מחבר: Ronny Weinberger

לפני כשעה התקשרתי לחבר ושאלתי אותו את השאלה ישירה הבאה:

"עד כמה מתחשק לך לעשות את זה? "

חשוב לי להבין את התשובה שלך לשאלה הזו.
באמת חשוב לי.

אם אנחנו מתכוונים לעשות את זה ביחד,
אני רוצה לדעת אם אתה נלהב, אדיש, מתנגד או משהו אחר.
האנרגייה מדבקת.
היא תשפיע באופן ישיר על העשייה.
היא תשפיע על איך אנשים יחוו אותך.
אותנו.
חשוב לי להבין איפה אתה נמצא ומה עובר עליך.
ביחס לזה ובכלל.

התשובה שלך תהיה משוב חשוב עבורי,
כזה שאני רוצה להכיר.
מידע שיעזור לי לקבל החלטה.
אני מקווה שתגיד לי את האמת.
אני מקווה שלא תחששי לדבר בכנות.

התשובה שלך אינה הדבר היחיד שאתחשב בו.
ישנם פרמטרים נוספים שאתייחס אליהם.
אבל אני רוצה לדעת.
חשוב לי להבין.

**
שאלה ישירה נוספת:

"עד כמה חשוב לך שאעשה את מה שאתה מבקש (עכשיו / מחר / השבוע…) ?"

אם חשוב לך (8-10 מתוך 10) אתייחס לזה אחרת מאשר אם זה לא מאוד חשוב לך (1-4 מתוך 10).
כשאני שואל את השאלה הזו,
זה לא בגלל שאני מנסה להתחמק או להרוויח זמן.
אני באמת רוצה להבין.
כי חוץ מהבקשה שלך יש לי עוד כמה דברים,
וחשוב לי לקחת אחריות על הבחירות שלי.
אם הדבר הזה חשוב לך מאוד
אולי אבחר לעשות אותו למרות שהוא לא הדבר שהכי מתחשק לי עכשיו.
(אגב, אם בכל פעם שתבקש ממני משהו זה יהיה ברמת חשיבות גבוהה,
אדע לתת לתשובתך פחות משקל בעתיד)

**
ד"ר מרשאל רוזנברג ז"ל , יוצר גישת התקשורת המקרבת,
ניסח את "תפילת המבקש" הבאה:
א. אנא הענה בחיוב לבקשתי רק אם תוכל לעשות זאת בשמחה ואם זה יעשיר גם את חייך.
ב. אנא אל תענה בחיוב לבקשתי אם אתה עושה זאת מתוך תחושת חובה וחוסר ברירה
ג. אנא אל תענה בחיוב לבקשתי אם אתה עושה זאת מתוך חשש מעונש או מתוך רצון לקבל פרס.

הרעיון המרכזי הוא שאם מישהו מאיתנו יעשה משהו בניגוד לרצונו,
רק מתוך תחושת חובה, חוסר ברירה או פחד,
שנינו נשלם את המחיר.

ובאותו אופן,
אם ניקח אחריות על הבחירות שלנו ונחליט לעשות משהו,
גם אם זה לא הדבר שהכי מתחשק לנו כרגע,
בגלל שהקשר בינינו חשוב לנו,
כולנו נצא מזה מורווחים.

שבת של שלום. חיים מלאים.

*** הגשת המועמדות לתכנית "ספרינט 21" מסתיימת ביום חמישי הקרוב 18/2 21:00.
אל תצטרפו רק מתוך תחושת חובה, חוסר ברירה או פחד.
בואו אם אתם בוחרים, מתרגשים, מחוייבים, לקדם פרוייקט חשוב בחייכם.
ניתן לקבל מידע מקיף על התכנית באתר וגם בסדרת המסרים הבאה.

"מאיצים"
להגביר קצב,
לשחרר משהו תקוע,
לפרוץ דרך,
לייצר מומנטום,
להתקדם בצורה משמעותית,
לממש פוטנציאל,
לעשות יותר ומהר.

**
"מאיטים"
להוריד הילוך.
לעצור.
להיות.
להתבונן.
להקשיב.
לנוח.
לנשום.

**
9 מחשבות על "מאיצים" ו"מאיטים":
• למאיצים ולמאיטים יש המון כוח ועוצמה.
• מאיצים ומאיטים משלימים זה את זה ותומכים זה בזה.
• מאיצים ומאיטים אינם מתנגשים זה בזה.
• כחברה מערבית, אנו מעריכים יותר מאיצים ממאיטים.
• רבים מאיתנו כמהים להאטה.
• שילוב של מאיצים + מאיטים כמפתח לחיים מוצלחים, מלאים ומאושרים …
• אפשר ללמוד להאיץ, אפשר ללמוד להאט. לפעמים קל יותר ללמוד ולעשות את זה בקבוצה.
• ב – 18/2 מסתיימת הגשת מועמדות למחזור ב' של מאיץ בהנחייתי שייפתח ב 29/2.
• אם אתם בעניין של מאיטים צרו איתי קשר או הרימו יד. מדגדג לי מאוד להרים משהו כזה בקרוב.

חיים מלאים. יום יום.

כשאין אמון, או כשמידת האמון נמוכה,
קשה מאוד לעבוד ביחד.
גם פתרונות פשוטים לבעיות פשוטות ייתקלו בחשד ובשיפוטיות
ויתקשו לקבל שיתוף פעולה.

**
כשיש אמון מסוים,
אפשר לעבוד ביחד,
לקדם פתרונות פשוטים לבעיות פשוטות
ולנסות להתמודד גם עם בעיות בעלות רמת מורכבות בינונית.

**
כשרמת האמון גבוהה,
וכשיש כוונה הדדית אמיתית,
אפשר להתחיל לעסוק גם בבעיות מורכבות.

**
אמון הוא תנאי הכרחי ולא מספיק לעיסוק בבעיות מורכבות.
זה נכון למערכת יחסים שבין שני אנשים, בין מספר קבוצות ולכל מה שביניהם.
זה נכון לענייני משפחה, עבודה, חברה, מדינה ולכל נושא אחר.

**
מספר המלצות מעשיות:
• אם חשוב לך לטפל בבעיה מורכבת – בדוק שמתקיימת רמת אמון גבוהה בין האנשים הרלוונטיים.
• אם רמת האמון אינה גבוהה וחשוב לך לטפל בבעיה, התחל לבנות אמון. זה ייקח את הזמן שלו. צעד אחר צעד. מחווה אחר מחווה. אין דרכי קיצור.
• אם רמת האמון אינה גבוהה וחשוב לך לטפל בבעיה אבל אין לך את הרצון, הזמן והאנרגייה כדי לבנות אמון, שקול לוותר. ברצינות. או לבחור בעיה פשוטה יותר.
• אמון גבוה לא נבנה ביום אחד. אם חשוב לך לטפל בבעיה מורכבת התחל לבנות את האמון ואת מערכת היחסים כבר עכשיו. בעיות מורכבות באמת מצריכות תשתית אמון של חודשים, שנים ואפילו דורות.
• אם אתה עוסק בבעיה מורכבת מאוד, שאינה סובלת דיחוי, בתוך מערכת שבה רמת האמון נמוכה – למד לחיות עם הפער שלא ייסגר בקרוב: הכר במורכבות. תאם ציפיות עם עצמך.הפסק לחפש פתרונות קסם. שמור על עצמך. הפסק להאשים אחרים. קח אחריות. התחל לשנות ולהשפיע כמיטב יכולתך. התמקד בשינוי מגמה. בנה אמון כל יום.

חיים מלאים. יום יום.

"אתה דואג לאנשים.
האנשים דואגים לשירות.
השירות דואג ללקוחות.
הלקוחות דואגים לרווח.
הרווח דואג להשקעה החוזרת.
ההשקעה החוזרת דואגת לחדשנות.
החדשנות דואגת לעתיד.
(ובכל שלב המדד היחיד הוא מצויינות)."

~ טום פיטרס.
שקף מספר 60 מתוך 243.
איש מעורר חשיבה.
רעיונות מעוררי והשראה.
נדיבות של חמישים שנות ניסיון.

**
באותה מצגת תמצאו גם ש…
תרבות ארגונית אוכלת אסטרטגיה לארוחת בוקר ( שקף 54)
הלקוחות שלך לעולם לא יהיו יותר שמחים מהעובדים שלך ( שקף 64).
הקשבה כערך ראשון במעלה למצוינות עסקית ומנהיגותית ( שקף 108).

חיים מלאים. יום יום.

כאב על מחיר שמשלמים.
הדבר הזה שאני עושה עכשיו בא על חשבון דברים חשובים אחרים.
ההשקעה הזו עולה לי באנרגיה, בזמן, בכסף, בבריאות.
עשיתי טעות ואני משלם עליה את המחיר עכשיו.
בחרתי בחירה שאני שלם איתה ואני משלם את המחיר עכשיו.
בחרתי במשהו כי לא יכולתי לעשות הכול ויש לזה מחיר.
אני מנסה לעשות הכול בלי לוותר על כלום ויש לזה מחיר.

**
כאב של פוטנציאל שלא מתממש ואולי גם לא יתממש.
לדעת שאתה יכול להגיע אל הארץ המובטחת ושלא תגיע אליה.
אני יודע שאני יכול לעשות את זה, וזה לא יקרה. כי אני רחוק מהממסדרונות המתאימים.
אני יודעת שאיני פחות טובה מהם, וזה לא יקרה. כי חשוב לי להשקיע גם במקום אחר כרגע.
אני יודע שיש לי את היכולת, החוכמה והכשרון וזה לא יקרה. כי איני מוכן לשלם את המחיר הנדרש.
אני יודעת שאיני נופלת מהם וזה לא יקרה. כי אני לא מהמשפחה הנכונה. כי נקודת הפתיחה שלי שונה. כי התנאים השתנו. כי הזדמנות חשובה פוספסה.

**
כאב של להיות "שקוף".
כאב על שלא מבינים אותי.
כאב על שלא רואים אותי.
כאב על שלא שומעים אותי.
כאב של לא להיות שייך.
כאב של זרות.
כאב של בדידות.

**
כאבים.
חלק בלתי נפרד מחיים מלאים.

חיים מלאים. יום יום.

אנו לוקחים אחריות על מה שחשוב לנו ובוחרים להיות במקום שבו חשוב לנו להיות.

**
אנו בוחרים להישאר במקום שבו אנו תורמים או מקבלים ערך.
כשאנו נמצאים במקום מסוים זה מפני שאנו בוחרים להיות בו.

**
אנו בוחרים לעזוב מקום שבו איננו תורמים ואיננו מקבלים ערך.
כשאנו עוזבים מקום מסוים זה מפני שאנו בוחרים להיות במקום אחר.

**
גם אם נבחר להיות במקום שלא הכי מתחשק לנו,
גם אם נבחר לא להיות במקום שממש בא לנו להיות בו,
זו תמיד הבחירה שלנו.

**
אפילו אם זה נראה או מרגיש אחרת,
הנוכחות שלנו במקום מסוים אף פעם אינה תוצר של הוראה מגבוה או של חוסר ברירה.
אנחנו לא נמצאים שם מפני שמישהו אחר הכריח אותנו, התחנן או איים עלינו.

**
אפשר להפסיק לשקר לעצמנו.
הגיע הזמן להפסיק לזרוק אחריות ואשמה על אחרים.

**
בכל רגע נתון יש לנו רק 100% אחריות לבחירות שלנו.

חיים מלאים. יום יום.

"מדי פעם, עשויים שני ברווזים להתקוטט –
בלי שום סיבה נראית לעין, או משום שאחד מהם פלש למרחב של האחר.
המאבק נמשך בדרך כלל מספר שניות, ואז הם נפרדים,
שטים לכיוונים מנוגדים, ומנפנפים בכנפיהם בחוזקה מספר פעמים.
לאחר מכן הם ממשיכים לשחות בשלווה,
כאילו המריבה מעולם לא התרחשה.
באמצעות נפנוף הכנפיים הם משחררים אנרגיה עודפת,
וכך מונעים ממנה להילכד בגופם ולהפוך לשליליות.
זוהי חוכמה טבעית, וזה קל להם,
משום שאין להם מוח המשמר את העבר שלא לצורך
ובונה את זהותו סביב עבר זה"

– מתוך "כוחו של הרגע הזה" מאת אקהרט טולה

**
אומרים שכתשעים וחמישה אחוזים מהקונפליקט הנוכחי שאנו חווים
הם שאריות מהעבר ומטענים מקונפליקט קודם.
רק חמישה אחוזים קשורים באמת למה שקורה בינינו כאן ועכשיו.

**
כשדליה נעלבת ממשהו שגדי אמר זה ישפיע על האינטראקציה הבאה ביניהם.
גם אם גדי לא מודע לכך או לא התכוון לפגוע.
גם אם הפרשנות של דליה מוטעית.

**
כשאלי כועס על משהו שזיוה עשתה,
הוא יביא את זה למפגש הבא שלהם.
במילים, ברגשות או במעשים. זה יהיה שם וזה ישפיע.

**
זרעים זהים של כעס וכאב
יכולים להתפתח לקונפליקט קשה, לנתק ולמלחמה
או לדיאלוג בריא, לחיבור בין שונויות ולהתפתחות של מערכת יחסים.

טיפול עדין בזמן אמת ו"מנגנון פריקה של ברווזים"
יכולים להיות ההבדל שבין אלו לאלו.

חיים מלאים. יום יום.

אני יוצא כרגע מאירוע בן יומיים וחצי שהשתתפתי בו.
תחושת אינטנסיביות חזקה, מלאות והצפה.

5 – 4 – 3 – 2- 1
תהליך עיבוד והתפתחות – לסוף יום, גמר אירוע או סיכום שבוע:

**
5 דברים שאני חוגג ושאני שבע רצון מהם.
4 שאני מכיר עליהם תודה – לאחרים ולעצמי.
3 נקודות שאני פחות מרוצה מהן או שהייתי עושה אחרת.
2 למידות משמעותית.
1 פעולה לימים הקרובים.

**
עקרונות מרכזיים בתהליך:
– לחזק משאבים פנימיים. להרשות לעצמנו לחגוג ולהכיר תודה (לפעמים בניגוד לנטייה מורגלת או מוטבעת)
– לאזן בין ה"חיובי" וה"שלילי". להחזיק את ה"גם וגם".
– להתמקד בלמידה והתפתחות מתמדת – תהליך אינסופי ומתמשך.
– להתחייב לעשייה ולהטמעה.
– לסגור "כמו שצריך" ולהמשיך הלאה. "לנקות" רעשים ושאריות כדי לאפשר את המעבר לדבר הבא.

**
5 – 4 – 3 – 2 -1 מאפשר "טיפול ראשוני מיידי"
15 דקות של הקשבה פנימית לסגירת האירוע, לחזרה ל"חיים הרגילים" ולכניסת השבת.

שבת של שלום. חיים מלאים. יום יום.

 

כשהייתי בדרכי למפגש אתמול בבוקר, הטלפון צלצל.
על הקו היה ע. שרצה לשתף אותי במשהו ולהגיד לי תודה.
הוא סיפר לי שהוא החל להשתמש בפורמט של שיחת חמש השאלות עם המנהלים שתחתיו
ושהתהליך הזה (כולל ההכנה לשיחה) מייצר דיאלוג איכותי ומשמעותי שכולם נתרמים ממנו.
שיחה של פחות מחמש דקות.
זו היתה שיחה קצרה שריגשה אותי, מילאה אותי ושינתה לי את היום.

**
הנה הניתוח שלי בדיעבד, למה שהפך אותה לכל-כך עוצמתית עבורי:
1. היא היתה מפתיעה.
לא ציפיתי לשיחה הזו. עצם הצלצול הפתיע אותי.
התוכן הפתיע אותי. ע. שיתף אותי במשהו שלא הכרתי ושלא הייתי מודע לו.

**
2. היא היתה קונקרטית.
ע. התייחס למשהו מאוד ברור ומסוים.
הוא לא דיבר בצורה כללית או בסיסמאות.

**
3. היא הגיעה מאדם שאני מעריך ושדעתו חשובה לי.
ע. הוא לקוח שאני מעריך ושאני מכוונן לתת לו ערך גבוה.
מעבר לתוכן, ההכרה בכך שע. חשב עלי ובחר להתקשר מחממת את לבי.

**
4. היא היתה אותנטית וכנה. שיחה "מהלב".
בחוויה שלי, ע. לא הפעיל עלי טכניקה מניפולטיבית כלשהי בכדי להוציא ממני יותר.
גלאי ה"בולשיט" במצבים הללו חדים מאוד.

**
בפחות מחמש דקות ניתן להעניק לאנשים שחשובים לכם מתנה משמעותית, עוצמתית ויוצאת דופן.

"המצרכים הנדרשים":
התכוונות, אותנטיות, תשומת לב ופעולה.

מצרכים ש"אינם נדרשים":
כסף, תקציב מתנות, אישור הנהלה, הרבה זמן.

חיים מלאים. יום יום.

אחד המתחים שחברות וארגונים חווים הוא המתח שבין התקדמות וחיבור :

**
מצב א':
תהליכים נתקעים והחלטות לא מתקבלות עקב שאיפה מתמשכת לקונצנזוס מלא או הסכמה גורפת.
הרצון לא לפגוע באף אחד ובשום דבר מקבל עדיפות עליונה.

**
מצב ב':
מספר מצומצם של אנשים מקבל החלטות ודוחף תהליכים במהירות ובנחישות.
התקדמות מקבלת עדיפות עליונה, גם על חשבון חיבור, רתימה או הקשבה לנקודות מבט שונות.

**
מצב ג':
נשמר מתח דינמי כלשהו בין התקדמות לבין חיבור.
בהתאם לנושא, לדחיפות ולמשאבים הקיימים בוחרים האם ואיך להתקדם, כמה לשתף ובמה להתייעץ.

**
להלן 4 שאלות לדוגמא שניתן להשתמש בהם במצב ג':

1. האם אתה מוכן להתקדם עם האפשרות שאני מציע, למרות שהיא אינה האפשרות המועדפת שלך?

2. מה מידת שביעות הרצון שלך מהאפשרות שאני מציע? למה?

3. מה אתה מעדיף מבין האפשרויות השונות?

4. מה לדעתך אנחנו צריכים לעשות כארגון (בין אם אתה מעדיף את זה ובין אם לא)?

**
התקדמות אינה חשובה יותר מחיבור.
חיבור אינו חשוב יותר מהתקדמות.

מינון ההתקדמות והחיבור הנכונים הוא תלוי מצב.
מציאת האיזון המתאים שבין התקדמות לחיבור היא חלק מרכזי באומנות המנהיגות.

חיים מלאים. יום יום.