מתוכנתים

מתוכנתים

לאורך עשרות אלפי שנים
תוכנתנו להגיב חזק יותר
לביקורת מאשר למחמאה,
לאיום מאשר להזדמנות,
להפסד מאשר לרווח,
לכאב מאשר לעונג.

**
אנחנו עדיין מתוכנתים.
המנגנונים חזקים ומשפיעים.
לצד התועלת הצפויה למשך החיים
אנו משלמים מחירים על איכות החיים.

**
אולי אפשר להתחיל ללמד בגנים ובבתי הספר
קצת יותר שמחה ואושר.
קצת יותר טוב לב ונדיבות.
קצת יותר הכרת תודה.
קצת יותר אהבה.
קצת יותר שלווה.
קצת יותר חמלה.

**
ועד שזה יקרה,
עד שנשנה את המנגנונים של המדינה, המשרד והמערכת,
אולי נתחיל להשפיע על מנגנוני קבלת ההחלטות של עצמנו?

לגלות את זה.
ללמוד את זה.
לתרגל את זה.
להתאמן בזה.

**
בקטנה.
רק היום.
רק קצת יותר.

חיים מלאים. היום.

מתכון לאומללות

מתכון לאומללות

להשוות את עצמך לאחרים.
להשוות את מה שיש לך למה שיש לאחרים.
לקחת כמובן מאליו את מה שיש.
להתמקד במה שחסר.
לחפש תמיד יותר.

חיים מלאים. היום.

לפעמים קל יותר להפוך את העולם למקום טוב יותר

"לפעמים קל יותר להפוך את העולם למקום טוב יותר
מאשר להוכיח שהפכת את העולם למקום טוב יותר."

~ עמוס טברסקי (מתוך "ענן של אפשרויות" מאת מייקל לואיס)

חיים מלאים. היום.

משבר הסוסים הגדול של 1894

משבר הסוסים הגדול של 1894

לקראת סוף המאה ה-19 ערים גדולות בכל רחבי העולם התמודדו עם בעיה קשה ובלתי פתירה:
בכדי לתפקד כהלכה הן היו תלויות באלפי סוסים אשר שימשו להובלת אנשים וסחורות.
בשנת 1900, היו ברחובות לונדון מעל 11,000 "מוניות – סוסים" (סוס וכרכרה). 
היו שם גם כמה אלפי "אוטובוסי – סוסים", אוטובוסים הרתומים ל-12 סוסים.
רק בלונדון לבדה, למעלה מ 50,000 סוסים נהגו להסיע אנשים ברחובות העיר מדי יום.
אלפי סוסים נוספים שמשו לשינוע ציוד וסחורות הכרחיים למסחר ברחבי אחת הערים הגדולות בעולם.

המספר העצום של סוסים יצר בעיות קשות.
הבעיה המרכזית והמדאיגה ביותר היתה צואת הסוסים שנערמה מדי יום ברחובות.
סוס יחיד "ייצר" בממוצע כ 7-16 ק"ג צואה ביום.
כשמכפילים את זה במספר הסוסים, אפשר לדמיין בקלות את גודל הבעיה.
מעבר לריח וללכלוך שאינם נעימים (בלשון המעטה),
צואת הסוסים משכה מספר עצום של זבובים אשר הפיצו את קדחת הטיפוס ומחלות אחרות.

בנוסף, סוס ממוצע הפיק מספר ליטרים של שתן ביום.
תוחלת החיים הממוצעת של סוס עובד היתה כשלוש שנים,
כך שהרחובות היו מלאים גם בגוויות סוסים שהיה צריך לפנות.

רחובות לונדון החלו להרעיל את אנשי העיר.
ולא רק לונדון: בניו יורק היתה באותה עת אוכלוסייה של כ-100,000 סוסים 
אשר ייצרו מעל מיליון ק"ג זבל מדי יום ביום.

בעיה זו זכתה לשם "משבר הסוסים הגדול של 1894".
עיתון טיימס ניבא באותה:
"בעוד 50 שנים, כל רחוב בלונדון ייקבר תחת תשעה מטרים של זבל סוסים".
המצב הקשה והמסוכן נידון ב- 1898 בכנס התכנון העירוני הבינלאומי הראשון בניו יורק, 
ע"י גדולי המומחים ומיטב המוחות, אך נראה היה שלא ניתן למצוא פתרון.
נדמה היה שהציוויליזציה העירונית נידונה לכליה.

ואז… ב 1912 נפתרה הבעיה "הבלתי–פתירה":
הנרי פורד הגיע עם ייצור המוני של המכונית הממונעת והוביל מהפכה בעולם התחבורה.
בתוך שנים ספורות, בערים בכל רחבי העולם, 
הוחלפו הסוסים ע"י כלי רכב ממונעים שהפכו להיות המקור העיקרי לשינוע והובלה.
הבעיה "הבלתי פתירה" שאיימה על מיליוני אנשים ברחבי העולם, נעלמה כלא היתה.

**
הסיפור המדהים הזה הרבה פחות רחוק ממה שהוא נראה או מרגיש.
סבי מצד אמי, זכרונו לברכה, נולד בשנת 1910.
מעניין אילו בעיות בלתי פתירות נפתרו בשנים האחרונות ואילו תיפתרנה בשנים הקרובות.

אפשר להישאר עם הסיפור הזה ברמת המאקרו (האנושות, העולם, מדינות,… )
או להשליך אותו גם לרמת המיקרו (אינדיבידואלים, משפחות, …).

מספר מחשבות אישיות שלי:
– בעיות "בלתי פתירות" יכולות להיפתר במהירות.
– כדאי לקחת בעירבון מוגבל חוות דעת ותחזיות של מומחים.
– בעיות לא נפתרות מעצמן. אנשים חכמים, חרוצים ונחושים עוזרים להן להיפתר.
– השפעתו של אדם יחיד יכולה להיות אינסופית.
– הנוסטלגיה הרומנטית שלנו לטוב ולטבעי שהיה פעם יכולה לתעתע מאוד. 
– לא לאבד תקווה. אי אפשר לדעת מתי ומאיפה יגיע הפתרון.

**
הזמנה לתכנית "30 יום" – מחזור יוני 2018

היום הוא היום האחד-עשר של תכנית "30 יום" לחודש מאי.
22 משתתפות ומשתתפי קבוצת מאי חצו בדיוק היום את קו שליש הדרך
ונמצאים בעיצומה של עשייה יומית בנושא חשוב שהם בחרו לעצמם.
ההרשמה לקבוצת "30 יום" של מחזור יוני נמשכת.
התכנית תחל בעוד כשלושה שבועות ב 1/6.
עלות התכנית – "דמי רצינות" – 90 שקלים.

הפרטים המלאים והרשמה בקישור הבא.

**
לפני כשבועיים, במהלך ייעוץ טלפוני,
נשאלתי האם הבלוג היומי שאני כותב בשנתיים וחצי האחרונות עוזר לקידום ההרצאות והסדנאות שלי.

"אני חושב שהוא גם עוזר וגם מזיק", עניתי.

"מה זאת אומרת?", היא שאלה.

"אני מאמין שהוא עוזר מכיוון ש 97% מהאנשים שמזמינים אצלי סדנה או הרצאה
עושים זאת לאחר שהם נחשפו לתכנים שלי ואלי.
לפעמים במשך חודשים ושנים ולפעמים במשך ימים.
זאת אומרת שהם מכירים אותי ברמה מסוימת ומרגישים נוח להתקדם.
לצד זאת, אני מאמין שחלק גדול מהקוראים,
במיוחד בעלי תפקידים בארגונים מסוימים,
חוששים ליצור איתי קשר כי אולי משהו מרגיש להם 
'רוחני מדי', 'תיאורטי מדי', או סתם 'אחר'
והם לא בטוחים שזה יעבור בארגון שלהם.

אני בטוח שאם הייתי כותב בסגנון שונה,
בדרך קצת יותר סטנדרטית וקלה לעיכול עבור מנהלים בארגונים,
זה היה מאיים פחות ומזמין יותר."

"אז מדוע אתה לא עושה זאת?", היא תהתה…

"מכיוון שהכתיבה היומית היא קודם כל בשבילי. ואז גם עבור אחרים.
ומכיוון שאני שבע רצון מכמות וקצב הסדנאות וההרצאות שלי כרגע.
הכתיבה מאפשרת לי חופש חשיבה ויצירה שפחות מתאפשר בסדנה.
בסדנה מקצועית, אני מחויב לספק את הסחורה ללקוח מסוים
ולכן המיקוד שלי בנושא ובצרכי הלקוח הרבה יותר גדול."

בחמש עשרה השנים האחרונות אני מעביר סדנאות והרצאות בקרב ארגונים וחברות.
בעשרים השנים האחרונות אני חי ועובד בארגונים כאלו, עובד ומנהל בעצמי. 
אני מדבר את "השפה" ומתאים את התכנים והכלים לשטח, לצרכים חשובים של עובדים ומנהלים.

שתי דוגמאות טריות מהשבוע:

– ביום ג' הנחיתי סדנת "חניכה מקצועית" בת כחצי יום
לקבוצה של 25 חונכות וחונכים באחת מחברות ההייטק הגדולות בארץ.
לחניכה מקצועית אפקטיבית (פורמלית ולא פורמלית), או להיעדרה,
יש חשיבות עצומה והשפעה אדירה על הארגון.
כמו בכל סדנה, שילבנו מודלים תיאורטיים, כלים מעשיים, שיתופים ותרגולים.

– ביום ד' העברתי הרצאת תקשורת מקרבת לכ-250 בנות שירות לאומי של ארגון "בת-עמי".
הרצאה, בשונה מסדנה, מיועדת לגרות חשיבה, לתת השראה, לרגש ואולי לפתוח תיאבון לעוד…
לקראת סוף ההרצאה, כחמישים משתתפות נענו להזמנתי והתחייבו בפני עצמן 
לתרגול הכרת תודה יומי בן כחמש דקות – הכרת תודה עצמית והכרת תודה לאחרים.

מעוניינים להזמין הרצאה או סדנה לארגון שלכם?
מוזמנים ליצור איתי קשר במייל חוזר או דרך האתר

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר

הרשמה למחזור יוני של "30 יום"

יצירת קשר לסדנה או הרצאה

המרחק בין גן עדן לגיהנום

המרחק בין גן עדן לגיהנום יכול להיות לא יותר מ…
מפגש אחד.
משפט אחד.
פרשנות אחת.
תוצאות של בדיקה אחת.

**
בזמן שהחיים ממשיכים במסלולם ומה שקורה ממשיך לקרות,
הסיפורים המדומיינים שאנחנו מספרים לעצמנו
על החיים ועל מה שקורה
מעבירים אותנו ברכבות הרים
בין גן עדן לגיהנום,
או בין יום נהדר ליום גרוע.

חיים מלאים. היום.

פיתה, כדורים, סלטים, שתייה

בערב יום העצמאות נפגשנו אצלך בפלאפל.
לפני שבועיים נפגשנו אצלך בפלאפל.
בשבוע שעבר נפגשנו אצלך בבית, בשבעה על בתך שנפטרה במפתיע.
אתמול נפגשנו שוב אצלך בפלאפל.
פיתה, כדורים, סלטים, שתייה.

כאילו כמו לפני שבועיים-שלושה, אבל אחרת…
לא ייאמן שהחיים ממשיכים.
איכשהו…

חיים מלאים. היום.

טריגרים

טריגרים

– הדברים שאמרת לי.
– הדרך שבה דיברת אליה לידי.
– המייל ששלחת לי והצורה שבה התנסחת.
– הגילוי שמשהו קורה ושלא הייתי מעודכן לגביו.
– העדכון לגבי ההחלטה שקיבלת והמשמעויות שלה עבורנו.

**
טריגרים

עשרות ביום.
לזהות שהם כאן.
לתפוס אותם בשלב מוקדם.
להכיר בכעס שמתעורר בתוכנו.
לשים לב לשיפוטיות, להאשמות, לביקורת שבתוכנו.
לשים לב באיזו מהירות "קפצנו" ואיך משפט אחד מפעיל אותנו.
לשים לב לדחף שלנו להוכיח, לנצח, לצאת צודקים, לחנך, "להראות לאחרים".
לשים לב לרצון שלנו להיפטר מהאנרגיה הזו שבתוכנו, לשחרר אותה על מי שמולנו.
לשים לב לאנרגיה הזו ואיך אנחנו סוחבים אותה איתנו ממקום למקום, ממפגש למפגש.
לשים לב למחשבה שלנו שמישהו היה אמור/צריך/חייב להתנהג אחרת ממה שהוא התנהג בפועל.

**
טריגרים

לעצור.
לקחת את הזמן.
להימנע מלהגיב מיד.
להימנע מלעשות עכשיו.
להתרחק ממקום האירוע אם צריך.
לעצור את ההתלקחות המדבקת ואת ההסלמה.

לנשום.
להחזיר שליטה.
לזכור שאנחנו בעלי הבית.
לפעול באחריות מתוך בחירה.

דרך אינסופית.
עבודה לכל החיים.

חיים מלאים. היום.

יש אנשים שמחפשים את האקזיט

יש אנשים שמחפשים את האקזיט:
לעשות את המכה, ואז…
לצאת מהמרוץ,
להשתחרר לחופשי,
לעשות מה שבא להם,
לבלות, לחגוג, ליהנות,
לקום מתי שמתחשק להם,
להתפנות לאנשים ולדברים החשובים בחייהם.

**
יש אנשים שמחפשים את ההמשכיות:
להמשיך להיות עם אנשים שהם אוהבים ומעריכים.
להמשיך לעבוד בעבודה שהם אוהבים ושמסבה להם סיפוק.
להמשיך להתמודד עם קשיים ואתגרים.
להמשיך להביא ערך ולחוות משמעות.
להמשיך לחוות רגעים שמחים ועצובים, מעניינים ומשעממים.
להמשיך ללמוד, לגדול ולהתפתח.
להמשיך ליהנות מהדרך.

**
יש אנשים שמחפשים לסיים חוזה ולהשתחרר.
יש אנשים שמחפשים לעדכן חוזה ולהמשיך.

מה שאנחנו מחפשים, משפיע על איך אנחנו חיים.
מה שאנחנו מאמינים בו, משפיע על מה שאנו רואים וחווים.
המקום שאליו אנחנו מכוונים, משפיע על הדרך שאנו עוברים.

חיים מלאים. היום.

51:49

51:49

לא בנוקאאוט.
לא ברוב מוחלט.
גם לא ברוב של שני שליש.
רק בקצת יותר.

**
כל יום רק קצת יותר.
קצת יותר בעד מנגד.
קצת יותר בנייה מהרס.
קצת יותר תועלת מנזק.
קצת יותר אהבה מפחד.
קצת יותר שלום ממלחמה.
קצת יותר הבנה משיפוטיות.

**
51:49.
רק קצת יותר.
כל יום רק קצת יותר… זה מספיק.
כל יום רק קצת יותר… זה הרבה יותר.

חיים מלאים. היום.

אחריות מלאה ואחריות חלקית

אחריות מלאה ואחריות חלקית

יש לי אחריות מלאה למה שאני אומר.
יש לי אחריות מלאה לאופן שבו אני מקשיב.
יש לי אחריות מלאה לדרך שבה אני מגיב.
יש לי אחריות מלאה למה שאני עושה.
יש לי אחריות מלאה להתנהגות שלי.
יש לי אחריות מלאה לבחירות שלי.
יש לי אחריות מלאה לפעולות שלי.
יש לי 100% אחריות לחלק שלי.

**
יש לי אחריות חלקית למה שקורה עכשיו.
יש לי אחריות חלקית למה שקורה במשפחה שלי, בשכונה שלי, במדינה שלי, בעולם.
יש לי אחריות חלקית למה שקורה במערכות היחסים שלי.
יש לי אחריות חלקית למקום שבו הפרויקט הזה נמצא כרגע.
המצב הוא כפי שהוא גם בגלל ובזכות התרומה שלי.
אף פעם זה לא רק בגלל או בזכות אחרים.
יש לי אחריות חלקית.
יש לי אחריות מסוימת.
מה שאני חושב, אומר ועושה – משפיע.

**
יש לי אחריות מלאה לחלק שלי.
תמיד 100%.

יש לי אחריות חלקית למצב המשותף.
אף פעם לא 0%.

מה עכשיו…?

חיים מלאים. היום.