תגית: בחירה

החמישייה שלך

"לפי הסיפור, באפט פנה לטייס הנאמן שלו ואמר לו שיש לו ודאי חלומות גדולים יותר מאשר להטיס את באפט לכל מקום שהוא צריך להגיע אליו.
הטייס הודה שזו האמת.
כן, יש לו חלומות.
ואז באפט לימד אותו את שלושת השלבים.

ראשית, כותבים רשימה של 25 מטרות קריירה.

שנית, חושבים היטב, עורכים חשבון נפש ומסמנים את חמש המטרות עם העדיפות הגבוהה ביותר. רק חמש.

שלישית, מסתכלים היטב על עשרים המטרות שלא סומנו ונמנעים מן המטרות האלה בכל מחיר.
הן מה שמסיח את דעתנו. הן גוזלות מאיתנו זמן ואנרגיה ומסיטות את מבטנו מן המטרות החשובות ביותר."

~ הציטוט מתוך הספר "גריט" מאת אנג'לה דאקוורת (עמוד 78)

**
מה "החמישייה" שלך…?

בקריירה..?
במשפחה..?
בחיים..?

**
כמו באפט, גם אנחנו תמיד מתמקדים במשהו.
תמיד.

לפעמים אנו מתמקדים בלקפוץ מדבר לדבר.
או בלשנות כיוון.
או בחופש שלנו.
או בנוחות שלנו.
או בחשק שלנו.
או במה אנשים חושבים עלינו.
או במה אנשים אמרו לנו.
או בהשוואות בינינו לבין אחרים.
או בהאשמות של אחרים במצבנו.
או בבעיות שלנו.
או בפחדים שלנו.

במה התמקדת אתמול?
במה את/ה בוחר/ת להתמקד היום?

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

הזרעים כאן

הזרעים כאן.
כעס. שנאה. שיפוטיות. פחד. קנאה. ייאוש.
אהבה. שלווה. שמחה. תקווה. חמלה. הכרת תודה.

**
הזרעים כאן כל הזמן.
אנחנו בוחרים את מה להשקות.
אנחנו בוחרים מה לטפח.
אנחנו בוחרים במה להתמקד.
אנחנו בוחרים איך להיות.

**
מהדורות חדשות מטפחות כעס וייאוש במסווה של דיווח על מה שקורה.
תכניות תחקירים מטפחות פחד ושנאה במסווה של צדק וחשיפה.
סדרות ריאליטי מטפחות קנאה ושיפוטיות במסווה של בידור והנאה.

**
כשמישהו מעדיף לטפח עבורנו זרעים מסוג מסוים,
חשיבות הבחירות שלנו עולה.
האחריות עלינו.
הבחירה שלנו.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

לפתע פתאום.. ברגע אחד…

חשבת על זה מספר פעמים בעבר,
היום החלטת שאתה רוצה לקחת את זה על עצמך.
ברכותיי…

**
דיברנו על זה לא אחת בחודשים האחרונים.
הרגיש לי שהיום זה היה שונה ושאת מתכוונת להיכנס בזה הפעם.
סחתיין …

**
ממש התרגשת כששיתפת אותי בזה היום.
נראה שמשהו התחדד, התחבר והתיישב לך אחרת פתאום.
בהצלחה עם זה…

**
תהליכים פנימיים, לפעמים בלתי נראים,
של קינון, דגירה, בישול והתהוות
נחשפים לפתע פתאום.
מופיעים ברגע אחד.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

איך מייצרים שינוי עמוק בשעתיים?

איך מייצרים שינוי עמוק בשעתיים?

איך עושים משהו משמעותי, עמוק, פרקטי, אפקטיבי, מהנה, קליל, מעורר השראה וזורם לעשרים מנהלים בשעתיים?
איך מייצרים שינוי אמיתי, מקדמים נושאים חשובים ומתמודדים עם בעיות מורכבות בארגון בשני מפגשים קצרים?
איך מגבירים מוטיבציה, בונים אמון, יוצרים חיבור ופותרים קונפליקט עם עובד בשיחה בודדת אחת?

