משפט מנחה לחיים

אחד התרגילים המעניינים שאני אוהב לעשות מדי פעם זה לשים לב לכך שמשהו נוגע בי בצורה מיוחדת ואז לבדוק בסקרנות מה יש בדבר הזה עבורי.
הנה דוגמא לאירוע שנגע בי ותפס את תשומת לבי בארבעים ושמונה השעות האחרונות:
חבר שהספיד את אביו בהלוויתו סיפר על משפט שאביו חזר ואמר לו לאורך שנים רבות: "תעשה טוב, תהיה טוב וכל השאר יסתדר".
כשהקשבתי לקולו השבור של חברי החלו לעלות דמעות בעיניי. משהו בי ננגע והתרגש מאוד.

כשמשהו תופס את תשומת לבנו בעוצמה (התרגשות, אהבה, כעס, פחד וכו') הוא מעיד המון עלינו ועל מה שמעסיק אותנו.
הרגשות והמחשבות שעולים בנו מושפעים הרבה יותר מהפרשנות האישית ומהחוייה הסוביקטיבית שלנו והרבה פחות מהעניין האוביקטיבי לכשלעצמו.

כשאנחנו מזהים שטריגר מסוים מעורר בנו תגובה חזקה, אנו יכולים לבדוק בסקרנות מה יש בו שמפעיל אותנו בצורה כזו.
בדיקה קשובה שכזו יכולה לעזור לנו לגלות משהו על עצמנו, לחדד או לדייק עניין שחשוב לנו.

אז מה יש ב""תעשה טוב, תהיה טוב וכל השאר יסתדר" שכל-כך נוגע בי?

ראשית יש פה עיקרון מנחה לחיים שמדבר אלי.
אני מתחבר לתמציתיות, לפשטות ולחדות שלו. לערכים שהוא מצביע עליהם.
תעשה טוב ותהיה טוב זה מה שחשוב.
לא מספיק רק לדבר או להתכוון, חשוב גם לעשות.
לא מספיק רק לעשות, חשוב גם להיות.
"להיות טוב" זה גם להיות אדם טוב וגם להיות טוב במה שאתה עושה.
יש משהו במשפט הזה שמשלב עשייה והוויה. חומר ורוח.

**
הנקודה השניה שנוגעת בי היא המיקוד בטוב.
מה זה "טוב"?
ההגדרה הזו אישית ויכולה להשתנות בין אנשים ומצבים.
הטוב שלי זה לא בהכרח הטוב שלך.
עשיית טוב אינה חייבת להיות הצלת חיים או אלטרואיסטיות יוצאת דופן, אלא גם מחווה אנושית קטנה.
"לעשות טוב ולהיות טוב" מתחילים בכוונה.
לעשות משהו מתוך כוונה להרבות טוב בעולם שונה מאוד מלעשות משהו שנראה טוב כדי שיצא לנו מזה משהו.
עשיית טוב והוויית טוב אינם שמורים לאנשים מסוימים – הם רלוונטיים לכל אדם בכל גיל ובכל מצב.

**
המשפט הזה יכול לשמש כעוגן בעולם דינמי, מורכב, אינטנסיבי ומלא רעשים וטריגרים.
כשאני מאמין שהכול יסתדר אם אהיה טוב ואעשה טוב, זה נותן לי שקט וביטחון.
אני יכול להתמקד בזה ולחסוך אנרגייה רגשית של כעס-פחד-אשמה-דאגה.
כשאני מאמין שאם אהיה טוב ואעשה טוב הכול יסתדר, אני לא אחראי להחזיק את כל העולם על כתפיי ואני חווה פחות לחץ מעשייה מאומצת ומתישה.
במצבים מורכבים ובצמתי החלטות מאתגרות זה יכול להיות מצפן ערכי השומר עלינו:
הדברים פשוטים יותר מכפי שהם עלולים להיראות או להיחוות.
רק תדאג לעשות טוב ולהיות טוב וכל השאר יסתדר.
יש במשפט הזה אמונה בסיסית עמוקה היכולה להוות מגדלור לחיים שלמים.

