תגית: אתגר

כשנגיע לגשר

בואו נטפל בדבר אחר.
בדבר המסוים הזה עדיף לא לגעת כרגע.

בואו נתמקד בעניין ההוא.
לעניין הזה לא כל כך ברור איך לגשת.

בואו נקדם את הנושא ששם.
הנושא שכאן מורכב ומאיים מדי.

**
כשנגיע לגשר נעבור אותו.
או שלא.
אולי כשנגיע לגשר נחפש גשר אחר.
או שנמצא סיבה להישאר על הגדה הזו.
או שנמשיך ללכת עוד ועוד בלי להגיע.
או שנחפש לנו נהר אחר.
עם גשר חדש ורחוק.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

סוגר שנתיים

סוגר שנתיים.
שנתיים של כתיבה יומית.
726 פוסטים בדיוק.
בא' תשרי תשע"ו, 14/9/2015, בחרתי לעצמי אתגר.
התחייבתי לשנה שלמה של כתיבה.
יום יום.
יום יום.
בלי סיפורים. בלי תירוצים. בלי הנחות.
גם בחגים, חופשות ושבתות.
תוך כדי תנועה גיליתי שזו שנה מעוברת.
הרווחתי עוד חודש.

**
כשעינת סיפרה לידיד שלה על האתגר הזה,
הוא שאל אותה "למה לעזאזל הוא עושה את זה לעצמו?"
ארבע סיבות:
1. כי זה מדליק אותי.
2. כי אני לא בטוח שאני יכול.
3. כי חשוב לי להשתחרר יותר וכשכותבים יום-יום יש פחות זמן לעריכה, לליטוש ולביקורת.
4. כי זאת נראית לי אחלה דרך לחדד מודעות ולהגביר קשב פנימה.

**
נתתי לעצמי חופש לכתוב על כל נושא שמתחשק לי, בלי להתחייב לתחום כזה או אחר.
הבטחתי לעצמי לכתוב על מה שמעסיק אותי וחי בי, ללא תלות במידת הפופולריות או העניין שהוא יעורר.
סיימתי כל פוסט במילים הבאות: "חיים מלאים. יום יום".

**
בכ"ט אלול תשע"ו, 2/10/2016 , אחרי 385 ימים ו-385 פוסטים יומיים הסתיימה לה השנה.
הפוסט האחרון הוקדש לחגיגה ולהכרת תודה.

בסיומו לא לקחתי על עצמי מחויבות חדשה לשנה נוספת.
במקום זאת, בחרתי לבחור.
לבחור כל יום האם לכתוב או לא.
לא היה לי מושג אם זה ימשיך או לאן זה ילך.

**
בא' תשרי תשע"ז, 3/10/2016 נכתב הפוסט הראשון של השנה הנוכחית.
בשונה מהשנה שקדמה לה, בחרתי לסיים כל פוסט במילים "חיים מלאים. היום."
שחררתי את "יום יום" ונשארתי רק עם "היום".
היום כן.
אין לי מושג מה יהיה מחר.
כשאגיע אבחר.

השנה הראשונה היתה שנה של אתגר ומחויבות.
השנה השניה, היא שנה של בחירה ושל שינוי.

**
הפוסט הזה, פוסט מספר 726, סוגר שנתיים של כתיבה יומית.

תודה לסת' גודין על דוגמא אישית ועל השראה לצאת למסע הזה.
תודה לטכנולוגיה המאפשרת לי לכתוב ולהגיע לאנשים שונים שאת חלקם איני מכיר.
תודה על מכרים ואנשים שפגשתי בזכות ובמהלך המסע הזה.
תודה לקוראים, שותפים, חברים ומשפחה שמגיבים, מפרגנים, מעודדים, משתפים ומעירים.
תודה על שלל ספרים, אירועים ואנשים שנגעו בי ונתנו לי המון חומרים וחיים.
תודה על לקוחות, על עבודה ועל הכנסה שנכנסו בזכות הכתיבה היומית.
תודה על הזכות והאפשרות להיות משמעותי, לגעת, להשפיע, לתרום.
תודה על חיבור למעיין יצירתי נובע ומתמשך שמפתיע אותי שוב ושוב ושוב.
תודה על עוד שנה שבה כל זה התאפשר.
כל-כך לא מובן מאליו…

שתהיה שנה טובה ומבורכת.
שנה של חיים מלאים.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

החור בשן שלך

החור בשן שלך לא יסתום את עצמו.
הסרטן שלך לא יעצור את עצמו.
האוברדראפט בחשבון שלך לא יכסה את עצמו.
המשבר בפרויקט שלך לא יפתור את עצמו.
הבעייה במערכת היחסים שלך לא תטפל בעצמה.

**
ברוב המקרים החשובים,
גם אם יש שקט מדומה של כמה ימים,
החור, הסרטן, האוברדראפט, המשבר והבעייה עדיין שם.
לא מתכוונים להיעלם.
נוכחים ומתפתחים.
מחכים לך…
מבקשים את תשומת לבך…

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

הדבר הבא עבורך…

אם זה מרגיש לך קצת גדול עליך…
אם יש לך משיכה לזה וגם פחד מזה…
אם הנשימה שלך מתקצרת כשזה עולה…
אם יש בך פרפורי התרגשות ולחץ מעצם המחשבה על זה…
אם זה בא והולך, בא והולך, בא והולך, שוב ושוב ושוב כבר תקופה …
אם יש בך רצון לעשות את זה ואין לך ביטחון שתצליח/י או איך זה יהיה…
אם יש בך ידיעה שזה מדויק לך, נכון עבורך וגם אין לך מושג איך לגשת לזה או מאיפה להתחיל…

אז אולי…
רק אולי…
(כנראה..??…)
זה הדבר הבא עבורך…

**
שלום לאחד שלי,
שחזר לביקור גם הבוקר…

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

האתגר הנוכחי של המין האנושי

"בעוד כמה מאות שנים, כאשר ההיסטוריה של זמננו תיכתב מנקודת מבט ארוכת טווח,
סביר להניח כי האירוע החשוב ביותר שההיסטוריונים יראו לא יהיה טכנולוגיה, האינטרנט או מסחר אלקטרוני.
האירוע הינו שינוי חסר תקדים במצב האנושי.
בפעם הראשונה – פשוטו כמשמעו – למספר הולך וגדל במהירות ובאופן משמעותי של אנשים יש אפשרויות בחירה.
בפעם הראשונה, הם יצטרכו לנהל את עצמם.
והחברה לגמרי לא מוכנה לכך."

~ פיטר דרוקר (תרגום חופשי…)

**
"In a few hundred years, when the history of our time will be written from a long-term perspective,
it is likely that the most important event historians will see is not technology, not the Internet, not e-commerce.
It is an unprecedented change in the human condition.
For the first time – literally – substantial and rapidly growing numbers of people have choices.
For the first time, they will have to manage themselves.
And society is totally unprepared for it."

~ Peter Drucker

**
בעולם הנוכחי, הדינמי, המחובר והמשתנה,
אנו חשופים להרבה מאוד מידע, אפשרויות ורעש.

יש לנו הרבה בחירה:
מה לקרוא, מה לאכול, מה ללמוד, מה לעשות, במה לעבוד,
מה לראות, איך להתנהל, במה להשקיע את המשאבים ואת תשומת הלב שלנו.
וגם מה לא.
מה לא לקרוא, מה לא לאכול, מה לא ללמוד, מה לא לעשות, במה לא לעבוד,
מה לא לראות, איך לא להתנהל, במה לא להשקיע את המשאבים ואת תשומת הלב שלנו.

**
החדשות הטובות הן שיש לנו הרבה בחירה ושאנחנו יכולים לנהל את עצמנו.
החדשות הפחות טובות הן שיש לנו הרבה בחירה ושלא פשוט לנהל את עצמנו.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

שניים חיים

כתבת לי ש"נגמר".
זה לא נגמר.
זה משתנה.
הגיע הזמן.
מעכשיו זה יהיה אחרת.
ימשיך להתקיים.
רק אחרת.

להתראות בינתיים.
ניפגש בקרוב.

**
בדידות.
מצוקה.
עם ובלי
הכדור.
כל כך קרוב
כל כך רחוק.
עם כל הרצון
ועם כל המשאבים
חוסר אונים
בלבול
פחד
על הגבול.

איך מתחברים?
מה עושים?

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

במיוחד בימים כאלה

במיוחד בימים כאלה,
כשעמוס, מורכב ואינטנסיבי,
כשהקשב והזמן שלך מוגבלים,
כשאתה לא מגיע לכל מה שהיית רוצה,
כשאת מג'נגלת המון כדורים מסוגים שונים,
כשדברים מתפתחים בצורה שונה ממה שתכננת …

במיוחד בימים כאלה:
יותר תשומת לב.
יותר אחריות.
יותר גבולות.
יותר נוכחות.
יותר בחירה.
יותר לנשום.
יותר רוגע.
יותר הערכה.
יותר אהבה עצמית.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

5 מכתבים אישיים

תחזיק מעמד

אתה עובר תקופה קשה ומאתגרת עכשיו.
לא פשוט לך.
במיוחד כשלא רואים את הסוף.
קשה. כואב. מעייף. מייאש.
תחזיק מעמד.
אתה איש יקר. ואהוב.
אתה לא לבד.

**
בהצלחה

בהצלחה עם האתגר החדש שלקחת על עצמך.
קראתי שכנפיים מסוימות צומחות רק למי שמעז לקפוץ מהצוק בלעדיהן.
אנחנו יודעים שעבורך זה מעבר לרק הצלחה בתפקיד.
זה גם, ואולי בעיקר, לפגוש את עצמך.
להתמודד עם הפחדים שלך.
לייצר פריצת דרך פנימית.
בהצלחה רבה.
באהבה…

**
תודה

תודה שהתקשרת השבוע והעברת לי משוב.
חלק מהדברים הפתיעו אותי וחלק לא.
חלק מהדברים אהבתי יותר וחלק פחות.
תודה על האמון, הישירות והפתיחות.
אני מוקיר את השותפות שלנו במסע הזה.
תודה לך.

**
זהירות

"פריצת דרך", "הצלחה חלקית", "תקיעות" או "כישלון".
ארבע כותרות.
ארבע נקודות מבט.
ארבע פרשנויות שונות.

פרשנויות שקובעות מה היה, מה ייזכר ומה יישכח.
פרשנויות שמייצרות מציאות ומשפיעות על מה שיהיה.
פרשנות שמשפיעות עלינו ומגדירות אותנו.

כדאי לבחור אותן בזהירות, במודעות ובקפידה.

**
אתה ואני

שמתי לב שבזמן האחרון התרחקנו קצת.
הקשר אתך חשוב לי מאוד.
אני חוזר להתקרב.
אני אתך.

**

שבת של שלום,
חיים מלאים. היום.
רוני ויינברגר

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

441

"אומרים שנדרשים 21 ימים רצופים בכדי לסגל הרגל חדש.
אז אומרים.
אני מאמין שנדרשים הרבה יותר."

**
כך נפתח המסר שכתבתי בשנה שעברה,
בדיוק עשרים ואחד ימים לאחר שהתחיל אתגר הכתיבה היומית.
באותו יום, בכ"א תשרי התשע"ו,
עשרים ואחד ימי כתיבה רצופים היוו שיא חדש עבורי.

**
היום הוא היום הרצוף מספר 441 של אותו אתגר שהחל בראש השנה שעבר.
441 הוא מספר סמלי.

441 = 21X21.

עשרים ואחד מחזורים רצופים של עשרים ואחד ימי כתיבה רצופים.
יום אחר יום אחר יום אחר יום.
פשוט לעשות את זה.
בלי סיפורים.
בלי תירוצים.

**
המסר היום מוקדש לעצירה.
לחגיגה.
לפרגון עצמי.

להכרת תודה:
על הבחירה באתגר ועל העמידה בו.
על הבחירה להמשיך.
על ההתפתחות.
על ההשפעה.
על המסע.
על ההרפתקה.
על הפרגון והתגובות החמות.
על הרוח הגבית שאני מקבל.

**
441 – יום מיוחד.
441  – עוד יום.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter