נשימה

"כשיש לך התקף אסטמה אין לך נשימה.
כשאין לך נשימה קשה לדבר.
המשפט שלך חסום על – ידי כמות האויר שאתה מסוגל להוציא מהריאות.
זה לא הרבה, משהו בין שלוש לשש מילים.
זה נותן לך כבוד למלה.
אתה עובר בין ערמות המילים שעולות לך בראש.
בוחר את הכי חשובות.
וגם הן עולות לך.
לא כמו אנשים בריאים שמוציאים את כל המילים שהצטברו להם בראש כמו שמוציאים אשפה.
כשמישהו בזמן התקף אומר "אני אוהב אותך" או "אני נורא אוהב אותך" יש הבדל.
הבדל של מלה.
מלה זה המון, כי מלה יכולה להיות 'לשבת', 'ונטולין' או אפילו 'אמבולנס.' "

מתוך "צינורות" מאת אתגר קרת

תודה לאיתי ולאורטל שהכירו לי את הטקסט הזה הבוקר.

**
שביר / אביתר בנאי

"אני לא עשיתי אותי,
אני לא עשיתי אותך,
בכל זאת עדיין אני מצפה
שהכל ילך כמו שאני רוצה.
יושב על הכיסא ומסדר,
מי לא עשה לי וכמה לא פייר

אני לא עשיתי ת'ים
אני לא יודע לאן
בכל זאת עדיין אני מרגיש
רק את עצמי ולכולם אדיש.
עומד במרכז והכל שלי –
העולם, הזמן ומי שאיתי

שביר, הכל ברגע נשטף
מתנה, כל נשימה, כל נשימה

ציפור עפה מעליי
צל ציפור עובר בי
מלון אורחים, עובר דרך
רומס ת'חצר, מתוודה בערך
קרון ברכבת, קטר צורח,
מנגן וזוכר ואז שוב שוכח

שביר, הכל ברגע נשטף
מתנה, כל נשימה, כל נשימה
שביר, הכל ברגע נשטף
מתנה, כל נשימה, כל נשימה."

**
תזכורת.

לדבר הכי בסיסי והכי חשוב.
שכל כך קל לשכוח אותו.

נשימה.
כל נשימה מתנה.

בריאות וחג שמח (ועוד 3 מילים לבחירתכם…)

חיים מלאים. היום

הזמנה ל"משהו אחר"

א. הזמנה ל"משהו אחר"

בשבוע הבא אנחה מפגש ייחודי שמעולם קיימתי בעבר.

12 דברים שחשוב לדעת על המפגש:

1. נושא המפגש עדיין לא ידוע. הפתעה. סביר להניח שהוא ייגע בהיבטים של תקשורת, מערכות יחסים וניהול.

2. נושא המפגש יישלח לנרשמים בסמוך למועד המפגש או יוצג רק בתחילתו של המפגש עצמו, בהתאם לזמן היווצרות הבהירות אצלי.

3. כוונת המפגש לתת ערך משמעותי למשתתפים ולייצר מפגש אנושי. המפגש יוקדש ללמידה חווייתית, אינטראקציה ותרגול. במהלך המפגש לא יתבצעו מכירה או שיווק של שירותים ומוצרים.

4. המפגש ניתן כמתנה וההשתתפות בו אינה כרוכה בתשלום.

5. לאחר המפגש משתתפים יוכלו לבחור להעניק מתנה (לי או למישהו אחר) שתיקבע על ידם (כספית או אחרת) ושתשקף את הכרת התודה שהם חשים ואת הערך שהם קיבלו. זו אפשרות ולא חובה או ציפייה.

6. המפגש יערך ביום ד' ה- 31/7 בשעות 21:00 – 22:00.

7. המפגש יהיה וירטואלי תוך שימוש בתוכנת זום (קול + וידאו). ניתן להתחבר מכל מחשב נייח, נייד או מכשיר סלולרי. פרטי התחברות יישלחו לנרשמים.

8. מבנה המפגש: החלק הראשון יוקדש להצגת והדגמת הנושא על ידי, החלק השני יוקדש לתרגול בזוגות (שיוגרלו אקראית בעזרת תוכנת הזום) והחלק השלישי יוקדש לשאלות מליאה ולסיכום.

9. לטובת העבודה בזוגות חשוב להתחבר למפגש עם מיקרופון (כדי שתוכלו לדבר ביניכם) ועדיף (לא חובה) גם עם מצלמה.

10. יתכן שהמפגש יוקלט (למעט החלק של העבודה בזוגות). בשלב זה אין כוונה לשלוח את ההקלטה לנרשמים לאחר המפגש.

11. בקשה: אנא השתתפו במפגש רק אם אתם מתכננים להשתתף בצורה מלאה בכל שלושת החלקים (המהווים ביחד את מכלול הלמידה-אינטראקציה-חוויה).

12. נרשמים בקישור הבאאתם מוזמנים להעביר את ההזמנה לאנשים נוספים שיכולים למצוא אותה רלוונטית עבורם. 

ניפגש…?

**
ב. הזמנה להקשבה

בשנים האחרונות צוותי ואני מובילים במחלקת בינה מלאכותית בת קרוב ל-200 עובדים באינטל את תחומי האנשים, התרבות הארגונית ופיתוח המנהלים. 
אנו מנסים ליצור מחלקה עסקית שתרבותה הארגונית היא ברוח התקשורת המקרבת. 
זה מעבר לקורסים וסדנאות ואפילו מעבר לאיכות התקשורת בארגון. 
זה מגיע לתפיסות עולם ולדפוסי חשיבה.

לפני זמן מה זכיתי להתארח שוב בפודקאסט "סטודנט חופשי" אצל עומר גלס ורום טנא.
כשליש מהראיון דיברנו על אינטל, על איך זה לעבוד ולהתפתח בארגון גדול ועל שני דברים שאני מעריך במיוחד בחברה הזו. 
בשאר הזמן דיברנו על המחלקה שלי.

קוריוז קטן:
עומר המראיין שאל אותי על "חווית עובד" ועל איך אנו עושים את זה. 
אמרתי שאני פחות מאמין "בחווית עובד" ושאני לא חושב שתפקידי לייצר אותה (למרות שאכפת לי מאוד מהעובדים). 
התפיסה שלי/שלנו שונה.
איך בדיוק..? ומה כן…?
על כך ועוד בראיון הבא (כחצי שעה…)

ויש גם את החלק הקודם שאולי תרצו להקשיב לו, שבו אנו מתמקדים פחות באינטל ויותר בתקשורת מקרבת.

**
ג. השראה

השבוע "פגשתי" את דייויד בוהם והאזנתי לספרו On Dialogue.
הרשיתי לעצמי לתרגם קטע קצר מספרו שנגע בי (המקור באתר):

"ישנה מידה רבה של אלימות בדעות שאנו מגנים עליהן.
הן אינן דעות בלבד, הן אינן הנחות בלבד; 
הן הנחות שאנו מזוהים איתן – ולכן אנו מגנים עליהן, כשם שאנו מגנים על עצמנו.
הדחף הטבעי להגנה עצמית שקיבלנו בג'ונגל, הועבר מחיות הג'ונגל לדעות הללו.
במילים אחרות, אנו אומרים שיש כמה דעות מסוכנות שם בחוץ – כשם שיכולים להיות נמרים מסוכנים. 
וישנם כמה בעלי חיים יקרים מאוד בתוכנו שיש להגן עליהם. 
אז דחף שהיה הגיוני פיזית בג'ונגל הועבר לדעות שלנו בחיים המודרניים."

~ דייויד בוהם, מתוך "On Dialogue"

**
"There is a great deal of violence in the opinions that we are defending. 
They are not merely opinions, they are not merely assumptions; 
They are assumptions with which we are identified – which we are therefore defending, because it is as if we are defending ourselves. 
The natural self-defense impulse, which we got in the jungle, has been transferred from the jungle animals to these opinions. 
In other words, we say that there are some dangerous opinions out there – just as there might be dangerous tigers. 
And there are some very precious animals inside us that have to be defended. 
So an impulse that made sense physically in the jungle has been transferred to our opinions in out modern life. "

~ David Bohm, from "On Dialogue"

שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר

נ.ב. אני לא בטוח אם אשלח הזמנה נוספת או תזכורת למפגש בשבוע הבא. הנה שוב הקישור להרשמה

** להזמנת הרצאה או סדנה בנושאי ניהול, מנהיגות ותקשורת מקרבת ניתן ליצור איתי קשר דרך האתר. **

** "52 הכלים לתקשורת מקרבת ויחסים" – הרשמה וקבלה מיידית בקישור הבא **

תודה על המתנה של הימים האחרונים

תודה על המתנה של הימים האחרונים.
על הזכות להיות ביחד השבוע.
להיות.
ביחד.
השבוע.

אני כל-כך שמח שעשינו את זה.
אני אוהב אותך מאוד.
וגאה בך המון.
כשיוצאים מגיעים למקומות נפלאים.

חיים מלאים. היום.

"מה שלומך…?"

שאלת "מה שלומך…?"
יכולה לנבוע מנימוס, או מעניין אמיתי.
היא יכולה להיאמר פנים-אל-פנים, בשיחת טלפון או להישלח כהודעה.

**
בדיקת "מה שלומך…?" מתעניינת ואכפתית
היא מתנה יקרה ומיוחדת,
המעידה שאנו חושבים על אותו אדם
ושחשוב לנו לדעת איך הוא ומה עובר עליו.

**
כשהאדם בוחר להשיב לנו
ואנו נמצאים שם איתו, בהקשבה אכפתית ואמפטית,
אנו מעניקים לו מתנה יקרה נוספת.

**
כשהאדם בוחר לשתף אותנו,
אנו גם מקבלים ממנו מתנה יקרה:
הוא פותח בפנינו את עולמו
ומאפשר לנו להתחבר אליו ולהיות שם אתו.

**
"מה שלומך…?" אמורה לשרת בראש ובראשונה
את האדם שאליו אנו מייעדים את המתנה ולא אותנו.
סיפוק הסקרנות שלנו והצורך שלנו בידיעה ובהבנה
הינם בעדיפות משנית ויכולים לחכות.

**
כשנותנים את מתנת "מה שלומך…?"
חשוב לזכור שבדומה למתנות אחרות,
מרגע שנתנו את המתנה, היא כבר לא שלנו.
היא מיועדת לאדם שאליו ייעדנו אותה
והוא יכול לעשות בה כרצונו:
להשיב או לא, במידה כזו או במידה אחרת.

**
בדיקת "מה שלומך…?" אותנטית ואכפתית
יכולה לשנות עולמות.

חיים מלאים. היום.

מתנה ענקית

מתנה ענקית

כשהזמנתי אתכן להצטרף אלי,
קיוויתי שתגידו "כן" אם זה באמת מתאים לכן
ושתגידו "לא" אם זה לא.

שמחתי לקבל את ה-"לא" שלכן לפני מספר ימים כשלא התחשק לכן.
שמחתי והתרגשתי לקבל את ה-"כן" שלכן אתמול כשזה התאים לכן.

**
קיבלתי מכן מתנה ענקית:
הנסיעה הלוך ביחד.
הדיבור במסדרון כמה רגעים לפני ההרצאה.
הנוכחות שלכן באולם.
הנסיעה חזור ביחד.
השיתוף של איך היה לכן.
המשוב שלכן על איך אפשר לשפר ומה כדאי לדייק.
ארוחת הלילה המאוחרת.

**
חיים שלמים מוכלים בארבע שעות.
תודה על הנוכחות שלכן אתמול.
תודה על הנוכחות שלכן בחיי.
אתן אהובות.

חיים מלאים. היום.

כל נשימה מתנה

ציפיות. חשבונאות.
סיפורים. שיפוטים.
בלבול. חוסר שקט.
ניסיון לשלוט, לארגן ולסדר.
קדושת הרגע.
ארעיות.
נוכחות.
כל נשימה מתנה.

לא הכרתי את השיר הזה.
נחשפתי אליו רק בימים האחרונים.

**
"שביר"
מילים ולחן: אביתר בנאי

אני לא עשיתי אותי,
אני לא עשיתי אותך,
בכל זאת עדיין אני מצפה
שהכל ילך כמו שאני רוצה.
יושב על הכיסא ומסדר,
מי לא עשה לי וכמה לא פייר

אני לא עשיתי ת'ים
אני לא יודע לאן
בכל זאת עדיין אני מרגיש
רק את עצמי ולכולם אדיש.
עומד במרכז והכל שלי –
העולם, הזמן ומי שאיתי

שביר, הכל ברגע נשטף
מתנה, כל נשימה, כל נשימה

ציפור עפה מעליי
צל ציפור עובר בי
מלון אורחים, עובר דרך
רומס ת'חצר, מתוודה בערך
קרון ברכבת, קטר צורח,
מנגן וזוכר ואז שוב שוכח

שביר, הכל ברגע נשטף
מתנה, כל נשימה, כל נשימה
שביר, הכל ברגע נשטף
מתנה, כל נשימה, כל נשימה

**
מוזר הקטע הזה.
חי לו שיר כזה בעולם
ואין לי מושג שהוא קיים…

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום
רוני ויינברגר

מעטפות אישיות

לבחור לעצור.
לשאול את עצמי למי מתחשק לי לומר כמה מילים מהלב.
לחשוב מה אני רוצה לכתוב לו.
להתגבר על המבוכה והציניות.
לקחת מעטפה ומכתב.
להתיישב.
להתכוון.
לכתוב.
לתת.

**
הרגע שבו מאה מעטפות
פגשו עשרים ושניים אנשים
הוא מסוג הרגעים שרוצים לזכור.

חצי השעה היום שבה עשרים ושניים אנשים
נענו להזמנה וכתבו מאה מכתבים
היתה מרגשת במיוחד.

חיים מלאים. היום.

ט"ז תמוז – נאום קצר בשלושה תנאים

1. שיהיה קצר.
2. שיהיה מעניין.
3. בלי פדיחות.

אלה ההוראות שקיבלתי מבתי,
לאחר שהתבקשתי להגיד כמה מילים כנציג ההורים
בטקס סיום בית הספר היסודי לפני כשנתיים.

ל – 1 ("שיהיה קצר") – התחייבתי.
זה בידיים שלי ובשליטתי.

ל – 2 ("שיהיה מעניין") – הבטחתי שאשתדל.
"מעניין" זה עניין של טעם, במיוחד כשמדובר במאות הורים וילדים, חלקם מותשים מנאומים קודמים.

על 3 ("בלי פדיחות") – סרבתי לקחת אחריות.
בגילאים מסוימים כל מילה, תנועה, מבט או נשימה הם בחזקת פדיחה.

בקישור הבא תמצאו את הנאום המצולם.

אורך הסרטון 3:49 דקות ברוטו.
אני מתחיל לדבר בשניה ה – 0:25.
הנאום שלי מסתיים אחרי 110 שניות בלבד (כולל ההקדמה)
ואז… נשלף "השפן" שאף אחד לא ציפה לו.

מה יש בסרטון הזה עבורי ?

1. הכרת תודה עמוקה וכנה למספר אנשים שאני מאוד מעריך
ושתרמו המון למשפחתי (ולמאות משפחות אחרות).

2. חידוד כוונה.
למה אתה עולה "על הבמה"?
את מי את משרתת כשאת שם?

3. מעבר לשיפוטיות של טוב ורע.
וואטסאפ הוא לא "מכת מדינה" וחיבור לסלולרי הוא לא "מגיפה".
גם הומואים, לסביות, סטרייטים, רבנים, מתנחלים או חברי כנסת הם לא.
הטכנולוגיה קיימת, דברים נאמרים.
השאלה החשובה בעיני היא איך מגיבים למה שקורה ואיזה שימוש עושים בטכנולוגיה.

4. בכדי לתת למישהו מתנה משמעותית (לכל החיים… ?)
או בכדי ליצור רגע קדוש ומרגש של חיבור,
לפעמים מספיקים שני משפטים או עשרים שניות.

אם בא לכם לשתף אותי (באתר, בפייסבוק או במייל חוזר) אשמח לשמוע מה הסרטון והמילים הללו מעוררים בכם…

ניתן לגשת לסרטון בקישור הבא.

**
הזמנה לכנס:

ביום רביעי הקרוב, 27/7, אתן את הרצאת הפתיחה בכנס מיוחד לבעלי עסקים
המאורגן ע"י מט"י (המרכז לטיפוח יזמות) וסלבה מרגוליס בקולנוע גלובוס מקס שבקריון.

ההרצאה תתמקד בבניית וטיפוח מערכות יחסים עם לקוחות קיימים וחדשים
וביישומים חזקים של תקשורת מקרבת (רוח וכלים) בעולמות העסקיים.

ה"נאום" הפעם יהיה קצת יותר ארוך (40 דקות)
וגם הקהל יהיה שונה (מנהלים, יזמים ובעלי עסקים)
אבל למרות ההבדלים בנושא, בקהל ובפורמט,
אני מגיע בדיוק עם אותה מהות ועם אותה כוונה:
לתת ערך משמעותי, לגעת ולשרת.

לאחר ההרצאה שלי תועברנה בכנס ארבע הרצאות נוספות
ע"י 4 מרצות ומרצים שאת חלקם אני מכיר באופן אישי
ועליהם אני ממליץ בחום רב.

התוכניה המלאה, פרטים, עלויות והרשמה בקישור הבא.
(שימו לב שההרשמה אינה דרכי + בואו להגיד שלום אם תהיו שם ..).

שתהיה שבת של שלום,
חיים מלאים. יום יום.

כה' שבט – מתנה קטנה – גדולה

כשהייתי בדרכי למפגש אתמול בבוקר, הטלפון צלצל.
על הקו היה ע. שרצה לשתף אותי במשהו ולהגיד לי תודה.
הוא סיפר לי שהוא החל להשתמש בפורמט של שיחת חמש השאלות עם המנהלים שתחתיו
ושהתהליך הזה (כולל ההכנה לשיחה) מייצר דיאלוג איכותי ומשמעותי שכולם נתרמים ממנו.
שיחה של פחות מחמש דקות.
זו היתה שיחה קצרה שריגשה אותי, מילאה אותי ושינתה לי את היום.

**
הנה הניתוח שלי בדיעבד, למה שהפך אותה לכל-כך עוצמתית עבורי:
1. היא היתה מפתיעה.
לא ציפיתי לשיחה הזו. עצם הצלצול הפתיע אותי.
התוכן הפתיע אותי. ע. שיתף אותי במשהו שלא הכרתי ושלא הייתי מודע לו.

**
2. היא היתה קונקרטית.
ע. התייחס למשהו מאוד ברור ומסוים.
הוא לא דיבר בצורה כללית או בסיסמאות.

**
3. היא הגיעה מאדם שאני מעריך ושדעתו חשובה לי.
ע. הוא לקוח שאני מעריך ושאני מכוונן לתת לו ערך גבוה.
מעבר לתוכן, ההכרה בכך שע. חשב עלי ובחר להתקשר מחממת את לבי.

**
4. היא היתה אותנטית וכנה. שיחה "מהלב".
בחוויה שלי, ע. לא הפעיל עלי טכניקה מניפולטיבית כלשהי בכדי להוציא ממני יותר.
גלאי ה"בולשיט" במצבים הללו חדים מאוד.

**
בפחות מחמש דקות ניתן להעניק לאנשים שחשובים לכם מתנה משמעותית, עוצמתית ויוצאת דופן.

"המצרכים הנדרשים":
התכוונות, אותנטיות, תשומת לב ופעולה.

מצרכים ש"אינם נדרשים":
כסף, תקציב מתנות, אישור הנהלה, הרבה זמן.

חיים מלאים. יום יום.

ה' חשוון – מתנה או משהו אחר?

"מתנה היא דבר שאדם רוצה ואתה מעניק לו זאת.
אין זו מתנה אם אתה מעניק את מה שאתה רוצה שיהיה לו.
האדם המעניק את המתנה אינו קשור אליה, והוא מעניק אותה ללא תנאי.
לאדם המקבל את המתנה יש זכות לעשות בה ככל העולה על רוחו: להשתמש בה, להרוס אותה, לתת אותה לאחר וכן הלאה.
היא שלו ללא תנאי, והנותן אינו מצפה לדבר בתמורה.
אם הנתינה אינה עומדת בהגדרות הללו,
היא אינה מתנה, אלא משהו אחר."

– מתוך "מסר האנשים האמיתיים" / מרלו מורגאן

*****

האם נתתם מתנה היום או משהו אחר… ?
האם קיבלתם מתנה היום או משהו אחר… ?

חיים מלאים. יום יום.