תגית: הכרת תודה

איך מגדלים אהב"ה בארגון ?

אהב"ה:
• אחריות, שותפות וערבות הדדית.
• התפתחות אישית ומקצועית.
• בחירה וחיבור.
• הכרת תודה, שמחה והנאה.

אחריות, שותפות וערבות הדדית –
אנחנו בעסקי "הביחד".
בעסקי "הגם וגם".
גם צרכי העובד וגם צרכי הארגון.

בעולם מורכב, אינטנסיבי ודינמי אי אפשר לבד.
מערכות היחסים, האכפתיות והערבות ההדדית הם תנאי להצלחה.
לכל אחד מאיתנו יש רק 100% אחריות על הדבר הזה.

כשאנחנו שותפים לדרך,
בלי קשר לדרגות ולתארים שלנו,
חשוב לי שאת תצליחי ושיהיה לך טוב
וחשוב לך שאני אצליח ושיהיה לי טוב.
שותפים מנסים להצליח ביחד.
גם כשזה מאתגר ולא פשוט.

בלי אחריות, שותפות וערבות הדדית
לא יכולה להיות אהב"ה.

 

התפתחות אישית ומקצועית –
התפתחות, שינוי, גדילה ולמידה.
אישית ומקצועית.
כבני אדם וכאנשי מקצוע.
התפתחות שלנו, של העסק שלנו ושל הארגון.

העולם זז, משתנה ומתהווה כל הזמן.
גם בני אדם.
גם אנחנו.

אם בחרנו להיות שותפים,
סעיף מרכזי בחוזה שלנו הוא התפתחות.
הקשבה, שיחות משמעותיות, משוב והתבוננות
כתהליכים התומכים ומאיצים התפתחות.
אנחנו תורמים לתהליכי ההתפתחות זו של זה
ומחויבים להתפתחות הבריאה של הדבר שאנו חלק ממנו.

במקום שבו לא תהיה התפתחות, אישית ומקצועית
אהב"ה לא תתקיים לאורך זמן.

 

בחירה וחיבור –
זה מתחיל בבחירה להיות כאן, להיות חלק מזה.
הבחירה היא תמיד 100% שלנו.
לא ניתן לכפות אותה או לאלץ אותה.
ברמה מסוימת היא בחירה יום – יומית.
חיבור הוא חלק מכך.
חיבור למקצוע, לאנשים, לארגון.
חיבור לפרויקט, לערך, לערכים ולמשמעות.
חיבור לדבר שאני משקיע בו כל-כך הרבה שעות מזמני.

במקום שבו הבחירה היא רק או בעיקר מתוך השרדות, פחד או חוסר ברירה
לא יהיה חיבור. ולא תהיה אהב"ה.

 

הכרת תודה, שמחה והנאה –
בכל רגע נתון יש את חצי הכוס המלאה ואת חצי הכוס הריקה.
בכל מצב אפשר לראות את מה שכבר מתמלא ואת מה שעדיין חסר.
מה אתה רואה?
למה את מתייחסת?
הכרת תודה היא יכולת נרכשת.
שריר שניתן וכדאי לפתח.

ללמוד להכיר תודה.
להרגיש נוח לעשות את זה.
למישהו.
על משהו.
לשותפים שלנו.
לעובדים ולמנהלים שלנו.
ולא פחות חשוב,
לעצמנו.
במיוחד לעצמנו.

הדרך חשובה לא פחות מהמטרה.
המסע חשוב לא פחות מהיעד.

במקום שבו לא תהיה הכרת תודה, שמחה והנאה, לא באמת תהיה הצלחה.
ובטח שלא אהב"ה.

**
דעתי האישית:

ארגון הוא לא משפחה.
ולעולם לא יהיה.

הניסיון להציג אותו ככזה מטעה ומבלבל.
ועם זאת, אהב"ה אמיתית, עוצמתית ומרגשת
יכולה להתרחש גם במקום עבודה, בארגון או בחברה.
לא במקום אהבה במשפחה, אלא לצדה.
אהב"ה עם ראשי תיבות ואהבה בלי ראשי תיבות.
וכשזה קורה, כולם מרוויחים.

אני יודע כי אני חלק מארגון שכזה.
חלק ממחלקה שיש בה הרבה אהב"ה. והמון אהבה.
אני יודע, כי אני חווה את זה יום יום כבר שנים.
אני יודע, כי אני רואה את זה בארגונים נוספים שאתם אני עובד ושאותם אני מלווה.

אהב"ה:
• אחריות, שותפות וערבות הדדית.
• התפתחות אישית ומקצועית.
• בחירה וחיבור.
• הכרת תודה, שמחה והנאה.

צרו קשר אם אתם רוצים לגדל אהב"ה גם אצלכם.
מקסימום נצליח.

שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר

 

כשלושים נשות חינוך.
שלושה מפגשי למידה וחוויה בני שלוש שעות.

**
מה כבר יכול לקרות בפרק זמן כה קצר?
סבב סיכום חושף חלק מהתשובה.
רשימה חלקית בלבד:
ההיא שרצה להתקשר לבתה ולהגיד שהכול בסדר עם הנכד (אפילו שהמורה חושבת אחרת).
ההיא שלמדה משהו על עצמה ומבינה שהכול בסדר איתה (מותר לה להנות מלהיות לבד).
ההיא שהצליחה להיות נוכחת לצד חברתה בשעותיה האחרונות (פשוט להיות איתה…).
ההיא שמבינה את הבן שלה קצת יותר עכשיו (ושבדרך לדבר על זה עם בעלה).
היא שיותר קל לה להקשיב עכשיו (ושכבר רואה את ההשפעה של זה על אחרים).

**
וואוו.
מתנה גדולה.
זכות ענקית.
אינסוף השפעה.
לילה טוב.

חיים מלאים. היום.

לבחור לעצור.
לשאול את עצמי למי מתחשק לי לומר כמה מילים מהלב.
לחשוב מה אני רוצה לכתוב לו.
להתגבר על המבוכה והציניות.
לקחת מעטפה ומכתב.
להתיישב.
להתכוון.
לכתוב.
לתת.

**
הרגע שבו מאה מעטפות
פגשו עשרים ושניים אנשים
הוא מסוג הרגעים שרוצים לזכור.

חצי השעה היום שבה עשרים ושניים אנשים
נענו להזמנה וכתבו מאה מכתבים
היתה מרגשת במיוחד.

חיים מלאים. היום.

תחזיק מעמד

אתה עובר תקופה קשה ומאתגרת עכשיו.
לא פשוט לך.
במיוחד כשלא רואים את הסוף.
קשה. כואב. מעייף. מייאש.
תחזיק מעמד.
אתה איש יקר. ואהוב.
אתה לא לבד.

**
בהצלחה

בהצלחה עם האתגר החדש שלקחת על עצמך.
קראתי שכנפיים מסוימות צומחות רק למי שמעז לקפוץ מהצוק בלעדיהן.
אנחנו יודעים שעבורך זה מעבר לרק הצלחה בתפקיד.
זה גם, ואולי בעיקר, לפגוש את עצמך.
להתמודד עם הפחדים שלך.
לייצר פריצת דרך פנימית.
בהצלחה רבה.
באהבה…

**
תודה

תודה שהתקשרת השבוע והעברת לי משוב.
חלק מהדברים הפתיעו אותי וחלק לא.
חלק מהדברים אהבתי יותר וחלק פחות.
תודה על האמון, הישירות והפתיחות.
אני מוקיר את השותפות שלנו במסע הזה.
תודה לך.

**
זהירות

"פריצת דרך", "הצלחה חלקית", "תקיעות" או "כישלון".
ארבע כותרות.
ארבע נקודות מבט.
ארבע פרשנויות שונות.

פרשנויות שקובעות מה היה, מה ייזכר ומה יישכח.
פרשנויות שמייצרות מציאות ומשפיעות על מה שיהיה.
פרשנות שמשפיעות עלינו ומגדירות אותנו.

כדאי לבחור אותן בזהירות, במודעות ובקפידה.

**
אתה ואני

שמתי לב שבזמן האחרון התרחקנו קצת.
הקשר אתך חשוב לי מאוד.
אני חוזר להתקרב.
אני אתך.

**

שבת של שלום,
חיים מלאים. היום.
רוני ויינברגר

"הי,
אני רוצה לחגוג אתכם לפני.
לחגוג עכשיו, לפני שאנו יודעים אם מה שאנו רוצים שיקרה אכן יקרה.
לחגוג עכשיו, לפני שאנו מקבלים ממנו את התשובה שאנו מקווים לקבל.

לחגוג תהליך איכותי ועמוק.
לחגוג מהירות תנועה בלי חיפזון.
לחגוג הרבה תשומת לב וחשיבה.
לחגוג יצירתיות וגמישות.
לחגוג שותפות לתהליך – בינינו, עם הצוות וגם אתו.
לחגוג התעקשות גם כשהיה קשה.
לחגוג המתחות. גם כשהיה לא נוח.
לחגוג ירידה לפרטים והשקעה בהרבה מאוד "דברים קטנים".
לחגוג תהליך אישי חזק שכבר מייצר מערכת יחסים מיוחדת.
לחגוג פיצוח של עניין מורכב וחשוב שהתמודדנו איתו במשך תקופה.

הרבה חגיגות במקום המסוים הזה, בנקודת הזמן הנוכחית.
אני פחות מאמין בלעשות "עין רעה" ויותר מאמין בלעשות "עין טובה".
אני פחות חושש מ"לפתוח פה" ויותר חושש שנפספס ונתייחס כמובן מאליו למה שהוא לא.
את החגיגות הללו כבר לא ניתן לקחת מאיתנו.

חגיגות של דרך.

אם בנוסף, יקרה מה שאנו רוצים שיקרה
ונקבל ממנו את התשובה שאנו מקווים לקבל,
נוכל להתכנס שוב ולחגוג גם תוצאה.

ואם לא, זה עדיין שווה את זה !

זכות גדולה לצעוד אתכם ולצדכם בדרך הזו.
להיות חלק מהמסע המיוחד הזה."

**
אני סוגר שבוע מלא ואינטנסיבי במיוחד.
רגע לפני התנתקות למנוחה שאני כל-כך מחכה לה,
עוד מספר תודות אישיות שעוזרות לי לסכם את השבוע יוצא הדופן הזה:

– תודה על ההפתעה שעשיתן לי השבוע ועל המתנה המרגשת והמדויקת שקיבלתי מכן.
– תודה על נתינת המקום ופינוי המרחב היום. על האמון וההזדמנות.
– תודה על שהגעת לפגוש אותנו אתמול בהתראה קצרה באמצע היום. אני שמח שנפגשנו ומקווה שיהיה לזה המשך.
– תודה על המחשבה, התכנון המושקע והתקתוק הלוגיסטי של כל הדבר הזה. יצרת לי המון שקט.
– תודה על תשובות מפתיעות שהגיעו השבוע ושחררו הרבה לחץ מהשבועות האחרונים.
– תודה על שאת עוזרת לי להחזיק את הדבר הזה. אני לא חושב שהייתי יכול לעשות את זה בלעדייך.

שבת של שלום,
חיים מלאים. היום.
רוני ויינברגר

"אומרים שנדרשים 21 ימים רצופים בכדי לסגל הרגל חדש.
אז אומרים.
אני מאמין שנדרשים הרבה יותר."

**
כך נפתח המסר שכתבתי בשנה שעברה,
בדיוק עשרים ואחד ימים לאחר שהתחיל אתגר הכתיבה היומית.
באותו יום, בכ"א תשרי התשע"ו,
עשרים ואחד ימי כתיבה רצופים היוו שיא חדש עבורי.

**
היום הוא היום הרצוף מספר 441 של אותו אתגר שהחל בראש השנה שעבר.
441 הוא מספר סמלי.

441 = 21X21.

עשרים ואחד מחזורים רצופים של עשרים ואחד ימי כתיבה רצופים.
יום אחר יום אחר יום אחר יום.
פשוט לעשות את זה.
בלי סיפורים.
בלי תירוצים.

**
המסר היום מוקדש לעצירה.
לחגיגה.
לפרגון עצמי.

להכרת תודה:
על הבחירה באתגר ועל העמידה בו.
על הבחירה להמשיך.
על ההתפתחות.
על ההשפעה.
על המסע.
על ההרפתקה.
על הפרגון והתגובות החמות.
על הרוח הגבית שאני מקבל.

**
441 – יום מיוחד.
441  – עוד יום.

חיים מלאים. היום.

לחץ לקראת השבוע הקרוב.
ריבוי משימות ומטלות.
אתגרים מורכבים.
עומס של עניינים.
איך מג'נגלים הכול?
מתח מפגישה מסוימת.
אי מוכנות למשהו.
קונפליקט עם מישהי.
חוסר וודאות.
קוצר נשימה.

**
עצירה. נשימה.

527 דירות שאינן ראויות למגורים.
מאות דירות נוספות שנפגעו קשה.
אלפי אנשים שאיבדו את ביתם.
ואת רכושם.
משפחות מטולטלות.
לוחמי אש וכוחות ביטחון מסביב לשעון.
חקלאים ששומרים על אדמתם.
חורש עצום שנשרף.

**
נשימה.
הכרת תודה.
על מה שיש.
על המקום שאני נמצא בו.
על משפחה.
על בית.
על עבודה.
על שגרה.

כל כך יקר.
כל כך לא מובן מאליו.

שבוע מבורך…

חיים מלאים. היום.

עד אתמול לא ידעתי שאת קיימת.
מעולם לא שמעתי עלייך לפני כן.
תודה לד. ולר. על ההמלצה ליצור אתך קשר.
תודה שחזרת להודעה שהשארתי לך.
אני שמח ששוחחנו אתמול בערב.
השיחה הקצרה אתך נסכה בי הרבה אמון.
ותקווה.
שיתפתי אותו.
שמחתי לשמוע שאת והוא שוחחתם הבוקר.
קיוויתי שזה יקרה ולא הייתי בטוח.
מעניין איך זה יתפתח מכאן.
אני מקווה שמשהו יזוז.

**
תזכורת לעצמי:
לנשום.
להיות נוכח.
להחזיק כוונה חדה.
לשחרר תלות מתוצאה.
להמשיך לשלוח אהבה.

**
הרבה דברים יכולים לקרות ביממה אחת.
עולמות חדשים נפתחים.
מסלולי חיים נפגשים.
אנשים מופיעים.
נסים קורים.
… ?

חיים מלאים. היום.

כשאני מתעצבן ממשהו שהיא אמרה לי או שהוא עשה לי בעבודה
זה סימן שיש לי עבודה ושאני עובד.

כשאני משועמם מזמן שלא עובר או מתוסכל מזמן שלא מנוצל
זה סימן שאינני נמצא במצב מאתגר יותר ששואב את כל כולי כרגע.

כשאני תקוע בפקק שלא נגמר ושבגללו אני מאחר,
זה סימן שיש לי רכב, רישיון נהיגה ושלא אני עברתי את התאונה.

כשאני חווה עומס של בית-עבודה-בית ספר-משפחה,
זה סימן שיש לי בית – עבודה – בית ספר – משפחה.

כשאני מוטרד מטראמפ, קלינטון, נתניהו, בוז'י, מזג האויר, דאעש,
זה סימן שעניינים אחרים לא שואבים את כל תשומת ליבי כרגע.

**
כל אותם דברים מעצבנים, מתסכלים, משעממים, מטרידים ולא נוחים,
שאיננו מאחלים לעצמנו ושאנו מקווים שייעלמו מחיינו,
הם סימנים לכך שאנו נמצאים במקום מסוים ולא אחר.
סימנים לכך שאנו עסוקים בעניינים מסוימים ולא בעניינים אחרים.

**
להתעצבן ממשהו בעבודה,
להשתעמם,
להיתקע בפקק,
לחוות עומס,
להתבאס מפוליטיקה,
להיות מוטרד ממזג האויר,
זו זכות גדולה.

זכות שאינה מובנת מאליה.

חיים מלאים. היום.

אחת ההשקעות החשובות ביותר בארגונים היא השקעה במו"פ.
מו"פ ארגוני = מחקר ופיתוח.

**
אחת ההשקעות החשובות ביותר לאנשים היא השקעה במו"פ.
מו"פ אישי = מקוריות ופרגון.

מקוריות –
לבטא את הקול האישי שלך.
ליצור, להמציא, לגלות, לפתח.
למצוא, להביא ולהציג את הייחודיות שלך.
אנחנו לא "פחות" מאף אחד אחר.

פרגון –
ללמוד ממה שכבר קיים.
להשתמש במה שיצרו אחרים.
"להשאיל בגאווה" ו…לפרגן.
בקול רם, בנדיבות ובהכרת תודה.
אנחנו לא "יותר" מאף אחד אחר.

**
מו"פ אישי – השקעה בגם וגם.
גם מקוריות וגם פרגון.

חיים מלאים. היום.