**
"תעשה טוב ותהיה טוב" מתמקד בהווה, ברגע הנוכחי.
מה שעשית בעבר כבר מאחוריך.
מה שחשוב באמת הוא מה שאתה עושה עכשיו.
מה שחשוב באמת הוא לא הסיפור שאתה מספר-מתחזק על מי שאתה אלא איך אתה עכשיו.
האם אתה רגיש, קשוב, נדיב, אמיץ ממש עכשיו?

המיקוד בהווה מדגיש את חשיבות הדרך.
העניין המרכזי הוא לא להגיע ליעד מסוים, לכבוש פסגה או להשיג תוצאה אלא לעשות טוב ולהיות טוב בדרך אליהם.

**
אני רוצה להוסיף למשפט הזה את צמד המילים "גם לעצמך".
"תעשה טוב (גם לעצמך) ותהיה טוב (גם לעצמך), וכל השאר יסתדר."
להרבות טוב בעולם זה גם בעולם הפנימי שלנו.
חשוב מאוד שנעשה טוב ושנהיה טובים גם לעצמנו ולא רק לאחרים.
להיות טובים לעצמנו זה להיות קשובים, חומלים, אוהבים, רגישים ומכבדים.
לעשות טוב לעצמנו זה לדאוג לצרכים החשובים שלנו ולרווחתנו הפיזית, הרגשית והנפשית.

**
כשהקשבתי לאייל חברי מספיד את אביו, נזכרתי גם באבי ובפרידה שלי ממנו לפני קרוב לשתים עשרה שנים, באותו גיל ומאותה מחלה.
בדומה לאייל, גם אני קיבלתי המון מאבי.
במקרה של אבי זה לא הגיע בצורת משפט מרכזי אחד שהוא נטע בי, אלא דרך דוגמא אישית חזקה ולמידה מתמשכת מתוך הרבה אירועים, שיחות ומצבים.
נראה שגם אייל וגם אני זכינו במשהו שאינו מובן מאליו.

הפוסט הזה נכתב בהשראתו ולזכרו של שאול ורדי מקיבוץ נען, בעל עיטור הגבורה ממלחמת ששת הימים שהלך לעולמו השבוע בגיל 78.

תעשו טוב ותהיו טובים, גם לאחרים וגם לעצמכם,

שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר

תמונת ניצחון

תמונת ניצחון

לגדל משפחה אוהבת.
להיות מוקף בחברים קרובים.
לדעת שהשארת חותם, שנגעת באנשים, שמה שעשית משנה.
לאהוב את העשייה שלך.
להיות גאה בהישגים ובהצלחות שלך.
לקבל בחמלה את הטעויות והקשיים שלך.
להיות שלם עם הבחירות ועם הערכים שלך.
ליהנות תוך כדי תנועה מהדרך.
להמשיך הלאה כשמגיע הזמן…

**לזכרו ובהשראתו של ל.א. **

חיים מלאים. היום.

גולדה מאיר ומחשבות על ארגון

"אין זה חשוב באמת להחליט בגיל צעיר מה בדיוק הנך רוצה לעשות כשתגדל…
חשוב הרבה יותר להחליט על הדרך בה אתה רוצה לחיות.
אם תהיו ישרים עם חבריכם ואם תקחו חלק במאבקים שטובים לאחרים ולא רק לעצמכם,
הרי נדמה לי שזה מספיק !
'מה תהיו' זה כבר פחות חשוב."
~ גולדה מאיר

**
מחשבות על ארגון:

פחות חשוב להחליט איפה בדיוק רוצים להיות בעוד שנתיים או חמש.
ממילא אין באמת יכולת לעשות זאת בעולם כל-כך משתנה ודינמי.
חשוב הרבה יותר להחליט על הדרך בה רוצים לעבוד ועל השותפים לדרך הזו.

1. כיוון שאליו רוצים לנוע או תחום שבו רוצים להתמקד.
2. ערכים מובילים ועקרונות התקדמות לדרך.
3. אנשים מתאימים שמתאים להם.
4. מחויבות לאנשים ולדרך.
5. עבודה יום – יומית.

חיים מלאים. היום.

תפילה

כששוחחנו שלשום, היא סיפרה לי שבאותו בוקר, 
תוך כדי נסיעה לעבודה, היא עשתה לעצמה הכנה.
הכנה רגשית ומנטלית לקראת היום שמחכה לה.
במקרה שלה, ההכנה הזו כוללת מעין תפילה.
טקס של חידוד כוונה.
באותו בוקר היא התפללה שתצליח לראות.
שתצליח לראות את האדם שהיא תפגוש.
מעבר למסכות ולכותרות.
מעבר לקורות החיים.
היא התפללה להצליח לראות כדי שהיא תוכל לעזור.
כדי שהיא תוכל לעשות את הדבר הנכון.

למרות שאנחנו מכירים כבר שנים,
וראיתי אותה לא מעט פעמים "בפעולה",
כשהיא סיפרה לי את זה התרגשתי.
כמה נשמה וכמה ענווה יש בתפילה הזו.
היא לא עוסקת בהוראה או בחינוך.
גם לא בעבודה סוציאלית או ברפואה.
היא מגייסת.
מגייסת עובדים לחברת הייטק.
אשרי הארגון שזו המגייסת שלו.
אשרי המועמדים שזוכים לפגוש אותה.
איזה בר מזל אני שאלו האנשים שאני זוכה לעבוד איתם.

**
אתמול, 21 ביוני, היה היום הארוך בשנה. 
היממה בעלת שעות האור הרבות ביותר והלילה הקצר ביותר בשנה, בחצי הכדור הצפוני.
אתמול היה יום ההיפוך.
היום שבו המגמה משתנה.
הימים מתחילים להתקצר, והלילות להתארך.
יש בזה משהו מתעתע.
למרות שהמגמה משתנה, רוב הקיץ עוד לפנינו.
החופש הגדול רק מתחיל.
ייקח זמן עד שנרגיש בשינוי ונראה אותו.

** 
אתמול, 21 ביוני, הודיעה חברת אינטל העולמית,
שבריאן קרזניץ', מנכ"ל החברה מתפטר (או מתפוטר) באופן מיידי
לאחר שהתגלה שקיים יחסים רומנטיים בהסכמה עם עובדת,
דבר המהווה הפרה של מדיניות אינטל הנוגעת לכל המנהלים בחברה.

בשונה מיום היפוך המגמה, ההתפטרות של מנכ"ל אינטל,
הינה התוצר או ה"פרי" של זרעים שנזרעו בעבר ומבשילים עכשיו.
בחירות, החלטות ופעולות המביאות לתוצאות בעלות השלכות.

באופן טבעי, הנטייה של רוב האנשים כרגע, היא לשפוט את קרזניץ' ואת האירוע הזה.
אנשים רבים מקרינים על אירוע כזה את האמונות, הדעות והשקפת העולם שלהם,
מבלי לדעת ברוב המקרים מה באמת קורה.

האירוע הזה מחדד עבורי ארבעה דברים:

1. אין לי מושג.
אין לי מושג מה באמת התרחש או מתרחש.
ברמה מסוימת (רבים כנראה לא יסכימו איתי), זה לא העסק שלי לא מתפקידי לשפוט.

2. החיים דינמיים.
בוקר אחד אתה מנכ"ל מוערך של חברה הנסחרת במאות מיליארדי דולרים,
ובבוקר שאחרי אתה כבר במקום שונה מאוד.
כמו עונות השנה, הכול בהשתנות מתמדת.

3. אנחנו קוצרים את מה שאנחנו זורעים.
אנחנו אחראים לבחירות ולפעולות שלנו.
קארמה אינה מושג רוחני תיאורטי אלא עיקרון מעשי יומיומי.

4. כדאי שהדרך תהיה שווה את זה.
בגלל שהכול דינמי ואי אפשר לדעת מה ישתנה ומתי,
חשוב להיות שלמים עם הדרך ולחיות על-פי הערכים העמוקים שלנו.

**
בריאן קרזניץ' ניהל במשך כחמש שנים את חברת אינטל 
חברה שאני גאה להיות אחד מעובדיה,
ושיש לי את הזכות לעבוד בה לצד אנשים מופלאים, כמו למשל,
אותה מגייסת המתפללת שתצליח לראות אנשים ולעשות טוב.

החיים מורכבים.
אין רק שחור ולבן.
זה מעבר לטוב ורע. 

לפני כשנתיים כתבתי על איש אחר שעבד בחברת אינטל וניהל אותה.
איש שבחר בחירות אחרות ושחייו התפתחו בדרך שונה.
אתמול כשזה קרה חשבתי עליו.
וגם על האיש הנוסף שמוזכר בפוסט.
וגם עלי.
ועל המשפחה שלי.
ועל איך שחיים מתפתחים…

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר

את זה. דווקא את זה.

את זה

לעשות את זה.
דווקא את זה.

גם כשאף אחד לא רואה.
גם כשאף אחד לא מודע לכך שאת עושה את זה.
גם אם מישהו אחר יקבל או ייקח את הקרדיט.
גם אם לא תקבל מחיאות כפיים.
גם אם לא בטוח שיעריכו את זה.
גם אם זה לא יביא לך דרגה או קידום.
גם כשאחרים אומרים לך שלא כדאי.
גם כשזה בא על חשבון דברים אחרים.
גם אם יהיו לזה מחירים.

**
את זה.
דווקא את זה.
לא מפני שאתה מוכרח,
אלא מפני שאתה רוצה.
לבחור לעשות את זה, דווקא את זה,
למרות שיש לך ברירה אחרת ואת ממש לא חייבת.

**
את זה.
דווקא את זה.
כי זה מספיק חשוב.
כי זה מרגיש לך נכון ומדויק.
כי זה מחובר לערכים העמוקים שלך.

חיים מלאים. היום.

"מה אני יכול לעשות בעניין הזה היום?"

"מה אני יכול לעשות בעניין הזה היום?"

ארבע הנחות עבודה מעצבות:
• אפשר לעשות משהו בעניין הזה.
• אפשר לעשות את אותו משהו היום.
אני הוא זה שיכול לעשות את אותו משהו היום.
יכול ולא חייב.

**
חמישה ערכים מובילים:
• לקיחת אחריות אישית.
• מוכוונות לעשייה.
• מיקוד בהווה.
• בחירה.
• אמונה.

חיים מלאים. היום.

ערכים אנרגטיים

כיום, על מוצרי מזון מצויינים הערכים התזונתיים שהם מכילים.
ניתן להשוות בין מוצרים ולבחור את זה שעם פחות שומן או את ההוא שעם יותר חלבון.
לפני מספר שנים השקיפות הזו היתה מדע בדיוני.

**
תארו לכם שיתחילו לסמן ערכים אנרגטיים על מוצרי תוכן.
לדוגמא:
בפוסט X בפייסבוק: 50% כעס, 30% תסכול, 20% שעמום.
בפוסט Y בפייסבוק: 40% שלווה, 30% יצירתיות, 30% הומור
פרק The Voice : 40% אהבה, 20% עצב, 20% פרגון, 10% לחץ, 10% נדיבות
טוקבקים לכתבה ב Ynet: 80% שנאה, 20% פחד.
סרט קולנוע מסוים: 40% כאב, 30% שמחה, 20% תקווה, 10% השראה.

**
תארו לכם שאנשים יבחרו מוצרי תוכן על פי הערכים האנרגטיים שהם מכילים
ועל פי ההתכווננות האנרגטית של מי שיצר אותם.

עם הזמן מוצרים בעלי ערכים אנרגטיים גבוהים ילכו ויתרבו
ומוצרים בעלי ערכים נמוכים או שליליים ייזנחו ויתמעטו.

מדע בדיוני…?
אולי…
ואולי לא…

**
אולי בשונה מערכים תזונתיים, בערכים אנרגטיים קל מאוד לחוש.
אם רק רוצים.

בעולם שבו יש אינסוף מוצרי תוכן, רבים מהם חינמיים, קל מאוד לבחור.
אם רק רוצים.

כבר עכשיו.

הפוסט הזה נכתב עם 50% אהבה, 20% דמיון, 15% נדיבות  ו 15% תקווה 🙂

חיים מלאים. היום.

כ"ח ניסן – שני מאפיינים של מצילי יהודים

במהלך מספר שנים ערכו סמואל ופרל אולינר (Samuel & Pearl Oliner) "מחקר שואה" יוצא דופן,
בניסיון להבין מה גרם לאנשים להעמיד את חייהם ואת חיי משפחותיהם בסכנה,
ולהציל יהודים בזמן מלחמת העולם השנייה ?

שלוש שאלות הנחו את המחקר והובילו אותו:

1. האם הצלת יהודים היתה בעיקרה תוצר של הזדמנות,
דהיינו של צירוף נסיבות חיצוניות ותלויות מצב?
אם כן – מהם?

2. האם הצלת יהודים היתה בעיקרה תוצר של אופיים הייחודי של המצילים,
דהיינו, אוסף תכונות ומאפיינים אישיים?
אם כן – מהם?

3. האם הצלת יהודים היתה מונעת בעיקר ממניעים ערכיים ומוסריים?

בכדי לענות על שאלות המחקר ובניסיון לזהות תכונות דומות ודפוסים משותפים,
בצעו סמואל ופרל מאות רבות של ראיונות עם מצילי יהודים.

שני ממצאים יוצאי דופן בלטו במחקר:

א. מצילי יהודים התבקשו לעשות זאת.
אצל רובם לא היתה בחירה ופעולה פרוקאטיבית
ללכת ולחפש יהודים כדי להצילם,
אלא נסיבות חיצוניות שבהן ברגע מסוים כלשהו
מישהו נקש על דלתם או התחנן לעזרה.
בקשה קונקרטית ברגע נתון שהם בחרו להיענות לה בחיוב.

בחיבור להיום –
כשאנו מבקשים משהו ממישהו,
אנו נותנים לו את ההזדמנות לסייע לנו.
ברמה מסוימת, בקשה היא בעצם אקט של נדיבות,
המאפשרת לאדם שנענה לבקשה לעשות משהו משמעותי.
כשאדם נמנע מלעשות מעשה מסוים,
ייתכן שזה לא מפני שלא אכפת לו
או שהוא אינו רואה את החשיבות בפעולה.
יכול להיות שזה פשוט מפני שלא ביקשנו ממנו.
בתקשורת מקרבת, כשאנו מבקשים בקשה,
אנו רוצים לאפשר לאדם שמולנו את הבחירה,
מוכנים לקבל "כן" או "לא"
ומקווים שהאדם יענה בחיוב מתוך בחירה מלאה
ולא מתוך תחושת חוסר ברירה או חשש.

ב. מצילי יהודים גדלו בבתים שבהם היו פחות עונשים ודרישה לצייתנות ויותר חינוך לערכים ולבחירה.
בבתים אלו הדגש היה על מוטיבציה פנימית ולא על מוטיבציה חיצונית.
אותם בני אדם הונעו פחות מתוך פחד, צייתנות כנועה לסמכות או חשש לטעות ולשלם את המחיר
ויותר מחיבור לערכים מובילים ולקיחת אחריות מתוך בחירה.

בחיבור להיום –
הרגלים שגרתיים והדרך שבה אנו מתנהלים ביום – יום,
עם ילדינו, עובדינו או אחרים הנמוכים מאיתנו בסולם ההיררכי,
בונים תשתית חשובה המשמשת אותנו ואותם לאחר מכן
גם במצבים קיצוניים, במקרים שבהם איננו נוכחים,
או בסיטואציות שבהן הסמכות לא קיימת.

על מחקר האלטרואיזם של סמואל ופרל אולינר קראתי לראשונה
בספרה של מיקי קשתן – Spinning Threads of Radical Aliveness

**

לפני מספר שנים ערכתי הדרכה אינטרנטית בת שני מפגשים בנושא בקשות אפקטיביות.
בין היתר ההדרכה כללה:
– מאפיינים של בקשה אפקטיבית.
– איך לבקש בצורה אפקטיבית ואנושית שתגביר את הסיכוי לקבלת כן"
– איך להתמודד עם סירוב לבקשה.
– איך לומר "לא" לבקשות מאיתנו.

ניתן לקבל גישה מיידית לסדנאות המוקלטות
(שלוש שעות הרצאה,שתי מצגות ודפי עבודה)
בקישור הבא וללא תשלום.

שבת של שלום. חיים מלאים. יום יום.

ד' טבת – חמש המחוייבויות

חמש המחוייבויות

1. מחוייבות ללמידה – גדילה, צמיחה, שינוי והתפתחות. בתחום שמעניין אותך או שחשוב לך, ברמה אישית ומקצועית.

2. מחוייבות לעשייה – לעשות את "העבודה" שלך, להיות בתנועה, לספק את הסחורה, לרדת לשטח, להביא ערך, לשרת.

3. מחוייבות לאנשים החשובים בחייך – בן/בת הזוג, ילדיך, הוריך, חברים קרובים, אנשים אחרים שחשובים לך, שאתה אוהב, מעריך ומוקיר.

4. מחוייבות לעצמך – דאגה למשאב ולנכס הכי חשוב שלך הנמצא בכל מקום שאת נמצאת בו ומשפיע על כל דבר שאת עושה.

5. מחוייבות לערכים שלך – לערכי המפתח שמובילים אותך, למצפן הפנימי שלך.

**
חמש המחוייבויות הללו רלוונטיות מאוד עבורי היום.
נראה לי שהן רלוונטיות מאוד עבורי כבר כמה וכמה שנים.

למה אתם מחוייבים היום ובחיים? איך זה בא לידי ביטוי ?

חיים מלאים. יום יום.

ט' כסלו – להישאר כתה

אם לא תשלים את המטלות הלימודיות בזמן תישאר כתה.
אם לא תעברי את המבחנים תאלצי לחזור על הסמסטר.
אם תיכשל במבחן הנהיגה תצטרך להיבחן שוב.
בגרות שלא השלמת, תשלימי אחרי הצבא.

יש מצבים שבהם אסטרטגיות של אי התמודדות,
אי לקיחת אחריות ודחייה לרגע האחרון לא תעזורנה.
לפעמים להתעורר בדקה ה- 90 או (ה- 85) זה מאוחר מדי.

ואז, פשוט תצטרך לחזור שוב על השנה, על הסמסטר, על המבחן.
הרעיון הזה רלוונטי גם למקומות נוספים בחיים.
גם לשיעורים שמחוץ לכותלי בית הספר או האוניברסיטה.
שיעורים של מערכות יחסים ואהבה.
שיעורים של ערכים ומוסר.
שיעורים של חופש, כוח והשפעה.
שיעורים של ביטוי עצמי והקשבה.

אם לא תשלים את השיעור תידרש לעבור אותו שוב.
אל דאגה, תקבלי הרבה הזדמנויות.
ככל שתצטרך.
אולי יותר ממה שתרצי.
הן תישלחנה אליך בצורות שונות, על ידי אנשים שונים ובמצבי חיים שונים.
(לפעמים כשהשיעור מספיק חשוב, ייתכן שבכדי להשלים אותו,
תידרש לחזור לכאן במעבר הבא או בגלגול נוסף).

שאלות למחשבה:
– מה השיעור החשוב עבורך כרגע שאת/ה מסרב/ת לראות ולהבין?
– מה השיעור החשוב עבורך כרגע שאת/ה כבר מבין/ה אך מתקשה להפנים?

חיים מלאים. יום יום.