תגית: כוונה

הקשבה אמפטית ודיבור אוהב

הקשבה אמפטית

כשאנו מתרגלים הקשבה אמפטית
חשוב לזכור שאנו מקשיבים עם כוונה אחת בלבד:
לסייע לאדם האחר לסבול פחות.
אנו נותנים לאדם שמולנו את ההזדמנות לומר את שעל לבו.
אפילו כשהאדם האחר אומר דברים קשים, פרובוקטיביים או לא מדויקים,
אפילו כשהאדם האחר מעלה האשמות, שיפוטים או תפישות שגויות,
אנו ממשיכים להקשיב עם כוונה אחת בלבד:
לסייע לאדם האחר לסבול פחות.

**
דיבור אוהב

לאחר שהקשבנו באמפטיה
אנו יכולים לעשות שימוש בדיבור אוהב
מתוך כוונה לשקם את התקשורת ולהעמיק הבנה.
כשאנו מתרגלים דיבור אוהב
אנו מדברים בדרך המעוררת שמחה, אמון ובטחון באדם האחר.
אנו לומדים להרגיע את עצמנו לפני שאנו אומרים את אשר על לבנו,
ובוחרים את מילותינו בקפידה כדי לסייע לאדם האחר
להבין את מה שאנו אומרים ולקבל את דברינו.

** הקטעים בהשראת הספר How to Fight מאת טיך נהאת האן

חיים מלאים. היום.

התכווננות

שמעתי אודותיכם.
אני חושב עליכם.
יש בי כבוד אליכם.
יש בי הערכה להתמודדות שלכם.
אני רוצה לשרת אתכם.
חשוב לי לתת לכם משהו בעל ערך.
אשתדל כמיטב יכולתי.
אני מקווה שאצליח.
איני בטוח.

לילה טוב.
ניפגש מחר.

חיים מלאים. היום.

פשר האהבה

"האהבה היא הדרך היחידה לתפוס את הזולת בפנים-פנימיותו.
שום אדם לא יירד לעומק מהותו של אדם אחר, אלא אם כן הוא אוהב אותו.
מעשה-האהבה הרוחני מניח לו לראות את הקווים והתגים המהותיים שבאדם האהוב, ויתירה מזו:
רואה הוא את הסגולות הגנוזות בו, שעדיין לא הגיעו לכדי הגשמה, אך מן הראוי שיתגשמו.
ולא עוד אלא באהבתו זו מאפשר האדם האוהב לאדם האהוב להביא סגולות גנוזות אלו לידי הגשמה.
הוא מעמיד אותו על מה שיוכל להיות ועל מה שראוי הוא להיות,
ועל ידי כך מתגשמת יכולת גנוזה זו."

~ ויקטור פרנקל, האדם מחפש משמעות (עמוד 135).

**
רגע לפני שאני מעביר את המסר או נותן את המשוב:

– מה הכוונה שלי?
– האם אני רואה אדם מולי?
– האם אני מגיע מאהבה?
– האם אני מגיע באהבה?

חיים מלאים. היום.

איך מעבירים למישהו תקוע משוב שהוא תקוע
כשהוא תקוע ומתקשה לקבל את זה?

איך מעבירים למישהו פידבק שיש לו פער מודעות
בין איך שהוא תופס את עצמו לאיך שהסביבה תופסת אותו,
כשהוא לא מודע לזה ומסרב להכיר בכך?

איך מעבירים למישהו מסר שהוא לא פתוח לקבל משוב
כשהוא מתנגד לזה וטוען שהוא מאוד מאוד פתוח?

**
בתור התחלה בודקים את המניעים שלנו ואת המקום שממנו אנו מגיעים.
האם אנו מתכוונים לתקן, להוכיח, לנצח, לבקר או אולי לעזור, לתרום, לתמוך?

לאחר מכן בודקים את הפרשנויות ואת השיפוטים שלנו,
את הסיפורים שאנו מספרים לעצמנו על אותו אדם שאליו מכוון המשוב.

בשלב הבא מסתכלים פנימה ובוחנים בסקרנות
היכן אנו תקועים, בעלי פער מודעות וסגורים למשוב (כולנו מראות…).

כעת.. אם עדיין חשוב לנו להעביר את המשוב,
מחזיקים כוונה, מדייקים את המסר ונכנסים לדיאלוג אמפטי וקשוב.

חיים מלאים. היום.

"מה אנו רוצים" / "מה אנו לא רוצים"

שני כוחות של השפעה:
1. להגדיר ולומר מה אנו רוצים.
2. להגדיר ולומר מה אנו לא רוצים.

**
שני הכוחות הללו מייצרים תגובות של משיכה ודחייה
בתוכנו ובקרב אנשים אחרים.

שני הכוחות הללו משפיעים על תשומת הלב שלנו,
על מה שנראה, על מה שנחווה, על אנשים שנפגוש, על עולם שניצור.

**
מה שאנו לא רוצים, עוזר לסמן את המגרשים שבהם אנו לא מוכנים או לא רוצים לשחק.
מה שאנו רוצים, מסמן את המגרש שבו אנו רוצים לשחק, מסייע לבחור את השחקנים ולבנות קבוצה, מניע את המשחק.

**
פעמים רבות, "מה אנו רוצים", הוא גם אחד הדברים היותר מאתגרים להגדרה ולביטוי.

ההשפעה של הגדרת "מה אנו רוצים" לעצמנו וביטויה בקול רם לסביבה (כוונה + תדר + תוכן),
חזקה עשרות מונים מהשפעתה של "מה אנו לא רוצים".

כך לפחות מרגיש לי הבוקר…

חיים מלאים. היום.

שותפות

שותפות מבוססת על שני תנאים בלבד:
1. כוונה הדדית – רצון אמיתי ששני הצדדים ירוויחו.
2. ערך הדדי – שני הצדדים מרוויחים.

**
מספיק ששני התנאים הללו מתקיימים, יש שותפות.
מספיק שאחד מהתנאים הללו מפסיק להתקיים, אין שותפות.

**
שותפות מחדדת את חוסר השליטה שלנו.
לא ניתן לכפות אותה על אחרים.
גם כשמאוד רוצים.

**
שותפות מדגישה את הארעיות שאנו חלק ממנה.
בכל רגע דברים יכולים להשתנות.
כל אחד מהצדדים יכול לבחור להפסיק את השותפות בכל רגע שהוא.
שותפות אינה סטטוס שמגיעים אליו.
לא ניתן להתחייב מראש לשותפות כי אין לנו מושג איך דברים יתפתחו.
בתוכנו וסביבנו.

אף אחד לא יכול להבטיח לנו שותפות לכל החיים.
אפילו לא שותפות לשלוש שנים עם אחריות.
אפשר לחתום על חוזה ארוך טווח,
אי אפשר לחתום על שותפות ארוכת טווח.
אפשר להתחייב לכוונה הדדית ולערך הדדי,
אי אפשר להתחייב לצורה שבה הם יבואו לידי ביטוי.

**
שותפות היא בחירה יום-יומית.
שותפות היא התכווננות יום-יומית.
שותפות היא עבודה יום-יומית.

**
שותפות אינה משהו שמחפשים ומוצאים.
שותפות היא משהו שבוחרים ויוצרים.

כל יום.

חיים מלאים. היום.

תזכורת לעצמי:

– להחזיק כוונה.
– להתמקד במה שחשוב.
– להיות נוכח עם מה שקורה.
– לעשות.

**
עכשיו זה הזמן.
הנה עוד הזדמנות לתרגול…

חיים מלאים. היום.

זה שאמרת את זה, לא אומר ששמעתי את זה…
זה ששמעתי את זה, לא אומר ששמעתי את זה כפי שהיית רוצה…
זה ששמעתי את זה כפי שהיית רוצה, לא אומר שהבנתי את זה כמוך…
זה שהבנתי את זה כמוך, לא אומר שאני מתכוון לעשות עם זה משהו עכשיו…
זה שאני מתכוון לעשות עם זה משהו עכשיו, לא אומר שמשהו יעשה עם זה עכשיו…

**
כדאי להכיר בכך שבשונה ממכונות,
מנגנונים אנושיים מופלאים ובלתי צפויים פועלים בינינו ועלינו.

חיים מלאים. היום.

איך מייצרים שינוי עמוק בשעתיים?

איך עושים משהו משמעותי, עמוק, פרקטי, אפקטיבי, מהנה, קליל, מעורר השראה וזורם לעשרים מנהלים בשעתיים?
איך מייצרים שינוי אמיתי, מקדמים נושאים חשובים ומתמודדים עם בעיות מורכבות בארגון בשני מפגשים קצרים?
איך מגבירים מוטיבציה, בונים אמון, יוצרים חיבור ופותרים קונפליקט עם עובד בשיחה בודדת אחת?

**
זה לא עובד ככה.
לא עושים את כל זה בשעתיים.
לא מייצרים את זה, מקדמים את זה ומתמודדים עם זה בשני מפגשים.
לא מגבירים, בונים, יוצרים ופותרים את זה בשיחה בודדת אחת.

**
מחזיקים כוונה.
ניגשים בקצת יותר ענווה.
מתאמים ציפיות עם עצמנו ועם אחרים.
מחדדים את מה שהכי חשוב (כי הרי הכול חשוב…).
מתחייבים לזה.
מתמקדים בזה.
מפשילים שרוולים ומתחילים לעבוד בזה:
שעה ועוד שעה, פגישה ועוד פגישה, פעולה ועוד פעולה, יום ועוד יום.

חיים מלאים. היום.