תגית: בלבול

אנחנו יכולים להתבלבל

אנחנו יכולים להתבלבל
ולחשוב שלא קורה יותר מדי בחודשים האחרונים.

**
אחרים מסביבנו פורצים גבולות,
שוברים שיאים,
עושים שינויים משמעותיים,
עוברים תהליכים,
גדלים,
מתפתחים.

**
ואנחנו…?

לכאורה הכול פחות או יותר אותו דבר.
באותו מקום.
אותו תפקיד באותה עבודה,
אותו בית באותה שכונה,
אותה משפחה, אותם חברים,
אותם בעיות, אותם עניינים.

לכאורה הכול פחות או יותר אותו דבר.
בקטנה, פה ושם.
עד כדי שגרתי, משעמם,
אולי אפילו תקוע.

**
אז זהו, שלא בטוח …

דברים ענקיים שיש לנו נטייה לשכוח:
בדיקת הדם המלחיצה שיצאה תקינה.
התאונה שרק כמעט קרתה.
המשפחה שנשארה ולא התפרקה.
העבודה שממשיכה לספק את הסחורה.

דברים יקרים שאנו מתקשים לראות:
ארוחה, שיחה, מבט, מגע,
התנסות, מפגש, חוויה, למידה,
נתינה, קבלה, עצמאות, תמיכה,
חופש, משחק, בחירה, יצירה, נשימה.

**
בזמן שאנחנו מספרים לעצמנו
שלא קורה יותר מדי ושהכול פחות או יותר אותו דבר,
חיים שלמים רוחשים, מתפתחים, מתהווים.

**
אנחנו לא רואים את מה שאנחנו לא רואים.
אנחנו לא זוכרים את מה שאנחנו לא זוכרים.
אנחנו לא סופרים את מה שאנחנו לא סופרים.
אנחנו לא מעריכים את מה שאנחנו לא מעריכים.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

זה לא רוע, זה בלבול

זה לא רוע, זה בלבול.
זו לא עצלנות, זה בלבול.
זו לא אנוכיות, זה בלבול.
זו לא כוחנות, זה בלבול.
זה לא חוסר אחריות, זה בלבול.

**
רוע, עצלנות, אנוכיות, כוחנות וחוסר אחריות
הם בסך הכול סיפורים שאנו מספרים על מה שקורה,
שיפוטים שאנחנו מלבישים על עצמנו ועל אחרים.

**
כשאנשים פועלים בדרך שאנו חווים כרעה, עצלה, אנוכית, כוחנית או חסרת אחריות
זה לפעמים פשוט מפני שהם מבולבלים:
מפרשים דברים בצורה מסוימת,
מחזיקים באמונות שגויות,
מונעים מתוך אי-הבנה.

**
כשאנחנו חווים דרך פעולה של אנשים כרעה, עצלה, אנוכית, כוחנית או חסרת אחריות
זה תמיד מפני שאנו מבולבלים.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

בלבול

בלבול:
אני צודק ואתה טועה.
אני בסדר ואת לא בסדר.
המשחק שלי הוגן, שלך מלוכלך.
הסטנדרטים שלי גבוהים ושלך נמוכים.
לי מגיע יותר ולך מגיע פחות.
דברים אמורים להיעשות ככה.
דברים לא אמורים להיעשות ככה.
אני ואתה.
שלי ושלך.

**
קשה לעשות את העבודה הזאת.
קשה לעשות את העבודה הזאת עם עצמנו.
קשה יותר לעשות את העבודה הזו עם אדם נוסף.
קשה הרבה יותר לעשות את העבודה הזאת בקבוצה.
קשה מאוד לעשות את העבודה הזאת בקבוצה כשהנושא טעון.
או שלא.

חדשות טובות:
גם היום נקבל הזדמנות לתרגל את העבודה הזאת.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

אתמול, בפעם המי יודע כמה…

אתמול, בפעם המי יודע כמה,
שוב חילקתי את העולם לטובים ורעים
הקשבתי לסיפורים שסיפרתם לי
ולכאלו שהשלמתי בעצמי.

אתמול, שוב הפכתי מישהו שלא היה בחדר
לאויב שלי
שנמצא בצד הלא-נכון
ועושה את הדברים הלא-נכונים
מהמניעים הלא-נכונים
למרות שאיננו מכירים.

אתמול, שוב חשבתי שאני יודע
ושכחתי שאין לי מושג.

ועכשיו אני כאן

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

הפגישה הקרובה שלנו

הפגישה* הקרובה שלנו היא בסך הכול עוד פגישה.
היו מאות לפניה ויהיו מאות אחריה.
בפרספקטיבה רחבה זו רק נקודה זעירה במרחב ובזמן
בעלת השפעה אפסית עד זניחה עלינו, על הארגון, על העולם.
או שלא…

**
הפגישה* הקרובה שלנו היא לא סתם עוד פגישה.
היא מסוג הפגישות שיכולות לשנות הכול. או המון.
כזו שהחיים לפניה והחיים אחריה אולי לא יהיו אותו דבר.
הזדמנות שלא מגיעה בכל יום ושלא כדאי לפספס.
או שלא…

**
שני סיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו.

במקום להיות במקום.
במקום לעשות את העבודה.
במקום לחגוג, לכאוב, ללמוד… ולהמשיך הלאה…

חיים מלאים. היום.

* פגישה / שיחה / פרויקט / מבחן / תפקיד / ראיון / אירוע …

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

שלא נתבלבל…

שלא נתבלבל…

אתה נמצא כאן עכשיו רק מפני שאתה בוחר להיות כאן.
אתה יכול להישאר, או לקום וללכת.
יש לך ברירה.

את עושה את זה רק מפני שאת בוחרת לעשות את זה.
את יכולה להמשיך או להפסיק לעשות את זה.
אף אחד לא מכריח אותך.

**
כעת, כשאנחנו מבינים את זה,
איך אתם רוצים להמשיך מכאן?

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

בואו נשחק משחק

בואו נשחק משחק

מ – ת – ח – י – ל – י – ם…

כלל 1: המשחק ייגמר מתישהו. יום אחד. לא ברור מתי. נדע כשנדע. לפעמים נראה את זה מגיע. לפעמים נקבל את זה בהפתעה כשזה יבוא. זה יכול לקרות בכל רגע. גם היום.

כלל 2: תוך כדי משחק נשכח שזה משחק. נתבלבל. נשכח מי אנחנו ומה תפקידנו. לא נזכור מי משחק איתנו ולידינו. מי הם ומה תפקידם. מדי פעם ניזכר. אולי.

כלל 3: יש לנו השפעה אינסופית על המשחק, על ההתפתחות שלו ועל מה שיקרה במהלכו. יש לנו השפעה אינסופית על מה שיקרה לנו בתוכו. בכל רגע נתון אנחנו יכולים לבחור מה לעשות ואיך להגיב.

כלל 4: אנחנו מוגבלים. בכל סיבוב של המשחק יש דברים שהם מעבר לשליטתנו. בכל רגע נתון יש דברים שהם מעבר ליכולותינו.

כלל 5: אנחנו קובעים את מטרת המשחק שלנו. אנחנו מגדירים מהי הצלחה ומהו כישלון, מהו ניצחון ומהו הפסד.

כלל 6: את המשחק הזה משחקים ביחד. אפשר לבחור עם מי לשחק, איפה ואיך. אפשר לבחור עם מי לא לשחק, איפה לא ואיך לא. תמיד.

**
רוצים לשחק ?
התחלנו מזמן …
אנחנו כבר עמוק בתוכו…
(כלל 2)

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

לא רוע

זה לא רוע.
זו לא טיפשות.
זו גם לא אנוכיות.
ואפילו לא תאוות בצע.

**
זה בסך הכול בלבול.
אולי פחד…
או כאב…

**
אין לך מושג.
אין לך מושג מה עובר עליו.
אין לך מושג מה הסיפור שלה.
דברים הם לא בהכרח כמו שהם נראים.

**
לאט לאט…
קצת פחות שיפוטיות.
קצת יותר חמלה.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

היום אפגוש אנשים שמעולם לא פגשתי

היום:

אפגוש אנשים שמעולם לא פגשתי
אגיד מילים שמעולם לא אמרתי
אקשיב לדברים שמעולם לא שמעתי
אנחה בדרך שמעולם לא הנחיתי
אראה נופים שמעולם לא ראיתי
אגע בדרך שמעולם לא נגעתי
אלמד שיעורים שמעולם לא למדתי
אחווה חוויות שמעולם לא חוויתי

**
כשאני שקוע בנקודת מבט מסוימת,
אני יכול בקלות לשכוח את כל זה
ובמקום זאת להתעסק בעניינים אחרים, כמו למשל:
איזה שקף לשים ועל איזה לוותר.
כמה דקות להוסיף וכמה לחסר.
האם אצליח או האם אכשל.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter