תגית: גילוי

אתמול והיום

אתמול עשיתי משהו שעוד לא עשיתי.
אתמול פגשתי מישהי שעוד לא פגשתי.
אתמול פגשתי מישהו שעוד לא פגשתי.
אתמול הייתי במקום שעוד לא הייתי.
אתמול נחשפתי למשהו שעוד לא ראיתי.
אתמול למדתי משהו שלא ידעתי.
אתמול חשבתי מחשבה שעוד לא חשבתי.

**
לא בכל יום זה קורה.
(ואולי כן …?)

מעניין איך יהיה היום.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

יוצאים לדרך חדשה

"השיעבוד שלנו מונע מאיתנו ללכת בעקבות הטוב שבנו, והוא העבדות הפנימית.
אנו לכודים בתחושות של חוסר ערך והערכה עצמית, של תשוקה, חמדנות או בורות,
משועבדים למושגי קורבן או זכות.
זהו סיפור על הפחד משינוי, על היצמדות למקומות מוכרים ולהתנהגויות קטנות ומזיקות,
רק מפני שהשחרור מהם משמעותו עימות עם הלא נודע."

**
"הבחירה היא אף פעם לא בין עבדות לחירות.
תמיד נצטרך לבחור בין עבדות לבין הלא נודע.

החירות מפחידה עכשיו כשם שהיתה לפני אלפי שנים.
היא תמיד תדרוש נכונות להקריב את המוכר ביותר למען האמיתי ביותר.
יתכן שכדי להיות חופשיים, נצטרך לפעול ביושר ובאמון ולעיתים במשך זמן רב."

**
"מעטים מאיתנו חופשיים באמת.
כסף, פרסום, כוח, הערצה, נעורים – כל אלה משעבדים אותנו.
לעיתים קרובות אנו משרתים אדונים אלה באופן לא מודע.
רבים מהדברים המשעבדים אותנו מגבילים את לחיות את חיינו במלואם ולעומקם.
הם גורמים לנו לסבול ללא צורך.
הארץ המובטחת יכולה להיות דברים שונים לאנשים שונים.
לאחדים זו בריאות שלמה ולאחרים זו חירות מרעב או מפחד, מאפליה או מאי-צדק.
אבל אולי ברמה העמוקה ביותר, הארץ המובטחת זהה בשביל כולנו,
והיא היכולת לדעת לחיות על פי הטוב שבתוכנו,
להעניק ולהשתייך זה לזה ולחיים."

~ ציטוטים מתוך "ברכות סבי" / רחל נעמי רמן

*****
אנחנו יוצאים לדרך חדשה היום.

יוצאים לפגוש זה את זה.
יוצאים לפגוש את עצמנו.
מתקדמים אל הלא-נודע.

לפעמים זה יהיה נעים, משעשע, כיף, ממלא, מרגש או מרומם.
לפעמים זה יהיה מאיים, מאתגר, מעייף, מכאיב או מעצבן.

שנדע לחיות על פי הטוב שבתוכנו.
להעניק ולהשתייך זה לזה.
ולחיים.

בהצלחה לנו…

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

התבשיל

לתבשיל שמתבשל עכשיו אין מתכון.
אין לו הוראות הפעלה או רשימת מצרכים ברורה.
וגם לא התחלה או סוף.

**
לתבשיל שמתבשל עכשיו יש תנועה.
תמיד קדימה.

יש פוטנציאל.
תמיד אינסופי.

יש מוגבלות.
תמיד נוכחת.

**
את התבשיל שאנחנו מבשלים עכשיו,
אנחנו מגלים תוך כדי תנועה.
יוצרים תוך כדי עשייה.

ממש כשם שהוא מגלה אותנו…
יוצר אותך ואותי.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

מה שיכול לקרות, כבר קורה

מפני שזה קרה, זה היה אפשרי.
מה שיכל לקרות, קרה.

האירוע שיחל בעוד 36 שעות כבר מתרחש.
מה שיכול לקרות, כבר קורה.
אפשר להתחיל להנות.
עכשיו.

תודה לג'נדלין.
שוב.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

י"ג אלול – כשאתה לא מוכן

לפעמים זה מגיע כשאתה לא מוכן.
שונה ממה שדמיינת (או לא דמיינת) שיהיה.
עד לפני רגע זה לא היה קיים ופתאום זה כאן.
לשארית חייך.

המפגש עם אמיר.
ולא רק עם אמיר.
חילופי מילים בראשון בבוקר, כמעט קונפליקט,
שהתגלגלו לשיחת צהריים
ושממשיכים אתי מאז בצורות, בחוויות ובאופנים שונים. 
נקודת אל-חזור.

ההופעה של שלום חנוך ולהקת תמוז. אריאל זילבר.
לשמוע אחרת משהו שחשבת שאתה מכיר.
שנדמה לך שכבר שמעת הרבה פעמים.
לגלות אותו פתאום בפעם הראשונה.
בחמש קם צייד.
לחוש את העוצמה. המפתיעה.
המטלטלת.

לגלות את המשחקים הפראלימפיים.
את הסיפורים על הגיבורים האמיתיים.
"לא נכים, סופרמנים וסופרוומניות", כמו שאוריאל דסקל כותב.
הם תמיד היו שם. 
גם אוריאל כותב כבר שנים.
מפגש חדש, גילוי, ששואב אותך…

שיר שתופש אותך בשיטוט אקראי.
משפט אחד שנוגע ונכנס עמוק במיוחד.
פוסט שהועלה לפני כשנה.
נמצא שם כל הזמן במרחבי הרשת.
מסתובב…
השבוע נפגשנו…

הגעגוע.
למשהו. למישהו.
שפעם היה.
ועכשיו כבר לא.
שאולי יחזור.
ואולי כבר לא.

חמישה מפגשים.
כמו סיר חרס על כיריים.
חמישה "מרכיבים".
בישול ארוך. עמוק.
אינסופי.

Human-Being-in-Process

שבת של שלום,
חיים מלאים. יום יום.
רוני ויינברגר.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

כא' אדר א' – גילוי אדוות

כשמפליגים בים הפתוח ומביטים אל האופק,
בשלב כלשהו מתחילים להבחין במשהו זעיר שאולי נמצא שם, משהו שלא היה שם קודם.
בשלב הראשוני, כשתשומת הלב קולטת את זה, עדיין לא ברור אם זה אמיתי או דמיוני.
אם אנחנו מפסיקים לראות את זה, תשומת הלב ממשיכה למקומות אחרים.
במקרה שזה עוד שם, נוצרת בהירות שזה "אמיתי" עוד לפני שאנו מבינים מה זה.
בשלב הבא, לאחר התקרבות הדדית ותשומת לב נוספת, ניתן להבחים ביותר פרטים.
לאחר מכן, אפשר להבין מה נמצא שם מולנו ועד כמה הוא רלוונטי.
במידה והוא רלוונטי, האם הוא משרת אותנו או מאיים עלינו.
ואז, לאור זאת, חשוב לבחור האם להמשיך בנתיב המקורי או לשנות אותו.

**
השלב הכי מרתק בעיני בתהליך הזה הוא שלב "האדוות".
זהו השלב הראשוני שבו תשומת הלב מזהה משהו אחר או חדש, עצם או תנועה,
ועדיין לא ברור לנו אם הוא קיים או לא-קיים.

**
בדומה להפלגה בים, תוך כדי תנועה בנתיב החיים שלנו,
ניתן לפגוש באדוות הללו כמעט בכל יום:
שבריר של רעיון לא ברור שקשה לתאר במילים,
תחושה עדינה מאוד שמופיעה, כזו שאנו ספק חווים, ספק לא,
אדם חדש שנכנס לחיינו ופתאום אנו שמים לב אליו,
תהייה או מחשבה מזוית אחרת לגבי אדם מוכר.
האדוות יכולות להופיע בכל תחום מתחומי החיים:
מערכות יחסים, קריירה, בריאות, התפתחות אישית וכו'.

**
פוטנציאל ההשפעה של אותה אדווה ראשונית יכול להיות ענק.
גילוי וזיהוי מוקדם של איום או הזדמנות הינם בעלי ערך עצום.
קל כל-כך לא להבחין בהן.
כל-כך פשוט לראות אותן ולזלזל בהן.

**
הנה מספר שאלות מעשיות לגילוי אדוות זעירות:
– מה תופש את תשומת לבי במיוחד באירוע הזה?
– מה לא צפוי ומפתיע במה שקורה?
– איזו מחשבה או תחושה חדשה עולה בי כרגע?
– מה למדתי היום (על עצמי, על אחרים, על המצב) שלא ידעתי?

**
קשה להקשיב לאדוות או להבחין בהן. ארבע איכויות יכולות לעזור בגילוי מוקדם:
– חיפוש אקטיבי ( רצון למתוא אדוות ופעולה של הפניית תשומת לב לכך)
– סקרנות ( מה נגלה ואיפה זה יופיע?)
– ערנות ( בכל רגע זה יכול לצוץ)
– ענווה ( התמונה שלנו מוגבלת וחלקית. מה אנו לא רואים או מבינים עדיין?).

חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

כב' תשרי – לאלף. להורות. לחנך.

לאלף – Domesticate
שב.
תן יד.
רגלי.
רוץ תביא.

תעשה בדיוק מה שאני אומר לך.
כי אני בעל הבית.
כי ככה בא לי עכשיו.
צייתנות כערך עליון.

להורות – Train
כתוב את הספרה מלמעלה למטה.
עבוד בדיוק לפי סדר הפעולות הזה.
עשה כך ולא אחרת.

יש דרך נכונה ודרך לא נכונה לעשות את זה.
הדרך שאראה לך היא הנכונה (לפעמים אפילו אסביר לך למה).
השאר לא רלוונטי.
לאחר שאלמד אותך אבדוק אם אתה עושה את זה כמו שצריך.
חשוב שתעשה זאת בדרך הנכונה כי כל דרך אחרת מסוכנת או פחות טובה.

לחנך – Educate
הנה דרך אחת לעשות זאת.
אחת מני רבות.
איך אתה היית עושה זאת?
מה הדרך שמתאימה לך? למה?

שורש המילה Education הוא Educare.
המשמעות היא לאפשר לשלמות החבויה שבאדם לצאת ולהתגלות.
חינוך מאפשר גילוי עצמי, מטפח ביטחון פנימי, נותן מקום ליצירתיות
ומעודד התפתחות ביטוי מלא לזהות הייחודית של הלומד.

*****
באינטראקציה הבאה עם הילד, העובד, הלקוח, או בן בת-הזוג שלכם:
בדקו – האם את מאלפים, מורים או מחנכים?

את ההשראה והזרעים לפוסט הזה קיבלתי מרחל נעמי רמן שכתבה על ההבדל שבין Training ל- Education. .

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter