קטגוריה: כללי

מחשבות חיות על מסע משותף

כמה מחשבות חיות על מסע משותף במקום אחר:

א. מורכב להיות בקשר

איזו חבילת גלישה לעשות?
מה לגבי דקות שיחה?
אלו מטענים לקחת?
האם צריך מתאמים? איזה?
איפה קונים סים מקומי?
האם יש במלון Wi-Fi ?

באופן די אבסורדי, גם קל יותר וגם מורכב יותר להיות בקשר…

**
ב. מתרגלים מהר

כשפוגשים את זה בפעם הראשונה
או אחרי זמן רב שלא פגשת את זה הנשימה נעתקת:
הירוק-ירוק האינסופי, 
ההרים העצומים,
האגמים המדהימים,
האוכל המיוחד,
העיירות הקטנות והצבעוניות.

אחרי יום או יומיים מתרגלים.
עדיין רואים את זה, עדיין מתלהבים,
אבל פחות…

אחרי מספר ימים זו כבר שגרה.
חלק מזה כבר מפסיקים לראות.
ההתלהבות נודדת למקום אחר.

**
ג. לא לפי התכנית

לפי הספר יש מספר מקומות מומלצים ומספר כאלו שפחות.
לכל מקום יש כוכבים, חייכנים ודירוגים.
בתכנית כתוב מה הדברים המרכזיים שניתן לעשות, לחוות ולראות בכל מקום.
כולל תמונות שניתן להתרשם מהן.

לא הכול הולך לפי התכנית.
יש רגעים עוצמתיים שלא מופיעים באקסל המקורי או בספר.
כאלו שלא ניתן לחזות או לצפות מראש.
הם יכולים להגיע בכל רגע, להופיע בכל מקום.
רגעים קטנים-גדולים של חיבור. של ביחד. של מפגש.
של שמחה. של שקט. של יופי. של אהבה. של גילוי.
וגם רגעים של כעס. של עצב. של געגוע. של בדידות. של עייפות.

אוסף הרגעים הם הם הטיול לא פחות מאוסף האתרים.

**
ד. לטייל ביחד ולעבוד ביחד

כשעובדים ביחד,
החוכמה היא שכולם ירוויחו.
מקסום רווחים של אדם אחד או יותר על חשבון אחרים,
זו עסקת מנצח-מפסיד שטובה בטווח הקצר לחלק מהאנשים (אולי..)
ובטווח הארוך לאף אחד מהם.

כשמטיילים ביחד,
החוכמה היא שכולם ייהנו ושכולם ירצו שכולם ייהנו.
כשהמטרה היא להנות ביחד,
אפשר לחשוב על אסטרטגיות שונות להגיע אליה.

מספר שאלות חשובות שעוזרות להנות ביחד:
– מה יגרום לך הנאה עכשיו/היום/השבוע?
– האם חשוב לך שגם אנחנו נהנה?
– איך את יכולה לעזור לנו להנות?
– איך אנחנו יכולים לעזור לך להנות?

**
ה. התמונות משקרות

התמונה הזו, חדה ואיכותית ככל שתהיה,
לא מעבירה את העוצמה של הנוף, של החוויה, של החיבור.

בתמונה הזו שבה כולם מחייכים,
לא ניתן לראות את הפרצוף הכועס, המשועמם או החמוץ של רגע לפני ורגע אחרי.

התמונה הזו שנבחרה מתוך תמונות רבות אחרות
נראית מלאת חיים אבל בעצם היא סטטית וקפואה.

בעוד כמה ימים, חודשים או שנים,
יישארו מהמסע הזה תמונות וזכרונות.
התמונות תישארנה מקובעות.
הזכרונות ימשיכו להשתנות ולהתעצב, בין היתר מתוך התמונות.

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר

תיאום ציפיות וחידוד כוונות

בתיאום ציפיות,
אני אומר לך מה הציפיות שלי ממך
ואת אומרת לי מה הציפיות שלך ממני.

**
בחידוד כוונות,
אני משתף אותך בכוונה שאני מחזיק עבור הפעילות המשותפת שלנו
ואת משתפת אותי בכוונה שאת מחזיקה עבור אותה פעילות.

**
בתיאום ציפיות יוצרים בהירות.
בחידוד כוונות יוצרים חיבור ומחויבות.

**
לפני שמתאמים ציפיות,
כדאי מאוד לחדד כוונות.

חיים מלאים. היום.

"אל תעשה את זה"

"אל תעשה את זה."
"תפסיק עם זה."
"זה לא בסדר."
"תהיה יותר בשקט."
"למה כך ולא אחרת?"
"לא, לא עכשיו."
"די כבר."

**
היה לך קשה לשמוע את זה שוב ושוב היום…

גם כשהיא מגיעה מאנשים שאוהבים אותך,
לביקורת ולשיפוטיות יש השפעה גדולה.

**
אל תקח הכול אישית.
רק חלק מזה קשור אליך ולמה שעשית.
כל השאר קשור אליהם ולמה שעובר עליהם.

חיים מלאים. היום.

עדיין זוכר

אני עדיין זוכר
את הריצה שרצתי אז ביער
לפני שלושים ואחת שנים
לא רחוק מהמקום שבו אני נמצא כרגע:

את הדופק הגבוה,
את ההפתעה הגדולה כשהגעתי לפניו,
את ההבנה שאני מסוגל,
שאני לא פחות ממנו,
שאני יותר ממה שהאמנתי שאני.

וגם אותך,
עומד על המרפסת,
צופה על השביל,
מחייך בגאווה,
כשהופעתי בין העצים.

**
דווקא הזיכרון הזה.
לא האטרקציות.
לא הנופים.
לא המסעדות.
לא הקניות.

**
מעניין מה אתם תזכרו
בעוד שלושים ואחת שנים
מהמסע הזה.

חיים מלאים. היום.

הפעם הקודמת שעשינו משהו כזה

"מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה,
וּמַה שֶּׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה,
וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ"

~קהלת א, פסוק ט

**
הפעם הקודמת שעשינו משהו "כזה"
היתה לפני כארבע שנים.
הרבה קרה מאז.
לכל אחד מאיתנו.
בינינו.
לנו.
והנה אנחנו פה, שוב…
לא אנחנו של "אז",
אנחנו של היום.
של עכשיו.
של כאן.

**
דומה ושונה, כמו גם ישן וחדש,
הם רק עניין של הגדרה.
של נקודת מבט, הערכה ופרשנות.
של בחירה.

חיים מלאים. היום.

לאהוב * לעשות * ללמוד

לאהוב * לעשות * ללמוד

לאהוב את המשפחה שלי.
לעשות את העבודה שלי.
ללמוד את השיעור שלי.

**
שאלות לבדיקה:
– מה "המשפחה שלי" ?
– מה "העבודה שלי" ?
– מה "השיעור שלי" ?
– למה בה' הידיעה?
– מה זה "שלי"?
– איפה אני?

**
"משפחה" – "עבודה" – "שיעור" – "ה' הידיעה" – "שלי" – "אני"

המצאות אנושיות המשפיעות על הדרך שבה אנו תופשים את העולם, על איך אנו מרגישים ועל מה אנו עושים.

חיים מלאים. היום.

יותר קל לא לדבר על זה…

יותר קל לא לדבר על זה* מאשר לדבר על זה*.
(* קונפליקט, קושי, כאב, פגיעות, חשש…)

יותר קל לדבר על זה** מאשר לעשות את זה**.
(** שלום, אהבה, סליחה, הקשבה, עבודה, …)

יותר קל לעשות משהו אחר מאשר להיות עם זה***.
(*** חוסר אונים, פחד, אבל, כאב, עצב, כעס, … )

**
הבחירה שלנו:
– להתחמק או לדבר.
– לדבר או לעשות.
– לברוח לעשייה או להיות.

חיים מלאים. היום.

בני אדם, ספינות ולקוחות

"אני אוהב לערוך הקבלה בין בני אדם לבין ספינות:
כ 97% מהאוכלוסייה משולים לספינות ללא הגה.
הם נסחפים חסרי-ישע, נתונים לחסדי הרוחות וזרמי הים.
בעוד הם משתעשעים בתקווה שייסחפו יום אחד אל נמל העושר וההצלחה,
אתם ואני הרי יודעים שלפני פתח כניסה צר של כל נמל,
משתרעים אלפי קילומטרים של חוף סלעי.
הסיכוי שייסחפו אל נמל מבטחים הוא אחד לאלף.

