מחבר: Ronny Weinberger

אתה נכנס למעלית,
יש שם כבר ארבעה אנשים.
אחד מהם מצית סיגריה.
מה הסיכוי שזה יקרה היום?
ואם זה יקרה, כמה זמן ייקח למישהו לעצור את זה?

**
את נכנסת למעלית,
יש שם כבר ארבעה אנשים.
אחד מהם מדבר בסלולרי שלו.
מה הסיכוי שזה יקרה היום?
ואם זה יקרה, כמה זמן ייקח למישהי לעצור את זה?

**
אתה נכנס למעלית,
יש שם כבר ארבעה אנשים.
אחת מהם אוכלת בשר.
מה הסיכוי שזה יקרה היום?
ואם זה יקרה, כמה זמן ייקח למישהו לעצור את זה?

**
עישון, סלולר, טבעונות.
עבדות, הלקאת ילדים, צלילה בקישון, סביבה, הטרדות מיניות, ….
תופעות / מגמות / נורמות / דרכי התנהלות.
מה שמקובל ואופנתי בנקודת זמן מסוימת,
יכול להפוך ללא לגיטימי ואפילו פלילי בנקודת זמן אחרת.

כשאתם נעים בעולם היום –
מה אותם הדברים שכשתסתכלו אחורה בעוד כמה שנים לא תבינו איך עשיתם אותם?

**
מחשבה:
אנחנו יודעים יותר ממה שאנו מודים.
אנחנו מודים יותר ממה שאנו עושים.
אנחנו עושים פחות ממה שאנו יכולים.
מעניין לבדוק למה…

* ההשראה לפוסט של היום היא גיל מרחב וספרו "בונג'ון".
https://www.headstart.co.il/projectsupporters.aspx?id=18698

חיים מלאים. יום יום.

מה אתה עושה כשאתה על המגרש ולא רוצה לשחק לפי כללי המשחק?
מה את עושה אם את מאמינה שכשתשחקי לפי כללי משחק אחרים, תפסידי או תהפכי להיות לא רלוונטית?
איך משנים את חוקי המשחק תוך כדי המשחק עצמו??

**
למשחקים ובמגרשים מסוימים אין תשובות פשוטות.
אם אתה לא משחק, הימנע מלשפוט אחרים שמשחקים.
אין לך מושג מה עובר עליהם ומה הם עוברים.
אם את לא על המגרש, אל תהיי כל-כך בטוחה שיש לך פתרונות.
אולי את אפילו לא מבינה את הבעייה.
("בעיית ערכיות ושחיתות" יכולה להיות סיסמא פשטנית של צופה מהצד).

**
קצת ענווה כשאתה צופה במשחק השונה מהמשחק שלך.
נקודת התחלה אפשרית היא רצון אמיתי להבין,
כבוד לשחקנים שמתמודדים במגרש מורכב
והכרה בכך שאין לך הרבה מושג.

**
שני כיוונים לעזרה והשפעה:
– הצטרף למשחק ולשורת השחקנים שרוצה לשנות את הכללים מבפנים.
– סייע מבחוץ בדרך רלוונטית כלשהי. לשחקן מסוים או לשינוי הכללים. (בדגש על רלוונטית).

חיים מלאים. יום יום.

אל תחשבי ש…

1. "אל תחשבי שאת מיוחדת"
2. "אל תחשוב שאתה מספיק טוב"
3. "אל תחשבי שאת כזו חכמה"
4. "אל תחשוב שאתה ראוי"
5. "אל תחשבי שמגיע לך משהו אחר"
6. "אל תחשוב שאתה שייך"
7. "אל תחשבי שאת יודעת משהו שאנחנו לא"
8. "אל תחשוב שאכפת לנו ממך"
9. "אל תחשבי שאנו אוהבים אותך"
10. "אל תחשוב שאנחנו לא יודעים מי אתה באמת"

**
כמה זמן אפשר לחיות בסביבה שבה אלו המסרים שמקיפים אותך?

– הרשי לעצמך להתעלם ממסרים כאלו שמגיעים אלייך.
– חלק מהמסרים הללו אתה מפיץ בעצמך, לפעמים לאנשים הכי קרובים אליך. שים לב.
– אם אתם מאמינים למסרים כאלו שאתם מקבלים, עצרו ובדקו:
יכול להיות שזו תוצאה של יותר מדי זמן בסביבה כזו? של הקשבת – יתר לאנשים מסוימים?

חיים מלאים. יום יום.

1.
עם חשק ועם בחירה.
מתחשק לי לעשות את זה ואני בוחרת לעשות את זה.
מתחשק לי להשתתף בישיבה הזו ואני בוחרת לעשות זאת.
(כי זו ישיבה שמעניינת ומלהיבה אותי, כי אני מאמינה שאוכל לתרום ולהיתרם)

2.
בלי חשק ועם בחירה.
לא מתחשק לי לעשות את זה ואני בוחר לעשות את זה בכל זאת.
לא מתחשק לי להשתתף בישיבה הזו ואני בוחרת לעשות זאת בכל זאת.
(כי אני מבינה את החשיבות שלה, כי זה שלב קריטי בפרויקט וחשוב לי להשפיע, כי …)

3.
עם חשק ובלי בחירה.
מתחשק לי לעשות זאת ואני נאלץ לא לעשות זאת.
מתחשק לי להשתתף בישיבה הזו ואני נאלץ לוותר עליה.
(כי הבוס שלי מצפה שאהיה בישיבה אחרת, כי יש לי דו"ח שאני צריך להגיש בעוד שעה, כי… )

4.
בלי חשק ובלי בחירה.
לא מתחשק לי לעשות את זה ואני נאלצת לעשות את זה בניגוד לרצוני.
לא מתחשק לי להשתתף בפגישה הזו ואני נאלצת להיות נוכחת בה בניגוד לרצוני.
(כי הבוס שלי מצפה ממני, כי אני חוששת ממה יגידו אם לא אהיה, כי…)

**
לכאורה יש פה ארבעה מצבים שונים.
רק לכאורה.
בעצם יש פה רק שניים.
הבחירה תמיד שם.
גם כשאנחנו מספרים לעצמנו שאנו נאלצים, חייבים, מוכרחים או צריכים –
הבחירה תמיד שם.
והיא תמיד שלנו.

**
עם או בלי חשק, כשאנו בוחרים לעשות משהו,
זה תמיד כי אנו מאמינים שנרוויח מכך משהו.

עם או בלי חשק, כשאנו בוחרים לא לעשות משהו,
זה תמיד כי או מאמינים שנרוויח מכך משהו.

**
שני דברים שכדאי לעשות:
א. להכיר בכך שזו תמיד הבחירה שלנו ולהפסיק להתחבא מאחורי שמות אחרים.
ב. להבין מה הרווח שאנו מקווים להשיג בבחירה שלנו. הוא תמיד שם.

חיים מלאים. יום יום.

המשפט המדויק שיפתור את הקונפליקט… לא תמיד קיים.
התכנית המתאימה שתנטרל את הבעיה… לא תמיד קיימת.
הפעולה הנכונה שתשנה את המצב… לא תמיד קיימת.

**
במצבים מסוימים,
אין משפט אחד, תכנית אחת או פעולה אחת שיסדרו הכול.
ולמרות זאת אנחנו ממשיכים לחפש אותם.
מקווים למצוא.
שוכחים שזו עבודה יום – יומית.
בתוכנו ועם העולם.
מתאכזבים, נבהלים, מתייאשים כששוב זה לא מצליח.

חיים מלאים. יום יום.

– "מתאים לך לבוא לסרט הערב? … לא.. אין לי חשק…"
– "האם את מוכנה לעזור לי עם העניין הזה? … סליחה, אין לי פניות לזה עכשיו"

**
כשאת אומרת "לא" למשהו,
את בעצם אומרת "כן" למשהו אחר.
למה את אומרת "כן" ?
אם תבטאי את ה"כן" שלך כשאת אומרת "לא",
יהיה לאנשים קל יותר לשמוע, להבין ולקבל אותך.

**
כשאתה שומע "לא" ממישהי,
אתם בעצם שומע "כן" שלה למשהו אחר.
למה היא אומרת "כן"?
כשתצליח להבין את ה"כן" שלה,
תיקח פחות אישית את ה"לא",
תוכל להעמיק את החיבור ולהמשיך בדיאלוג.

חיים מלאים. יום יום.

לתת משוב.
לבוא מאהבה ועם הרבה כבוד.
להגיע ממקום של אכפתיות.
לרצות לשרת את האדם שאליו אנו מפנים את המשוב.
(בשונה מלתקן / לשפוט / לבקר / לנקום / לחנך / להוכיח).
לזכור בענווה שזוית הראייה שלנו מוגבלת ומצומצמת.
לאפשר למקבל המשוב להסכים איתנו או לא. לקחת את המסר או לזרוק אותו.
לדבר בגובה העיניים.
לחפש מפגש בין אנשים. בין בני אדם.
לאזן בין דברים שאנו מעריכים באדם לדברים שמאתגרים אותנו בעבודה איתו.
לשים לב למבוכה ולאי הנעימות. להיות ברורים.
לבוא מאהבה.

**
לקבל משוב.
לזכור שזה יכול לשרת אותנו ואת הגדילה שלנו.
להיות פתוח למה שנאמר.
לפעמים נדרש זמן עיכול. לקחת את הזמן.
לשים לב לכיווץ בנקודות הפחות נעימות שיותר קשה להקשיב להם.
לשים לב לנטייה להצטדקות או מגננה כשהיא עולה.
לנשום.
עוד תזכורת שאיננו מושלמים. פחות מכפי שהיינו רוצים.
לתת לנקודות שנעים לשמוע לחלחל פנימה. לא לחסום.
לחגוג את זה. לא מובן מאליו.
להקשיב בגובה העיניים.
לשאול שאלה אם משהו לא ברור.
לבחור בין מה שרלוונטי לנו ולקחת אותו, לבין מה שלא רלוונטי ולשחרר אותו.
להכיר תודה לאדם שמשקיע בנו עכשיו.
לבוא באהבה.

חיים מלאים. יום יום.

אני לא מכיר אותך.
אתה לא מכיר אותי.
איני בקי בפרטי האירוע.
אתה משרת באותו צבא שגם אני משרת בו.
אתה חי באותה מדינה שגם אני חי בה.
שנינו בני אדם.

**
יכול להיות שעשית משהו שאתה מצטער עליו.
יכול להיות שאתה שלם עם הבחירות שלך.
אשם וזכאי הם סטטוסים שטוחים.
החיים יותר מורכבים מזה.
לקחת חיים של בן אדם.
גם אם יש כאלו שיגידו שהוא לא.
זה קורה כשמשרתים בצבא.

**
אני מנחש שאתה חושש ממה שיוחלט לגביך עכשיו.
יכולות להיות לזה משמעויות שישפיעו על חייך.
המשפחה שלך ואנשים רבים נלחמים עבורך כרגע.
דואגים לך.
גם אני דואג לך.
אתה בסך הכול בן תשע עשרה.
אני מקווה שהאירוע הזה יוביל אותך למקומות שישרתו אותך.
בדרך כזו או אחרת.
אין לי מושג מה זה אומר.
כנראה שרק אתה תדע.
ואולי ייקח לך זמן לראות את זה.

**
אני בטוח שהתמודדת עם כמה מצבים קשים בעבר.
גם אני.
כשאתה משרת בצבא יש לך אחריות.
כמו שרופא נשבע להציל חיים,
התפקיד שלך הוא להגן.
עברת אימונים וקיבלת נשק בכדי לעשות את זה.
אל תקל בזה ראש.
אל תתבלבל.

**
יש את מה שקורה בחוץ ויש את מה שקורה בתוכך.
זה לא אותו דבר.
בלי קשר למה שתגיד בתקשורת, בחקירה או בערוצים אחרים,
אני מקווה שתהיה בך היכולת להקשיב לעצמך ולדבר עם עצמך באותנטיות.
שיהיה מישהו לצדך שיסייע לך להיות נוכח עכשיו.
שיעזור לך לעבור את החוויה האינטנסיבית הזו.
לא כל מי שמצטייר כרגע ככזה שדואג לך באמת דואג לך.
לא כל מי שמצטייר כרגע כאויב שלך הוא באמת נגדך.
היזהר מאנשים שמשתמשים בך ורוכבים על המקרה שלך.
בחלק גדול מהמקרים האג'נדה שלהם לא קשורה אליך.

**
זה מפחיד.
וזה לא קל.
מה שהיה היה.
חלק מהדברים לא ניתן להחזיר אחורה.
התמקד בהווה ובעתיד. קח אחריות.
אם אתה מצטער על משהו שעשית, זה הזמן להתחיל לתקן.
תחזיק מעמד.
אל תלך לאיבוד.
שמור על עצמך.

חיים מלאים. יום יום.

כשאני מוריד את השריון שלי,
נפתח וחושף את עצמי בפניך,
אני מקווה שלא תיבהל,
שלא תשפטי אותי,
שתחכה עם העצות שלך עד שאבקש
ושלא תנסי לפתור לי את כל הבעיות.

**
אל תדאג.
אני יכול לדאוג לעצמי.
איני מצפה שתסחוב את זה במקומי.

את יכולה להירגע.
זה עניין שלי.
אני בסה"כ משתף אותך ומקווה שתהיי נוכחת ותקשיבי לי…..

**
לא פשוט לי להוריד את השריון לידך ולשתף אותך.
הרבה יותר קל להישאר עם השריון עלי ולהעמיד פנים.
לשחק את המשחק שכולם משחקים.

**
אני רוצה להוריד את השריון בנוכחותך כי בא לי שתראי אותי. כמו שאני.
אני מקווה שתורידי גם את את השריון שלך לידי. כדי שאני אראה אותך.
נעצור לכמה דקות,
ניגע לרגע בחגיגות, בפחדים, בבלבול, בחוסר האונים, בכאבים ובשמחות,
ננשום…
ונמשיך הלאה…
עם השריון עלינו.

אחרי הכול, לא בכל מקום אני מרשה לעצמי להוריד אותו.
מעטים האנשים שארגיש נוח לעשות את זה בנוכחותם.

חיים מלאים. יום יום.