תגית: אמונה

בן אלמוות

בן אלמוות

"צ'יף רומן-נוז משבט השאיין וכל אנשיו האמינו שהוא בן אלמוות.
הוא והם צדקו בכל יום מימי חייו,
פרט לאחד."

~ הסופר ריצ'ארד האייט (ציטוט מתוך "הלב הנבון" מאת ג'ק קורנפילד)

**
"אין ראייה נכונה אחת, אין עמדה מוקדמת נכונה.
ראייה נכונה היא ראייה שאין בה קיבעון,
שאין בה הנחה מוקדמת על אודות נכון ולא נכון."

~ אסתר פלד, "להרבות טוב בעולם"

**
גם המחשבה על אי-היאחזות במחשבות שלנו היא מחשבה.
גם התפיסה שאין ראייה נכונה היא תפיסה.
או שלא.

**
מעניין לאן יוביל השביל שאצעד בו היום…
מעניין איך תתפתח הדרך שנפתחת היום…

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

שתי אסטרטגיות הישרדות

שתי אסטרטגיות הישרדות:

1. "איזהו עשיר? השמח בחלקו"

הכרת תודה על מה שיש.
הסתפקות במועט.
ויתור על צרכים.
הנמכת ציפיות.
כיבוי רצון.

סיפור מרכזי: "אינני זקוק לדבר".

**
2. "אם אין אני לי מי לי"

עצמאות, מסוגלות ושאפתנות.
אני יכול להגיע למה שאני רוצה.
אני יכול להסתדר בעצמי.
אני צריך להסתדר בעצמי.
אני אחראי לספק את צרכיי.
רק אני אחראי לספק את צרכיי.

סיפור מרכזי: "אינני זקוק לדבר מאיש".

**
שני סיפורים.
שתי אמונות יסוד שפיתחנו עם השנים.
שתי אסטרטגיות הישרדות שונות שנבטו מאותו זרע.
שתי דרכי פעולה המכוונות לסייע לנו להתרחק
מכאב חוסר האונים שבתלות הדדית.
מההזדקקות שלנו לאחר.
מהמוגבלות שלנו.

**
– איזו מבין שתיהן אימצת?
– לאיזו דרגת מומחיות הגעת?

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

"מה אני יכול לעשות בעניין הזה היום?"

"מה אני יכול לעשות בעניין הזה היום?"

ארבע הנחות עבודה מעצבות:
• אפשר לעשות משהו בעניין הזה.
• אפשר לעשות את אותו משהו היום.
אני הוא זה שיכול לעשות את אותו משהו היום.
יכול ולא חייב.

**
חמישה ערכים מובילים:
• לקיחת אחריות אישית.
• מוכוונות לעשייה.
• מיקוד בהווה.
• בחירה.
• אמונה.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

עדיין זוכר

אני עדיין זוכר
את הריצה שרצתי אז ביער
לפני שלושים ואחת שנים
לא רחוק מהמקום שבו אני נמצא כרגע:

את הדופק הגבוה,
את ההפתעה הגדולה כשהגעתי לפניו,
את ההבנה שאני מסוגל,
שאני לא פחות ממנו,
שאני יותר ממה שהאמנתי שאני.

וגם אותך,
עומד על המרפסת,
צופה על השביל,
מחייך בגאווה,
כשהופעתי בין העצים.

**
דווקא הזיכרון הזה.
לא האטרקציות.
לא הנופים.
לא המסעדות.
לא הקניות.

**
מעניין מה אתם תזכרו
בעוד שלושים ואחת שנים
מהמסע הזה.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

זה שאמרו לך את מה שאמרו לך…

זה שאמרו לך את מה שאמרו לך,
לא אומר שמי שאמר את זה באמת חושב כך או מתכוון לזה.

וגם אם הוא חשב כך או התכוון לזה באותו רגע,
זה לא אומר שהוא חושב כך או מתכוון לזה בדרך כלל.

וגם אם הוא חושב כך או מתכוון לזה בדרך כלל,
זה לא אומר שזו "האמת" או "המציאות".

זו בסך הכול המחשבה שלו,
נקודת המבט שלו, האמונה שלו
לא מעבר לכך.

**
אם זה פוגע בך, כואב או מפריע לך,
כנראה שגם בך יש מחשבה או אמונה כזו.
על עצמך.

בהיעדר ביקורת פנימית,
ביקורת חיצונית היא רק משוב.

**
אפילו מחשבה כזו שלך על עצמך,
לא הופכת את זה ל"נכון".
זו בסך הכול עוד נקודת מבט או אמונה,
שגם היא אינה "האמת" או "המציאות"…

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

הבעיה עם "איזון בית-עבודה"

הבעיה עם "איזון בית-עבודה"
היא התפישה שיש "בית" ויש "עבודה" ושצריך לאזן ביניהם.

באנגלית זה אפילו יותר קיצוני: “Work-Life Balance” :
יש "חיים" יש "עבודה" וחשוב לאזן ביניהם.

האמונה הסמויה (או הגלויה) בתפישות הללו היא שאנו חיים
על ציר חד מימדי כשבקצהו האחד "בית" או "חיים" ובקצהו השני "עבודה",
ושעלינו למקם את עצמנו איפשהו על הציר הזה.

**
במצב קיצוני אחד (קצה ה- "בית/חיים")
נבחר להקדיש את תשומת ליבנו, האנרגיה והזמן שלנו למשהו שהוא אינו עבודה
כך שמה שזה לא יהיה, הדבר יבוא על חשבון עבודה, קריירה, הגשמה עסקית ועוד.

במצב קיצוני שני (קצה ה- "עבודה") נבחר להתמסר באופן מלא לעבודה
ובכך לשלם מחירים יקרים של כל דבר שאינו עבודה.

**
איזוני "בית-עבודה" ו- “work-life”
משתמשים באותו ציר חד מימדי
רק שהפעם אנו ממקמים את עצמנו במקום כלשהו על הציר
שאינו אחד הקצוות.

איזונים אלו מבוססים על אותה תפישה מוגבלת
שלפיה ככל שנתקרב לקצה מסוים נתרחק מקצה אחר.
האחריות שלנו אם כן, באה לידי ביטוי בעיקר במיקום הנקודה על הקו,
ובקביעת המחירים שאנו מוכנים או לא מוכנים לשלם בהתרחקות מהקצוות.

**
למרות ש"איזון בית-עבודה" יכול להצטייר כחשיבת Win-Win
הוא למעשה חשיבת Lose-Win או Win-Lose
המכווינה אותנו לבחור "את זה" או "את זה"
ואשר מושתתת על תודעת חסר (Scarcity):
העוגה מוגבלת וצריך להחליט לכמה חלקים ובאלו גדלים לחלק אותה.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

נשל הנחש

" הנחש החלקלק והזוחל הוא כלי לימוד בזכות השלת עורו החיצוני לעיתים קרובות.
אפשר להשיג מעט בחיים, אם מה שאתה מאמין בו בגיל שבע
הוא עדיין מה שאתה מאמין בו בגיל שלושים ושבע.
אתה חייב להשיל מעצמך רעיונות ישנים, הרגלים, דעות ולעתים חברים.
הצורך בוויתור על דברים הוא לעיתים שיעור אנושי קשה מאוד.
הנחש אינו מפסיד או מרוויח בהשלת עורו הישן.
הוא פשוט צריך לעשות זאת.
דברים חדשים אינם יכולים להגיע כאשר אין מקום פנוי. "

– מתוך "מסר האנשים האמיתיים", מאת מרלו מורגאן

**
בין להאמין במשהו ללהפסיק להאמין באותו משהו יש מרחב.
זה פחות עניין דיכוטומי של שחור או לבן ויותר תהליך מתמשך ומתפתח.

יש דברים שאנו מאמינים בהם ושאנו מודעים לכך שאנו מאמינים בהם.
יש דברים שאיננו מאמינים בהם ושאנו מודעים לכך שאיננו מאמינים בהם.
כמו למשל אלוהים.
אני מאמין באלוהים ומודע לכך או שאיני מאמין בו ומודע לכך.
או תואר שני.
אני מאמין בתואר שני או לא מאמין בתואר שני ובחשיבות שלו לחיי.
בין אם אני מאמין בו ובין אם לא,
אני מודע לכך שזו מחשבה או תפישה שאני יכול לבחור בה או לא.
במקום שיש יותר מודעות, יש יותר אפשרות לבחירה.

**

יש דברים שאנו מאמינים בהם ואיננו מודעים לכך שאנו מאמינים בהם.
אנו פשוט מקבלים אותם כמובנים מאליהם ומניחים שהם חלק טבעי מהעולם.
או שאנו מאמינים שככה זה ושאין מה לעשות.
כמו למשל המערכת הבנקאית.
או כסף.
או משכנתא.
או נישואים.
או בית ספר.
או חברה עסקית.
או תלוש שכר.
או מדינה.
או ההכרח באכילת בשר.
או שלושה מוצרי חלב ביום.
או עבדות.
או סחר בבני אדם.

**

המשותף לכל הדוגמאות הללו הוא שכולם רעיונות אנושיים שנוצרו מתישהו על ידי בני אדם,
רעיונות שלא היו קיימים בטבע מאז ומעולם.
חלקם רעיונות שאנשים רבים הפסיקו להאמין בהם,
ואחרים כאלו שאנשים רבים עדיין מאמינים בהם גם כיום.

המודעות לכך שמשהו הוא המצאה אנושית היא רגע של גילוי.
של מעבר ממשהו שאינו מודע למשהו מודע.
מעבר תפישתי, לפעמים מערער ומטלטל, המאפשר בדיקה, בחירה ושינוי.
בדיקה האם אותו דבר משרת מטרות חשובות שלשמן הוא נוצר,
בחירה האם להמשיך להחזיק בו,
ושינוי על פי צורך.

יש תפישות ואמונות שקל להשתחרר מהן אם רק בוחרים
ויש כאלו שקשה.
גם כשמאוד רוצים.

שבת של שלום,
הרבה מודעות ובחירה,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר

נ.ב.
בחודשים האחרונים אני נחשף לתכנים רבים שגורמים לי לחשוב.
בעיקר ספרים, מאמרים וסרטים, חלקם מסתובבים ברשת בחינם.
בדרך כלל אלו חומרים המצריכים שעות של הקשבה וצפייה.
לא כאלו שאפשר להחליק בדקה או שתיים.
אם מעניין אתכם לקבל מספר הפניות וקישורים השאירו פרטים כאן למטה או צרו איתי קשר.
(אחזור אליכם תוך מספר ימים לכל היותר).

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

"תן לזה חמש דקות"

התשובה שלו שינתה את חיי.
זה היה דבר פשוט.
הוא אמר: "בן אדם, תן לזה חמש דקות."
שאלתי אותו למה הוא מתכוון כשהוא אומר את זה.
הוא אמר:
"זה בסדר לא להסכים.
זה בסדר שיהיו לך דעות מבוססות ואמונות,
אבל תן לרעיונות שלי קצת זמן לשקוע לפני שאתה מחליט לבטל אותם"

**
הוא צדק לגמרי.
הגעתי לדיון הזה בכדי להוכיח משהו, לא בכדי ללמוד משהו.
זה היה רגע גדול עבורי.
ריצ'רד השקיע קריירה שלמה במחשבה על הבעיות הללו.
30 שנים.
ואני נתתי לכך רק כמה דקות.
נכון, יכול להיות שהוא טועה ושאני צודק,
אבל עדיף לחשוב לעומק על משהו,
לפני שמחליטים בביטחון שאנו צודקים.

בנוסף, יש הבדל בין לשאול שאלות לבין לבטל.
"לבטל" משמעו שאתה מאמין שאתה כבר יודע.
"לשאול שאלות" משמעו שאתה רוצה לדעת.
שאל יותר שאלות.

**
הקטע הקצר הזה בהשראת הפוסט הבא.
מומלץ מאוד לקרוא את הפוסט המלא (באנגלית).

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

כשאתה רואה את הטוב במישהו

כשאתה רואה את הטוב במישהו
אתה עוזר להם לראות את הטוב בעצמם.
אתה עוזר לאדם לראות את הטוב שבתוכו.
אתה עוזר לטוב להבין שהוא שם, קיים…
ומעודד אותו לצאת ולחשוף את עצמו.

**
כשאת מאמינה במישהו
את עוזרת להם להאמין בעצמם.
את עוזרת לאדם להאמין שהוא מסוגל.
את נותנת קול לאמונה הפנימית העדינה
ומעודדת אותה להגיח ולהראות את עצמה.

**
חוק שימור אנרגיה קיים רק בתורות מסוימות של פיזיקה.

מחווה קטנה, תשומת לב, מילה, נגיעה, רגע של נוכחות,
יכולים להתמיר חיים.
לשנות סדרי עולם.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

אל תוותר

אל תוותר.
זה לא מאוחר מדי.
אף פעם.

**
כן,
אני יודע שזה כואב.

נכון,
חבל שלא למדת את זה לפני עשרים שנה.

יש דברים שלא ניתן להחזיר לאחור.
מחירים שאתה ואחרים עדיין משלמים.

**
אל תוותר.
זה לא מאוחר מדי.
חכמים סיניים אומרים
שהזמן הכי טוב לנטוע עץ הוא לפני עשר שנים.
אם לא נטעת אז, הזמן השני הכי טוב הוא לנטוע עכשיו.

התחל עכשיו.
מהמקום שאתה נמצא בו.
זה לא מאוחר מדי.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter