תגית: תמיכה

ככה זה

הקמפיין שמקבל הכי הרבה לייקים וזוכה להכי הרבה שיתופים,
הוא לא בהכרח הקמפיין הכי חשוב, עמוק או יצירתי.

האירוע שזוכה להכי הרבה כותרות וסיקורים,
הוא לא בהכרח חשוב יותר מאירוע אחר שזוכה להרבה פחות, אם בכלל.

מעטים האנשים שיקחו את הזמן כדי להכיר ולהבין משהו לעומקו,
לפני שיבחרו אם הם בעדו או נגדו.

כשמחפשים את העובדות לא תמיד קל או אפשרי למצוא אותן.
כשמוצאים אותן (או חלק מהן) לא תמיד מצטיירת תמונה ברורה ופשוטה.

קל יותר לתמוך במשהו שמתרחש ביום מסוים, במרכז תל-אביב באמצע יולי,
מאשר במשהו שמתרחש כל השנה, במקומות מרוחקים יותר, פיזית או תודעתית.

**
ככה זה.
זה נכון לכולנו.
זה לא "טוב" או "רע".
אין פה עניין של צדק והוגנות.
זה לא רלוונטי איך דברים "אמורים" להיות לפי דעתנו ואיך הם בפועל.

**
אנשים שמבינים את זה, עובדים עם זה.
אנשים שיודעים מה לעשות עם זה, משתמשים בזה.
ומי שלא, לא.

ככה זה.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

לברך על היום

לברך על היום.

על תוצאות טובות של ביקורת.
(לא תמיד הן טובות).
על שהנסיעה הלוך והנסיעה חזור עברו חלק ובלי פקקים.
(היה פחות נעים אם היינו נתקעים).
על שהכאבים סבירים.
(לפעמים הם הרבה יותר חזקים).
על שנכנסנו מהר יחסית.
(בדרך כלל זה לוקח יותר).
על שלא היינו צריכים להמתין לנסיעה חזרה.
(בפעם קודמת המתנו שעות).

**
על רופא מקצועי, קשוב, אנושי ולבבי.
על מעטפת חמה, דואגת ותומכת.
ועל אחות אחת, מיוחדת במינה,
שהרבה בזכותה,
היום הזה היה כמו שהוא היה.
וכמה טוב שכך.

**
יום.
ועוד יום.
ועוד אחד.
ועוד אחד.
ועוד אחד.
ככה…

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

עיטורים, צל"שים והכרות תודה

בשדה הקרב, במצבים קשים כשהעניינים מסתבכים,
הרבה לוחמים מקבלים צל"שים ועיטורים
על תרומה ייחודית בפעולות יוצאות דופן.

**
בחיים, בתקופות מורכבות כשהעניינים מאתגרים,
הרבה אנשים זכאים להערכה ולהכרת תודה
על התגייסות, נתינה, נוכחות, עזרה ותמיכה.

**
גם היום:
לזה שעזר בחיבור.
לזו שניסתה ולחצה.
לזה שעזר בתיאום.
לזו שחייכה והרגיעה.
לזה שהתעקש ולא ויתר.
לזו שלחשה משהו חשוב בשקט.
לזה שדאג לדברים הבסיסיים שאי אפשר בלעדיהם.
לזו שטיפלה במסירות.
לזה שנתן שירות מהלב.
לזו שדאגה לעניינים האחרים.
לאלו שדחפו, קידמו וסגרו פינות.
לאלו שהתעניינו באכפתיות.

ולרבים רבים נוספים שעשו, קידמו, תמכו, עזרו,
שלא הבחנתי בהם ושאיני מודע לתרומתם.

**
הכרת תודה היא קארמה.
משנת הווה,
יוצרת עתיד.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

זהירות. משבר זה ממכר.

זהירות.
משבר זה ממכר.

לבחור תפקיד של גיבור במשבר:
– תפקיד ראשי של גיבור המציל את המצב ומחלץ מהמשבר.
– תפקיד ראשי של גיבור החווה משבר ומתמודד איתו.
– תפקיד משני של גיבור התומך באחרים ומסייע להתמודד עם המשבר.

**
זהירות.
משבר זה ממכר.

גיבורים מקבלים תשומת לב, אמפטיה או מחיאות כפיים.
גיבורים זוכים להבנה, להנמכת ציפיות ולהנחות משמעותיות.
לגיבורים מותר להתמקד בדברים מסוימים ולהזניח אחרים.
לגיבורים מותר לא להתמודד עם עניינים חשובים שאינם ה-משבר.

**
זהירות.
משבר זה ממכר.

משבר הוא דרך אפקטיבית לחוות משמעות ותחושת ערך.
משבר הוא אסטרטגיה יעילה לקבל עזרה ותמיכה, לפעמים גם בלי לבקש אותה.
יש משהו חי, מעורר, מעניין, מחבר ומלא אנדרנלין במשבר,
שפחות מורגש בתחזוקה שוטפת, בתכנון פרואקטיבי ובעבודה יומיומית על הדברים החשובים בחיים.

**
זהירות.
משבר זה ממכר.

אם חייך מלאים במשברים בלתי פוסקים הרודפים זה אחר זה,
יכול להיות שהתמכרת…

**
משברים הם חלק בלתי נפרד מהחיים,
מצבים שלפעמים אנו פוגשים ושלפעמים פוגשים אותנו.

לא כל אירוע הוא משבר.
לא כל משבר נכפה עלינו.
להיות סקרנים למה שאנו יוצרים ומזמנים.
לשים לב ולקחת אחריות על התפקיד שאנו בוחרים.
להיות מודעים לעניינים שאנו בורחים מפניהם.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

דברים קטנים שעשו לי את זה היום

דברים קטנים שעשו לי את זה היום

שאת מרגישה יותר טוב.

ששיתפת אותי במשהו ושאלת לדעתי.

בייגלה זעתר.

"לקום מחוזקים" של ברנה בראון.

שעה עם עצמי.

הערנות, האדיבות והחריצות שלך.

הזמן שלנו ביחד.

תקתוק של כמה מנהלות.

ההירתמות שלכם כשביקשנו עזרה. במהירות ומכל הלב.

ההתקדמות עם העניין הזה.

להיכנס ולראות אותך יושבת איתו.

האנרגיה בצוות.

חצי יום שמזכיר שגרה…

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

תודה לך.

תודה לך.

על העבודה סביב השעון בימים האחרונים.
על המחשבה, היוזמה והיצירתיות.
על הדחיפה קדימה.
על האחריות, הירידה לפרטים וסגירת הפינות.
על המסירות.
על ההתגייסות מכל הלב.
על הנוכחות שלך בכל המגרש.
על הביטחון והרוגע שאת משרה.
על העזרה השקטה מאחורי הקלעים.
על ההובלה.
על המקצועיות.
על התמיכה.
על השותפות.
על החברות.

זכות גדולה לעבוד אתך ולצדך.
ניפגש בעוד כמה שעות…

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

שאלות קריירה בין אדם למקום

שאלות קריירה בין אדם למקום

מה המקום שלי ?
האם יש לי מקום כרגע ?

**
האם אני במקום שבו:
– רואים אותי ?
– מקשיבים לי ?
– אכפת לאנשים ממני ?
– מתייחסים אלי בכבוד ?
– מעריכים אותי ?
– אוהבים אותי ?

**
עד כמה אני במקום המאפשר לי :
– לעשות עבודה חשובה ?
– לעשות עבודה שאני אוהב ?
– לעשות עבודה שאני טוב בה ?
– לקבל שכר ראוי בעבור עבודתי ?
– להביא לידי ביטוי את חוזקותיי ויכולותיי ?
– חופש תנועה, ביטוי ויצירה ?
– ללמוד, לגדול ולהתפתח ?
– לקיים קשרים חברתיים משמעותיים ?

**
במקום שבו אני נמצא/ת כרגע:
– עד כמה אני ערה / מודעת / מוקירה / רואה / חווה את כל זה ?
– עד כמה אני מדחיק / מתעלם / מסרב לראות ?
– עד כמה אני לוקחת דברים כמובן מאליו ?
– עד כמה אני במרדף אינסופי אחרי הדבר הבא ?
– האם זה זמן לשינוי במקום שבו אני נמצא ?
– האם זה זמן למעבר למקום אחר ?
– איך אפשר לדעת… ?

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

חידת חיל (Jeel)

חיל (Jeel) הינה עיירה בלגית יוצאת דופן.

העיירה קוראת תיגר על הפסיכיאטריה המקובלת
ומהווה חידה הנלמדת ונחקרת לאורך שנים.

לאורך עשרות רבות של שנים
נוהגים תושבי חיל נוהגים לארח בביתם "דיירים" (boarders) –
אנשים בעלי מחלות נפשיות.

בשנות השלושים המאוחרות של המאה הקודמת , לדוגמא,
חיו בעיירה כארבעת אלפים "דיירים", שהיוו כרבע מתושבי חיל.

"דיירים" בחיל הם חלק בלתי נפרד מהמשפחה,
לפעמים במשך עשרות שנים.
כדיירי קבע הם מפתחים מערכות יחסים עם כל בני המשפחה,
ומצופה מהם לעמוד בכללי הבית השונים,
תוך התייחסות ליכולת ההתמודדות שלהם שלעתים תהיה מוגבלת יותר.
מהתנהגות "מוזרה" מתעלמים כשאפשר
ובמקרה הצורך, בעת חציית גבולות לדוגמא,
היא זוכה להתייחסות עניינית, שקטה ומכבדת.

תושבי חיל אינם מתייחסים לאירוח של ה"דיירים" כאל טיפול רפואי.
הם רואים זאת כמערכת משפחתית תומכת
המחליפה את התרופות, האזיקים והמוסדות הסגורים
ומספקת אפשרות לחיים אנושיים ואיכותיים לאורך זמן.

פגישתי הראשונה עם העיירה המופלאה הזו
התרחשה ביום שני השבוע,
תוך כדי האזנה לפודקאסט המרתק –
The problem with the solution

**
כמה מחשבות על חיל ועל תקשורת מקרבת,
בהשראת הפודקאסט (מומלץ בחום !!!)
והמאמר הבא (אחד מני רבים שניתן למצוא):

 

1. כותרות ואבחונים

בחיל לא משתמשים במונחים המקובלים במקומות אחרים כגון "חולה" או "מטופל"
במקום זאת הם נוהגים להשתמש בתואר "דייר" (boarder).
צוות הקליטה של העיירה עורך את המפגש הראשוני עם "דיירים" חדשים
ולאחר מכן, תוך התייחסות לשיקולים שונים, ממליץ על המשפחה המתאימה לאירוח.
המשפחה המארחת אינה מקבלת כל מידע אבחוני על הדייר
בכדי לאפשר בנייה של מערכת יחסים נקייה שאינה מוטה.
מערכת יחסים מכבדת ואנושית בין בני אדם.

 

2. נורמליות וחריגות

נורמליות וחריגות אינם מונחים שמשתמשים בהם.
בחיל משתדלים להוריד את השיפוט כמידת האפשר.
תושבי המקום והדיירים כולם בני אדם המתנהלים בצורות שונות.
הלצה ידועה היא ש"חצי מתושבי חיל הם משוגעים והחצי השני חצי משוגעים"
תושבי המקום מתלוצצים על כך שאורח שאינו תושב המקום
יתקשה להבדיל בין המארחים לבין "הדיירים"
ובסבירות גבוהה יטעה אם יתבקש להצביע על מי זה מי.

 

3. קבלה ונוכחות לעומת פתרון בעיות

בחיל לא מנסים לפתור את הבעיה של "הדיירים"
ואין ציפיות ל"תקן" אותם או "לרפא" אותם.
מקבלים את מצבם כמות שהוא (תחת גבולות מסוימים)
ומייצרים סביבה ותהליכים המאפשרים חיים משותפים לאורך זמן.
עפ"י השערות מסוימות, ייתכן שאי הרצון לרפא / לתקן
והנמכת הציפיות לשיפור של התנהגויות מסוימות
מורידים במידה משמעותית את הלחץ מהמשפחות המארחות
ומאפשרות לדיירים, אולי לראשונה בחייהם, להיות כמו שהם.

