הבלוג של רוני ויינברגר

שלושת הדברים הכי חשובים

להבין מה שלושת הדברים הכי חשובים
שאני רוצה לעשות בעבודה השבוע.
להתחייב אליהם.
לעשות אותם.
כל מה שמעבר זה בונוס.

**
להבין מה שלושת הדברים הכי חשובים
שאני רוצה לעשות במשפחה השבוע.
להתחייב אליהם.
לעשות אותם.
כל מה שמעבר זה בונוס.

**
להבין מה שלושת הדברים הכי חשובים
שאני רוצה לעשות עבורי השבוע.
להתחייב אליהם.
לעשות אותם.
כל מה שמעבר זה בונוס.

**
הכי חשובים.
לא הכי דחופים.
לא הכי קלים.
לא הכי זמינים.
לא הכי מורגלים.

**
ברור שיש יותר משלושה דברים.
הרבה יותר.
תמיד.
כשלושת הדברים הכי חשובים מכוסים,
מתפנה זמן לדברים אחרים.

חיים מלאים. היום.

עכשיו,
אחרי יום בילוי משפחתי,
ואחרי צפייה במשחק בלגיה-אנגליה,
תוך כדי ארוחה במסעדה,
ואחרי ריצת ערב,
ואחרי שעברתי במרכז G ההומה,
כדי לקנות קרם הגנה לטיול של מחר,
אני רוצה לכתוב משהו,
על מה שקורה בדרום,
ועל כמה שהמצב בלתי אפשרי,
ולא מתקבל על הדעת.

**
נראה כאילו
מצבים בלתי אפשריים
ולא מתקבלים על הדעת
מתרחשים כל הזמן
ועל דעת כולם.

**
13 ילדים תאילנדים לכודים במערה,
מושכים הרבה יותר תשומת לב, חמלה ודאגה,
מאלפי דונמים ומעשרות אלפי ילדים ישראלים ופלסטינים,
הנמצאים בסכנה גדולה, מוחשית, מיידית ויום-יומית.

ממש כמו אותו תינוק סורי שטבע
ועשה עבודה
שמאות אלפי פליטים לא היו מסוגלים
במשך חודשים ארוכים.

**
אולי יש בנו משהו שנמשך לסיפורים דרמטיים קצרים, בעלי סוף טוב או רע,
שבסיומם אפשר לדעת מי ניצח, לנשום לרווחה או להזיל דמעה,
ומשהו שמשתעמם או בורח מסיפורים מורכבים, נטולי פתרונות פשוטים,
שלא ברור איך, אם בכלל ותוך כמה זמן הם יסתיימו.
גם כשהם בלתי מתקבלים על הדעת.
גם כשהם מטרים בודדים מאתנו.

**
מחר בשעה 18:00 תתחרה נבחרת קרואטיה בגמר המונדיאל.
איפה היו ומה עברו שחקני הנבחרת הזו, והעם זה,
בשנות התשעים, במהלך אותה מלחמה עקובה מדם,
שגבתה מעל עשרים אלף הרוגים ונעדרים?
איפה הם היום ומה הם עוברים עכשיו?

מחר בשעה 18:00 יצפו מיליוני אנשים במזרח התיכון באותו גמר.
חלקם תוך כדי אזעקות וריצה למרחבים מוגנים.
איפה היינו ומה עברנו בשניים-שלושה העשורים האחרונים?
איפה אנחנו היום ומה אנו עוברים עכשיו?
איפה נהיה ומה נעבור בעוד שניים-שלושה עשורים?

חיים מלאים. היום.

לפני שלושים שנה,
גרתי בבניין בן שלוש קומות.
המרפסת שלנו (קומה שלישית) השקיפה על קופת החולים שממול
ועל הטלפון הציבורי שבפינת הרחוב.
המרפסת, קופת החולים והטלפון עדיין שם.

לפני שלושים שנה,
ירדתי לאותו טלפון ציבורי שבפינת הרחוב 
כדי להתקשר למישהי שרציתי לצאת איתה.
מסוג השיחות שלא מתחשק לך לעשות,
מטלפון החוגה הביתי כשאמא ואבא שלך בסלון.

לשמחתי היא אמרה כן.
באותו שבוע כבר התחלנו לצאת.
החברה הראשונה שלי בתיכון.
מספר שבועות לאחר מכן נפרדנו.
זה לא היה זה.

בהמשך השנה, עקב כאבי ראש ממושכים,
היא הפסיקה להגיע לבית הספר.
הסרטן שהתגלה היה אלים וקטלני.
תוך זמן קצר היא נפטרה.
גיל שש עשרה,
מקרה מוות ראשון ומוחשי של מישהי קרובה, בת גילי.

הטלפון הציבורי בפינת הרחוב, זה שצמוד לקופת החולים,
שימש אותי נאמנה גם בשנים שלפני:
איציק, ירון ואני היינו מתקשרים אליו מהמרפסת "המשקיפה" 
ומשגעים את עוברי האורח המזדמנים שלא הבינו 
איך אנחנו יודעים עליהם כל כך הרבה דברים.

השבוע, שלושים שנה אחרי,
רונאל טבדיס, תלמידת כיתה י' בתיכון כצנלסון שבו למדתי גם אני,
נפטרה מסרטן אלים בראשה, לאחר חודשים של טיפולים אינטנסיביים.
בתי בת ה-16, חברתה לשכבה, השתתפה בהלוויה וביקרה בשבעה.
מקרה מוות ראשון ומוחשי, של מישהי קרובה, בת גילה.

השבוע שלושים שנה אחרי,
בן העשר ואני חזרנו לקטע של הטלפון הציבורי.
כשסיפרתי לו על התרגיל ה"יהודה ברקני",
הוא ממש התלהב ורצה גם.
איתרנו טלפון ציבורי תקין בשכונה,
מצאנו נקודת תצפית מצוינת
וחייגנו במרץ לעוברים ולשבים…
שפשוט התעלמו והמשיכו ללכת, 
תקועים בסלולרי שלהם.

באופן כלשהו,
בן העשר, בת השש עשרה ואחותם הבכורה,
החלו להתהוות לפני כשלושים שנה,
כשהשיחה "הרצינית" הראשונה בין אמם לאביהם 
התפתחה בעקבות אותו מקרה מוות מצער של בת שכבתינו.
חיים מלאים נשזרים ומתפתחים בצורה מופלאה,
בדרכים שקשה לחזות או להבין.

**
את "הזמנה להתמודדות" כתבתי אתמול,
תוך מחשבה על מספר קבוצות ואנשים.
על פי כמות התגובות שקיבלתי,
נראה שהמילים הללו נוגעות בלא מעט אנשים.

**
"זמן חופשה" ו-"ערך אנושי – ערך ארגוני"
נכתבו לאחר האזנה לספר אודיו על התרבות הארגונית של חברת נטפליקס.
הדבר הראשון שעשיתי לאחר שסיימתי להאזין לספר,
היה להתחיל להאזין לו שוב מהתחלה.
אם ניהול, מנהיגות ותרבות ארגונית מעניינים אתכם,
אני ממליץ בחום על הספר Powerful שנכתב ע"י פטי מקקורד.

**
אחד הנושאים שהעסיקו אותי במהלך השבוע היה צמדים.
צמדים של אנשים שעובדים או חיים ביחד.
מנהל ועובד.
מטופלת ומטפלת.
שני שותפים.
מנהלת וסגניתה.
בעל ואישה.
שתי אחיות.

אנחנו חיות חברתיות.
גם כשאנחנו פועלים כחלק מקבוצה, אנו מקיימים אינטראקציות זוגיות.
אנחנו מתנהגים זה לזו בהתאם לצורה שבה אנו תופסים זה את זו.
התקשורת והפעולות שלנו הם נגזרות של הפרשנות שלנו ושל הסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו.

מערכת היחסים של כל אחד מהצמדים שהעסיקו אותי השבוע נמצאת במקום כלשהו.
בחודשים הקרובים היא תתפתח לכיוון מסוים, שייקבע במידה רבה,
באינטראקציה האנושית היומיומית ביניהם ובדרך שבה הם יתקשרו זה עם זו.
זה בידיים שלהם.
של שניהם.
וזה יכול ללכת ליותר מכיוון אחד.

**
בסוף חודש אוגוסט הקרוב,
אקים כפר סבא מקיימים קייצת – ארבעה לילות וחמישה ימים רצופים.
מדובר בשבוע מדהים מרובה אירועים ופעילויות שבו מתנדבים וחניכים חיים ואפילו ישנים ביחד.
ההכנות לאירוע מרובות והמתנדבים (תלמידי י'-יב') כבר עובדים מסביב לשעון.
חסרים כ- 4000 ₪ על מנת להבטיח את קיום האירוע.

רוצים לעזור? 
אפשר לעשות זאת בשתי דרכים:
א. תרומה כפי יכולתכם/רצונכם  בקישור הבא.
ב. הזמנת הרצאה שלי והעברת התשלום ישירות לאקים כפר סבא במקום אלי (מוכר כתרומה).

שלוש ההרצאות הכי פופולריות שלי הן:
1. "חמשת ההרגלים של לוחמי הקומנדו הימי"
2. "קוד התקשורת המקרבת"
3. "להרבות טוב בעולם"

לכל אחת מההרצאות תוכן, אנרגיה ומהות שונים.
ההרצאות מיועדות לארגונים, חברות וקבוצות.
אתם דואגים לקבוצה ולמקום, אני דואג להרצאה.
ניתן ליצור איתי קשר במייל חוזר או דרך האתר ולקבל דף מידע עם פרטים נוספים.

שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר

הלחץ והאתגרים שאתם חווים עכשיו הם הזמנה להתמודדות.
אתם במקום אחר ממה שהייתם לפני חצי שנה.
בעוד חצי שנה תהיו במקום שונה מהמקום שאתם בו עכשיו.
יש תנועה.
יש מגמה.
בהסתכלות נקודתית ההווה יכול להראות כמשבר או להיחוות כקושי לא רצוי.
בהסתכלות רחבה זה שלב התפתחותי חשוב בדרך שלכם.
אתם עוברים שינוי.
כדי לצמוח כמו שאתם עומדים לצמוח, יש לעבור דרך מה שאתם הולכים לעבור.

הקושי של היום הוא הנוסטלגיה של מחר.
"כשהגלים מתחזקים, החזקים מתגלים".
עכשיו זה הזמן.
זמן למנהיגות.
זמן לדוגמא אישית.
זמן לבניית אמון.
זמן להתפתחות.

**
זה בסך הכול זה.
לא יותר מזה ולא פחות מזה.
אין דרמה.
זה לא סוף העולם.
יהיה בסדר.
נתמודד.
זה לא יהיה מושלם.
יהיה לזה מחיר.
יהיו קשיים.
נעשה טעויות.
יהיו נפילות.
יהיה בסדר.
נחזיק מעמד.
נמצא דרך.
נגדל.
נתפתח.
אולי אפילו נהנה מדי פעם.

חיים מלאים. היום.

במשולשים מתמטיים בחירה בשתי צלעות גוזרת את הצלע השלישית:
במשולש מהירות – זמן – דרך, בהינתן מהירות וזמן תנועה, ניתן לחשב את הדרך.

**
במרובעים פיננסיים בחירה בשלוש צלעות גוזרת את הצלע הרביעית:
במרובע של החזר הלוואות, אם נגדיר את סכום ההלוואה, גובה ההחזר חודשי ואחוז הריבית נקבל את מספר חודשי ההחזר.

**
איכות – מהירות – תקציב הוא משולש מוכר בעולם הפרויקטים.
בתיאוריה, הגדרה של תקציב ואיכות תקבע את המהירות.

כשעובדים עם אנשים, מערכות המשוואות הרבה פחות מוחלטות והרבה יותר דינמיות ומורכבות.
בהינתן אותם משאבים ואותם אתגרים עסקיים, קבוצות שונות יגיעו לתוצאות שונות לחלוטין.

מערכת היחסים, המשוב הכן, רמת האמון, המחויבות ההדדית וההתכווננות הפנימית
משפיעים לא פחות מהגדרת התפקידים, חלוקת האחראויות הרשמית, המספרים היבשים ותכנית הפרויקט שבגאנט.

**
הבחירה במה להשקיע (ובמה לא) את תשומת הלב (ואת המשאבים הנוספים) שלנו,
היא אחת הבחירות הכי חשובות והכי משפיעות.

חיים מלאים. היום.

"אין זה חשוב באמת להחליט בגיל צעיר מה בדיוק הנך רוצה לעשות כשתגדל…
חשוב הרבה יותר להחליט על הדרך בה אתה רוצה לחיות.
אם תהיו ישרים עם חבריכם ואם תקחו חלק במאבקים שטובים לאחרים ולא רק לעצמכם,
הרי נדמה לי שזה מספיק !
'מה תהיו' זה כבר פחות חשוב."
~ גולדה מאיר

**
מחשבות על ארגון:

פחות חשוב להחליט איפה בדיוק רוצים להיות בעוד שנתיים או חמש.
ממילא אין באמת יכולת לעשות זאת בעולם כל-כך משתנה ודינמי.
חשוב הרבה יותר להחליט על הדרך בה רוצים לעבוד ועל השותפים לדרך הזו.

1. כיוון שאליו רוצים לנוע או תחום שבו רוצים להתמקד.
2. ערכים מובילים ועקרונות התקדמות לדרך.
3. אנשים מתאימים שמתאים להם.
4. מחויבות לאנשים ולדרך.
5. עבודה יום – יומית.

חיים מלאים. היום.

לשחזר אחורה:

למצוא את הנקודה שבה מצב הרוח שלך השתנה.
לחפש את המשפט, הפעולה או האירוע שעוררו את התגובה הזו שלך.
להפריד בין מה שקרה לבין הסיפור שלך על מה שקרה.
לבדוק בסקרנות מה יש בהם שהשפיע עליך בצורה כזו.
לשאול את עצמך בעדינות על אילו "כפתורים" זה לחץ לך.

**
בזמן אמת:

לשים לב שמצב הרוח שלך משתנה עכשיו.
לזהות את המשפט, הפעולה או האירוע שמעוררים את התגובה הזו שלך.
להפריד בין מה שקורה לבין הסיפור שלך על מה שקורה.
לבדוק בסקרנות מה יש בהם שמשפיע עליך בצורה כזו.
לשאול את עצמך בעדינות על אילו "כפתורים" זה לוחץ לך.

**
לקחת אויר.
לקחת הפסקה.
לקחת את הזמן.
לקחת אחריות על הפרשנויות והשיפוטים שלך.
לקחת אחריות על הבחירות והפעולות שלך.

לתרגל כל יום.
מספר פעמים ביום.
גם היום.

ככה.

חיים מלאים. היום.

"פחות חשוב מה אחוז האנשים שעוזבים את החברה.
יותר חשוב כמה אנשים מצטיינים יש בתפקידי המפתח החשובים."
(חברת נטפליקס, בהתייחסות לשימור עובדים).

**
השאלה היא…
האם מתאים לך להגדיר מה זה "אנשים מצטיינים בתפקיד"?
האם מתאים לך להגדיר מה הם "תפקידי המפתח החשובים"?

**
"כולם חשובים לחברה באותה מידה", ו- "אין אף אחד שחשוב יותר מאחרים"
יכולים להצביע על קושי בניהול, או על חשש מהתמודדות.

**
כולנו בני אדם.
כולנו שווים בערכנו האנושי.

לא כולנו שווים בערכנו הארגוני.

חיים מלאים. היום.

"זמן חופשה עובד אחרת ב- Netflix.
אין לנו יום עבודה מוגדר של 9:00-17:00,
כך שגם אין לנו נהלי חופשה מוגדרים לעובדים שלנו.
איננו קובעים לוחות זמנים לחופשות ולחגים,
כדי שתוכלו לשים לב למה חשוב לכם –
כולל מתי המוח והגוף שלכם זקוקים להפסקה.
אנחנו מאמינים בעבודה חכמה יותר,
לא קשה יותר."

~ נהלי חופשה בחברת נטפליקס – תרגום חופשי מתוך אתר החברה.

**
בדומה לשעות עבודה גמישות,
ימי חופשה הם תוצר של דיאלוג בין עובדים ומנהלים,
תוך התייחסות לצרכים של כולם,
ולמה שהכי חשוב.

**
הצצה מדגמית לתרבות אחרת,
מרגשת,
מעוררת השראה,
מעוררת מחשבה,
ותורמת לשורה תחתונה מרשימה.

חיים מלאים. היום.

ציטוט של שיחה מתוך הסרט Wall Street 2 :

" ג'ייקוב (ברוקר צעיר): מהו המספר שלך?
ברטון (בעלים של בנק השקעות): למה אתה מתכוון?
ג'ייקוב: מהו סכום הכסף שאתה זקוק לו שיאפשר לך לפרוש מהעבודה ולחיות באושר ועושר.
אומרים שלכל בן אדם יש מספר כזה ולרוב זהו מספר מדויק. אז, מהו המספר שלך?
ברטון (לאחר מחשבה): יותר. "

~ הציטוט מתוך "מחשבות לעת לילה" מאת חיים שפירא.

**
שני חלקים

מספר בקשות החברות שקיבלתי השבוע בפייסבוק 
היה גדול משמעותית מהמספר שאני מקבל בשבועות ממוצעים.
האגו שלי (או החלק שמזוהה איתו) הרגיש מוחמא.
הוא מאמין שזה תוצר של עוד ועוד אנשים הנחשפים למה שאני כותב וממליצים לחבריהם.
בדומה לברטון מוולסטריט הוא רוצה יותר.

חלק אחר שלי (שפחות מזוהה עם האגו) לא התרגש יותר מדי.
לדעתו זה פחות בגלל משהו שכתבתי ויותר בגלל אלגוריתם כזה או אחר של פייסבוק שהתלבש עלי.
ההוכחה שלו היא קצב מוגבר של בקשות מפרופילים פיקטיביים שהופיעו כמו פטריות אחרי גשם.

למרות חילוקי הדעות ביניהם, שני החלקים שלי מסכימים,
שמספר החברים בפייסבוק הוא כנראה אחד הדברים הפחות משמעותיים.

**
דלתות מסתובבות

השבוע התחיל בפרשת דרכים.
יום ראשון בבוקר , 9:55, התייעצות רופאים אחרי מספר ימים קשים.
אף אחד לא באמת יודע.
לאף אחד אין תשובות ברורות או מוחלטות.
אחרי כמה דקות בוחרים בכיוון מסוים.
מחליטים לתת לו הזדמנות ולראות איך הוא יתפתח.
באותה מידה יכלו לבחור בכיוון אחר.
10:10 אני כבר בדרך למשרד לקראת יום עבודה.
באותה מידה, יכולתי להיות בדרך לבית החולים.
עשרים וארבע שעות לאחר מכן, 
נראה שבינתיים החלטת הרופאים מוכיחה את עצמה
ומובילה לשבוע רגוע ויציב יחסית.
טפו טפו טפו.
לפני שישה שבועות היינו במקום אחר.

**
דלתות מסתובבות 2

חייהם של שחקנים, שוערים ומאמנים, 
מקבלים תפניות חדות בימים האלה.
הדלתות מסתובבות מהר וחזק במונדיאל:
כיבוש שער בדקות קריטיות.
החמצה של פנדל.
פציעה.

לא צריך להבין כדורגל כדי להבין את זה.
המרחק בין הצלחה מסחררת לכישלון חרוץ יכול להיות קטן מאוד.
לפעמים 5 ס"מ או 30 שניות.

**
קרב עשר

השילוב של מרחק קטן בין הצלחה לכישלון ושל הארעיות והזמניות שלנו,
מעורר בי מחשבות על הצלחה בחיים. ועל החיים.
אולי כדאי לחשוב על הצלחה בחיים כמו על קרב עשר.

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר 

=============

ניתן להירשם לבלוגים שלי ולקבל את הפוסטים ישירות למייל:

– תקשורת מקרבת לחיים מלאים

– הבלוג היומי

– להזמנת הרצאה או סדנה צרו קשר במייל חוזר או דרך האתר