תגית: הבנה

הקשבה אמפטית ודיבור אוהב

הקשבה אמפטית

כשאנו מתרגלים הקשבה אמפטית
חשוב לזכור שאנו מקשיבים עם כוונה אחת בלבד:
לסייע לאדם האחר לסבול פחות.
אנו נותנים לאדם שמולנו את ההזדמנות לומר את שעל לבו.
אפילו כשהאדם האחר אומר דברים קשים, פרובוקטיביים או לא מדויקים,
אפילו כשהאדם האחר מעלה האשמות, שיפוטים או תפישות שגויות,
אנו ממשיכים להקשיב עם כוונה אחת בלבד:
לסייע לאדם האחר לסבול פחות.

**
דיבור אוהב

לאחר שהקשבנו באמפטיה
אנו יכולים לעשות שימוש בדיבור אוהב
מתוך כוונה לשקם את התקשורת ולהעמיק הבנה.
כשאנו מתרגלים דיבור אוהב
אנו מדברים בדרך המעוררת שמחה, אמון ובטחון באדם האחר.
אנו לומדים להרגיע את עצמנו לפני שאנו אומרים את אשר על לבנו,
ובוחרים את מילותינו בקפידה כדי לסייע לאדם האחר
להבין את מה שאנו אומרים ולקבל את דברינו.

** הקטעים בהשראת הספר How to Fight מאת טיך נהאת האן

חיים מלאים. היום.

ילדותו של ג'ף היתה מלאת עניין במידה יוצאת דופן,
ולהרבה מכך היתה אחראית אמו, ג'קי.
ג'ף נולד שבועיים לאחר יום הולדתה ה-17 של ג'קי.
'לכן לא היו לי מראש הרבה רעיונות לגבי מה שאני אמורה לעשות', סיפרה לי.

**
היא זוכרת שישבה על המדרכה עם חברה ביום שבו החליט ג'ף
לבנות קוביית אינסוף – מערך מראות ממונעות אשר משקפות זו את זו עד אינסוף.
"ג'ף ניגש אלינו והסביר את הכול מבחינה מדעית.
אני הקשבתי והנהנתי, ומדי פעם שאלתי שאלות.
לאחר שהוא הלך לדרכו שאלה אותי חברתי אם הבנתי משהו.
אמרתי, 'מה שחשוב זה לא להבין הכול אלא להקשיב' "

**
הקטעים מצוטטים מהספר "גריט" (עמודים 122-123) שנכתב ע"י אנג'לה דאקוורת.
ג'ף הקטן הוא לא אחר מאשר ג'ף בזוס: מייסד, נשיא, מנכ"ל ויו"ר הדירקטוריון של חברת אמזון.

"מה שחשוב זה לא להבין הכול אלא להקשיב"

חיים מלאים. היום.

דיוקים עדינים

לחדול מלעשות את זה בצורה שבה עשיתי את זה אתמול.
להיות מודע לסיבה שהניעה אותי לומר את זה, ולהשתדל לומר פחות "כזה".
לשים לב למחשבה שאני מחזיק כבר זמן מה ולדרך שבה היא משפיעה עלי ועל סביבתי.

**
דיוקים עדינים.
בעשייה.
בדיבור.
במחשבה.

**
בעדינות.
בתשומת לב.
בכוונה.
לאט לאט…
צעד ועוד צעד.
בלי מהפכות.
בלי הצהרות.
בלי דרמה.
עם קצת פחות רגשות אשם והלקאה עצמית.
עם קצת יותר אהבה, הבנה וכבוד.

חיים מלאים. היום.

כל אחד עושה תמיד
את הכי טוב שהוא יכול
באותו רגע.

עם המשאבים העומדים לרשותו.
עם מכלול הרגשות החיים בו.
עם מה שמעודד אותו ומה שבולם אותו.
עם המוטיבציה שלו שדוחפת אותו.
עם המחשבות והאמונות שלו.
עם החוויות שהוא חווה והחינוך שהוא קיבל.
עם ניסיון החיים המצטבר שלו.
עם היכולות והמיומנויות שלו.
עם האנרגיה וכוח הרצון שלו.
עם סדרי העדיפויות ועם התכניות שלו.
עם האנשים שמקיפים אותו ועם מערכות היחסים שלו.

**
כל אחד עושה תמיד
את הכי טוב שהוא יכול
באותו רגע.
תמיד.

ולנו אין מושג.
אנחנו חושבים שאנחנו יודעים, ואנחנו לא.
אנחנו שופטים אותו, מבקרים אותו או משבחים אותו.
אנחנו בטוחים שהיינו פועלים אחרת במקומו.
שהיינו מצליחים יותר.
או לפחות משתדלים יותר.
יש לנו דעה ואין לנו מושג.

**
כל אחד עושה תמיד
את הכי טוב שהוא יכול
באותו רגע.
תמיד.

יש לנו ברירה.
אנחנו יכולים להתמקד בעניינים שלנו
ולהפסיק להתעסק בעניינים של אחרים.
אנחנו יכולים להמשיך לעשות את הכי טוב שלנו
ולהפסיק לנהל את העולם, או להתווכח איתו.

**
כל אחד עושה תמיד
את הכי טוב שהוא יכול
באותו רגע.
תמיד.

גם אנחנו.
אבל רק ב100% מהמקרים.

חיים מלאים. היום.

אמפטיה עסקית:

– מה עובר עליו?
– מה היא חווה?
– איך הוא מרגיש?
– מה היא צריכה?
– עם איזו בעיה הוא מתמודד?
– מה מעסיק אותה?
– איך הוא רואה את הדברים?
– במה היא מאמינה?
– מה חשוב לו?
– מה מפריע לה?
– ממה הוא חושש?
– מה יסייע לה להצליח?
– מה מדליק אותו?
– מה המוטיבציה שלה?

(רשימה חלקית בלבד…)

**
שלושה עקרונות חשובים:

1. ניסיון להבין, בשונה מלשפוט.
2. תשומת לב ממוקדת בו ובה, לא בי.
3. תמיד עם סימן שאלה, כי תכל'ס אין לנו מושג.

**
שלוש שאלות שלקוח שואל את עצמו באינטראקציה אתכם:

1. האם אתם באמת מבינים אותי ואת העניין המסוים שמעסיק אותי?
2. האם באמת אכפת לכם ממני ואתם רוצה לסייע לי בעניין הזה?
3. האם אתם באמת מסוגלים לעזור לי בעניין הזה?

הבנה + אכפתיות + מסוגלות בתפישת הלקוח מגדילים את הסיכוי ל"כן".

חיים מלאים. היום.

"זו המציאות שאני רואה
זו הבעיה שאני חווה
זה הפתרון שאני מציע
זו הבקשה שלי ממך.

האם את/ה מסכים/ה?"

**
אם התשובה שלך היא "לא",
סביר להניח שאיננו מסכימים על תמונת המציאות,
או ש… איננו מסכימים על הבעיה,
או ש… איננו מסכימים על הפתרון,
או ש… איננו מסכימים על סדרי העדיפויות (של הבעיה או של הפתרון).

**
בשלב זה,
במקום להתווכח אתך, לנסות לשכנע אותך או להשפיע עליך,
חשוב לי להבין אותך:
האם את/ה מוכנ/ה לומר לי על מה בעצם איננו מסכימים…?
(תמונת מציאות? בעיה? פתרון? סדר עדיפות?)
האם את/ה מוכנ/ה לשתף באיך את/ה רואה/חווה את הדברים מנקודת מבטך …?

חיים מלאים. היום.

יש אנשים שאתה גאה להיקרא חבר שלהם.
יש מקומות שאתה שמח שלא ביקרת בהם.
יש מצבים שאין לך סיכוי להבין.

**
פציעה אנושה ושיקום ארוך
יכולים להיות אסטרטגיה יעילה
לחיים
עם עצמך

**
המטענים הקטלניים
שפגשת באותו לילה
מתגמדים ביחס
למטענים השקופים
הכבדים מנשוא
שאתה סוחב

לבד

כל רגע מאז

**
אף אחד לא היה שם כמוך.
אף אחד לא מסוגל להבין מה עבר עליך.
לאף אחד אין זכות לשפוט אותך.

גם לא לך.

**
בזכותך
שוב נזכרתי אתמול
מי אני
כל-כך קל לי
לשכוח את
עצמי

חיים מלאים. היום.

בהנחה שהוא לא יודע כמה את חושבת עליו וכמה זמן את מקדישה לו…
בהנחה שהיא לא יודעת מה אתה עושה עבורה מאחורי הקלעים ואלו מחירים אתה משלם…
בהנחה שהוא לא יודע כמה אנרגיה את משקיעה בעניין שלו וכמה אנשים מעורבים…
בהנחה שהיא לא יודעת, מבינה או מאמינה כמה היא חשובה לך…
בהנחה שהוא לא יודע כמה זה מורכב ואולי גם לא ידע…
בהנחה שהיא לא רואה את התמונה המלאה שאת רואה ושאולי גם לא תוכלי לשתף אותה בזה…

**
בהנחה שאולי למרות כל ההשקעה, האנרגיה והמאמץ,
הם לא יראו את זה, ישכחו את זה, יעריכו את זה פחות ממה שלדעתך צריך
ואולי אפילו ישפטו אותך, יכעסו עלייך ולא יעריכו אותך –

בהנחה שכל זה (אולי/סביר להניח/כנראה) יקרה:
האם עדיין חשוב לך לעשות את זה ?

חיים מלאים. היום.

שלושה מצבי הקשבה

א. להקשיב כדי להתקיף
ב. להקשיב כדי להגיב
ג. להקשיב כד להבין

**
א. להקשיב כדי להתקיף
כוונה מרכזית: להיכנס במי שמולך, לחסום, לנצח.

ב. להקשיב כדי להגיב
כוונה מרכזית: להגיד את דעתך, להישמע, להשפיע.

ג. להקשיב כד להבין
כוונה מרכזית: להעמיק הבנה, ליצור חיבור.

**
בכל רגע נתון אפשר להיות במצב הקשבה מסוים אחד בלבד.
או להתקיף, או להגיב, או להבין.
איך הקשבת היום?

חיים מלאים. היום.

תודה על שאתה מנסה להבין אותי.
שאתה מקשיב.
שאתה משתדל לראות אותי.
שמעניין אותך מה עובר עלי,
איך אני מרגיש, מה חשוב לי ומה דעתי.

**
תודה על שאת מכבדת אותי.
שאינך מקטינה אותי.
שאינך מזלזלת בי, בדברי או במעשי.
שגם כשדעותינו שונות וכשאנחנו רואים דברים אחרת,
את עדיין מעריכה אותי. כאדם.

**
תודה על שאתה אוהב אותי.
שאתה רוצה שיהיה לי טוב.
שאני חשוב לך.
שאתה דואג לי.
שבאמת אכפת לך ממני ולא רק מהעבודה שאני עושה.

**
"החבילה" של הבנה – כבוד – אהבה שאני מקבל ממך אינה מובנת מאליה.
למרות שהיא לא תופיע בהצעת העבודה ובחוזה הרשמי בינינו,
מבחינתי היא בראש הרשימה.
תנאי הכרחי לעבודה המשותפת שלנו.
כש"החבילה" חסרה, או לא שלמה,
שום תואר, דרגה או הטבה לא באמת יספקו את "הסחורה"…

חיים מלאים. יום יום.