1. להתחיל למכור לקוחות חדשים.
2. להמשיך למכור ללקוחות קיימים.
3. למכור יותר ללקוחות קיימים.
4. להפסיק למכור ללקוחות לא רווחיים.
בדרך א', "לקוחות" הם משאבים
שצריך לעבוד עליהם (דוגמא: לגייס אותם, לשמר אותם, למכור להם)
בכדי לגרום להם לקבל החלטה ולבצע פעולה (דוגמא: לקנות, להישאר) שתשרת אותנו ואת העסק שלנו.
** דרך ב' – מוכוונות ערך
1. לתת ערך ללקוחות נוספים שעדיין לא מקבלים מאתנו.
2. להמשיך לתת ערך ללקוחות שכבר מקבלים מאתנו.
3. להעמיק ולהגדיל ערך ללקוחות שכבר מקבלים מאתנו ערך כלשהו.
4. לתת ערך נדיר, ייחודי ומשמעותי.
בדרך ב', "לקוחות" הם בני אדם
שאנו מנסים לשרת באמצעות אינטראקציה, דיאלוג ופעולות
בכדי לתת מענה לצרכיםחשוביםשלהם ושלנו ולערך הדדי עבורם ועבורנו.
"כל אחד יכול לספור את מספר הגרעינים שבתוך תפוח
אף אחד לא יכול לספור את מספר התפוחים שבתוך גרעין."
(ציטוט ממקור אנונימי)
הרגע הזה מכיל פוטנציאל אינסופי היכול להתפתח באינספור צורות שונות.
**
כל אירוע, כל אינטראקציה, כל אמירה, כל עשייה, כל מערכת יחסים,
הם זרעים המחכים להגשמה ולמימוש.
כל אירוע, כל אינטראקציה, כל אמירה, כל עשייה, כל מערכת יחסים,
הם פירות של זרעים שנזרעו והבשילו.
**
הפוסט המסוים הזה הוא זרע המגיע לאנשים שונים,
מעורר מחשבות ורגשות, משפיע על פעולות, יוצר מציאויות.
הפוסט המסוים הזה הוא פרי של הרצאה שהעברתי הבוקר (תודה על ההזמנה סלבה)
של מפגש למידה חוויתי שהשתתפתי בו אתמול (תודה על השיעור דנה)
ושל תהליך ייחודי ויוצא דופן שמעולם לא היה ולעולם לא יהיה כמותו.
כשיש לך שתי ידיים וכדור אחד,
קל לתפוס אותו, לזרוק אותו, להעבירו מיד ליד ולשחק אתו.
כשיש לך שתי ידיים ושני כדורים,
קל להחזיק כדור בכל יד, להעביר את שניהם ליד אחת, לזרוק ולתפוס כדור אחד בכל פעם.
כשיש לך שתי ידיים ושלושה כדורים,
ניתן לנסות לתפוס את שלושתם בדרך כלשהי.
עם יכולת ג'ינגול בסיסית אפשר לשמור על כדור באוויר ולהנות מהתנועה.
כשיש לך שתי ידיים וארבעה כדורים,
המשימה קצת יותר מורכבת ומתאימה למג'נגלים מיומנים.
תשומת הלב מתמקדת בתנועת כל הכדורים ולא במצבו של כדור בודד.
ניתן לעצור ולאחוז שני כדורים בכל יד. לנוח.
כשיש לך שתי ידיים וחמישה כדורים,
המשימה כבר הרבה יותר מורכבת, אפילו למג'נגלים מקצועיים.
כשהכדורים בעלי גודל ומשקל שונים, לשמור על כולם בתנועה ובאוויר
הופכת להיות משימה כמעט בלתי אפשרית.
**
כשיש לך רק שתי ידיים,
די מטופש, יומרני וחסר אחריות
לנסות לג'נגל עשרה כדורים השונים בגודלם, במשקלם ובצורתם.
לא בטוח שאפילו "מג'נגלי הקרקסים" מסוגלים לעשות זאת בכמה דקות של הופעה.
ועדיין… רובנו ממשיכים לנסות.
תוך כדי קליטה של הכדור האחד-עשר והשנים-עשר.
** למולטי – טסקינג יש מחירים. ומגבלות.
כשיש לך שתי ידיים, אפשר להניח חלק מהכדורים על הרצפה או על השולחן.
אפשר למסור חלק מהכדורים לאנשים אחרים (אם הם פנויים ומוכנים לקבל).
לא כל כדור שמושלך לעברך הוא כדור שאת צריכה לתפוס.
ההנחה שכל הכדורים צריכים להיות בתנועה הרמונית כל הזמן שגויה.
**
אם אתה מזיע ומתאמץ,
אם אינך נהנית מהג'ינגול,
אם אתה לא מרשה לעצמך לעצור ולנוח,
אם את כל הזמן חוששת מנפילות, כנראה שמשהו בג'ינגול או בדרך ההתייחסות אליו לא באמת עובד.
לפעמים זה לא הזמן.
לפעמים עדיף לעצור, לקחת הפסקה,
לזוז הצידה, לחזור בהמשך.
לינאריות אינה הדרך היחידה להתקדם.
כשמחזיקים כוונה וצרכים, גם כשמתנתקים,
ממשיכים להיות מחוברים.
** במשולש "כוונה – צרכים – פתרונות"
אחיזה הדוקה של כוונה וצרכים
תוביל לגילוי יצירתי וגמיש של פתרונות רבים.
לרעיונות יש נטייה להופיע לאו דווקא בשעה שהוקצתה לסיעור מוחות.
פתרונות מתהווים לאו דווקא בשעה שנסגרה להם ביומן.
מה שקורה בין פגישות, חשוב לא פחות ממה שקורה בפגישות.
** להחזיק הדוק כוונה וצרכים.
לבטוח בתהליך היצירתי, לתת לו מקום.
להיפתח למרחב פתרונות, לזמן אותם.
להיות קשוב וערני למה שמגיע.
מתי שמגיע.
1. תקשורת בדרך כלל תיכשל , למעט "תאונות":
— אם תקשורת יכולה להיכשל, היא תיכשל.
— אם תקשורת אינה יכולה להיכשל, היא עדיין תיכשל ברוב המקרים.
— אם נראה שתקשורת מצליחה בדרך המתוכננת, כנראה שיש אי- הבנה.
— אם אתה שבע רצון עם המסר שלך, התקשורת נכשלת בוודאות.
2. אם מסר יכול להיות מפורש במספר דרכים, הוא יפורש בדרך הממקסמת את הנזק האפשרי.
3. תמיד יש מישהו שיודע יותר טוב ממך למה התכוונת.
4. ככל שאנו מתקשרים יותר, קטנים הסיכויים לתקשורת מוצלחת.
5. ככל שאנו מתקשרים יותר, גוברת מהירות ההתפשטות של אי ההבנות.
"תרגול של מודעות הוא, למעשה, תרגול של אהבה.
כדי לעודד מודעות, באנשים המתעתדים לחיות עם אדם אחר,
ביקשתי מתלמידי לעזור לי להקים 'מכון לאושרו של אדם אחד'.
יהיו לנו תכנית שנתית וקורס אחד בלבד, שייקרא 'התבוננות עמוקה'.
במשך שנה ילמד כל תלמיד לתרגל התבוננות עמוקה בתוך עצמו
כדי לגלות את כל הפרחים והזבל הנמצאים בתוכו –
לא רק את אלה שיצר בעצמו,
אלא גם את המורשת שקיבל מאבותיו ומהחברה.
בסוף הקורס יקבל כל תלמיד תעודה,
שכתוב בה שלאותו התלמיד יש הכישורים הדרושים לנישואים.
לדעתי, חשוב שכל הזוגות הצעירים יתרגלו בצורה זו
לפני צאתם למסע הגילוי ההדדי, דהיינו – הנישואים.
אם הם אינם מכירים היטב את עצמם
ואינם מקדישים זמן להתרת הקשרים הפנימיים שבתוכם,
תהיה שנת נישואיהם הראשונה קשה."
**
"כשמישהו אומר לנו משהו לא נעים,
ואיננו מבינים למה הוא אומר זאת,
אנחנו נפגעים ונוצר קשר בתוכנו. היעדר הבנה הוא המקור לכלהקשרים הפנימיים.
אם אנחנו מתרגלים מודעות,
אנחנו יכולים ללמוד איך לזהות קשר ברגע שהוא נוצר בתוכנו
ונוכל למצוא דרכים להתיר אותו.
מבנים פנימיים דורשים את תשומת ליבנו המלאה ברגע שהם נבנים,
כשהם עדיין רופפים, וכך התרתם תהיה קלה יותר.
אם איננו מתירים את הקשרים ברגע היווצרותם,
הם יתהדקו ויתחזקו."
~ הקטעים מתוך הספר "לגעת בשלווה" מאת טיך נהאת האן.
אורך הסרטון 3:49 דקות ברוטו.
אני מתחיל לדבר בשניה ה – 0:25.
הנאום שלי מסתיים אחרי 110 שניות בלבד (כולל ההקדמה)
ואז… נשלף "השפן" שאף אחד לא ציפה לו.
מה יש בסרטון הזה עבורי ?
1. הכרת תודה עמוקה וכנה למספר אנשים שאני מאוד מעריך
ושתרמו המון למשפחתי (ולמאות משפחות אחרות).
2. חידוד כוונה.
למה אתה עולה "על הבמה"?
את מי את משרתת כשאת שם?
3. מעבר לשיפוטיות של טוב ורע.
וואטסאפ הוא לא "מכת מדינה" וחיבור לסלולרי הוא לא "מגיפה".
גם הומואים, לסביות, סטרייטים, רבנים, מתנחלים או חברי כנסת הם לא.
הטכנולוגיה קיימת, דברים נאמרים.
השאלה החשובה בעיני היא איך מגיבים למה שקורה ואיזה שימוש עושים בטכנולוגיה.
4. בכדי לתת למישהו מתנה משמעותית (לכל החיים… ?)
או בכדי ליצור רגע קדוש ומרגש של חיבור,
לפעמים מספיקים שני משפטים או עשרים שניות.
אם בא לכם לשתף אותי (באתר, בפייסבוק או במייל חוזר) אשמח לשמוע מה הסרטון והמילים הללו מעוררים בכם…
ביום רביעי הקרוב, 27/7, אתן את הרצאת הפתיחה בכנס מיוחד לבעלי עסקים
המאורגן ע"י מט"י (המרכז לטיפוח יזמות) וסלבה מרגוליס בקולנוע גלובוס מקס שבקריון.
ההרצאה תתמקד בבניית וטיפוח מערכות יחסים עם לקוחות קיימים וחדשים
וביישומים חזקים של תקשורת מקרבת (רוח וכלים) בעולמות העסקיים.
ה"נאום" הפעם יהיה קצת יותר ארוך (40 דקות)
וגם הקהל יהיה שונה (מנהלים, יזמים ובעלי עסקים)
אבל למרות ההבדלים בנושא, בקהל ובפורמט,
אני מגיע בדיוק עם אותה מהות ועם אותה כוונה: לתת ערך משמעותי, לגעת ולשרת.
לאחר ההרצאה שלי תועברנה בכנס ארבע הרצאות נוספות
ע"י 4 מרצות ומרצים שאת חלקם אני מכיר באופן אישי
ועליהם אני ממליץ בחום רב.
התוכניה המלאה, פרטים, עלויות והרשמה בקישור הבא.
(שימו לב שההרשמה אינה דרכי + בואו להגיד שלום אם תהיו שם ..).
"ואהבת לרעך כמוך", "איזהו עשיר השמח בחלקו",
הם שני שיעורים בסיסיים ומרכזיים, המדוקלמים לילדים צעירים
בשלב מוקדם בחיים
על ידי אנשים, בני אדם,
שרבים מהם לא חיים את השיעורים
ואולי מעולם לא באמת חוו אותם.
** שיעורים מרכזיים ובסיסיים
לחיים שלמיםומלאים
ההופכים למשפטים חלולים וריקים המדוקלמים הלאה בדיוק באותה דרך,
על ידי אותם ילדים צעירים
שהופכים בתורם להורים, מחנכים ומנהלים.
כשעובדים/חיים עם אנשים בקבוצה
(משפחה, חברה, צוות ניהול, קהילה, ועד, מדינה, … )
ברוב הגדול של המקרים,
כמעט בכל רגע נתון,
לחלק מהאנשים ניצול הזמן/התקציב/המשאבים יראה מיטבי ולאחרים לא.
חלק מהאנשים יקבלו ערך / יהנו / יסכימו ואחרים לא.
חשיבת "0" / "1" משרתת מצבים מסוימים בלבד.
בדרך כלל "הפתרון האולטימטיבי" לא באמת קיים.
** כשעובדים/חיים עם אנשים בקבוצה
זה כמעט אף פעם לא שחור או לבן.
אין אמת אחת מוחלטת. יש המון אמיתות.
נדיר ש- 100% מהאנשים יהיו מבסוטים,
לעולם לא יקרה ש 100% מהצרכים יתמלאו.
** כשעובדים/חיים עם אנשים בקבוצה
תמיד תהיה מגבלת זמן ומשאבים.
תמיד תהיה "מלחמה" על תשומת לב וסדרי עדיפויות.
תמיד תהיינה פרספקטיבות שונות וצרכים מגוונים.
** כשעובדים/חיים עם אנשים בקבוצה
מחזיקים כוונה.
וצרכים.
בוחרים לעשות צעד.
מתאמים ציפיות (מ 0/1 למשהו באמצע).
מכינים, מתכננים, מתכווננים, מחליטים.
עושים צעד.
עוצרים.
נושמים.
חוגגים את מה שמוצלח, יפה ומהנה.
מתאבלים ונותנים מקום למה שקשה, כואב ומאתגר.
מבקשים ומחפשים משוב.
חוגגים ומתאבלים. שוב.
לומדים.
לומדים.
לומדים.
ממשיכים להחזיק כוונה.
וצרכים.
מעדכנים תכנית.
עושים צעד נוסף.
לומדים ומשתנים.
חיים.
ביחד.