בסופו של דבר,
אחרי שמנקים את כל הרעשים, השיפוטים והמחשבות,
מתחת לכל הרגשות והתחושות,
תמיד תמיד תמיד, בלי יוצא מן הכלל,
בכל תחום ובכל מימד,
מוצאים שהשורש של הקונפליקט הוא אותו שורש.
אמונה חזקה ולא מתפשרת,
לפעמים סמויה, לפעמים גלויה,
שיכולה להגיע בגרסאות שונות,
אבל היא תמיד תמיד תמיד בעלת אותה תבנית:
"מישהו צריך לעשות משהו והוא לא."
הוא היה צריך להגיב למייל ששלחתי (והוא לא)
ילד טוב מסיים הכול (ואתה לא)
המערכת מפלה אותי לרעה (והיא לא אמורה)
היה אסור לה לעשות את זה (והיא עשתה)
הם אמורים להתנהג אחרת (והם לא)
הייתי צריך להיות יותר אסרטיבי (ולא הייתי).
**
4 חלקים למשפט:
[מישהו]
אני, אתה, את, הם, ראש הממשלה, האופוזיציה, הטייקונים, חברי הכנסת,
הערבים, היהודים, הפלשתינאים, החרדים, החילוניים, אלוהים, הנהגים,
המנהלים, העובדים, הפקידים, הילדים, ההורים, …..
[צריך]
צריך, חייב, מוכרח, אמור, נדרש, …. (או לחילופין: לא צריך, לא אמור,…)
[לעשות משהו]
להגיד, לעשות, לשתוק, לעצור, להמשיך, להתחשב, לעזור, לשאול, להודות, לציית, להודות, לבקש סליחה, ….
(או לחילופין: לא להגיד, לא לשתוק, לא לעשות, לא לשאול, לא לפגוע, …. )
[והוא לא]
הוא לא עושה כלום, עושה ההיפך, עושה את הדבר הלא נכון, עושה אבל לא מספיק, ….
**
המלצות לטיפול עדין:
1. זהי שאת נמצאת בקונפליקט פנימי ו/או חיצוני.
2. מצא את משפט/י ה- "מישהו צריך לעשות משהו והוא לא." שלך.
3. בדקי בסקרנות – באמת ?
— 3א. באמת הוא?
— 3ב. באמת צריך?
— 3ג. באמת צריך לעשות את זה?
— 3ד. באמת זה לא קורה?
4. המשך לנשום ובדוק בסקרנות מה קורה….
חיים מלאים. יום יום.