תגית: צורך

להצליח בקריירה

להצליח בקריירה

לאסוף צוות של אנשים מוכשרים, החולקים סולם ערכים דומה ושכיף להיות בחברתם ולעבוד לצדם.
למצוא צורך חשוב ומשמעותי שעושה טוב בעולם ושרוצים לתת לו מענה.
לעבוד ביחד במציאת פתרון ובמתן מענה לצורך הזה, בדרך שכולם מרוויחים ממנה.
לעשות את זה במשך תקופה, לאורך זמן, בהיקף מסוים של תשומת לב.
ואז… כשמגיע הזמן… להמשיך הלאה…
לצורך חשוב ומשמעותי אחר.
בדרך שכולם מרוויחים ממנה.
עם אותה קבוצת אנשים או עם קבוצת אנשים אחרת.

**
ולא…
לנסות לכבוש את העולם ולהילחץ מזה שזה לא קורה בקצב או בהיקף שאני מצפה לו.
ולא…
לנסות לנצח בתחרות כלשהי בכל מחיר, גם כשזה בא על חשבון אנשים אחרים או על חשבוני.
ולא…
לתת את כל-כולי למשהו תוך כדי פגיעה בדברים אחרים ובערכים שחשובים לי.
ולא…
להמשיך בנתיב מוכר כלשהו מסיבות שונות גם כשהוא כבר פחות משרת את העולם או אותי.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

השוואות קטלניות

השוואות קטלניות

איכר אחד הציל את חייה של פיה.
בתמורה, היא אמרה לו:
"בקש משאלה ואגשים אותה.
כל מה שתקבל, שכנך יקבל פי שניים."

האיש חשב ואמר:
"קחי אחת מעיניי."

**
סמסונג יוצאת בקמפיין חדש עבור סדרת מוצרים שהיא משיקה עכשיו:

"More than you need"

**
כשתני ההשוואות הפנימיים שלנו מייללים, כדאי להיזהר.
במקום להעמיס על עצמנו עוד ועוד דברים מיותרים,
או להתחרות בלמי יש יותר גדול,

אולי כדאי לבדוק בסקרנות:
– מה אנחנו באמת צריכים?
– מה באמת חשוב לנו?
– מה זה מספיק?

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

העניין המרכזי הוא לא אנחנו

כשאנחנו חושבים איך אנחנו יכולים לעזור
ומה אנחנו יכולים לעשות
הדגש הוא יותר עלינו
ופחות על האדם האחר.

**
הכול מכוונות טובות:
אכפת לנו.
אנחנו דואגים.
באמת חשוב לנו לעזור.
אבל העניין המרכזי הוא לא אנחנו.
העניין המרכזי הוא האדם האחר.

**
במצבים מסוימים אין לנו תפקיד ראשי.
לפעמים זה זמן לפנות את הבמה.
להסכים להיות בתפקיד משני.
לדאוג למנהלות.
לפנות מרחב.
לסגור פינות.
לייצר שקט.

**
במצבים שבהם אין הרבה שאנחנו יכולים לעשות
אחד הדברים החשובים הוא לנהל את עצמנו.
אם אנחנו לא יכולים לעזור, לפחות שלא נפריע.
אם אנחנו לא יכולים להקל, לפחות שלא נעמיס.
חשוב שנחזיק את חוסר האונים, הלחץ והדאגה שלנו.
שניקח אחריות על הצורך שלנו לעזור ולהיות משמעותיים.
כך שהעיסוק ברגשות ובצרכים שלנו לא יהפוך לעוד מעמסה על מישהו אחר.
כך שהאדם שצריך עזרה יוכל להתעסק יותר בענייניו ופחות בענייננו.

ואולי לנהל את עצמנו ולהתעסק בענייננו זה לא מעט.
אולי זה אפילו הרבה.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

זה מה שאתה רוצה

זה מה שאתה רוצה.
זה מה שחשוב לך.

אתה לא משתף אותי בזה
מפני שאתה לא בטוח שזה לגיטימי.
ואולי מפני שאתה חושש לפגוע בי.
או שאתה חושש לקבל ממני "לא".

**
אין לך מושג מה בדיוק אתה רוצה.
או שזה לא כל-כך משנה לך.

אולי מפני שאתה לא חושב שמותר לך.
שזכותך לרצות את זה.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

5 סיבות ל-"לא", 5 סיבות ל-"כן"

5 סיבות להגיד "לא" לבקשה:
• אני מאמין שאמירת "כן" לבקשה תבוא על חשבון צרכים חשובים שלי.
• איני מבין/ה מה בדיוק אתה מבקש.
• אני חווה את הבקשה שלך כדרישה, ציפייה או הוראה.
• לא מתחשק לי לעזור לך או לתרום לחייך.
• איני פנוי/ה כרגע להקשיב לך ולהפנות תשומת לב לבקשה שלך.

**
5 סיבות להגיד "כן" לבקשה:
• לא נעים לי להגיד "לא".
• אני חושש/ת מההשלכות של אמירת "לא".
• אני מקווה לקבל איזשהו פרס כשאומר "כן".
• אני אומר/ת "כן" כדי לסיים את השיחה ובעצם מתכוונ/ת ל"לא".
• אני רוצה לסייע לך ולתרום לחייך.

**
מתוך 5 הסיבות ל"כן", אחת בלבד מונעת מכוונה אמיתית לסייע ולתרום
ומבוססת על בחירה שאינה נובעת מתוך פחד מעונש, חשש מפגיעה או כמיהה לפרס.

כשמבקשים בקשה, תגובת "לא" בהירה, עדיפה על 80% מתגובות ה – "כן".

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

שני מצבים שונים

במצבים מסוימים,
לאנשים יותר חשוב להשמיע מאשר להישמע.
להיראות מאשר להיות מובנים.
במצבים כאלו הקשבה תיתן מענה חלקי ולא מספק לצרכים החשובים שלהם.

**
במצבים רבים,
נדמה לנו שלאנשים מסוימים יותר חשוב להשמיע מאשר להישמע.
להיראות מאשר להיות מובנים.
השיפוטים שלנו באותם מצבים על אותם אנשים
מונעים מאתנו לראות, לשמוע ולהבין אותם.
גם כשאנחנו בטוחים שאנחנו מצליחים.

**
באיזה משני המצבים את/ה נמצא/ת עכשיו…?

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

י"ב אלול – רגעים של חיים

רגעים של חיים. אתמול:

קריאה.
הליכה משותפת לביה"ס (כמה כאלו עוד יהיו ??).
שיחה משמעותית.
ועוד אחת.
קונפליקט.
בדיחה מצחיקה.
חיבור אישי.
הענות לבקשת עזרה.
אתגר לא פשוט.
שהייה עם מורכבות.
רפלקציה על דרך.
פריצת דרך ויציאה מתקיעות (למה חיכיתי כל כך הרבה.. ??)
שמעון פרס.
פרספקטיבה.
הודעה משמחת.
פוסט נוסף.
פרגון.
זמן איכות משותף.
הכרת תודה.
מודעות ללחץ.
תשומת לב.
ארוחת ערב ביחד.
השראה.
אולימפיאדת הפאראלימפיים.
שיחה משמעותית נוספת.
ועוד אחת.
חברות.

**
הרגעים הקטנים – גדולים.
היומיומיים.
עשרות בכל יום.
רגעים של חיים.
כל יום.
גם היום.

להפסיק לחפש.
לעצור.
להתחיל לראות.
בלי תפאורה מיוחדת, הפקות או זיקוקין דינור.
לא צריך שאראלה תתקשר.
פחות ריאליטי, דרמות וטרגדיות.

חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

י"ח סיון – עסקים בעולם החדש

לפני כחודשיים נחשפתי למאמר בעיתון "הארץ"
שתיאר דרכי התנהלות אלימות של מתווכים בשוק המזון הפוגעים בחקלאים.
הדבר הזה עורר בי תסכול, חוסר אונים ורצון לשינוי בהרגלי הקנייה שלי.
פתאום הבנתי שכשאני קונה סחורה זולה (או לא זולה) ברשתות המזון הגדולות,
בחלק גדול מהמקרים אני תורם בצורה עקיפה לפגיעה בחקלאים ובמגדלים.
חיפוש מהיר ברשת העלה מספר חלופות אפשריות.
עוד באותו שבוע בחרתי לנסות את אחת החלופות – משק חביביאן.
מאז, אני מקבל בכל ליל רביעי את סל הירקות השבועי שלי. עד פתח הבית.
לצד הירקות, בכל פעם מצורף לסל מכתב מרענן ובו שיתופים, מחשבות, מתכונים ועוד.
הנה שני קטעים ממכתב השבוע:

"אבל גם אחרי שהשמש שוקעת והאוויר מצטנן מעט אני ממשיך לדאוג.
הפעם דווקא לשליחים שלנו שמדי לילה יוצאים למשימה כמעט בלתי אפשרית
של שידוך בין ארגז הירקות לבית המשפחה שהזמינה אותו.
אני לא שוכח לרגע את ההתמודדות עם מציאת הכתובת המדויקת,
איתור הקומה (הרבה פעמים אחרונה, לפעמים ללא מעלית) ודלת הבית.
הארגז מונח בהיסוס ובתקווה שהירקות אכן הגיעו ליעדם.
בנוסף ישנה הדרך, התנועה, החשיבות והאחריות שבישיבה מאחורי ההגה.
אנחנו חושבים בכל יום כיצד ניתן להקל על המשימה המורכבת.
מפתחים תוכנות לסידור מסלולים, רוכשים את מיטב הג'י פי אס
ומנסים מדי יום לבחון את היום הקודם על מנת לשפר את היום הבא.
לא שוכחים לארוז סנדוויץ' ובקבוק מים ומזכיר שוב,
שגם אם החלוקה לא הסתיימה הכי חשוב זה לשמור על החיים
ולחזור מבלי לבלות שעות ארוכות מדי על הכביש.
מלבד הנס שאנו חוזים מדי יום כשזרעים שמוטמנים באדמה הופכים למזון,
פלא גדול הוא כשבסוף יכל יום חלוקה מגיע הרכב ריק מארגזים
והירקות כולם אצלכם במקרר !

ובכל זאת אנו רוצים לבקש עזרה.
לא צריך לבוא לסייע לנו לעשב בחום הגדול
וגם לא להכניס את היד לכיס.
מדובר במאמץ קטן עבורם ובשינוי גדול עבור אלו שטורחים להביא עד אליכם את המזון שלכם.
בתוך הארגז מסתתר השבוע מגנט קטן.
יעזור לנו מאוד אם תוכלו להצמידו לדלת הבית.
הדבר יקל מאוד על השליח לדעת שאכן הגיע ליעדו.
תודה בשם השליחים."

**
"מה עושים ענבים בסל הירקות שלי ????
ובכן לא מדובר בענבי הכרם שלנו הפעם.
אלו הענבים הטעימים של גולן מבאר מילכה.
את הענבים שהוא מגדל אנחנו קונים זו כבר השנה השלישית.
אבל השנה החלטנו להרחיב איתו את שיתוף הפעולה.
כשיש לנו הזדמנות אנו אוהבים לשתף חקלאים אחרים בברכה הזו שנקראת חקלאות בשיווק ישיר.
בתחילת העונה אני שואל אותו כמה הוא צריך לקבל על מנת להרוויח מהיבול שלו
וזה יהיה המחיר לאורך כל העונה.
לא תלוי במחירי המשווקים הגדולים ולא תלוי בכמה מתוך מה שהוא יביא לי יימכר (וכמה יחולק במתנה).
בדרך הזו שני הגורמים נהנים מהתוצרת, המגדל ואוכלי הענבים.
בזמן האחרון שומעים יותר ויותר על השיטות האלימות שבהן נעשה שימוש
על מנת להעלות את הרווח של המתווכים ועל הסחורות שמושמדות כדי שמחירי התוצרת יעלו.
בואו נהנה כולנו ממה שיש לאדמה להציע בעונה
מבלי להכניס לצלחת שלנו אינטרסים מנוגדים לאלו שלנו."

**
אני רואה במשק חביביאן חיבור יפהפה לרוח התקשורת המקרבת.
איני בטוח אם הם מכירים או לומדים תקשורת מקרבת,
ועם זאת ברור שהם חיים אותה.

למה משהו בי ממש מתרגש כשאני קורא את המכתב הזה? מה יש כאן עבורי?

הנה מספר נקודות מפתח ש"עושות לי את זה" בשני הקטעים המצוטטים:
• "אכפתיות 360" – לעובדים, לספקים, ללקוחות.
• רצון אמיתי שכולם ירוויחו ויהנו (בשונה מרצון למקסם רווחים אישיים בלבד)
• נדיבות (ענבים במתנה, עזרה לזולת).
• פרגון ("הענבים הטעימים של גולן")
• שיתוף בצורך ברור וחשוב (סיוע לשליח)
• בקשת עזרה למילוי הצורך (מגנט בפתח הבית)
• שיווק פרואקטיבי ושיפור מתמיד לטובת כולם.

**
יש בי הכרת תודה רבה למשק חביביאן:
– על ירקות טעימים, איכותיים ובריאים שמשפחתי נהנית מהם.
– על מחיר הוגן.
– על פשטות ונוחות בתהליך הזמנת וקבלת סל הירקות השבועי.
– על החיסכון בזמן ועל השקט שהם מייצרים עבורי.
– על שהם מהווים אלטרנטיבה מעשית ומאפשרים לי בצורה ישירה ועקיפה לתמוך בערכים שחשובים לי.
– על ההשראה והלמידה שאני מקבל מהם ומדרך ההתנהלות שלהם.
– על השותפות לדרך וחיזוק האמונה שניתן גם להצליח עסקית, גם לעבוד במה שאוהבים וגם לתרום לאנשים ולעולם.

בדומה למשק חביביאן גם אני מאמין ב"גם וגם וגם".
(גם להצליח עסקית, גם לעשות מה שאוהבים וגם לתרום לאנשים ולעולם)
בשונה ממשק חביביאן העבודה שלי אינה גידול ירקות.
העבודה שלי היא לסייע לארגונים ולהנהלות לראות, להבין, להעריך, לכבד ולאהוב אנשים.
בשפה "עסקית" אפשר לקרוא לזה תקשורת אפקטיבית, גיבוש צוות, בניית אמון, פתרון קונפליקטים וכו'.

אם אתם מנכ"לים, חברי הנהלה, אנשי משאבי אנוש או מקבלי החלטות
המחפשים לבנות, לשקם, לפתח או לטפח את התקשורת ומערכות היחסים בארגון שלכם בואו נדבר… אולי אני יכול לסייע לכם להגיע לגם וגם וגם.

**
ולנושא אחר:

בראש השנה שעבר, לפני 254 ימים בדיוק,
בחרתי לעצמי מחוייבות לשנה של כתיבת פוסט יומי.
254 פוסטים נכתבו ופורסמו מאז. יום יום. טרי טרי.
99% מהפוסטים נוצרים באותו יום שבו הם מועלים,
כשברוב המקרים כשאני פותח את הבוקר אין לי מושג על מה אכתוב.
יש משהו בחלק מהפוסטים של השבוע שהרגיש לי חזק במיוחד.
אתם מוזמנים להציץ, לקרוא ולהצטרף:

Longplayer – חי. קורה ממש עכשיו.
לעבוד ולהשתכר – לעשות את העבודה ולהרוויח כסף.
היום זה היום – השינוי ודאי.
בעיית האסרטיביות שלך – לפני שנפגשנו ידעתי מה הבעיה שלך.
בשבוע שבו – כל זה קרה השבוע. ועוד.
מודלים של עבודה – מה המודל שלך?

עד כאן להפעם,
שבת של שלום,
חיים מלאים, יום יום,
רוני ויינברגר

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

י"ד סיון – בעיית האסרטיביות שלך

לפני שנפגשנו ידעתי מה הבעיה שלך.
הבעיה שלך היא שאתה לא אסרטיבי מספיק.
אתה צריך ליזום יותר.
במקום לחכות לאנשים, אתה צריך לפנות אליהם ולמשוך אותם.
היה לי ברור שאם רק תעשה את זה כל המצב שלך ישתפר.
וחלק גדול מהבעיות שלך ייפתר.
אם רק תהיה יותר אסרטיבי.
כמו שמישהו במעמדך / תפקידך / גילך צריך להיות.
כי אתה לא. לא מספיק.
והגיע הזמן שתקח את עצמך בידיים ותשתנה כבר.

**
אחרי שנפגשנו הרבה השתנה.
אצלי.

**
כשהקשבתי לך ולנקודת המבט שלך,
פתאום ראיתי אותך שונה.
עכשיו אני מבין שהעניין המרכזי פה עבורך,
הוא משהו אחר בכלל…
אתה עדיין לא אסרטיבי במידה שאני חושב שיכולה לשרת אותך,
אבל הנקודה הזו היא די שולית כרגע.
אולי אפילו זניחה.

**
לפני המפגש "ידעתי" שהבעיה שלך היא אסרטיביות.
תוך כדי המפגש גיליתי שאין "בעיה".
יש עניין. או צורך. או אתגר.
וזה לא אסרטיביות.
זה משהו אחר.
וזה לא שלך.
זה שלנו.

**
תודה שנתת בי אמון
ושהסכמת לשתף אותי בפתיחות שכזו
למרות ששפטתי אותך בנחרצות כל-כך הרבה זמן.

חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter