תגית: יישום

השבוע זכיתי להנחות עם רונה קורס בן יומיים בנושא תרבות ארגונית ועבודת צוות.
אחד הדברים הראשונים שאמרנו למשתתפים (ושחזרנו עליהם שוב ושוב),
הוא שהם לא הולכים ללמוד שום דבר חדש שהם לא מכירים:
מתן וקבלת משוב, מעבר מתפיסת קורבנות ללקיחת אחריות,
מודעות רגשית, ניהול אנרגיה, להיות כאן ועכשיו, סגנונות תקשורת,
ביטוי הערכה והכרת תודה, ניהול זמן וסדרי עדיפויות,
הפחתת שיפוטיות והגברת סקרנות.

למה להשקיע (או לבזבז) יומיים על נושאים מוכרים שכבר שמענו עליהם בעבר?

**
מאותה סיבה שאנו אוכלים, מתקלחים ומצחצחים שיניים כל יום.

יש הבדל גדול בין להכיר ולהבין נושא מסוים, לבין ליישם אותו.

**
אחד התרגולים בקורס הוא מתן משוב.

קבלו הצצה לתרגיל:

מתחלקים לזוגות ועושים את הדבר הבא –
המשתתף הראשון אומר לבן זוגו ב-60 שניות מספר דברים שהוא מעריך בו ובעבודה שלו.
לאחר מכן, ב-60 שניות נוספות הוא משתף אותו בדברים שלדעתו הוא יכול לשפר או לפתח.
אחרי 2 הדקות הללו מתחלפים.

בתוך פחות מחמש דקות כל אחד מהמשתתפים בחדר נותן ומקבל משוב ישיר ומשמעותי.
הזמן שלוקח לעשות את זה, זה בערך כמו לצחצח שיניים.
קל להבין את זה.
כולם מכירים בחשיבות של זה.
כמה עושים את זה בפועל, בשגרה?
למה…?

**
4 סיבות עיקריות לכך שזה קורה פחות ממה שהיינו רוצים:

1. אנחנו עסוקים מדי ואין לנו זמן לכך.
(זה תירוץ כמובן… שכן נדרשות דקות בודדות בלבד לפעולה הזו.)

2. זה לא מספיק חשוב לנו.

3. אנו מרגישים מבוכה או חשש לתת משוב ישיר וממוקד לאדם אחר.

4. אנו חוששים או מתביישים לבקש משוב.

**
מה עושים כשרוצים לשנות משהו אבל זה מרגיש לנו מאולץ?

לדוגמה:
מה לעשות אם אני רוצה לפתח את ביטוי הכרת התודה שלי לאחרים ומרגיש שזה מלאכותי?

אחת ההמלצות היא Fake it until you make it – 
תעשה משהו גם אם אתה "מזייף" אותו עד הוא יהפוך להיות "אמיתי".

המשפט הזה הקפיץ מאוד את אחד המשתתפים בקורס.
הוא חווה את זה כשקר. כהעמדת פנים לא אותנטית.

ההמלצה שלי: Practice it until you make it – 
אל תבטא הכרת תודה אם אינך מרגיש אותה. 
אבל… אם יש בך הכרת תודה ואתה מרגיש לא נוח לבטא אותה, 
צא מאזור הנוחות ותרגל את זה שוב ושוב ושוב.
עד שהשריר המסוים הזה יתפתח ויהפוך להרגל.

**
אנשים מבלבלים בין "טבע" ל"הרגל".

בדרך כלל כשאומרים "זה לא טבעי לי" או "זה לא בטבע שלי",
מתכוונים להגיד "אני לא מורגל בזה".

לצחצח שיניים זה לא בטבע שלנו.
זה בהרגל שלנו.

**
כמנחה, אם יש פער בין הדיבור שלך להתנהלות שלך, הקבוצה תראה את זה מייד.
לא רק כמנחה.
גם כהורה. 
גם כמנהל.

המעשים שלנו מדברים הרבה יותר חזק מהמילים שלנו.

בשני העשורים האחרונים הנחיתי מאות סדנאות בתחומים של תקשורת בינאישית, מערכות יחסים, עבודת צוות ופיתוח מנהלים.

אחת הסיבות המרכזיות שאני בוחר לעסוק בתחום הזה היא התזכורת המתמדת עבור עצמי,
המאפשרת לי להעמיק בנושאים הללו ולתרגל אותם שוב ושוב ושוב.
ברמה מסוימת זו אסטרטגיית "צחצוח השיניים היומי" שלי.

עבודה יומיומית בדרך אינסופית…

**
הנה השורה התחתונה לשינוי משמעותי:

א. לבחור משהו חשוב שאנו רוצים לשפר או לפתח בחיינו.
ב. לתפור לעצמנו תהליך, אסטרטגיה או דרך פעולה שיאפשרו לנו להכניס את זה לחיים.
ג. לתרגל לתרגל לתרגל לתרגל לתרגל.

לא מדע טילים.

**
חגיגות והכרות תודה שחיות עכשיו:

תודה לחברי הקבוצה על השתתפות ערה, פתוחה ומאתגרת ביומיים הללו.
תודה לרונה, שי ושירלי על התמיכה, הייעוץ והשותפות בהנחייה.
תודה לסטפן שליווה אותנו השבוע ושתרם להתפתחות המקצועית שלנו בעזרת משוב בונה ומקדם.
תודה למסגרת שאני חלק ממנה ואשר מאפשרת לי לעבור ולהעביר תהליך שכזה.
תודה על הגמישות המשפחתית שאפשרה לי לצאת מוקדם ולחזור מאוחר בימים הללו.
תודה על למידות משמעותיות מתוך חוויות והתנסויות בזמן אמת.
חגיגה על עוד צעד משמעותי בדרך.

**
רוצים סדנה חווייתית ומשמעותית בנושאים הללו לארגון שלכם…?
שלחו לי מייל חוזר או צרו קשר דרך האתר.
**
בעוד כשבועיים תתקיימנה שתי סדנאות התקשורת המקרבת בהנחיית סילביה הסקביץ' ומייקל דליו.
סדנת ערב ביום ה' בירושלים + סדנת שישבת בעין שמר.
הזדמנות ייחודית ללמוד עם שני מנחים בינלאומיים.
ניתן עדיין להירשם. 
נותרו מקומות אחרונים.
הפרטים המלאים ותחילת הרשמה בקישור הבא.
(השאירו פרטים ומישהי מאנשי הצוות המארגן תחזור אליכם)

שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר

לא מספיק להבין את זה, חשוב לעשות את זה.
לא מספיק לעשות את זה פעם אחת, חשוב לעשות את זה שוב ושוב ושוב.

**
לא מספיק להבין את החשיבות שבצחצוח שיניים, חשוב לצחצח שיניים.
לא מספיק לצחצח שיניים פעם אחת, חשוב לצחצח שיניים שוב ושוב ושוב.

**
לא מספיק להבין את עיקרון המנצח-מנצח (win-win), ואפילו לא מספיק להסכים איתו.
חשוב לתרגל אותו, שוב ושוב ושוב.
גם כשקשה ומאתגר.
אולי במיוחד כשקשה ומאתגר.
גם כשהכי פחות מתחשק.
גם כשנדמה שהצד השני הוא האויב.
גם כשאנו כועסים או פגועים.
גם כשאין לנו חשק.
גם כשזה קשה לנו.
כמו עכשיו למשל.

**
לא כי צריך.
לא צריך.

**
כי אנחנו בוחרים.
כי אנחנו רוצים.
למרות שאנו כועסים או פגועים.
למרות שאין לנו חשק.
למרות שזה קשה לנו.
כמו עכשיו למשל.

**
לא מספיק להבין את זה.
לא מספיק לדבר על זה.
לא מספיק להטיף על זה לאחרים.
חשוב לעשות את זה.
לתרגל את זה שוב ושוב ושוב.
חשוב לחיות את זה.
בעצמנו.
גם עכשיו.

חיים מלאים. היום.

הובלה מבוססת תקשורת מקרבת
אינה ניסיון להיות נחמד ומנומס כל הזמן.

הובלה מבוססת תקשורת מקרבת
אינה מבטיחה שכל האנשים יהיו מרוצים מכל ההחלטות.

**
הובלה מבוססת תקשורת מקרבת
אינה סיפוק הצרכים של כולם על חשבון הצרכים שלנו,
או סיפוק הצרכים של הארגון על חשבון צרכי העובדים.

**
הובלה מבוססת תקשורת מקרבת
משמעה חתירה להבנה מעמיקה של מה הכי חשוב,
ואז… לנתינת מענה למה שהכי חשוב.

**
מכיוון שמאחורי הדרגות, התארים והתפקידים שלנו כולנו בני אנוש שווים בערכם,
בתהליך הבירור של "מה הכי חשוב",
נשאף להבין מה הכי חשוב לכל "השחקנים המרכזיים" במצב המסוים שאנו נתונים בו.
בסביבה ארגונית יהיו תמיד לפחות שלושה "שחקנים מרכזיים":
מה חשוב לך, מה חשוב לי ומה חשוב לארגון שאנו חלק ממנו.

**
מכיוון שאנו חיים ב"עולם אמיתי" החלטת "מה עושים" שמהותה לשרת את "מה שהכי חשוב"
תיקח בחשבון את המגבלות, האילוצים והחסמים שנוכחים בסביבה שלנו במצב נתון.

**
בשלב ה"מה חשוב" מתמקדים בהקשבה מעמיקה לכל המעורבים
בניסיון להבין מה חשוב תוך כדי שחרור אחיזה מקובעת בעמדה מסוימת כזו או אחרת.
בשלב זה הכוונה המרכזית הינה חיבור והבנה.

בשלב ה"מה עושים" מתקדים במציאת פתרון מיטבי ובהוצאתו לפועל.
בשלב זה הכוונה המרכזית היא קבלת החלטה ויישום מיטבי התומך במה שחשוב.

לאנשים מסוימים קל יותר להקשיב, וקשה יותר לקבל החלטה ולצאת לפעולה.
לאנשים אחרים קל יותר להחליט ולפעול וקשה יותר לעצור ולהקשיב בפתיחות ובסקרנות.

**
להובלה בתקשורת מקרבת נדרשות שתי המיומנויות:
גם ההקשבה המעמיקה וגם קבלת ההחלטות והיישום.

כשמובילים בתקשורת מקרבת חשוב מאוד לחדד באיזה שלב אנו נמצאים:
שלב ה"מה חשוב" או שלב ה"מה עושים".

**
הובלה בתקשורת מקרבת:
1. מה חשוב ?
2. מה עושים ?

חיים מלאים. היום.

כשנפגשתי עם מירי ביום ראשון,
סיפרתי לה שחלק ממה שמאפיין את החודשים האחרונים שלי,
הוא שדברים משמעותיים מאוד שאני נחשף אליהם או חווה תוך כדי השבוע,
אינם שם בתחילתו.
לצד העבודה המתוכננת, האנשים שאני מכיר והנושאים שכבר על הצלחת,
בכל שבוע מופיעים, מתגלים ונוצרים, רעיונות, אנשים ונושאים חדשים,
שאיני מכיר, שלא היו שם קודם או שלא הייתי מודע לנוכחותם בעולם.
כשאני פותח שבוע, אני יודע שבסבירות גבוהה זה יקרה,
למרות שאין לי מושג מה זה יהיה או מהיכן זה יגיע.
זה קורה כמעט בכל שבוע.
זה קרה גם השבוע.

**
בבוקר יום שני (מספר שעות לאחר המפגש עם מירי),
במהלך נסיעה לעבודה, זכיתי להכיר את אסתר פרל – Esther Perel.
(אסתר לא זכתה להכיר אותי עדיין…).
נחשפתי אליה תוך כדי הקשבה לפודקסט בנושא מערכות יחסים:
כחמישים דקות (באנגלית) שבמהלכן אסתר משתפת בתפיסת העולם שלה,
בניסיונה רב-השנים ובכלים המעשיים שאותם היא פיתחה ושאיתם היא עובדת.
קפסולות מרוכזות של מידע ואנרגיה לחיים שלמים.
מסוג החומרים שאני מצטער שלא נחשפתי אליהם
לפני 25 שנים, או 15, או 10, או 5,
ושיש בי הכרת תודה על שנחשפתי אליהם היום.

**
כשלומדים שפה חדשה,
ישנם פעלים מרכזיים נפוצים החוזרים שוב ושוב בתדירות גבוהה.
השליטה בפעלים אלו והיכולת להשתמש בהם,
מאיצה את קצב לימוד השפה ואת מיומנות השימוש בה.

גם מערכת יחסים היא שפה.
עפ"י אסתר, בשפת "מערכת היחסים" ישנו מספר פעלים מרכזיים, חשובים במיוחד,
שמיומנות השימוש בהם משפיעה בעוצמה על איכות מערכות היחסים.

שבעת הפעלים המרכזיים במערכות יחסים:

1. לבקש
2. לקבל
3. לקחת
4. לתת
5. לסרב
6. לשתף
7. לשחק

1. לבקש
איך אתה מבקש?
כמה קל או קשה לך לבקש?
ממי אתה מבקש וממי לא?
מה המשמעות של לבקש עבורך?

2. לקבל
עד כמה קל או קשה לך לקבל?
איך אתה מקבל? ממי אתה מקבל?
איך זה מרגיש לך כשזה קורה?
מה המשמעות של לקבל עבורך?

3. לקחת
האם את מרשה לעצמך לקחת?
איך את לוקחת?
באילו מצבים זה קורה ובאילו לא?
מה המשמעות של לקחת עבורך?

4. לתת
איך אתה נותן?
מה אתה נותן ולמי?
עד כמה קשה או קל לך לתת?
מה המשמעות של לתת עבורך?

5. לסרב
עד כמה קל או קשה לך לסרב?
באילו מצבים את מסרבת ובאילו את נמנעת מכך?
איך את מסרבת?
מה המשמעות של לסרב עבורך?

6. לשתף
עד כמה קל או קשה לך לשתף?
מתי אתה משתף? במה? במה לא?
מה ההבדל בין לשתף ולתת עבורך?
מה המשמעות של לשתף עבורך?

7. לשחק
מתי ואיפה את משחקת?
איך את משחקת? איך המשחק שלך בא לידי ביטוי?
עד כמה קל או קשה לך לשחק?
מה המשמעות של לשחק עבורך?

כשעוברים על הרשימה הזו, אפשר לבדוק בסקרנות:

– באילו פעלים המיומנות שלכם גבוהה ומרגיש לכם נוח וזורם?
– באילו פעלים המיומנות שלכם נמוכה ומרגיש לכם קשה ומאתגר?
– האם יש פועל מסוים שחשוב לכם להתמקד בו?
– איזו מיומנות הייתם רוצים לפתח בתוככם?

**
כשם שניתן ללמוד מיומנויות נהיגה, נגינה או בישול
כך גם ניתן ללמוד מיומנות של מערכות יחסים.

– איפה למדת מערכות יחסים?
– מי לימד אותך להיות בעל, אישה, אימא או אבא?
– איפה למדת לבקש I לקבל I לקחת I לתת I לסרב I לשתף I לשחק?
– מי לימד אותך איך לעשות זאת ועד כמה זה רצוי, מקובל או אסור ?

כולנו למדנו את זה.
כשם שלמדנו את "זה",
כך אנו יכולים ללמוד משהו אחר.
כשם שלמדנו ממישהו מסוים,
כך אנו יכולים ללמוד ממישהו אחר.
שינוי אפשרי.
זה לא מאוחר מדי.
שינוי יכול להיות קל, זורם ומיידי.
שינוי יכול להיות קשה, מפחיד והדרגתי.
מודעות היא תנאי הכרחי ולא מספיק לשינוי.
מודעות יכולה להיות כואבת ומשמחת בעת ובעונה אחת.
לאט לאט.
להמשיך לנשום…
גם כוונה היא תנאי הכרחי לשינוי. הכרחי ולא מספיק.

מודעות + כוונה + למידה + יישום = שינוי

**
עד בוקר יום שני השבוע,
אסתר פרל לא היתה קיימת בחיי.
אולי גם בחייכם.
מרגע "הגילוי" ועד עתה,
אסתר ואני בילינו כמה וכמה שעות ביחד.
מאותו בוקר יום שני השבוע,
היא כנראה תישאר בחיי ותשפיע עליהם.
אולי גם על חייכם.

ניתן להקשיב לפודקסט המלא (כ-50 דקות) כאן.
אם זה ימצא חן בעיניכם, תמצאו אחד נוסף שלה באותו מקום.

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר

===================

הרצאת "להרבות טוב בעולם"

בקרוב תיערך הגרלת 3 הרצאות חינמיות של "להרבות טוב בעולם".
תודה לארגונים העסקיים, החברתיים והציבוריים שכבר פנו והביעו עניין להשתתף בהגרלה.
ההרצאה מיועדת לקהל של כמה עשרות משתתפים לפחות (אפשר גם מאות…).
בין היתר היא תיגע בנושאים הבאים:
• אופטימיות מעשית ותקווה אמיתית בעולם פסימי, ציני, חשדן ומלא כאב.
• להרבות טוב ולהפחית רע בכל יום – בבית, בעבודה, בסופר ובפקק התנועה.
• חגיגות ואבל – הגברת נוכחות עם שמחה וסבל.
• אחריות אישית ופוטנציאל השפעה אינסופי אמיתי שיש לכל אחד מאיתנו.
• החשיבות והלגיטימיות של עשיית טוב גם לעצמנו.
• פלטפורמות לעשיית טוב (ורע) בעולם.

במידה ואתם מעוניינים להשתתף בהגרלת הרצאת "להרבות טוב בעולם" חינמית
(עלותה המלאה של ההרצאה אלפי שקלים) אנא צרו איתי קשר במייל חוזר או דרך האתר 
וכתבו כמה מילים על הארגון שלכם.

בשבוע הבא אקיים סדנת יום לכתשעים מנהלים בדרגים שונים של חברה מסוימת.
לקראת סיום, בחמש עשרה הדקות האחרונות של המפגש,
יקבלו כל משתתפי ומשתתפות המפגש פתק קטן ויתבקשו לכתוב לעצמם תשובה לשאלה הבאה:

"מה הדבר או שני הדברים (כלי, תובנה, שאלה וכו') שאת/ה לוקח/ת לעצמך מהיום?"

סביר להניח שיותר מ- 50% מהם יתעלמו מההזמנה, יעבירו את הדקות האחרונות ויחכו שהסדנה תסתיים.

30%-40% ישרבטו משהו על הפתק.
כי הם ממושמעים וכי חשוב להם להיות "בסדר" עם מארגני הסדנה.

10%-20% יזקקו ויחדדו לעצמם 1-3 נקודות מפתח מרכזיות עבורם מיום העיון.
תובנה אישית, כלי מקצועי, למידה משמעותית וכו'.
ייתכן שהם ימשיכו לחשוב על כך בדרכם הביתה ובאותו ערב.

כ 3% או פחות יקחו את נקודות המפתח שלהם וינסו להטמיע אותן בשטח.
ליישם כבר למחרת בבוקר או עוד באותו שבוע.

*****
כשנכנסים בבוקר לחדר, תוך כדי היום ואפילו בסופו,
אין באמת יכולת לצפות מי מהמשתתפים יהיו בקבוצת ה 10-20% ומי בקבוצת ה 3%.
לכולם יש את חופש הבחירה, האפשרות והיכולת.
למעטים יש את הכוונה, הרצון והמשמעת.

בריצה למרחקים ארוכים,
הכוונה, הרצון והמשמעת ללמוד וליישם יוצרת הבדל עצום לאורך זמן.
הרבה יותר מתנאי הפתיחה, מהמזל ומגורמים נוספים.

למידה יכולה להתרחש בכל יום, בכל מצב ובכל מקום.
אין צורך לחכות לסדנה רשמית או להזמנה של מנחה כדי לסמן לעצמנו מה אנו לוקחים מכאן.

עצירה של כמה דקות להתבוננות ולמידה,
בגמר פגישה, לאחר פעילות, או בסופו של יום,
תהיה כנראה אחת ההשקעות היותר משתלמות שלך בעצמך. לעצמך.

תרבות של למידה משמעותית ויומיומית בארגון או בחברה,
בשונה מתרבות של אשמה וענישה,
יכולה להפוך ליתרון מקצועי, אסטרטגי ותחרותי מהמעלה הראשונה.

חיים מלאים. יום יום.