קל לכעוס

קל לכעוס כשאתה מקבל תשובה כזו.
קל להרים ידיים, להתייאש, להתקרבן, לתקוף.
קל להוציא את העצבים על מישהו או על משהו.
קל להאשים את הרופאה, את חברת הביטוח, את המערכת.

**
קשה לעצור.
קשה להתרחק.
קשה לקחת אויר.
קשה לצאת מהלופ.

**
קשה וחשוב.
דווקא עכשיו.

**
ככה זה.
כל יום יש משהו.
בלי דרמה.
רצים למרחקים ארוכים.
זאת העבודה שלנו עכשיו.
להתמקד במה שחשוב.
לעשות את מה שצריך.
לשמור אנרגיה.
לחזור למרכז.
להמשיך הלאה.

חיים מלאים. היום.

זה לא ספרינט, זה מרתון

העניין הוא בכלל לא הריב, הוויכוח או הקונפליקט הזה.
העניין הוא מערכת היחסים שלנו ומה הכי חשוב לנו.
העניין הוא לא האירוע המסוים.
העניין הוא הדרך שאנו עוברים והמקום שאנו רוצים להיות בו.

**
כל אירוע הוא גם רגעי-מקומי וגם חלק ממכלול רחב וגדול יותר.
אף אירוע לא עומד בפני עצמו.
כל אירוע הוא תמיד תוצר של אירועים שקדמו לו ותשתית לאירועים שיתרחשו בעקבותיו.
שלב נוכחי בתהליך מתמשך.
צעד נוסף בדרך אינסופית.

זה לא ספרינט, זה מרתון.

חיים מלאים. היום.

יכול להיות שזה מאוחר מדי

יכול להיות שזה מאוחר מדי לסיבוב הזה,
אבל זה לא מאוחר מדי.

כנראה שיש גבול למה שניתן לעשות כרגע,
אבל אין גבול למה שניתן לעשות.

במערכות יחסים, בעבודה ובחיים –
כשבוחרים לרוץ מרתון,
חשוב להסתכל מעבר לספרינט הקרוב.

חיים מלאים. היום.