תגית: חברה

ערך אנושי וערך ארגוני

"פחות חשוב מה אחוז האנשים שעוזבים את החברה.
יותר חשוב כמה אנשים מצטיינים יש בתפקידי המפתח החשובים."
(חברת נטפליקס, בהתייחסות לשימור עובדים).

**
השאלה היא…
האם מתאים לך להגדיר מה זה "אנשים מצטיינים בתפקיד"?
האם מתאים לך להגדיר מה הם "תפקידי המפתח החשובים"?

**
"כולם חשובים לחברה באותה מידה", ו- "אין אף אחד שחשוב יותר מאחרים"
יכולים להצביע על קושי בניהול, או על חשש מהתמודדות.

**
כולנו בני אדם.
כולנו שווים בערכנו האנושי.

לא כולנו שווים בערכנו הארגוני.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

כד' שבט – בין התקדמות לחיבור

אחד המתחים שחברות וארגונים חווים הוא המתח שבין התקדמות וחיבור :

**
מצב א':
תהליכים נתקעים והחלטות לא מתקבלות עקב שאיפה מתמשכת לקונצנזוס מלא או הסכמה גורפת.
הרצון לא לפגוע באף אחד ובשום דבר מקבל עדיפות עליונה.

**
מצב ב':
מספר מצומצם של אנשים מקבל החלטות ודוחף תהליכים במהירות ובנחישות.
התקדמות מקבלת עדיפות עליונה, גם על חשבון חיבור, רתימה או הקשבה לנקודות מבט שונות.

**
מצב ג':
נשמר מתח דינמי כלשהו בין התקדמות לבין חיבור.
בהתאם לנושא, לדחיפות ולמשאבים הקיימים בוחרים האם ואיך להתקדם, כמה לשתף ובמה להתייעץ.

**
להלן 4 שאלות לדוגמא שניתן להשתמש בהם במצב ג':

1. האם אתה מוכן להתקדם עם האפשרות שאני מציע, למרות שהיא אינה האפשרות המועדפת שלך?

2. מה מידת שביעות הרצון שלך מהאפשרות שאני מציע? למה?

3. מה אתה מעדיף מבין האפשרויות השונות?

4. מה לדעתך אנחנו צריכים לעשות כארגון (בין אם אתה מעדיף את זה ובין אם לא)?

**
התקדמות אינה חשובה יותר מחיבור.
חיבור אינו חשוב יותר מהתקדמות.

מינון ההתקדמות והחיבור הנכונים הוא תלוי מצב.
מציאת האיזון המתאים שבין התקדמות לחיבור היא חלק מרכזי באומנות המנהיגות.

חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

י' שבט – לרוץ לספר לחבר'ה

יש מצבים שבהם מתחשק לך לרוץ לספר לחבר'ה.
יש כאלו שרצים לספר לחבר'ה כי בא להם להשוויץ ולהתגאות.
אחרים רצים לספר לחבר'ה כדי לחזק מעמד וסטטוס.

**
לפעמים מתחשק לי לרוץ לספר לחבר'ה כי בא לי לחגוג !
לחגוג התעלות.
לחגוג נדיבות.
לחגוג התמודדות.
לחגוג פריצת דרך.
לחגוג גילוי.
לחגוג הברקה.
לחגוג מפגש אנושי.
לחגוג רגע יקר, קדוש, אינטימי.
לחגוג משהו שאינו מובן מאליו.
קטן, בינוני, גדול.
לפעמים ענק.

**
לפעמים… בשיא ההתרגשות והאקסטזה …
כשממש ממש מתחשק לי לרוץ ולצעוק את זה לחבר'ה,
בדיוק אז, ממש באותו רגע…לא אעשה את זה.
העולם לא ידע.
לא תהיינה מחיאות כפיים סוערות.
המשאית עם המדליות לא תגיע.
לא תהיה העלאת דרגה.

**
דווקא בגלל שהרגע הזה כל-כך יקר, מיוחד, קדוש ואינטימי,
הוא יישאר רק בינה לביני. או בינו לביני.
ואולי אפילו ביני לביני.

חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

א' שבט – האם יש בארגון שלך מספיק שמח"ה?

האם יש בארגון שלך מספיק שמחה?

הנה ההגדרה שלי לשמח"ה ארגונית על ארבעת המרכיבים הקריטיים שלה:

שותפות, שיתוף והשתתפות.
משמעות וערך גבוה (לעובדים, ללקוחות, לבעלי עניין).
חגיגות, שמחה, הכרת תודה וכיף.
התפתחות ולמידה אישית ומקצועית.

**
חמש מחשבות על שמח"ה ארגונית:
שמח"ה ארגונית היא הרבה מעבר לרק ימי כיף, שכר גבוה ופינוקים אחרים.
• לחברה לא שמח"ה יהיה קשה מאוד להצליח לאורך זמן.
• אפשרי לפגוש את ארבעת מרכיבי השמח"ה בארגון או בחברה.
• כעובד/ת, ראוי וכדאי לשאוף לעבוד בחברה שיש בה שמח"ה אישית וארגונית.
• ארבעת מרכיבי השמח"ה אישיים ואינדיוידואליים. השמח"ה שלי היא לא בהכרח השמח"ה שלך.

חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter