מתחת לאף

מתחת לאף

תודה על מורה שחלפתי לידה פעמים רבות
וזכיתי להכיר לראשונה השבוע.

תודה על ספר שעברתי לידו פעמים רבות
וקראתי לראשונה השבוע.

**
מתנות יקרות מתחת לאף, שקופות ובלתי נראות,
עד שאנו מסוגלים להבחין בהן…
עד שאנו מוכנים לפגוש ולקבל אותן…

חיים מלאים. היום.

אני בסדר

"בכל פעם ששאלו מורה זן לשלומו, הוא ענה, 'אני בסדר.'
לבסוף אחד מתלמידיו אמר, 'רושי, איך אתה יכול להיות תמיד בסדר?
אף פעם אין לך ימים רעים?'
מורה הזן ענה, 'ודאי שיש לי.
בימים הרעים, אני בסדר.
בימים הטובים, אני גם בסדר.' "

~ מתוך "המקומות שמפחידים אותך" / פמה צ'ודרון

**
היום אנחנו בסדר.

את חוגגת יום הולדת 18. את בסדר.
בעוד מספר שעות תהיי בהלוויה של אחיינך. את בסדר.
את מאושפזת ומחכה לתשובות. את בסדר.
את חוזרת לעבודה אחרי היעדרות בת מספר שבועות. את בסדר.
קיבלת (או לא קיבלת) את הקידום שציפית לו. אתה בסדר.
אתה תקוע בפקק תנועה. אתה בסדר.
אתה מוכן (או לא מוכן) לפגישה. אתה בסדר.
אתה מלווה את הוריך בעניין רפואי מאתגר. אתה בסדר.
השמש זורחת והשמיים כחולים. את בסדר.
הגשם שוטף והשמיים שחורים. אתה בסדר.

חיים מלאים. היום.

חשוב שנמצא את הזמן והמקום המתאימים לתקשר

"חשוב שנמצא את הזמן והמקום המתאימים לתקשר." / טיך נהאת האן

"חשוב" – חשוב. כדאי. מומלץ. עדיף. בחירה. לא חובה.
"שנמצא" – גם את/ה וגם אני. כוונה הדדית. שותפות.
"זמן ומקום" – התזמון והמרחב חשובים ומשפיעים. מתי ואיפה מתאים לך שנדבר?
"מתאימים" – מה שמתאים לך לא בהכרח מתאים לי. קשב, תשומת לב וכבוד הדדי.
"לתקשר" – במילים או בכתיבה. פנים אל פנים או טלפונית. סינכרונית או אסינכרונית. יצירת קשר. העמקת חיבור.

**
חשוב שנמצא את הזמן והמקום המתאימים לתקשר:

1. מתי ואיפה מרגיש לי נכון לתקשר אתך? [בדיקה פנימית]
2. מתי ואיפה נראה לי שיהיה לך מתאים? [בדיקה פנימית תוך מיקוד באחר]
3. "חשוב לי שנדבר. האם נוכל לשוחח מתישהו? מתי יכול להתאים לך?" [בדיקה דיאלוגית]

חיים מלאים. היום.

זה לא רוע, זה בלבול

זה לא רוע, זה בלבול.
זו לא עצלנות, זה בלבול.
זו לא אנוכיות, זה בלבול.
זו לא כוחנות, זה בלבול.
זה לא חוסר אחריות, זה בלבול.

**
רוע, עצלנות, אנוכיות, כוחנות וחוסר אחריות
הם בסך הכול סיפורים שאנו מספרים על מה שקורה,
שיפוטים שאנחנו מלבישים על עצמנו ועל אחרים.

**
כשאנשים פועלים בדרך שאנו חווים כרעה, עצלה, אנוכית, כוחנית או חסרת אחריות
זה לפעמים פשוט מפני שהם מבולבלים:
מפרשים דברים בצורה מסוימת,
מחזיקים באמונות שגויות,
מונעים מתוך אי-הבנה.

**
כשאנחנו חווים דרך פעולה של אנשים כרעה, עצלה, אנוכית, כוחנית או חסרת אחריות
זה תמיד מפני שאנו מבולבלים.

חיים מלאים. היום.

תקופה חדשה

נכנסים לתקופה חדשה.
זה השלב.
זה המצב.
עכשיו אני כאן.
אנחנו כאן.
זה מה יש.
אפשר להיות עסוקים במה שאולי יהיה,
אפשר להיות עסוקים במה שיכול היה להיות
ואפשר לבחור להיות עסוקים במה שעכשיו.

**
אין לי מושג מה יהיה מחר.
אין לי מושג איך זה יתפתח.
אין לי מושג מה עדיף.
אין לי מושג.
אני כאן.
עכשיו.

**
משהו נגד כאבים.
לפעמים יש משהו נגד כאבים שאפשר לתת.
או לקחת.
כשיש משהו כזה, זה יכול לעזור.
וכשאין, אין.

**
באופן מפתיע אפשר לפעמים להרגיש רוגע גם עכשיו.
והכרת תודה.
הרבה הכרת תודה.

חיים מלאים. היום.

להרגיש נוח עם חוסר ודאות

להרגיש נוח עם חוסר ודאות

"אלה המשקיעים עצמם בתרגול התעוררות בודהיצ'יטה נקראים בודהיסטוות או לוחמים –
לא לוחמים הורגים אלא לוחמים שנמנעים מתוקפנות וקשובים לבכיו של העולם.
לוחמי בודהיסטווה מתמודדים עם מצבים מאתגרים כדי להקל על הסבל.
הם מוכנים לפרוץ את התגובתיות האישית והרמייה העצמית.
הם מקדישים עצמם לגילוי אנרגיית היסוד הצרופה של בודהיצ'יטה.

הלוחם משלים עם הידיעה שאיננו יכולים לחזות מה עתיד לקרות לנו.
אנחנו יכולים לנסות לשלוט בבלתי נשלט 
ולחפש לעצמנו תחושת ביטחון ועתיד צפוי יותר, בתקווה לחיים נוחים ובטוחים.
אבל האמת היא שלעולם לא נוכל להימנע מאי ודאות.
חוסר הידיעה הזה הוא חלק בלתי נפרד מן ההרפתקה.
הוא גם מה שמעורר בנו פחד.

תרגול הלוחם יכול להתבצע בכל מקום.
הכלים שברשותנו כוללים מדיטציה בישיבה, טונגלן, תרגול מנטרות 
וטיפוח ארבע המידות הבלתי מוגבלות, שהן טוב לב אוהב, חמלה, שמחה ושוויון נפש.
בעזרת האימונים הללו נמצא את רגישות הבודהיצ'יטה בצער ובהכרת תודה,
מעבר לקשיחות הזעם ולחרדת הפחד.
בבדידות, כמו גם בטוב הלב, נחשפת המקודה הרגישה של הטוב הבסיסי.
אבל בתרגול בודהיצ'יטה אין שום הבטחה לסוף טוב.
לחלופין, אותו 'אני' שמבקש למצוא ביטחון – שמבקש להיאחז במשהו – 
ילמד סוף-סוף להתגבר.

כאשר מתעורר בנו ספק אם מתאים לנו בכלל לתרגל את דרך הלוחם,
אנחנו יכולים להתעמק בשאלה הבאה:
'האם עדיף להתבגר ולהתייחס לחיים כפי שהם, או לבחור לחיות ולמות בפחד?' "

**
בדיוק היום אני חוגג יום הולדת.
הציטוט מתוך ספרה הנפלא של פמה צ'ודרון "להרגיש נוח עם חוסר ודאות"
שפרגנתי לעצמי כמתנת יום הולדת.

היום שמסתיים בעוד דקות ספורות היה יום הולדת של חיים מלאים.
ממש כמו בספרים.
נראה שה"הפקה" עשתה את העבודה שלה "כמו שצריך" 🙂

שיהיה שבוע מבורך,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר

גם היום. אפילו היום. במיוחד היום.

גם היום.
אפילו היום.
במיוחד היום.

כי אני רוצה.
כי אני בוחר.
כי חשוב לי.
כי אני יכול.
כי בא לי.

ולא כי אני חייב.
ולא כי אני צריך.

גם היום.
עבור עצמי.
אולי גם עבור אחרים.

חיים מלאים. היום.

להיות מוכנים להגעתה

להיות מוכנים להגעתה

לצפות לבואה.
לפנות לה מקום.
להתכונן להגעתה.
להיות מוכנים לקבל אותה.
לפתח סקרנות: מהיכן היא תבוא?
לגלות ערנות: יכול להיות שהיא כבר כאן…?
להרגיש את ההתקרבות שלה.
להכיר בה כשהיא מופיעה.
לברך אותה לשלום.
לתת לה להיכנס.
להיות איתה.
ליהנות מנוכחותה.
להכיר תודה על היותה.

**
להיות מוכנים לבריאות.
להיות מוכנים לשמחה.
להיות מוכנים לרגיעה.
להיות מוכנים לשלווה.
להיות מוכנים לאהבה.
להיות מוכנים להקלה.
להיות מוכנים לקבלה.
להיות מוכנים להתפתחות.

**
למי אתם מצפים…?
האם אתם מוכנים…?

חיים מלאים. היום.

גם אם יש לך תעודה רשמית תלויה על קיר

גם אם יש לך תעודה רשמית תלויה על קיר,
דרגה כלשהי,
חגורה בצבע מסוים,
או אישור חתום שאתה "כזה"
מכיוון שמתישהו עברת מבחן
או שמישהו בחר להסמיך אותך
זה עדיין לא אומר שאתה "כזה" עכשיו.

**
גם אם אין לך תעודת הסמכה רשמית תלויה על קיר
דרגה, חגורה, או אישור חתום,
זה עדיין לא אומר שאתה לא "כזה" עכשיו.

**
מנהל, הורה, מחנך, מנהיג, לוחם, מגשר, מרפא, חבר, יזם, מטפל, אומן,
אינם שמות תואר סטטיים שניתן לזכות בהם לכל החיים.

**
מנהל, הורה, מחנך, מנהיג, לוחם, מגשר, מרפא, חבר, יזם, מטפל, אומן,
הם מצבי הוויה משתנים,
פעולות דינמיות המתרחשות ברגע מסוים או לא.

**
בלי קשר לתעודה שיש או אין לך –
מי אתה היום?
מה את עושה עכשיו?

חיים מלאים. היום.

סיפורים עצמיים

סיפורים עצמיים

ככה אני
אין לי ברירה
אני לא יכול
זה מגיע לי
זה לא מגיע לי
אני אשמה
אין לי מזל
עושים לי דווקא
אני לא מתאים
אין לי את זה
דופקים אותי
עוד רגע יגלו מי אני באמת
זה בגלל שאני _____

**
מה הסיפור המרכזי שלך על עצמך שתוקע אותך ?

חיים מלאים. היום.