מחבר: Ronny Weinberger

אם לא תעשי את זה היום, כנראה שכבר לא תעשי את זה.
אם לא תאמר את זה בסוף המפגש, כנראה שכבר לא תאמר את זה.
אם לא תבחיני בזה עכשיו, כבר לא תוכלי לראות את זה.

הכרת תודה.

רגע לפני שמתחילים לדאוג לדבר הבא,
רגע לפני שעוברים הלאה,
רגע לפני שהיום נגמר,
עוצרים.
בודקים.
רואים.
חווים.
מודים.
חוגגים.

עוצרים.
לוקחים אוויר. נשענים אחורה. נושמים.

בודקים.
למי ועל מה אני מכיר תודה?

רואים.
מתחילים להבחין: במחוות, במתנות, בתמיכה, בפרגון, באכפתיות.

חווים.
נותנים לזה לחלחל פנימה. מרגישים את זה.

מודים.
באותנטיות, עם כוונה. לאנשים מסוימים על דברים קונקרטיים שהעשירו את חיינו או תרמו להם.

חוגגים.
את השפע. את החיבור. את מה שאינו מובן מאליו. אנחנו עשירים. אנחנו לא לבד.

חיים מלאים. יום יום.

פתחתי את הסדנה הבוקר כשאני עומד בתוך חישוק.
ביקשתי מ 22 המנהלים שבחדר עשרים רעיונות שונים שניתן לעשות בכדי להוציא אדם מחישוק.

הנה חלק מהרעיונות שהועלו בתוך שתי דקות :

• לדחוף אותו.
• למשוך אותו.
• לנסות לשכנע אותו.
• להיכנס פנימה כדי שיהיה לו צפוף.
• לצאת מהחדר ולקוות שהוא ישתעמם ויצא.
• לאיים עליו.
• להסביר לו למה כדאי לו לצאת.
• לקרוא לו למקום אחר.
• להתקשר לאשתו כדי שתעזור.
• לבדוק למה הוא בתוך החישוק.
• לקרוע את החישוק.
• לפתות אותו עם מתנה כדי שיצא.
• להפעיל אזעקת חירום.
• להתעלם ממנו בתקווה שזה יגרום לו לזוז.
• לחבק אותו וללוות אותו החוצה.

19 מתוך 20 ההצעות השונות ניסו לגרום לאדם לעשות מה שאנו רוצים שהוא יעשה.
לעבור ממצב מסוים למצב אחר. לצאת מהחישוק.
המיקוד בכל ההצעות הללו הוא איך לגרום לו לשרת את האג'נדה שלנו.

**
אחד מהרעיונות היה יוצא דופן.
"לבדוק למה הוא בתוך החישוק" מנסה להבין את האדם לפני נקיטת פעולה.
אולי לאחר שנצליח להבין אותו ואת מה שחשוב לו במצב הזה,
נמצא את הדרך ליציאה מהחישוק מבלי לפגוע בו ובדברים שחשובים לו.
זוהי דרך של חיבור, הבנה, שיתוף פעולה ובחירה בשונה מדרך של שכנוע, מניפולציה, עונש או פרס.

**
מסר מרכזי למנהלים:
אינכם עובדים עם כסאות, תאים באקסל, או "ראשים" (Headcount).
אתם עובדים עם אנשים חיים.
בעלי משפחות.
כל עובד עולם ומלואו.
רגע לפני שאתם מנסים להזיז אותם לכיוון שאתם רוצים,
עצרו.
הכירו בכך שיש שם בן-אדם.
בדקו האם אכפת לכם ממנו או שאכפת לכם רק מהאג'נדה שלכם.
גלו סקרנות למי הוא, נסו להבין מה עובר עליו,
מה חשוב לו במצב הנוכחי ומה מניע אותו.
פעמים רבות תופתעו ממה שתגלו.
ועוד יותר ממה שייווצר לאחר מכן.

**
לאחר חמש דקות סדנה, סיימנו את התרגיל והמסר עבר.
את כל שאר היום הקדשנו לאיך עושים את זה תכל'ס בעולם האמיתי.
בדילמות ניהוליות, אתגרים מורכבים ותחת אילוצים שונים.

האם זה לא יותר מדי להקדיש יום שלם רק לנושא המסוים הזה?
ממש לא.
אני מאמין יש פה "בשר" ללמידה, העמקה ותרגול המספיק גם לקריירה שלמה.

חיים מלאים. יום יום.

הבוקר פגשתי אותה שוב.
פתאום שמתי לה שהיא שם אתי.
היא היתה שם אתי כבר כמה ימים אבל רק הבוקר הבחנתי בה.
הנוכחות שלה משפיעה עלי תמיד והשפיעה עלי גם הפעם.
לפעמים לוקח לי זמן להבחין בה.
היא יכולה להגיע בשקט, לשמור על פרופיל נמוך ולהתחזק לאט לאט.
לאחר שהיא גדלה וצוברת מספיק אנרגיה,
קל יותר להבחין בה וקשה יותר להיפטר ממנה.
זיהוי מוקדם מסייע גם פה.

תחושת קורבנות.

"אכלו לי, שתו לי,
עשו לי משהו שלא היו אמורים לעשות לי,
לא מבינים אותי,
לא רואים אותי,
לא אכפת להם ממני.
אני מסכן.
הם אשמים."

כשתחושת הקורבנות עולה בהקשרים כלליים מסוימים
(לדוגמא: המערכת, הממשלה, הטייקונים, העולם) זה לא כיף.
אבל, כשתחושת הקורבנות נכנסת ביננו לבין אנשים ספציפיים וקרובים,
זה יכול להיות ממש הרסני (לדוגמא: בני משפחה, חברים, עמיתים לעבודה).

תחושת הקורבנות מחלישה אותנו.
היא מזריקה רעל לתוכנו ולמערכת היחסים.

הבוקר פגשתי אותה שוב.
הופתעתי מהעוצמה שלה ועד כמה היא נוכחת.
היא עלתה בהקשר של חבר מסוים.
רצף של כמה אירועים וכמה ימים.
ברגע שראיתי אותה אני יכול לבחור.
לבחור את החשיבה שלי.
לבחור את התגובה שלי.
לבחור לעבור מקורבנות להתמודדות, השפעה ולקיחת אחריות.
וכשהבחירות הללו מתבצעות היא נעלמת מייד.
הבהירות הזו שינתה מיידית משהו בתחושה ובחשיבה שלי.

אני יודע מה אני הולך לעשות עם זה היום.
ברור לי איך אני הולך להיות בקשר עם אותו אדם וביחס לאותו נושא.
חגיגה גדולה.

אף פעם לא כיף לי לפגוש אותה בתוכי.
אבל אם היא כבר שם אני מעדיף לראות אותה ולטפל בה מוקדם ככל האפשר.

חיים מלאים. יום יום.

20 בעיות תקשורת נפוצות:

1. אנשים מפרשים משהו שאמרנו שונה ממה שהתכוונו אליו.
2. אנשים מוציאים דברים שאמרנו מהקשרם.
3. אנשים מייחסים חשיבות גדולה מדי לנושא שבעינינו הוא שולי יחסית.
4. אנשים מייחסים חשיבות קטנה מדי (או לא מייחסים חשיבות בכלל) לנושא שבעינינו הוא מרכזי ומהותי.
5. אנשים לוקחים אישית משהו שהתייחסנו אליו (למרות שלא כיוונו אליהם אישית).
6. אנשים לוקחים אישית משהו שלא אמרנו או שלא התייחסנו אליו (למרות שלא היתה לנו כוונה אישית).
7. אנשים מיחסים לנו ולמעשינו כוונות שלא באמת נמצאות שם.
8. אנשים עסוקים בעצמם ולא באמת מסוגלים לראות אותנו או להקשיב למה שאנו אומרים.
9. אנשים מדברים עם פחות מדי הגיון ויותר מדי רגש (אם רק היה אפשר להיות קצת יותר הגיוניים וקצת פחות דרמטיים…)
10. אנשים מדברים עם פחות מדי רגש ויותר מדי היגיון (למה זה חייב להיות כל כך קר, מרוחק ומחושב??? מה עם קצת אמפטיה ???)

11-20. חזרה על עשרת הסעיפים שלמעלה תוך כדי החלפת המילה "אנשים" ב- "אנחנו".

חיים מלאים. יום יום.

בין האירוע שאנו חווים ובין תגובתנו לאירוע ישנו מרווח.
ההתנהלות שלנו במרווח משפיעה על תגובתנו, על המשך האירוע ועל חיינו.
(לדוגמא: עצירה, יציאה ממצב אוטומט, הקשבה לעצמנו ולאחרים, בחירת תגובה).

בין הפרויקט שנגמר ובין הפרויקט שמתחיל ישנו מרווח.
מה שנעשה במרווח משפיע עלינו, על הפרויקט הבא ועל העתיד.
(לדוגמא: התבוננות, הפקת לקחים, הכרת תודה, מנוחה, הערכות).

בין הפגישה שיצאנו ממנה ובין הפגישה שאנו נכנסים לתוכה ישנו מרווח.
מה שיקרה במרווח יכול להשפיע על הפגישה הקודמת, על הפגישה הבאה ועל המשך היום.
(לדוגמא: כתיבת דבר לטיפול בהמשך לפני שנשכח, מודעות רגשית, שינוי אנרגיה, חידוד מטרה לפגישה הבאה)

***
מה שקורה במרווח חשוב לא פחות ממה שקורה לפני או אחרי מרווח.
חיים בלי מרווחים הם חיים לחוצים.
לפעמים אפילו מסוכנים.

חיים מלאים. יום יום.

ניהול קונפליקטים:
1. להיכנס לפחות קונפליקטים.
2. לפתור קונפליקטים שנכנסת אליהם יותר מהר.
3. להיות פחות מושפע מקונפליקט קיים שפתוח.

מכירות:
1. לגייס לקוחות חדשים.
2. להפחית עזיבת לקוחות.
3. להגדיל מכירות ללקוחות קיימים.

ניהול זמן:
1. להקדיש יותר זמן לדברים חשובים.
2. לצמצם זמן המושקע בדברים לא חשובים.
3. לנצל טוב יותר את הזמן המוקדש לדברים חשובים.

כסף:
1. להגדיל הכנסות.
2. להקטין הוצאות.
3. לנצל יותר טוב כסף קיים.

בריאות:
1. תזונה.
2. פעילות גופנית.
3. שינה ומנוחה.

מצויינות:
1. להתחיל משהו חדש שמקדם.
2. להפסיק משהו קיים שמגביל.
3. לשמר ולשפר משהו קיים ובעל ערך.

***
5% שיפור באחד המרכיבים בתחום מסוים אפשרי ולפעמים אפילו קל.
זה מצריך בחירה, תשומת לב ומחויבות.

5% שיפור בכל שלושת המרכיבים של תחום מסוים,
מביא לקפיצת מדרגה (הרבה יותר מ 15%) באותו תחום.

האנרגייה הנוצרת משיפור משולב בתחום מזינה את עצמה ומתעצמת.
מומנטום הנוצר ומתגבר לאורך זמן מביא לטרנספורמציה מופלאה.

**
זה לא "בשמיים".
בוחרים תחום חשוב.
מפנים זמן.
מקדישים תשומת לב.
בונים תכנית.
עושים צעד ראשון.
חוגגים התקדמות וממשיכים.

ב-21 ימים אפשר לראות תוצאות ולחוות התחלה של שינוי.

חיים מלאים. יום יום.

חמש המחוייבויות

1. מחוייבות ללמידה – גדילה, צמיחה, שינוי והתפתחות. בתחום שמעניין אותך או שחשוב לך, ברמה אישית ומקצועית.

2. מחוייבות לעשייה – לעשות את "העבודה" שלך, להיות בתנועה, לספק את הסחורה, לרדת לשטח, להביא ערך, לשרת.

3. מחוייבות לאנשים החשובים בחייך – בן/בת הזוג, ילדיך, הוריך, חברים קרובים, אנשים אחרים שחשובים לך, שאתה אוהב, מעריך ומוקיר.

4. מחוייבות לעצמך – דאגה למשאב ולנכס הכי חשוב שלך הנמצא בכל מקום שאת נמצאת בו ומשפיע על כל דבר שאת עושה.

5. מחוייבות לערכים שלך – לערכי המפתח שמובילים אותך, למצפן הפנימי שלך.

**
חמש המחוייבויות הללו רלוונטיות מאוד עבורי היום.
נראה לי שהן רלוונטיות מאוד עבורי כבר כמה וכמה שנים.

למה אתם מחוייבים היום ובחיים? איך זה בא לידי ביטוי ?

חיים מלאים. יום יום.

במקום של אשמה והאשמה יש מיקוד בשיפוטיות, הצטדקות והתגוננות.
אשמה והאשמה מייצרות כעס ופחד.
במקום של אשמה יש מעט מאוד (אם בכלל) למידה ואחריות.

**
הבנת התרומה (שלי ושלך) למצב הקיים היא הצעד הראשון בלקיחת אחריות.
הכרה בתרומה ההדדית (גם שלך וגם שלי) מפחיתה האשמות, יוצרת חיבור ומעודדת שינוי.
אנחנו כאן ביחד עכשיו בגלל שנינו.

**
לקיחת אחריות על מצב קיים היא צעד הכרחי ביצירת שינוי.
אחריות אישית + החלטות אסטרטגיות + פעולות גדולות יכולות לשנות את העולם.
אחריות אישית + החלטות יום-יומיות + פעולות קטנות ועקביות משנות את העולם.
כל יום.
גם היום.

חיים מלאים. יום יום.