אך אותם 3% שהקדישו זמן לתרגול השיטה של קביעת יעד ולשרטוט המסלול – 
מפליגים היישר והרחק אל אוקיינוסים עמוקים של חיים, מגיעים לנמל אחר נמל,
ומשיגים תוך שנים ספורות הרבה יותר מאשר משיגים השאר בתקופת חיים שלמה.

אם תבקרו בספינה ותשאלו את רב החובל מהו הנמל הבא אליו מועדות פניו,
הוא ישיב לכם במשפט קצר אחד.
גם אם ב- 99% של המסע רב החובל אינו רואה את היעד שלו,
הוא יודע מהו, היכן הוא נמצא, ואם לא יתרחש אסון בלתי-סביר שלא ניתן לצפותו מראש,
הוא יגיע אל יעדו אם ימשיך לעשות פעולות מסוימות בדרך מסוימת מדי יום.

אם אינכם מסוגלים לומר, במשפט תמציתי אחד, מה המטרה שלכם – 
סביר להניח שמעולם לא הגדרתם את מטרתכם בצורה ברורה.

כאשר אני שואל את מרבית האנשים למה הם שואפים,
הם עונים במושגים ערטילאיים, כללים ולא מדויקים.
הם אומרים "אושר", "בריאות" או "כסף".
אלא אינן מטרות כלל ועיקר – 
אלה פשוט תנאים כלליים שכולם שואפים להשיג.

כאשר אנו מדברים על מטרות, הבה נהיה מדויקים.
מה בדיוק אתם רוצים?"

~ בוב פרוקטור, "הנהג את מציאות חייך" (עמוד 52-53)
**
יש משהו בדימויים ובדוגמאות שעושה לי את זה.
בטח ובטח כשמדובר בים.
ובאנשים 😊.

הגדרה של מטרת חיים ברורה אינה דבר של מה בכך.
במיוחד לא של מטרה מדויקת אחת ויחידה.
אולי זה יכול להתאים לחלק מהאנשים, 
בטח שלא לכולם…

השבוע יצרתי תכנית חדשה המכוונת למטרה מסוימת מאוד.
שם התכנית הוא "להשיג לקוח משלם"
והיא מיועדת לאנשים הרוצים להגיע ללקוח משלם נוסף.
אולי אפילו ללקוח משלם ראשון.

זוהי תכנית צנועה:
היא מכוונת לסייע למשתתפים להגיע ליעד ביניים שלהם.
מטרה רגעית וקצרת-טווח, לא מטרת חיים ארוכת-טווח.
"ההפלגה" תהיה לציון הדרך הבא על הנתיב ולא לנמל היעד הסופי.

זוהי גם תכנית מעשית וממוקדת מטרה:
"להשיג לקוח משלם."
לא הפלגת שעשועים.
לא שיט העשרה כללי.
באים לעבוד. 
חיצונית ופנימית.

ולבסוף, זוהי תכנית מקרבת:
לצד העשייה תהיה בה הרבה הקשבה.
פנימית וחיצונית.
לשיפוטים, לפחדים, לאמונות ולצרכים שלנו.
"להשיג לקוח משלם" היא גם יעד וגם אמצעי.
אמצעי לגדול ולהתפתח.
לפגוש את עצמנו.

ההרשמה לתכנית החלה.

כל הפרטים בקישור הבא.

**
לפני סיום,
קטע נוסף על אנשים וספינות שאהוב עלי במיוחד:

"איך בונים ספינה?
אוספים אנשים
ונוטעים בהם את האהבה והכמיהה לים הרחב, הגדול והאינסופי. 
ולא אוספים אנשים
ואומרים להם לאסוף עצים, להכין תכניות ולבנות ספינה."

~ אנטואן דה סנט-אכזופרי

**
שתהיה שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר

פרטים והרשמה לתכנית "להשיג לקוח משלם"