 

4. סביבה חברתית תומכת

בשונה מבתי חולים וממוסדות שונים,
בחיל נעשה שימוש מועט בתרופות, בבדיקות, באשפוזים ובפרוצדורות רפואיות.
קהילה עוטפת ומשפחה תומכת עומדים בבסיס החיים בחיל.
הדיירים הינם חלק בלתי נפרד מהמשפחה המספקת מענה לצרכיהם השונים:
פיזיים (כולל מגע, חיבוקים, נשיקות), חברתיים, מנטליים ועוד.
לצד החיים במשפחות, בנויה העיירה כולה למתן שירות לכל התושבים באשר הם.
בבתי הקפה, כדוגמא, יינתן השירות באותה רמת התייחסות למקומיים ול"דיירים".

 

5. ביקורת ומעורבות רגשית

לקראת סוף הפודקאסט, נערך ראיון עם אחת המשפחות המטפלות.
משפחה מנוסה, אמפטית, סבלנית ומכילה,
אשר אירחה מספר דיירים שונים לאורך עשרות שנים.
למרבה הפלא, לאחד מילדיהם של בני הזוג יש הפרעות נפשיות כלשהן,
אך הוא חי במקום אחר, הרחק ממשפחתו,
בעוד שהם והם מעדיפים לארח דיירים זרים.
כשהם נשאלים לגבי העניין המוזר הזה,
הם מספרים שבעבר הם ניסו לטפל בבנם ו"נכשלו".
לדבריהם המעורבות הרגשית שלהם היתה גבוהה מדי,
והם לא יכלו לייצר עם בנם את אותה נוכחות מלאה ושלווה
המאופיינת בקבלה, בהנמכת ציפיות ובהורדת לחץ "לתקן אותו".
המסקנה שהם מעלים, היא שבמצבים כאלה,
דווקא אירוח של "דיירים" שאינם בני משפחה
או לחילופין חיים של "דיירים" בקרב משפחה שאינה המשפחה הביולוגית
יכולים להעניק את התנאים המיטביים לחיים איכותיים לאורך זמן.

**
קצת פחות כותרות, אבחונים, ביקורת ושיפוטיות.
קצת פחות הגדרות של "בסדר" ו"לא בסדר".
קצת פחות לתקן או לפתור.
קצת יותר קבלה וכבוד.
קצת יותר תמיכה ואמפטיה.
קצת יותר חיבור ונוכחות.
מה שמתאים לחיל ולתושביה יכול להתאים גם לנו.

אם הפוסט מעורר בכם תחושות או מחשבות כלשהן,
ומתחשק לכם לכתוב לי כמה מילים, יעניין אותי לקרוא…

ניתן לקבל קורס תקשורת מקרבת חינמי במיילים עם הרשמה באתר "תקשורת מקרבת לחיים מלאים".

 

שבת של שלום,
חיים מלאים . היום.
רוני ויינברגר.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

בעד או נגד

בעולם דו-קוטבי אתה בעד או שאתה נגד.
אין משהו אחר.
שחור או לבן.
תבחר.
אם אתה לא בעד, אתה נגד.
אם אתה לא נגד, אתה בעד.

**
בעולם דו – קוטבי יש רק הפגנות מחאה או מפגני תמיכה.
אין משהו אחר.

אם את לא מפגינה נגד,
את הרוב הדומם.
את בעד.

אם את לא מפגינה בעד,
את הרוב הדומם.
מחזקת את הנגד.

**
במציאות פחות שטוחה ופשטנית,
בין שני קטבים יש עולם ומלואו.
לצד הפגנות מחאה
ועצרות תמיכה
יש מפגשי נוכחות.

לא חייבים לבחור נגד או בעד.
אפשר לבחור להיות עם.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter