תגית: דחוף

אי-הלימה

כמות הזמן, האנרגיה ותשומת הלב
שהשקעת בדבר המסוים הזה,
ושלא השקעת בדבר המסוים ההוא,
אינה בהלימה
למה שאתה אומר או מרגיש שהכי חשוב לך.
למה שאת יודעת או מאמינה שהכי חשוב בחייך.

**
שב עם זה קצת…
תהיי עם זה כמה דקות…

רק לרגע בלי החלטות, מסקנות, ניתוחים, סיבות,
תירוצים, האשמות, שיפוטים או הלקאות עצמיות.

רק להיות עם זה…
רק להיות ועם עצמך…
לאט לאט…

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

להיות מספר 1 או מספר 2

להיות מספר 1 או מספר 2

כשג'ק וולש לקח את ההובלה על חברת GE 
הוא החליט לעשות סדר במאות העסקים שנוהלו תחת התאגיד.
האסטרטגיה שלו היתה חדה:
נישאר בעסק קיים מסוים רק אם אנו מספרי 1 או 2 בשוק.
אם איננו מספרי 1 או 2 עדיין, אבל אנחנו מסוגלים להיות, 
נתקן ונשנה מה שצריך בכדי להגיע לשם.
ואם לא, נמכור או נסגור.

עפ"י ג'ק וולש או שאתה מספר 1, או שאתה מספר 2 או שאתה לא.

**
בספרה "גריט" מתארת אנג'לה דאקוורת סיפור מעורר מחשבה על וורן באפט:

"באפט פנה לטייס הנאמן שלו ואמר לו שיש לו ודאי חלומות גדולים יותר
מאשר להטיס את באפט לכל מקום שאליו הוא צריך להגיע.
הטייס הודה שזו האמת.
כן, יש לו חלומות.
ואז באפט לימד אותו את שלושת השלבים.
ראשית, כותבים רשימה של 25 מטרות קריירה.
שנית, חושבים היטב, עורכים חשבון נפש ומסמנים את חמש המטרות עם העדיפות הגבוה ביותר.
רק חמש.
שלישית, מסתכלים היטב על עשרות המטרות שלא סומנו ונמנעים מן המטרות האלה בכל מחיר.
הן מה שמסיח את דעתנו.
הן גוזלות מאיתנו זמן ואנרגיה ומסיטות את מבטנו מן המטרות החשובות יותר."

נראה שהן עבור באפט והן עבור וולש, 
מיקוד בתחומים הכי החשובים הינו מרכיב מפתח באסטרטגיית ההצלחה.

**
כשמרחיבים את העדשה ופותחים את הפרספקטיבה, 
עסקים וקריירה הם רק חלק מהתחומים החשובים בחיים.
האם ניתן להכיל את השיטות של וולש ובאפט על תחומי חיים חשובים נוספים
כגון זוגיות, הורות, בריאות, תרומה לקהילה, רווחה כלכלית והתפתחות אישית?

אולי אנחנו יכולים לשאול את עצמנו שתי שאלות: 
1. מה הם אותם תחומי החיים הכי חשובים עבורנו?
2. מה תיחשב הצלחה בהם?

שאלות חשובות שכדאי לשאול ושקשה לענות עליהן.

**
מבחן דרוקר

פיטר דרוקר נהג לאתגר את המנהלים שאותם הוא ליווה במבחן קשה במיוחד.
הוא שאל אותם את השאלה הבאה:
"אם לא הייתם כבר בעסק הזה, האם הייתם בוחרים להיכנס אליו היום?"
לתשובת "לא", היה שולף פיטר את שאלת ההמשך המתבקשת:
"מה אתם מתכוונים לעשות בנידון?"

אני אוהב את המבחן הזה.
הוא עוזר ליצור בהירות אמיצה ומעודד לקחת אחריות.

בין אם התשובה עליו היא "כן" ובין אם התשובה עליו היא "לא",
חשוב שנתכוונן ונעשה משהו בנידון.

בכל תחום שהגדרנו כעדיפות עבורנו.
לא רק בעבודה, בעסקים או בקריירה.

**
בדומה לאסטרטגיות של וולש, באפט ודרוקר,
אני מאמין שאם הגדרנו עסק (או תחום חיים) כבעל עדיפות עליונה,
חשוב לעבוד בו ברמה יומיומית כדי להתקדם להצלחה שהגדרנו לעצמנו.
ושאם משהו אינו מוגדר כבעל עדיפות גבוהה מספיק,
חשוב להימנע מלהשקיע בו עבודה, זמן, אנרגיה ותשומת לב.

בשונה מהאסטרטגיה של וולש, להיות מספר 1 או מספר 2 אינה תמיד המטרה.
לפעמים זה אפילו פוגע במטרה ובא על חשבון דברים חשובים אחרים.
בתחומים מסוימים ההשוואה לשוק או לאחרים אינה משרתת אותנו.

אסטרטגיית "1 או 2" יכולה להיות מסוכנת, הרסנית ולא בריאה.

**
אסטרטגיה חלופית: "להיות מספר 1 או מספר 2 או להיות מספיק"

האם אפשר להיות מספר 1 בזוגיות, בהורות או ברווחה כלכלית? מה זה אומר?
האם כדאי לכוון להיות מספר 1 בבריאות, בהתפתחות אישית, בתרומה לקהילה או בקריירה?

ואולי במקום זאת, כדאי לחדד לעצמנו מה זה מספיק.

מהו אותו מרחב, שאליו אנו מכוונים בדברים החשובים בחיינו, שאינו פחות מדי ואינו יותר מדי.
שכשנהיה בו או נחווה אותו נדע שהגענו.
נפסיק את המרדף המתיש, המרוקן והבלתי פוסק אחר מטרות חמקמקות
העומדות תמיד בינינו ובין ההצלחה שלנו. 
בינינו ובין האושר שלנו.

איפה חשוב להיות מספר 1 או 2 ואיפה חשוב להיות מספיק?
לא מספיק של בינוניות, ויתור עצמי, הסרת אחריות ובריחה מהתמודדות.
מספיק של מצוינות, לקיחת אחריות, הכרת תודה, איזון, בהירות ופרואקטיביות.

**
אולי להיות מספר 8 או 27 או 126 זה מספיק?

האם חשוב לך להיות המנכ"ל, המטפלת, עורך הדין, הרופאה הכי הכי בארץ או שמספיק לך להיות בעשירייה הראשונה? השלישית? 
ואם תהיה מספר אחד בארץ, איזה מספר תהיה בעולם?
(מי בכלל קובע איזה מספר אתה..?)

האם חשוב לך להחזיק בשיא צפיות/מכירות או שמספיק לך לגעת בצורה משמעותית בכמה מאות אנשים/לקוחות?
(מה זה לגעת בצורה משמעותית…?)

האם חשוב לך להרוויח את השכר הכי גבוה בסביבתך, או את השכר שייתן מענה לצרכים החשובים שלך?
(מה זה סביבתך – קבוצת השווים במחלקה שלך? בארגון כולו? בשכונה שלך? בשוק?)

**
פול אוטליני, מנכ"ל אינטל בשנים 2005 – 2013, נפטר השבוע בביתו, בגיל 66.
הלך לישון ולא התעורר.

מתישהו זה מגיע. 
בגיל מבוגר או צעיר.
כשאנחנו מוכנים לזה או כשאיננו.
גם הדרגה, התפקיד וחשבון הבנק שלנו לא יכולים למנוע את זה.

ואולי זה לא "מגיע מתישהו".
אולי זה כבר כאן.
תמיד כאן.
תמיד איתנו.

לאה גולדברג כתבה על כך ב"שארית החיים":

בְּכָל דָּבָר יֵשׁ לְפָחוֹת שְׁמִינִית
שֶׁל מָוֶת. מִשְׁקָלוֹ אֵינוֹ גָּדוֹל.
בְּאֵיזֶה חֵן טָמִיר וְשַׁאֲנָן
נִשָּׂא אוֹתוֹ אֶל כָּל אֲשֶׁר נֵלֵךְ.
בִּיקִיצוֹת יָפוֹת, בְּטִיּוּלִים,
בּשִׂיחַ אוֹהֲבִים, בְּהֶסַּח-דַּעַת
נִשְׁכָּח בְּיַרְכְּתֵי הֲוָיָתֵנוּ
תָּמִיד אִתָּנוּ. וְאֵינוֹ מַכְבִּיד.

**
כנראה שהיום זה יום טוב.

יום טוב לשאול שאלות חשובות.
יום טוב לנסות לענות.
יום טוב לבחור.
יום לקחת אחריות.
יום טוב להכיר תודה.
יום טוב לחגוג.
יום טוב לחוות.
יום טוב לחיות.

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

עניין של זמן?

"אין לי זמן" זה רק תירוץ.
יש לך שפע של זמן.
לכולנו.
עשרים וארבע שעות שלמות בכל יממה.
תמיד.
בלי יוצא מן הכלל.

זה ממש לא עניין של זמן.
הזמן לא רלוונטי.
בכלל.

**
זה יותר עניין של תשומת לב.
עניין של מיקוד בדברים החשובים.
ושל סינון הדברים הלא חשובים.
או הלא מספיק חשובים.
כרגע.
זה עניין של לקיחת אחריות מלאה על הבחירות שלנו.
ושל לקיחת אחריות אמיתית על המשמעויות של הבחירות שלנו.
של מוכנות ואומץ לומר "לא".
של מוכנות ואומץ לומר "כן".
לדברים.
לאנשים.
זה במידה רבה עניין של כבוד ושל הערכה.
לעצמנו.
לאחרים.
זה המון עניין של משמעת.

**
זה עניין של כל כך הרבה דברים.
אבל זה ממש ממש ממש לא עניין של זמן.
אפשר להפסיק לברוח.
מומלץ להפסיק לתרץ.
כדאי להפסיק להתחבא.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

קצת טפשות והרבה חוסר אחריות

כמה פניות קיבלת היום?

כמה מיילים של עבודה?
כמה מיילים פרטיים?
כמה טלפונים?
כמה סמסים?
כמה הודעות וואטסאפ?
כמה הודעות והתראות פייסבוק? אינסטוש ? טוויטר?
כמה פניות פנים-אל-פנים?
עוד משהו?

**
פעם,
כשהיינו מחוברים למעגל מצומצם של אנשים,
לא לענות למישהו שפונה אליך,
נחשב לא מנומס ולא מתחשב.

**
היום,
כשאתה מקבל מאות ואלפי פניות ביום,
להגיב בזמן אמת לכל מי שפונה אליך,
בין אם הוא מכיר אותך ובין אם לא,
בין אם זה בנושא חשוב ובין אם לא,
זה קצת טפשות והרבה חוסר אחריות.

**
ועדיין,
כתוצאה מחיווט עצבי קדום שהתאים לעולם של פעם,
או בגלל אילוף תרבותי שטרם התעדכן
רובנו ננסה לעשות זאת ונרגיש "לא בסדר" כשלא נצליח.

"100% זמינות" זו פונקציונאליות של מכונות.
"זמינות למה שחשוב" זו בחירה של בני אדם.

**
בזמן שאת בודקת הודעות, מציצה לוואטסאפ, קוראת מיילים ומחזירה תשובות –
עם מי את לא נמצאת?
איפה את לא נוכחת?
על מה את לא חושבת?
מה את לא עושה?

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

זמינות למה שחשוב

זמינות למה שחשוב

ש: מה חשוב?
ת: הכול חשוב !

ש: מה הכי חשוב?
ת: זה וזה וזה וזה הכי חשוב.

ש: מה הכי חשוב עכשיו?
ת: זה וזה הכי חשוב.

ש: מבין שניהם, מה יותר חשוב כרגע?
ת: זה.

זמינות לזה.
כרגע.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

באותו ערב דיברנו על אחוזים

באותו ערב דיברנו על אחוזים.
סטטיסטית, אם לא תעשי כלום,
7% שזה יקרה השנה, 93% שלא.
זה המצב.
עכשיו תבחרי.

**
מעניין שפחות משעתיים אחרי,
כבר הייתי הרבה יותר מוטרד
מסדנת המנהלים שלמחרת
ומאירוע המחלקה שבשבוע הבא.

המנגנונים עובדים…

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

חוסר פרופורציות

להחלטה המסוימת והיחידה הזו
שמבקשים ממך לקבל עד מחר בלילה
יש השפעה כלכלית משמעותית על משפחתך.
בהערכה ריאלית גסה, זה יכול להגיע לעשרות אלפי שקלים.

עד כה, כמות הזמן שהשקעת בלחשוב עליה,
לאסוף נתונים ולהתייעץ עם אנשים שמבינים היא מזערית.
אפילו זניחה.
אם בכלל.

**
אין לך זמן לזה.
זה לא בעדיפות כרגע ביחס להרבה דברים אחרים שבאחריותך.
כאלו ש"אי אפשר" לדחות או להזיז.

ממש השבוע, ממש באותם ימים לחוצים,
השקעת יותר זמן בלהתווכח עם "הוט" או להתעצבן על "יס",
בלנסות לחסוך כמה עשרות שקלים במבצע כזה או אחר.

**
עד כאן בעניין של כסף.
אפשר לדבר באופן דומה על תשומת הלב שלך
המושקעת בבריאות, במערכות יחסים, בקריירה ובתחומים נוספים.

**
תופעה מעניינת ושכיחה.
די מדהים הקטע הזה.
פארטו בטח מסתכל וצוחק…

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

הקטע הוא…

הקטע הוא לא להספיק הכול.
הקטע הוא לא להספיק המון, יותר מהר ועם פחות משאבים.
הקטע הוא לא להספיק יותר, יותר מהר ועם אותם משאבים.
הקטע הוא לא להספיק עוד בפחות זמן ועם יותר משאבים.

**
הקטע הוא לעשות מספיק.
במידה המתאימה.
לא פחות מדי ולא יותר מדי.
הקטע הוא לעשות את הדברים החשובים והמשמעותיים,
עם המשאבים האפשריים,
תוך כדי הנאה מהדרך וממה שיש.

**
כמשהו חדש נכנס, קורה או משתנה,
הקטע הוא לא לדחוס אותו פנימה, בלי לשחרר כלום ולדחוף יותר חזק.
הקטע הוא לא בהכרח להרים הילוך, לעבוד יותר, לישון פחות ולדלג על ארוחות.
הקטע הוא לקחת אחריות ולא להתנער ממנה.
הקטע הוא לשים לב, לחשוב, לתעדף ולבחור.
לבחור מה לעשות ועל מה לוותר.
מה עכשיו ומה אחר כך.
מה "כן" ומה "לא".
מה חשוב יותר ומה חשוב פחות.

**
הקטע הוא להכיר בכוחנו, ביכולותינו, בפוטנציאל האינסופי שלנו
וגם במגבלותינו, במשאבים שלנו ובמורכבות של המצב.

הקטע הוא דינמי, חי, מתהווה ומשתנה כל הזמן.
מה הקטע שלך עכשיו?
ועכשיו..?

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

ט"ז אדר א' – שתי שיטות לניהול זמן

שיטה א' לניהול זמן:
20% מיילים.
20% ישיבות.
20% וואטסאפים והודעות.
20% מעברים בין דברים ומרדף אחרי הזנב של עצמך.
20% טלוויזיה, פייסבוק, יוטיוב, Ynet וכו'.
20% להתמקד במה שבאמת חשוב בעבודה.
20% אוכל, שינה, פעילות גופנית, למידה, מערכות יחסים, השקעה בעצמך.

הוראות לשיטה א':
– לפעול לפי סדר הרשימה.
– להיות מחובר וזמין כל הזמן. לכל דבר ולכל אדם.
– בכל פעם שנכנס משהו לעצור הכול ולתת לו עדיפות.
– אם לא מספיקים הכול לקצץ את הדברים שבתחתית הרשימה.

**
שיטה ב' לניהול זמן:
30% להתמקד במה שחשוב.
20% טיפוח תנאים מיטביים: מנוחה, תזונה, פעילות גופנית, מערכות יחסים וכו'.
20% למידה משמעותית.
20% לשיקול דעתך. כולל משחק, תחביבים, חגיגות וכו'…
10% כלום. מרחב פתוח. שוטטות.

הוראות לשיטה ב':
– לפעול לפי סדר הרשימה.
– לשמור על ניתוק מהסביבה ועל נוכחות מלאה עם הדבר או האדם שבוחרים לתת לו תשומת לב כרגע.
– בכל פעם שנכנס משהו חדש לבדוק האם הוא מספיק חשוב ולפעול בהתאם.
– אם לא מספיקים הכול לקצץ את הדברים שבתחתית הרשימה.

**
שתי מיומנויות קריטיות:
1. ניהול "השקעות תשומת לב".
2. סינון רעשים.

חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter