תגית: בחירה

א. יותר מדי, פחות מדי

יותר מדי :

יותר מדי רעשים.
יותר מדי הפרעות.
יותר מדי מיילים.
יותר מדי הודעות.
יותר מדי מטלות.
יותר מדי בריחה.
יותר מדי נושאים להתעסק בהם.
יותר מדי קפיצות בין דבר לדבר.
יותר מדי לחץ.
יותר מדי ציפיות.
יותר מדי דרמה.
יותר מדי דיבורים.
יותר מדי תלונות וביקורת.
יותר מדי שיפוטיות והאשמות.
יותר מדי חצי כוס ריקה.

פחות מדי :

פחות מדי שקט.
פחות מדי האטה ומנוחה.
פחות מדי מיקוד.
פחות מדי כוונה.
פחות מדי בחירה.
פחות מדי מחשבה.
פחות מדי כבוד.
פחות מדי התמודדות.
פחות מדי אחריות.
פחות מדי חמלה.
פחות מדי אהבה עצמית.
פחות מדי הקשבה.
פחות מדי הכרת תודה וחגיגה.
פחות מדי פרגון ונדיבות.
פחות מדי חצי כוס מלאה.

**
ב. מספר עקרונות חשובים שהתחדדו (שוב) השבוע:

1.
"תפסת מרובה לא תפסת" –
מה הכי חשוב?
מה פחות חשוב?
הויתור על משהו כואב.
אי – הויתור כואב יותר.
ויקר מאוד.
במה התעסקת השבוע?
למה נתת עדיפות?
לאלו אנשים הקדשת זמן?
למי ולמה אמרת "לא"?
למי ולמה אמרת "כן"?

2.
"חצי הכוס המלאה או חצי הכוס הריקה" –
אמת מוחלטת לא קיימת.
אנחנו אחראים לפרשנות שלנו.
אנחנו בוחרים מה לראות.
כל מה שאנו בוחרים ומשקיעים בו אנרגיה הולך ומתעצם.
רק ב 100% מהמקרים.
החיים לא מושלמים.
החיים שלמים.
החיים מלאים.

3.
"ואהבת לרעך כמוך" –
אהבה.
גם לאחרים וגם לעצמנו.
מתחילים מעצמנו.
גם כשמצליחים וגם כשנכשלים.
אהבה.
וגם כבוד.
וגם אכפתיות.
וגם רגישות.
וגם חמלה.

**
ג. מאיר בנאי

תודה.
על יצירה.
על נגיעה בלב.
על רגעים שהיית איתי.

על "שער הרחמים".
על "גשם".
על "כמה אהבה".
על רבים רבים אחרים.

היה שלום.
יהי זכרך ברוך.

שבת של שלום,
חיים מלאים. היום.
רוני ויינברגר

באותו ערב דיברנו על אחוזים.
סטטיסטית, אם לא תעשי כלום,
7% שזה יקרה השנה, 93% שלא.
זה המצב.
עכשיו תבחרי.

**
מעניין שפחות משעתיים אחרי,
כבר הייתי הרבה יותר מוטרד
מסדנת המנהלים שלמחרת
ומאירוע המחלקה שבשבוע הבא.

המנגנונים עובדים…

חיים מלאים. היום.

ארבע אפשרויות להשתתף במשחק

א. לעלות למגרש ולשחק מכל הלב.
ב. להיות על המגרש ולהעביר את הזמן.
ג. להתבונן מהצד מבלי להתערב.
ד. לשבת ביציע ולצחוק/לצעוק על השחקנים.

**
לעלות למגרש ולשחק מהלב יכול להרגיש מסוכן.
לכאורה, שאר האפשרויות בטוחות יותר.
האמנם…?

הכדור בידיים שלכך.
איך אתם בוחרים לשחק היום..?

חיים מלאים. היום.

כיום, על מוצרי מזון מצויינים הערכים התזונתיים שהם מכילים.
ניתן להשוות בין מוצרים ולבחור את זה שעם פחות שומן או את ההוא שעם יותר חלבון.
לפני מספר שנים השקיפות הזו היתה מדע בדיוני.

**
תארו לכם שיתחילו לסמן ערכים אנרגטיים על מוצרי תוכן.
לדוגמא:
בפוסט X בפייסבוק: 50% כעס, 30% תסכול, 20% שעמום.
בפוסט Y בפייסבוק: 40% שלווה, 30% יצירתיות, 30% הומור
פרק The Voice : 40% אהבה, 20% עצב, 20% פרגון, 10% לחץ, 10% נדיבות
טוקבקים לכתבה ב Ynet: 80% שנאה, 20% פחד.
סרט קולנוע מסוים: 40% כאב, 30% שמחה, 20% תקווה, 10% השראה.

**
תארו לכם שאנשים יבחרו מוצרי תוכן על פי הערכים האנרגטיים שהם מכילים
ועל פי ההתכווננות האנרגטית של מי שיצר אותם.

עם הזמן מוצרים בעלי ערכים אנרגטיים גבוהים ילכו ויתרבו
ומוצרים בעלי ערכים נמוכים או שליליים ייזנחו ויתמעטו.

מדע בדיוני…?
אולי…
ואולי לא…

**
אולי בשונה מערכים תזונתיים, בערכים אנרגטיים קל מאוד לחוש.
אם רק רוצים.

בעולם שבו יש אינסוף מוצרי תוכן, רבים מהם חינמיים, קל מאוד לבחור.
אם רק רוצים.

כבר עכשיו.

הפוסט הזה נכתב עם 50% אהבה, 20% דמיון, 15% נדיבות  ו 15% תקווה 🙂

חיים מלאים. היום.

לבחור לעצור.
לשאול את עצמי למי מתחשק לי לומר כמה מילים מהלב.
לחשוב מה אני רוצה לכתוב לו.
להתגבר על המבוכה והציניות.
לקחת מעטפה ומכתב.
להתיישב.
להתכוון.
לכתוב.
לתת.

**
הרגע שבו מאה מעטפות
פגשו עשרים ושניים אנשים
הוא מסוג הרגעים שרוצים לזכור.

חצי השעה היום שבה עשרים ושניים אנשים
נענו להזמנה וכתבו מאה מכתבים
היתה מרגשת במיוחד.

חיים מלאים. היום.

במיוחד בימים כאלה,
כשעמוס, מורכב ואינטנסיבי,
כשהקשב והזמן שלך מוגבלים,
כשאתה לא מגיע לכל מה שהיית רוצה,
כשאת מג'נגלת המון כדורים מסוגים שונים,
כשדברים מתפתחים בצורה שונה ממה שתכננת …

במיוחד בימים כאלה:
יותר תשומת לב.
יותר אחריות.
יותר גבולות.
יותר נוכחות.
יותר בחירה.
יותר לנשום.
יותר רוגע.
יותר הערכה.
יותר אהבה עצמית.

חיים מלאים. היום.

לפני כשנתיים למדתי ממורתי דורית יעקובי ששיעורים חשובים ניתן ללמוד בבחירה או בכפייה.
בלמידה מתוך בחירה אנו בוחרים לקבל את השיעור או להתמודד עמו גם כשאיננו חייבים, גם שהוא לא נעים, מאתגר או קשה.
למידה בכפייה מגיעה הרבה פעמים לאחר שהתעקשנו לא ללמוד מבחירה.
הכפייה תגיע מגורם חיצוני, מהגוף שלנו או ממקור אחר שיאלץ אותנו ללמוד את השיעור ולחוות אותו.

החדשות הטובות הן שיש אינסוף הזדמנויות ללמידה של שיעור חשוב. לא באמת ניתן לפספס אותו.
החדשות הפחות טובות הן שלפעמים הזדמנויות הלמידה שתגענה לפתחנו לא תהייה הכי נעימות.
חלקן יכולות להיות אפילו מאתגרות במיוחד.

**
כשם שניתן ללמוד בבחירה או בכפייה,
כך גם ניתן לעצור ולהתנתק.

היום, אחרי 449 ימי כתיבה רצופים, הבלוג היומי יוצא להפסקה מבחירה.
מחר ובימים הקרובים לא יפורסם פוסט.

עצירה להעמקה.
התנתקות לחיבור.
הפחתת קשב החוצה להגברת קשב פנימה.
פחות מחויבות ויותר גמישות.

להתראות בהמשך.
מתישהו…

חיים מלאים. היום.

האם אתה רץ למרחקים קצרים או ארוכים?
האם את מתמקדת בדבר אחד או בגם וגם?

התשובה לשתי השאלות הללו מגדירה במידה רבה את הדרך שלך.

**
בן ג'ונסון התמקד בדבר אחד ורץ למרחקים קצרים. תרתי משמע.
גם ג'ורדן בלפורט, ה"זאב מוול סטריט".

לאנס ארמסטרונג התמקד בדבר אחד ורכב למרחקים ארוכים.
גם סטיב ג'ובס.

בריאן קליי התמקד בגם וגם ולמרחקים ארוכים.
גם סטיבן קובי.

סדנאות העצמה מסוימות ומספר שיטות "משנות חיים" מציעות גם וגם במרחקים קצרים.
יש כאלו שמנסים את זה.

חיים מלאים. היום.

"אני חושבת שהיית יכול לעשות שימוש יותר טוב בזמן," אמרה,
"מאשר לבזבז אותו על חידות שאין להם פתרון."

"לו הכרת את הזמן כמוני," אמר הכובען,
"לא היית מדברת על לבזבז אותו, הוא לא אחד שמתבזבז!"

"אני לא יודעת למה אתה מתכוון," אמרה אליס.

"ודאי שלא!" אמר הכובען, מנער את ראשו בבוז.
"אני מתערב שלא דיברת עם הזמן אפילו פעם אחת!"

"אולי לא," ענתה אליס בזהירות "אבל אני יודעת איך לנצל אותו."

"זהו! זה מסביר הכל," אמר הכובען "הוא לא סובל שמנצלים אותו.
ובכן, לו ידעת לשמור איתו על יחסים טובים,
היה עושה בשעון כמעט כל מה שהיית מבקשת ממנו."

– הציטוט מתוך "מבעד למראה" (עליסה בארץ הפלאות) מאת לואיס קרול.

**
גיא הזכיר לי השבוע ש "אתה = היומן שלך".
אם משהו חשוב לך, כדאי שהוא ישתקף בלוח הזמנים שלך.
אם משהו בעל עדיפות עבורך, כדאי שהוא יקבל את תשומת הלב שלך.
מה שלא שם לא קיים.

כשמישהו אומר: "הדברים האלה והאלה הכי חשובים בחיי
ואני לא מוצא זמן להגיע אליהם, בגלל כל הדברים האחרים שאני עושה",
הוא בעצם אומר "הדברים האלה והאלה אולי חשובים עבורי,
אבל יש דברים אחרים, חשובים יותר בחיי כרגע,
שלהם אני בוחר להקדיש את הזמן"

קל להאשים את הזמן ולזרוק עליו את האחריות.
נוח למצוא תרוץ ולתלות אותו במשהו לכאורה חיצוני, לכאורה מוגבל.
האמת היא ש"אנחנו = היומן שלנו".
כרגיל, רק ב 100% מהזמן.

**
במסגרת הקורס הנהדר "הפילוסופיה של ההתמקדות" עם דנה גניהר-רז
אני לומד אט אט להסתכל על הזמן ולחוות אותו אחרת.
אם תרצו, לפתח איתו מערכת יחסים שונה.
הדרך לשנות את מערכת היחסים עם מישהו, גם עם הזמן, 
היא, בין היתר, לשנות את הדרך שבה אנו תופשים אותו.
התפישה המקובלת היא לינארית.
חלוקה ברורה לעבר, הווה ועתיד.
יחידות זמן קבועות ושוות, הממתרחשות זה אחר זה.
בהקשר הזה פגשתי השבוע שני ציטוטים שאהבתי.
(שניהם מתוך הספר Process Model שנכתב ע"י יוג'ין ג'נדלין):

“The past and the present cannot be understood
If we think of them only as two different things
In two different positions on a timeline.
The present is a different whole event.
The past functions in every present.”

“We can apply the concepts we have built so far,
And say that past and present are both occurring now,
And the present goes on in the remains of the past
And lives them forward.”

 

שיהיה סוף שבוע רגוע, עם פחות להבות של אש, הרס, שנאה הצתה והסתה,
שבת של חיים ושל חזרה לשגרה משפחתית בטוחה ובריאה,
שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר

בשניה הזו,
במצב המסוים הזה,
במקום הייחודי שלך,
יש לך בחירה.

**
אם תבחר להתבונן בכיוון א'
תבחין בבעיות, בקשיים ובפערים,
במה שעוד לא קורה,
בכל מה שפחות ממושלם.

כשתביט לכיוון א' תמיד תמיד תמיד
תמצא אנשים שמצבם "טוב משלך".

**
אם תבחרי להתבונן בכיוון ב'
תבחיני בהצלחות, בחגיגות ובהישגים,
במה שכבר קורה ומתמלא,
בכל מה שחשוב ושאינו מובן מאליו.

כשתביטי לכיוון ב' תמיד תמיד תמיד
תמצאי אנשים שמצבם "פחות טוב משלך".

**
נקודת מבט היא תמיד עניין של בחירה.
בכל רגע. בכל מצב. בכל מקום.
בחירה שממנה נגזרות מחשבות, רגשות, מילים ופעולות.
בחירה היוצרת ומעצבת חיים.

חיים מלאים. היום.