**
זה לא עובד ככה.
לא עושים את כל זה בשעתיים.
לא מייצרים את זה, מקדמים את זה ומתמודדים עם זה בשני מפגשים.
לא מגבירים, בונים, יוצרים ופותרים את זה בשיחה בודדת אחת.

**
מחזיקים כוונה.
ניגשים בקצת יותר ענווה.
מתאמים ציפיות עם עצמנו ועם אחרים.
מחדדים את מה שהכי חשוב (כי הרי הכול חשוב…).
מתחייבים לזה.
מתמקדים בזה.
מפשילים שרוולים ומתחילים לעבוד בזה:
שעה ועוד שעה, פגישה ועוד פגישה, פעולה ועוד פעולה, יום ועוד יום.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

"קורה הרבה והחיים ממשיכים"

לפעמים משהו קורה.
אירוע מתרחש.
משהו או מישהו חודר לחיינו.
משנה לנו תכניות.
משפיע.

**
הקונפליקט של יום ראשון נכנס בהפתעה.
לא ראיתי אותו מגיע.
מרגע שהוא נכנס הוא תפס את מרכז תשומת הלב.
קונפליקט הוא איום. והזדמנות.
קונפליקט יכול להתפתח בצורות שונות.
על פי רוב בקונפליקט, יש לנו השפעה ואין לנו שליטה.
יש לנו בחירה ואין לנו וודאות.

**
בלילה שבין שני לשלישי, בזמן שישנו, פרצו לביתנו.
גם את זה לא ראיתי מגיע.
פתאום זה הופיע.
מרגע שהוא נכנס הוא תפס חלק גדול מתשומת הלב.
גם פריצה היא איום. והזדמנות.
יש לנו אפס שליטה על מה שקרה ומעט מאוד (אם בכלל) שליטה על מה שיקרה.
יש לנו הרבה השפעה על מה שקורה ועל מה שיקרה.

**
כל שעות העבודה של יום רביעי הוקדשו לפגישת הנהלה.
בפגישה כזו יש סיכוי רב שמשהו חדש יופיע.
דברים יכולים להתפתח בצורה שלא צפינו או תכננו.
פגישת הנהלה העוסקת בדברים חשובים,
יכולה לעורר בין היתר גם קונפליקטים ואתגרים.
ישיבת הנהלה יכולה להיות איום. והזדמנות.
כשנכנסים לפגישת הנהלה יש לנו השפעה ואין לנו שליטה.
יש לנו בחירה ואין לנו וודאות.

**
ישנן שתי גישות התייחסות קיצוניות
למצבים שאנו פוגשים ולאירועים המתרחשים בחיינו:

1. לספר לעצמנו ש – "זה כלום".
שהכול בדיוק אותו דבר. שזה לא רלוונטי. לא משפיע בכלל.

2. לספר לעצמנו ש – "זה סוף העולם".
שזה הדבר הכי נורא שיכול לקרות. שזה משנה הכול.

לסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו יש עוצמה רבה.
הסיפורים שלנו משפיעים על חיינו ועל חיי אנשים סביבנו.
סיפורים יוצרים חיים ומעצבים אותם.

אני מעדיף סיפור שלישי.
סיפור שונה היכול לשרת אותנו.
הסיפור שאני אוהב לספר לעצמי הוא ש-"קורה הרבה והחיים ממשיכים".

**
"קורה הרבה"

בתוכנו ומסביבנו.
בזמן האירוע (קונפליקט / פריצה / ישיבת ההנהלה…) ולאחריו.
יכול להיות שאנו חווים עצב, קושי, פחד, כעס, בלבול, חוסר אונים או אובדן.
יכול להיות שאנו חווים שמחה, הכרת תודה, בטחון, אהבה, תמיכה או אמון.
האמת היא שקורה הרבה.
החיים מלאים.
בלי דרמה.
קורה הרבה.
כל הזמן.
גם עכשיו.
חשוב להכיר בזה.
לתת לזה מקום.
להיות עם זה.
עם הקושי ועם החגיגות.

**
"החיים ממשיכים"

זה לא סוף העולם.
זה לא סוף החיים.
יכול להיות שזה סוף של משהו.
משהו שהיינו רוצים שיימשך.
משהו או מישהו שלא רצינו לאבד,
משהו או מישהו שלא רצינו להיפרד ממנו.
הכול זז ומשתנה כל הזמן.
גם עכשיו.
החיים ממשיכים.
ממש עכשיו.
בין אם נרצה ובין אם לא.
גם כשלא ברור איך בדיוק.

**
"קורה הרבה והחיים ממשיכים"

יכול להיות שקורה משהו שלא רצינו שיקרה.
אולי לא קורה משהו שקיווינו שיקרה.
קורה הרבה.
עכשיו.

כשמשהו קורה כדאי לבדוק:
– מה בדיוק קורה?
– מה המשמעות של זה עבורנו?
– מה אנחנו צריכים?
– מי יכול לעזור לנו?

במיוחד אם קורה משהו שהוא לא סתם "עוד משהו"
במיוחד כשזה לא דבר פעוט וחולף,
במיוחד אם הוא משפיע עלינו ועל תכניות שהיו לנו.

עכשיו אפשר לבחור.
לבחור להיות במקומות החשובים.
לבחור להיות עם האנשים החשובים.
לבחור להיות על הדברים החשובים.

(מעניין לבדוק:
מה הם אותם מקומות החשובים לנו עכשיו?
מי הם אותם אנשים שחשוב לנו להיות איתם עכשיו?
מה הם אותם דברים שחשוב שנתמקד בהם עכשיו?
איך אפשר להיות במקומות הללו, עם האנשים הללו, על הדברים הללו?)

**
כשהתעוררתי ביום רביעי בבוקר,
שמחתי (אפילו קצת הופתעתי) לראות את הסלולר החלופי שלי
מונח בדיוק באותו מקום שבו השארתי אותו בלילה לפני.
משהו שהיה מובן מאליו עבורי במשך שנים,
הפך להיות לא מובן מאליו בלילה אחד.
הסלולר שלי חשוב לי הרבה פחות מדברים אחרים בחיי.
דברים אחרים שגם אותם אני לוקח כמובן מאליו,
יותר מכפי שהייתי רוצה.

**
השבוע התחדדה לי שוב תחושת הארעיות.
אנחנו כאן לזמן מוגבל ואין לנו שליטה.
בכל רגע דברים יכולים להשתנות.
המחשבה הזו יכולה להלחיץ ולשתק.

אותי היא מחזקת ומחדדת.
מעמיקה את הכרת התודה שלי.
מזכירה לי שוב ושוב מה חשוב.
מדרבנת אותי לבחור:
לבחור להיות במקומות החשובים.
לבחור להיות עם האנשים החשובים.
לבחור להיות על הדברים החשובים.

**
באופן טבעי,
הפוסטים היומיים שהעליתי השבוע קשורים לאירועים שחוויתי.
אתם יכולים לקרוא אותם באתר הבלוג היומי שלי.

מעניין לעבור על השבוע שעבר בדיעבד:
– "שינוי יסודי ביחסנו אל החיים" נכתב במוצ"ש.
– "אולי היום זה לא הזמן", בראשון בבוקר, עם אנרגיה נמוכה.
– "עד אתמול זה לא היה קיים", שני בבוקר, לאחר הקונפליקט ולפני הפריצה.
– "מחשבות אחרי פריצה", שלישי בלילה, לאחר יום אינטנסיבי במיוחד.
– "הצייד", התפתחות מפתיעה שחוויתי ברביעי.
– "לבחור להיות", תוצר של מספר החלטות שהתפתחו תוך כדי השבוע.

ניתן להירשם לבלוג היומי ולקבל את הפוסטים למייל מייד עם יציאתם…

שבת של שלום,
הרבה נוכחות,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

מחשבות אחרי פריצה

מחשבות אחרי פריצה:

אפשר לגנוב אנשי-קשר ולא מערכות יחסים.
אפשר לגנוב כרטיסי אשראי ולא ערך.
אפשר לגנוב תעודת זהות ולא זהות.
אפשר לגנוב תמונות ולא זיכרונות.
אפשר לגנוב סרטונים ולא חוויות.
אפשר לגנוב תוכן ולא ניסיון.

**
תזכורת:
אנחנו יותר ממה ששייך לנו.
אנחנו יותר ממה שאגרנו וצברנו.
אנחנו יותר ממה שנמצא (או לא) בבעלותנו.

**
אפשר להתמקד במה שיש לנו או במה שאין לנו.
אפשר להתמקד במה שלקחו או במה שהשאירו.
אפשר להתמקד באיך פגעו בנו או באיך עזרו לנו.
אפשר להתמקד במה שבשליטתנו או במה שמחוץ לשליטתנו.
אפשר להתמקד בעבר, או בהווה ובעתיד.
אפשר להתמקד במה שקרה או בתגובה שלנו למה שקורה.

**
הכרת תודה.
גם היום.
במיוחד היום.

על תמיכה מדהימה.
על חברות וחברים.
על אהבה.
על גמישות.
על הבנה.
על אכפתיות.
על אפקטיביות.
על פרואקטיביות.
על מקום עבודה.
על טכנולוגיה.
על בריאות.
על משפחה.
על חופש.
על אפשרויות.

על יום של חיים.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

לא מוצאים, בוחרים

לא מוצאים עבודה,
בוחרים עבודה.

לא מוצאים בת/בן זוג,
בוחרים בת/בן זוג.

לא מוצאים ייעוד,
בוחרים ייעוד.

לא מוצאים אהבה,
בוחרים אהבה.

**
בוחרים ומתחילים לעבוד בזה.
בוחרים ומתחילים ליצור את זה.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

איפה למדת את זה ?

איפה למדת את זה ?

קריאה. כתיבה. חשבון. אנגלית. ספרות. תנ"ך.
רכיבה על אופניים. שחייה. בישול. נהיגה.
מגע. תזונה. אורח חיים. התנהלות עם כסף. פתרון בעיות. סקס. הקשבה. ביטוי עצמי. יזמות.
אהבה. זוגיות. הורות. עבודה. חברות. אזרחות במדינה ובעולם.

**
– איפה למדת את זה?
– ממי למדת את זה?
– האם את/ה עדיין לומד/ת היום?
– ממי? איך?

**
שני דברים מתקיימים בוודאות:
1. למדנו את זה איפשהו, מתישהו, ממישהו.
2. אנו ממשיכים ללמוד את זה גם כיום. או שלא.

**
בביה"ס היסודי, קיבלנו מערכת שעות נתונה והיתה לנו בחירה מוגבלת מה ללמוד ועם מי.
בתיכון, יכולנו לבחור מגמה ומקצועות להרחבה.
באוניברסיטה, היתה לנו אפשרות לבחור מוסד, פקולטה, תואר, מערכת שעות ואפילו מורים.

היום, אנחנו יכולים לבחור.
מה ללמוד, ממי ועם מי.

העובדה שאנו יכולים ללמוד אינה ערובה לכך שנעשה זאת.

**
שלוש שאלות חשובות:

1. האם אנו מאמינים שחשוב לנו ללמוד את זה?
2. האם אנו רוצים ללמוד את זה?
3. האם אנו לומדים את זה?

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

להגיש מועמדות

אתמול בלילה הגשתי מועמדות.
בחרתי להתמודד על משהו שאני מקווה (ולא בטוח…) שאבחר אליו.

**
אם אתקבל,
יכול להיות שזה יפתח בחיי,
שרשרת אירועים, חוויות ומצבים שלא היו מתרחשים אלמלא כן.

בין אם אתקבל ובין אם לא,
עצם הבחירה להתמודד ותהליך כתיבת המועמדות
כבר מייצרים בתוכי ובאינטראקציה שלי עם אחרים
תנועה משמעותית המשפיעה על מה אני חושב, מרגיש ועושה.
על איך אני תופס את עצמי ואולי גם על איך אחרים תופסים אותי.

**
אומרים שבמצבים כאלו,
חשוב לעשות כמיטב יכולתנו ללא תלות בתוצאה שתתקבל.
"לעשות הכי טוב שאנו יכולים ומה שצריך לקרות יקרה".

אני מאמין שבמצבים כאלו,
שום דבר לא "צריך" לקרות והרבה דברים יכולים לקרות.

"דלתות מסתובבות" זה עכשיו.
בכל רגע שבו אנו בוחרים לעשות משהו.
או לא.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter