תגית: האשמה

בתקופה הזו, עם כל מה שקורה…

בתקופה הזו,
עם כל מה שקורה,
קל לך יותר,
לשפוט, להאשים,
להניח הנחות, לקפוץ למסקנות,
להיפגע או לקחת דברים באופן אישי.

**
בתקופה הזו,
עם כל מה שקורה,
קל יותר לכעס, לעלבון, לתסכול, לייאוש, לשנאה,
לעלות, להיווצר ולהתעצם בך.
לכבוש עוד חלקים ולהתבסס בתוכך.

**
בתקופה הזו,
עם כל מה שקורה,
הדבר האחרון שמתחשק לך,
זה לדבר אתו ולהקשיב לו,
לפגוש אותה ולפתוח את זה מולה,
להיכנס לנושא הזה,
להשקיע במערכת היחסים הזו.

**
בתקופה הזו,
עם כל מה שקורה,
הדבר האחרון שמתחשק לאנרגיית הכעס, העלבון, התסכול, הייאוש והשנאה,
זה שמישהו ימתן, ישהה, יחקור בסקרנות או יעצור אותה.
הרבה יותר מתחשק לה לזרום, להתפשט, להתפרץ, להתפוצץ.
על מי ש"אשם".
על מי ש"עושה לך את זה".
על מי ש"גורם לך לסבול עכשיו".

**
עכשיו זה הזמן.
כשהכי קשה.
כשהכי לא מתחשק.
במיוחד בתקופה הזו.
דווקא בגלל כל מה שקורה.

**
דווקא עכשיו, כשהכי מאתגר,
חשוב במיוחד לבחור:
אילו זרעים להשקות ואילו זרעים לייבש.
אילו צמחים לטפח ואילו עשבים לנכש.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

הדרך הכי אפקטיבית לקבל עזרה

הדרך הכי אפקטיבית לקבל עזרה
היא להכיר בכך שאנו זקוקים לה ולבקש אותה.

**
דרכים פחות אפקטיביות לקבל עזרה:
– לדרוש אותה.
– לצפות שהיא תגיע.
– להאשים אחרים בכך שאינם נותנים לנו אותה.
– לספר לעצמנו או לאחרים שאיננו צריכים אותה.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

י"א אלול – אֵלֶּה הָיוּ הַחֻקִּים

"אֵלֶּה הָיוּ הַחֻקִּים. הָיָה עָלֵינוּ לְהַפְקִיד אֶת הַיְּלָדִים
בִּידֵי אֲנָשִׁים אֲחֵרִים. זָרִים גְּמוּרִים.
שָׁם הֶחְזִיקוּ בָּהֶם מַחֲצִית הַיּוֹם.
אָסְרוּ עֲלֵיהֶם לְדַבֵּר שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת, גַּם לִצְחֹק
הָיָה אָסוּר עֲלֵיהֶם. אֵלֶּה הָיוּ הַחֻקִּים.
כֻּלָּם שָׁלְחוּ אֶת הַיְּלָדִים.
זֶה הָיָה הַדָּבָר הַשָּׁפוּי לַעֲשׂוֹת.
אִישׁ לֹא רָצָה לְהֵחָשֵׁב מְטֹרָף.

אֵין זוֹ חָכְמָה
לִשְׁפֹּט אוֹתָנוּ עַכְשָׁו,
מִמֶּרְחָק שֶׁל זְמַן וּמָקוֹם.

אָז לֹא יָדַעְנוּ אֶת מַה
שֶׁאַתֶּם יוֹדְעִים הַיּוֹם."

**
העתקתי את הטקסט שנכתב על ידי אלי אליהו
מתוך פוסט שמצאתי בפייסבוק אתמול.
הוא מלווה אותי כבר יממה.
למילים יש כוח.

לעצור.
להתבונן. פנימה.
לחשוב.
להרגיש.

בלי להתלהם.
בלי להאשים.
בלי להתקרבן.

חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

כ"ו סיון – מנגנון 3 שניות

כשמדובר ברימון יד,
שחרור הנצרה היא נקודת אל – חזור.
ניתן להמשיך להחזיק את הרימון ככל שרוצים
אך לא ניתן להחזיר את הנצרה למקומה.

נקודת האל – חזור הבאה תהיה זריקת הרימון.
מרגע שזה קורה, שעון שלוש השניות מתחיל לתקתק.
סופרים 21, 22, 23 ומחכים לפיצוץ.

כשהרימון תקין, הפיצוץ מגיע.
תמיד כשלוש שניות מרגע עזיבת היד.
לא שתיים וגם לא שבע.

**
במערכות יחסים זה קצת שונה:

א. "פיצוץ" יכול לקרות באופן מיידי, תוך עשירית שניה,
אם מישהו אומר משפט שמהווה טריגר או "שחרור נצרה" עבורך.

ב. "פיצוץ" יכול לקרות גם אחרי דקות, ימים, שבועות או חודשים.
הזמן מדריכה להתפוצצות אינו קבוע.

ג. כבני אדם, איננו תלויים בטכנולוגיה או בשעון שלוש שניות כלשהו.
ברמה מסוימת, אף נקודה איננה נקודת – אל חזור.
בכל רגע נתון יש לנו את היכולת לבחור את המילים ואת המעשים שלנו,
אשר תורמים ישירות להתפתחות או להתדרדרות האירוע.

**
שתי מיומנויות שכדאי לפתח :

1. להפסיק להאשים אחרים ב"רימונים" שהם משליכים לעברנו
ובכך שהם הגורמים למה שאנו חושבים, מרגישים, אומרים ועושים.

2. לצאת ממצב "אוטומט" כשטריגר שלנו מופעל או כפתור שלנו נלחץ.
ליצור מרווח בטחון המאפשר הגברת שליטה, לקיחת אחריות ובחירה מודעת בתגובה.

חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

כ"ו ניסן – איך אתם בוחרים לשחק היום?

אם אתם לא אוהבים את המשחק, הנה כמה דברים שתוכלו לעשות:

1. פעלו לשנות את חוקי המשחק. אולי תצליחו ואולי לא.

2. החליפו את השחקנים, המאמן או המגרש.

3. בחרו לשחק אחרת מבלי לשנות את החוקים הרשמיים.

4. סרבו לשחק. פשוט הפסיקו וצאו מהמשחק.

5. החליפו את המשחק במשחק מסוג אחר.

6. בחרו להמשיך לשחק מכיוון שזה משרת אתכם. למרות שאינכם אוהבים את המשחק ולמרות שהוא רחוק מלהיות מיטבי.

7. המשיכו לשחק תוך כדי תלונות, רטינות והאשמה עקבית של אחרים במצב. המשיכו לספר לעצמכם שאין לכם ברירה, שאתם חייבים, שמכריחים אתכם. שאתם בסדר והם לא.

**
ערב יום השואה תשע"ו.

איך אתם משחקים עכשיו ?
איך אתם בוחרים להמשיך לשחק ?

חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

כ"ח שבט – חוק "שתי הרגליים"

אנו לוקחים אחריות על מה שחשוב לנו ובוחרים להיות במקום שבו חשוב לנו להיות.

**
אנו בוחרים להישאר במקום שבו אנו תורמים או מקבלים ערך.
כשאנו נמצאים במקום מסוים זה מפני שאנו בוחרים להיות בו.

**
אנו בוחרים לעזוב מקום שבו איננו תורמים ואיננו מקבלים ערך.
כשאנו עוזבים מקום מסוים זה מפני שאנו בוחרים להיות במקום אחר.

**
גם אם נבחר להיות במקום שלא הכי מתחשק לנו,
גם אם נבחר לא להיות במקום שממש בא לנו להיות בו,
זו תמיד הבחירה שלנו.

**
אפילו אם זה נראה או מרגיש אחרת,
הנוכחות שלנו במקום מסוים אף פעם אינה תוצר של הוראה מגבוה או של חוסר ברירה.
אנחנו לא נמצאים שם מפני שמישהו אחר הכריח אותנו, התחנן או איים עלינו.

**
אפשר להפסיק לשקר לעצמנו.
הגיע הזמן להפסיק לזרוק אחריות ואשמה על אחרים.

**
בכל רגע נתון יש לנו רק 100% אחריות לבחירות שלנו.

חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

כ"ב חשוון – תסכול זה דלק

תחושת תסכול מכילה בתוכה מידע יקר לגבי מה שחשוב לך.
מידע לגבי משהו שהיית רוצה שיקרה ועדיין לא קורה. או לא קורה מספיק.
לגבי משהו שלא עומד בסטנדרטים או בערכים שלך.

תסכול זו אנרגיה.
אפשר לשרוף את האנרגיה הזו על שיפוטים, האשמות, ביקורת, תלונות, קיטורים ויללות.
ואפשר גם אחרת.
אפשר להשתמש באנרגיה הזו כדלק.
תסכול יכול להיות דלק המניע אותנו וגורם לנו לזוז, להשפיע, להתפתח, להגביה אמות מידה.

*****
תסכול מכך שאתה משועמם בעבודה יכול להניע אותך ליוזמה, יצירה, פרואקטיביות ולקיחת אחריות.
(מעבר למקום עבודה חדש הוא לפעמים פשוט בריחה ואי לקיחת אחריות).

תסכול ממה שקורה במדינה אחרי שאת צופה ב"מגש הכסף" יכול להניע אותך להצביע אחרת, לצאת להפגנה, לדבר עם ילדייך או לתרום את חלקך בדרך שתמצאי לנכון.
(רביצה על הספה או שיחות "פרלמנט" על כך שכולם גנבים לא באמת תורמים לשום דבר).

תסכול מישיבת עבודה משעממת שלא מתקדמת יכול להניע אתכם להכנה יותר טובה בפעם הבאה, לעבודה בין ישיבות ולהתערבות פרואקטיבית בזמן אמת.
(אצבע מאשימה ליוזם הישיבה, ציניות או גלגול עיניים הם לפעמים רק פחדנות).

*****
בפעם הבאה שאת פוגשת תסכול הקשיבי לו בסקרנות.
בפעם הבאה שאתה חווה תסכול חפש את הדבר הכ"כ חשוב שלא מתקיים שם עבורך.

ואז בחרו:
האם להמשיך לשבת, לרכל, לברוח מאחריות, להעביר את הזמן.
או אולי להשתמש בדלק ולעשות עם זה משהו.

חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

ט"ז חשוון – להתעורר מחלום

את חולמת בלילה שהוא לא ראה אותך כשממש היית צריכה,
מתעוררת בבוקר ומתנפלת עליו בכעס.
הוא לא מבין מאיפה את מגיעה ולמה הוא אשם במה שחלמת.

אתה חולם בלילה שהיא פגעה בך,
מתעורר בבוקר ונכנס בה.
היא לא מבינה למה זה מגיע לה. למה היא צריכה לשלם על משהו שהיא לא עשתה. על משהו שלא קרה.

יש משהו די משחרר בלשפוך עליו את הכעס שלך מהלילה.
גם אם זה לא באמת קשור אליו.

יש משהו די משחרר בלהשליך עליה את התסכול שלך מהלילה.
גם אם זה לא באמת קשור אליה.

אבסורד.

*****
קל להבחין בין חלום-לילה לבוקר שאחרי.
למרות שאנו מבינים שחלמנו ושעכשיו אנו ערים, האנרגייה והרגשות עדיין שם.

יותר קשה להבחין בין חלום-ערות לבין המציאות.
בין הסיפור שאנו מספרים לעצמנו והסרט שאנו חיים בתוכו לבין מה שקורה באמת.

הפרשנות שלך למה שהוא אמר או לא אמר בונה את החלום שלך. את הסרט שלך.
המשמעות שאתה מייחס למה שהיא עשתה או לא עשתה יוצרת את הסיפור שלך. את הסרט שלך.

רגע לפני שאתם שופכים זה על זו את המטען שצברתם במהלך היום, הלילה או השבוע,
רגע לפני שאתם ממשליכים זו על זה את הכעסים והתסכולים שלכם,
רגע לפני שאתם נותנים למישהו תפקיד מרכזי בסרט שלכם ומאשימים אותו בעלילה שמתפתחת,
עצרו.
קחו אויר.

בדקו אם מתאים לכם לעשות זה.
אולי יש דרך אחרת.

חיים מלאים. יום יום.

*****
לפעמים החלום מכיל אמת שאנו מסרבים לראות. שיעור שחשוב שנלמד.
יכול להיות שכשהיא חולמת עליך בתפקיד מסוים, יש בזה משהו עבורך. בדוק את עצמך.
יכול להיות שכשאת מככבת בסרט שלו בתפקיד מסוים, יש בזה משהו עבורך. בדקי את עצמך.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter