י"ח חשוון – קרב קשה

את המשפט הבא שמעתי לראשונה ביום רביעי השבוע.
הוא תפס אותי מייד.

"Be kind, for everyone you meet is fighting a hard battle"

לא ברור מי אמר אותו במקור.
הוא מיוחס לאנשים שונים.
קשה לתרגמו לעברית ולשמור על המשמעות והעוצמה שלו :
"היה kind, שכן כל מי שאתה פוגש נלחם בקרב קשה."

התרגום שלי ל kind בהקשר הזה:
סבלן, סובלן, טוב לב, איטי במסקנות, זהיר בשיפוטים, …

*****
אין לנו מושג מה עובר על האדם שמולנו.
חשוב להיזהר מלשפוט אותו ואת מעשיו.
כדאי להיות קצת יותר סבלניים, סובלניים, טובי לב.
כל אדם שאנו פוגשים עלול להיות בעיצומו של קרב קשה כלשהו.
של התמודדות מאתגרת במיוחד.

*****
יום שישי השבוע, 13:50, אחד הסופרמרקטים בכפר סבא.
נכנסתי רק לרגע כדי לקנות חלה לשבת.
רק חלה.
תור בכל הקופות.
אין קופה מהירה.

אני בוחר לעמוד מאחורי אישה עם עגלה עמוסה במיוחד.
הלקוחה שלפניה כבר מסיימת את החשבון.
האישה שלפני מוכרת לי.
איני זוכר מאיפה.
אני לא ממש ממהר, אבל יהיה נחמד אם היא תציע לי לעקוף.
רק חלה.

מבט אחורה ונדמה לי שהיא רואה אותי. ואת החלה שלי.
ההזמנה לא מגיעה.
היא מניחה את מצרכיה על המסוע והקופאית מתחילה לתקתק.
זה ייקח לפחות 10 דקות…
מה הסיפור שלה ??? מה כל כך כואב לה לתת לי לעבור ?????

אני שם לב לשיפוטים שמתחילים לעלות בתוכי ומשתדל להניח להם.
אחרי הכול, אין לי מושג מי היא ומה עובר עליה.
ואם זה היה ממש חשוב לי הייתי יכול לבקש.

"Be kind, for everyone you meet is fighting a hard battle"

כשכל המוצרים על המסוע היא נעה לקו שאחרי הקופות ומתחיל לארוז.
זה הולך לאט במיוחד.
השקיות לא נפתחות בקלות. עיכוב נוסף.
הקופאית מתגייסת לעזור ומתחילה לפתוח בעצמה חלק מהשקיות.
גם אני נרתם למשימה.
היא מודה לנו ומתנצלת על הבלגן.
ואז… היא מבחינה בחלה ומציעה לקופאית לשחרר אותי.
לא לחכות לגמר האריזה.

אחרי דקה אני בחוץ.
"האירוע" נגמר באווירה טובה כשכולם עזרו לכולם.
גם התחושה הפנימית נעימה.
אין דרמה. אין כעסים.
בקלות זה היה יכול להתפתח אחרת.

*****
בדרך לרכב אני נזכר מאיפה אני מכיר אותה.
בנה, קצין מצטיין בחיל הים, נהרג לפני כשלוש וחצי שנים.
ראיתי אותה לפני כמה חודשים בטקס ששנינו נכחנו בו.
היא תפשה את תשומת לבי כשהתייפחה שם בבכי.

"Be kind, for everyone you meet is fighting a hard battle"

חיים מלאים. יום יום.

4 תגובות בנושא “י"ח חשוון – קרב קשה”

  1. מצויין. תודה רוני
    אתה מראה כיצד ניתן להעלות את הרף של ׳דרך ארץ׳ גם בעולם המחשבה.
    מתכתב אצלי עם תורה ו׳ ליקוטי מוהרן שם ר׳ נחמן מלמד כי עיקר העליה הרוחנית מושגת על ידי המתנה. ע״י דמימה ושתיקה למצבים לא נוחים.
    שנזכה. יום טוב שבוע מבורך

  2. כמה נכון, כמה נכון . ובכל זאת, הרי הסיפור היה יכול להיות גם כך ״ עמדה לפני אשה שהיכרתיה
    כלמודת סבל וחולי, והנה היא פנתה אלי והציעה שאהיה לפניה…״
    קשה היה לשמוע את הנזיפה של נשיאת בית המשפט העליון באם השכולה לפיה ״ יש גבול גם למה
    שאם שכולה יכולה לומר״ . יחד עם זאת , אם כל אחד יסתתר מאחורי טרגדיה אישית כלהיא
    כהצדקה להתנהגות בעייתית ואנו נקבל זאת כהסבר מניח את הדעת – אנה
    נגיע?

    1. כתגובה לדברי דליה –
      אכן אין מדובר על הצדקה (לא מוסרית, ובוודאי לא משפטית), אלא על תפיסה אישית של זה שהתנהגו כלפיו בצורה זו או אחרת.
      העיקרון המנחה כאן הוא אי-שפיטה והתסכלות חיובית על הזולת – בכל דבר שאינו בידי לשנות.
      המרוויח העיקרי הוא האדם עצמו המגיב בסלחנות ובלימוד זכות, אך גם סביבתו קולטת את המסר – כמו בסיפור הזה.
      יום טוב.

סגור לתגובות.