אחת כבר יש לנו.

"עסוק" זו בריחה.
מסדרי עדיפויות.
משאלות חשובות.
מהחלטות ומהתמודדויות.
מתפקידים אחרים שלנו.
מלהגיד "לא".
מלהגיד "כן".

להוריד הילוך זה מאיים.
זמן פנוי זה בעיה.
לעצור, לחגוג, להנות, להכיר תודה הן מילים גסות.
אולי אחר כך… עכשיו אני עסוק.

יד' חשוון – הסערה: 25 נקודות מבט

1. עבור השעון – כמה דקות של יום ראשון.
2. עבור הפועל שנמחץ למוות – רגעים אחרונים. פרידה.
3. עבור האישה שנפצעה בתאונת דרכים – ניתוח, שיקום ארוך, מציאות חדשה.
4. עבור יו"ר ועד חברת החשמל – זמן לעשות שרירים.
5. עבור מנכ"ל חברת החשמל – משבר מביך שלא ברור איך יוצאים ממנו.
6. עבור עובד חברת החשמל – התלבטות. חשש.
7. עבור איש החדשות – עניין. רייטינג. שבירת שגרה מרעננת.
8. עבור חובב הצילום – חומר משובח.
9. עבור הנהג – פקקי תנועה מעצבנים.
10. עבור השוטר העירוני – שעות בצומת בהכוונת תנועה עקב רמזורים מושבתים.
11. עבור מארגן מרוץ תנ"ך תשח – לחץ. חוסר וודאות. מורכבות. דאגה.
12. עבור הפחח והזגג – פרנסה מבורכת ממקור לא צפוי.
13. עבור משפחה א' – הפסקת חשמל ואי נוחות.
14. עבור משפחה ב' – הפסקת חשמל וזמן איכות.
15. עבור משפחה ג' – נזק לבית. מקרר מושבת. הפסד של מאות ואלפי שקלים.
16. עבור משפחה ד' – הישרדות.
17. עבור איש שירותי הביטחון – עזרה משמיים שאולי תרגיע מעט את המצב. סיכוי למנוחה.
18. עבור מחבל א' – תסכול מדחיית התכנית המרכזית להערב.
19. עבור מחבל ב' – אנחת רווחה והזדמנות לרדת מהעץ בכבוד.
20. עבור המוקד העירוני – אינסוף קריאות על נזקים וקריסות.
21. עבור ראש עיר א – כאב ראש.
22. עבור ראש עיר ב – הזדמנות למנהיגות.
23. עבור הרכב שחונה מתחת לעץ שקרס – מנוחה לכמה ימים עד הפינוי.
24. עבור הענף שנתלש – רגעי גסיסה אחרונים.
25. עבור גזע העץ שנותר – פצע פתוח וכואב.

חיים מלאים. יום יום.

יג' חשוון – תרגול בסקרנות

תרגול בסקרנות #1
הכניסו פרטים או הורידו את האפליקציה.
קבלו שיר טרי בכל בוקר.
כשזה מגיע עצרו. קחו נשימה.
איזה שיר ואדם תפגשו היום?
פתחו וקראו בסקרנות.
(תודה לשמרית על המתנה הזו)

*****
תרגול בסקרנות #2
עצרו. קחו נשימה.
שאלו את עצמכם בסקרנות:
"מה תהיה המחשבה הבאה שלי?"
היו ערניים. שימו לב למה שמגיע.
איזו מחשבה עלתה? כמה זמן לקח לה להופיע?
(תודה לאקהרט טולה על התרגיל הזה)

*****
תרגול בסקרנות #3
הרשמו כאן.
מייל טרי ורענן בכל יום.
השעה לא קבועה. הנושא לא ידוע.
עצרו… פנו לעצמכם דקה של תשומת לב.
בדקו בסקרנות: מה הנושא הפעם? האם ואיפה זה נוגע?

*****
שלוש דוגמאות לתרגולים יומיים.
דקה אחת תספיק.
שלוש עדיף.
עצירה.
נשימה.
סקרנות.
תשומת לב.
נוכחות.
ולהמשיך הלאה…

חיים מלאים. יום יום.

יב' חשוון – הלילה, בשתיים לפנות בוקר

הלילה, בשתיים לפנות בוקר, הוזזו מחוגי השעון שעה אחת אחורה.

בדיוק לפני 24 שעות, השעה היתה אחרת.
בדיוק לפני 25 שעות, השעה היתה זהה.

זה מתאפשר מכיוון שכולנו הסכמנו לכך.
מכיוון שהחלטנו שכך יהיה.
זה אפילו לא נראה לנו מוזר.
זה מתרחש פעמיים בשנה ואפשר לדעת מראש מתי זה יקרה.

באופן טבעי, השמש זרחה הבוקר דקה אחת יותר מאוחר מהדקה שבה היא זרחה אתמול.
אנחנו קראנו לזה 59 דקות מוקדם יותר.
באופן טבעי, השמש שקעה הערב דקה אחת יותר מוקדם מהדקה שבה היא שקעה אתמול.
אנחנו קראנו לזה 61 דקות מוקדם יותר.

*****
אתמול והיום הרבה מאוד מוחות וידיים דאגו לכוון הרבה מאוד שעונים ומערכות.
להתאים אותם למציאות חדשה.
שאנחנו בני האדם, הגדרנו וקבענו.

הגוף שלנו שרגיל ללכת לישון ולהתעורר בשעה מסוימת,
הכלב שרגיל לעשות את צרכיו בשעה מסוימת,
והתינוק שרגיל לאכול בשעה מסוימת,
מבולבלים היום.
מחר הם כבר יתיישרו.
מחרתיים הם יאמינו שזו המציאות.

*****
שעון חורף וזמן אינם אמיתות מוחלטות או תופעות טבע.
הם בסך הכול המצאות, החלטות אנושיות והסכמים לראות דברים בצורה מסוימת.

כמו כסף.
כמו פוליטיקה.
כמו טוב ורע.
כמו מלחמה.
כמו שלום.

חיים מלאים. יום יום.

יא' חשוון – הספורט האולימפי המוזר ביותר

קרלינג הנו ספורט קבוצתי אולימפי (!!!) שנולד בסקוטלנד של ימי הביניים.
הוא יכול להתחרות בקלות על תואר הספורט האולימפי המוזר ביותר.
המשימה בקרלינג היא לשגר אבני גרניט עגולות על מסלול קרח ייעודי,
במטרה להגיע קרוב ככל האפשר למטרה המצוירת בקצהו.
כל שחקן בתורו משליך אבן המכוונת למרכז המטרה,
כששני שחקנים אחרים (מאותה הקבוצה) מטאטאים את הקרח
על מנת לשלוט בכיוון ובמהירות האבן.

*****
ספורט אולימפי שלא דורש כוח, מהירות או כושר גופני מיוחד.
המפתח לניצחון הוא בעצם טאטוא מהיר ומדויק של הקרח,
כך שייוצר פחות חיכוך ואבן הגרניט המושלכת תוכל להגיע ליעדה.
האלופים בסופו של דבר, עד כמה שזה נשמע הזוי,
הם "המטאטאים" הטובים ביותר.

*****

אולי אפשר ללמוד מזה משהו?

מה אם במקום לנסות לדחוף יותר חזק, לרוץ יותר מהר ולהספיק יותר דברים,
היינו משקיעים חלק מהאנרגיה שלנו בטאטוא?
טאטוא פנימי של מה שחוסם ומעכב אותנו.
טאטוא פנימי של מה שמפריד ומרחיק אותנו מעצמנו ומאחרים.
טאטוא פנימי של שיפוטיות, אמונות מגבילות, מטענים, אלימות ושנאה.
טאטוא פנימי יומיומי המסיר את הרעלים המצטברים בתוכנו כל הזמן.

*****
בדומה לאבני הגרניט המחליקות ללא מאמץ כשהנתיב "פתוח"
בכל פעם שנצליח להסיר כמה גרמים של "שומן טראנס" מחשבתי ורגשי
נפתח נתיב לזרימה ולנוכחות טבעית של יצירתיות, אהבה, שמחה ושלווה.

חיים מלאים. יום יום.

י' חשוון – יצירת מציאות

מחשבה יוצרת מציאות.

מחשבה + רגש יוצרים מציאות יותר מהר.

מחשבה + רגש + מילים יוצרים מציאות הרבה יותר מהר.

מחשבה + רגש + מילים + אמונה יוצרים מהירות הרבה הרבה יותר מהר.

מחשבה + רגש + מילים + אמונה + פעולה יוצרים מציאות הרבה הרבה הרבה יותר מהר.

כוונה + מחשבה + רגש + מילים + אמונה + פעולה יוצרים מציאות הרבה הרבה הרבה הרבה יותר מהר.

*****
אנרגיית השמש אינסופית.
זכוכית מגדלת קטנה, בזווית המתאימה, מרכזת את קרני השמש וחורכת פיסת עץ בתוך שניות.
גם אם לא מבינים איך זה קורה.

כוונה מרכזת את האנרגיה שסביבנו ויוצרת מציאות באותה מהירות.
גם אם לא מבינים איך זה קורה.

כוונה מגדירה כיוון.
כדאי לבדוק, לחדד ולדייק את הכוונה שלנו.
המחשבות, הרגשות, המילים, האמונות והפעולות ילכו אחריה.

*****
אתגר "הפוסט היומי" נולד עם שתי כוונות מרכזיות:

1. להעניק ערך משמעותי לעולם ולהשפיע על אנשים.
2. לאפשר לעצמי לצמוח, להתפתח ולהנות מהרפתקה חדשה.

האם התהליך הזה "מספק את הסחורה" ?
האם המחוייבות הזו שווה את ההשקעה?
אין לי מושג.
יכול להיות שגם לא יהיה לי.
בינתיים אני ממשיך להחזיק את שתי הכוונות הללו.

חיים מלאים. יום יום.

ט' חשוון – לרדת לחוף

הבוקר פגשתי חברה חדשה.
הכרתי אותה דרך חבר ותיק.
שמה מרי אוליבר.
משוררת צעירה.
בת 80.

איך נפגשנו?
חבר שלי (שהוא גם מורה שלי וגם לא יודע שאנחנו חברים)
המליץ לי (ולעוד כמה עשרות או מאות אלפי קוראים) על מספר אתרים.
באחד מהם מצאתי ראיון מוקלט עם מרי אוליבר.
כותרת הראיון – "להקשיב לעולם" – משכה אותי.
הבוקר הקשבתי לו בדרך לעבודה.

*****
הנה שיר אחד קטן שצוטט בראיון ושממש נגע בי:

**

I Go Down To The Shore

I go down to the shore in the morning
and depending on the hour the waves
are rolling in or moving out,
and I say, oh, I am miserable,
what shall-
What should I do? And the sea says
in its lovely voice:
Excuse me, I have work to do.

― Mary Oliver, A Thousand Mornings

*****
הרשיתי לעצמי לתרגם אותו בצורה חופשית לעברית לנוחיות קוראים שימצאו בכך ערך:
אני יורדת לחוף בבוקר
ובהתאם לשעה, הגלים שוטפים פנימה או החוצה,
ואני אומרת, הוי, אני אומללה,
מה עלי לעשות?
והים אומר בקולו האהוב:
סליחה, יש לי עבודה לעשות."

*****
לאן זה לוקח אותי?
פרספקטיבה ופרופורציות.
אין דרמה.
אנחנו חלק ממשהו גדול מאתנו.
להמשיך לעשות את העבודה שלנו.
יום יום.
גם היום.

חיים מלאים. יום יום.

ח' חשוון – בהתחלה אנחנו לא רואים את זה

בהתחלה אנחנו לא רואים את זה.
אחר כך אנחנו רואים את זה רק לרגע, ואז זה נעלם.
אנחנו לא בטוחים שזה באמת היה ושוכחים מזה.

מתישהו אנחנו רואים את זה שוב. ושוב.
אנחנו מנסים לשכנע את עצמנו שזה לא קיים, לא נכון, לא כזה נורא או לא בדיוק כמו שזה נראה.
ואז אנו רואים את זה שוב…
ומבינים שזה כאן.
ושאולי זה יותר רלוונטי ומשפיע ממה שחשבנו.

כעת אנו רואים את זה ומנסים להתעלם ולהמשיך הלאה.
אפילו מצליחים לכמה רגעים (או ימים או שנים), ואז רואים את זה שוב.
ושוב.
ושוב.
ושוב.

מגיע שלב שבו איננו יכולים שלא לראות את זה.
אנו רואים את זה כל הזמן ובכל מקום.
זה שם. ברור ונוכח.
מפתיע איך לא ראינו את זה קודם.

בשלב הזה,
כשאנו רואים את זה בצורה חדה ובהירה,
מכירים בכך שזה שם, לא מנסים להדחיק או להתווכח עם זה,
משהו משתנה.
לפעמים אפילו מיידית.

חיים מלאים. יום יום.

ז' חשוון – האנאלפביתים החדשים

"האנאלפביתים של המאה ה 21 לא יהיו אלו שלא ידעו לקרוא ולכתוב, אלא אלו שלא ידעו ללמוד " / אלווין טופלר

"The illiterate of the 21st century will not be those who cannot read and write, but those who cannot learn, unlearn, and relearn.” / Alvin Toffler

*****
בכדי לקיים את עצמנו לפני כמה מיליוני שנים יצאנו לצוד או ללקט.
בכדי לקיים את עצמנו לפני כמה אלפי שנים עבדנו את האדמה וגידלנו בעלי חיים. (המהפכה החקלאית)
בכדי לקיים את עצמנו לפני כמאתיים שנה חיפשנו עבודה במפעל או בחברה (המהפכה התעשייתית).
מי יודע איך נקיים את עצמנו בעוד עשר, עשרים או חמישים שנה?

*****
MBA עולה לא מעט (כסף והשקעה) וכבר לא מבטיח הרבה.
חומר שנלמד היום בשנה הראשונה באוניברסיטה יכול להיות לא רלוונטי בסיום התואר.
תלמידה בבי"ס יסודי תפגוש בעוד 15 שנה (כשתשתחרר מהצבא ?) מציאות שונה לחלוטין מהמציאות הנוכחית.

הדבר היחיד שקבוע ובטוח הוא השינוי.

בתי הספר נוצרו (לפני מאתיים שנה) בכדי להכשיר כוח אדם המוני לעבודה במפעלים.
קריאה, כתיבה וצייתנות היו מיומנויות מפתח.
המשכנו הלאה.
קריאה, כתיבה וצייתנות אינן מספיקות היום.
גם לא העתקה מגוגל או מויקיפדיה.

מיומנויות למידה והתמודדות עם שינוי הופכות להיות קריטיות יותר ויותר.
האנאלפביתים החדשים הם אלו שלא ידעו ללמוד ולהסתגל לשינוי.

*****
מה למדתם היום?
מה למדתם השבוע?

אפשר להפסיק להתבכיין על זה שבתי הספר או מקומות העבודה לא ממלאים את תפקידם.
(גם זה ישתנה בקרוב. לא מעט אנשים ומגמות פועלים בכיוון).
אם יש לכם מחשב או סמארטפון אתם במרחק לחיצה מלמידה משמעותית, רלוונטית וחינמית כמעט בכל נושא שהוא.

למדו איך ללמוד.
בחרו ממי ללמוד.

חופש, שפע והזדמנויות למידה שכאלו לא היו קיימים מעולם.

חיים מלאים. יום יום.