תגית: הקשבה

שלושה קטעים:

1.
ידי אנשים אחרים

הבוקר כשהאזנתי לשיעור של ג'ואנה מייסי, נחשפתי לקטע המופלא הבא.
לאחר ניסיון קצר לתרגם אותו לעברית בחרתי לוותר.
התרגום שהגעתי אליו רחוק מאוד בעיני מהנוסח המקורי ומאבד מהיופי והמשמעות שלו:

“Each of us lives in and through an immense movement of the hands of other people.
The hands of other people lift us from the womb.
The hands of other people grow the food we eat, weave the clothes we wear, and build the shelters we inhabit.
The hands of other people give pleasure to our bodies in moments of passion, and aid and comfort in times of affliction and distress.
It is in and through the hands of other people that the commonwealth of nature is appropriated and accommodated to the needs and pleasures of our separate, individual lives.
And, at the end, it is the hands of other people that lower us into the earth.”

— James Stockinger

**

2.
בוחרת בכל יום מחדש

"אחד הדברים שהגדרתי לעצמי הוא,
שהיחידים שאני חייבת להם משהו הם הילדים שלי.
בכל השאר אני בוחרת.
לא חייבת – בוחרת.
אני בוחרת, בכל יום מחדש, להיות עם זוהר בבית שלנו.
ומרגע שהגדרתי את זה לעצמי, משהו נרגע בי.
לא אני בחרתי את המצב הזה, את הכיוון שאליו הלכו החיים שלי.
אבל בתוך המצב הכללי אני בוחרת למצוא "יחידות" קטנות של אור."

– זהו ציטוט מדבריה של רותם כרמי, אמא לשירה, יובל וגלעד, אישה לזוהר,
יוצרת, מנחת סדנאות, בלוגרית, לוחמת.
זוהר אובחן לפני מספר שנים כחולה ALS (מחלת ניוון שרירים).

– תודה לאורית פרץ שבזכותה נחשפתי אתמול לרותם ולזוהר.

**
3.
חישוב מסלול מחדש / התארגנות מחדש

"חישוב מסלול" מחדש:
שינוי כיוון, סביבה או מסגרת.
בחירה בדרך אחרת, בנתיב חלופי.
עדכון לוחות זמנים.
תיאום ציפיות.
התאמות.

בחישוב מסלול מחדש המיקוד הוא בעולם החיצוני.
באיך אנחנו פוגשים אותו ונעים בתוכו.

**
"התארגנות" מחדש:
סדרים מוכרים מתפרקים.
לוחות טקטוניים בלתי נראים זזים.
תחושות, חלקים, מחשבות, ערכים.
לא לגמרי ברורים,
לא תמיד במילים.

בהתארגנות מחדש המיקוד הוא פנימי.
באיך אנחנו פוגשים את עצמנו.
במה שנע, מטולטל, נהרס, נבנה ומשתנה בתוכנו.

*****
שלושה קטעים שמעסיקים אותי היום.
שניים מצאתי "בחוץ",
אחד התגלה "בפנים".
החלטתי להביא את שלושתם.
בלי לבחור ביניהם.
בלי לפצל.

אל תתאמצו לחפש את הקשר.
אולי תמצאו.

חיים מלאים. יום יום.

 

הרבה לפני השיר של הראפר תאמר נאפר
שכלל בין היתר משפטים של המשורר הפלסטיני מחמוד דרוויש…

הרבה לפני שהשרה מירי רגב יצאה מהאולם, חזרה אל האולם,
נאמה, נקטעה ושוב נאמה…

הרבה לפני שהמשתתפים בטקס פרסי אופיר לקולנוע ישראלי
מחאו כפיים, צעקו בוז, נטשו או נשארו…

הרבה לפני שהעיתונים ומהדורות החדשות עלו עם הכותרות
והרשתות החברתיות רחשו עם התגובות…

הרבה לפני שכל זה קרה,
אישה אחת עשתה שלום.
יום יום.
במשך תקופה ארוכה.
ואינטנסיבית.
עם בדואים, ערבים נוצרים, ערבים מוסלמים ויהודים.
יצירה משותפת של אנשי מקצוע, של חברים, של בני אדם.
בהרבה רגישות, אחריות, כבוד ומקצוענות.
בלי לברוח מהמציאות המורכבת, לפשט או לייפות אותה.
עם המון חיבור.
ואהבה.
ואומץ.
ותקווה.

כשעילית זקצר עלתה לבמה לקבל
את פרס הסרט הטוב ביותר ל"סופת חול"
היא שיתפה שלמרות שזה אמור להיות מעמד מאוד שמח עבורה,
כרגע, בעיקר, מתחשק לה לבכות.
ככה..
בפשטות, בכנות,
בקיצור,
בלי המון מילים
ובלי התלהמות.

**
בעולם שבו יש טובים ורעים,
צודקים וטועים, זכאים ואשמים,
קשה לעשות שלום.

הניסיון למפות את האולם,
או את העולם,
לטובים ורעים, לצודקים וטועים, לזכאים ואשמים,
רק מעמיק את הקיטוב ומנציח אותו.

במקום זאת אולי כדאי לשלב עבודה פנימית ועבודה חיצונית.

עבודה פנימית:
להכיר בכאב, בפחד, בכעס, בחוסר האונים, בייאוש, בעייפות.
שבתוכנו. לתת להם מקום.
לנשום.
לעבוד אתם.
בלי לברוח. בלי להדחיק.
בלי להאשים אחרים.

עבודה חיצונית:
עם אנשים. עם הסביבה.
כדאי לקחת אחריות.
להפסיק להאשים את מירי, את תאמר או את התקשורת.
הבחירה במי ובמה להשקיע
את תשומת הלב, את האנרגיה, את העשייה,
היא רק שלנו. רק ב 100% מהמקרים.

המלצה חמה להשקעה בעצמכם ובשלום: עילית זקצר ו"סופת חול".

 

שבת של שלום,
חיים מלאים. יום יום.
רוני ויינברגר.

לפעמים זה מגיע כשאתה לא מוכן.
שונה ממה שדמיינת (או לא דמיינת) שיהיה.
עד לפני רגע זה לא היה קיים ופתאום זה כאן.
לשארית חייך.

המפגש עם אמיר.
ולא רק עם אמיר.
חילופי מילים בראשון בבוקר, כמעט קונפליקט,
שהתגלגלו לשיחת צהריים
ושממשיכים אתי מאז בצורות, בחוויות ובאופנים שונים. 
נקודת אל-חזור.

ההופעה של שלום חנוך ולהקת תמוז. אריאל זילבר.
לשמוע אחרת משהו שחשבת שאתה מכיר.
שנדמה לך שכבר שמעת הרבה פעמים.
לגלות אותו פתאום בפעם הראשונה.
בחמש קם צייד.
לחוש את העוצמה. המפתיעה.
המטלטלת.

לגלות את המשחקים הפראלימפיים.
את הסיפורים על הגיבורים האמיתיים.
"לא נכים, סופרמנים וסופרוומניות", כמו שאוריאל דסקל כותב.
הם תמיד היו שם. 
גם אוריאל כותב כבר שנים.
מפגש חדש, גילוי, ששואב אותך…

שיר שתופש אותך בשיטוט אקראי.
משפט אחד שנוגע ונכנס עמוק במיוחד.
פוסט שהועלה לפני כשנה.
נמצא שם כל הזמן במרחבי הרשת.
מסתובב…
השבוע נפגשנו…

הגעגוע.
למשהו. למישהו.
שפעם היה.
ועכשיו כבר לא.
שאולי יחזור.
ואולי כבר לא.

חמישה מפגשים.
כמו סיר חרס על כיריים.
חמישה "מרכיבים".
בישול ארוך. עמוק.
אינסופי.

Human-Being-in-Process

שבת של שלום,
חיים מלאים. יום יום.
רוני ויינברגר.

25 דברים שניתן להקשיב להם:

להקשיב למילים.
להקשיב למה שבין המילים.
להקשיב למעשים.
להקשיב לדימויים.
להקשיב לגוף.
להקשיב לטון ולקצב.
להקשיב לנשימה ולדופק.
להקשיב לאנרגיה.
להקשיב לרגשות.
להקשיב לצרכים.
להקשיב לאינטואיציה.
להקשיב לכוונה.
להקשיב לקושי.
להקשיב למה שיש.
להקשיב למה שחסר.
להקשיב למי שמדבר.
להקשיב למי ששותק.
להקשיב לביקורת ולשיפוטיות.
להקשיב לטעויות, לפערים ולאי הדיוקים.
להקשיב לרוח ולמהות.
להקשיב למה שאתה מאמין בו ולמה שכבר מוכר לך.
להקשיב למה שחדש, אחר, שונה ומפתיע.
להקשיב להתנגדות.
להקשיב למה שברור וידוע.
להקשיב למה שעוד לא כאן ועוד לא קיים.

25 דברים שניתן להקשיב להם.
רשימה חלקית בלבד..

חיים מלאים. יום יום.

כשמישהו שואל אותך שאלה…
לעתים הדבר האחרון שהוא מצפה לקבל ממך זו תשובה.

אז למה הוא שואל אותה ???

אולי מפני שהוא רוצה לשתף בכאב או בחשש.
אולי מפני שהוא רוצה להשמיע את קולו, רוצה שיראו אותו.
אולי מפני שחשוב לו שהנוכחות שלו בחדר תורגש.
אולי מפני שזו דרכו לרמוז לכיוון מסוים או לומר משהו שהוא מאמין בו.
אולי מפני שהוא רוצה לאתגר אותך או להראות לך שאינו מסכים עמך.
אולי מפני ש…

**
לא כל שאלה מחפשת תשובה !

יש גם:
שאלה שמחפשת בהירות.
שאלה שכמהה להעמקה.
שאלה שרוצה להשמיע קול.
שאלה שמבקשת להראות.
שאלה שמזמינה אמפטיה.
שאלה שמבטאת התנגדות.
שאלה שמנסה להעביר מסר.
שאלה שמתעקשת לתקוע.
שאלה שמשתדלת לקדם.
שאלה שמתכננת להפיל.

חיים מלאים. יום יום.

17:23

השעון מתחיל לרוץ.

להפסיק לחכות לרגע המתאים, להשראה, להברקה.
להפסיק לברוח, לדחות, לתרץ.

**
לעצור.
להחליט שעכשיו זה קורה.
להופיע.
להתייצב.
לעלות על המגרש.
או על הדף.

**
להגיד שלום לצנזור הפנימי ולביקורת שעולה.
להגיד שלום לעייפות ולחוסר החשק.
להגיד שלום לפחד ש"זה" לא יהיה מספיק (איכותי, משמעותי, מעניין….).
להגיד שלום לחשש שאני לא מספיק (איכותי, משמעותי, מעניין….).

**
לקחת אויר.
לחדד את ההקשבה.
לתת מקום למה שעולה.
להיות מוכן לכתוב את זה.
(גם אם משהו בתוכי חושב שזה "לא הכי…" )

**
אין סודות משני עולם שטרם נחשפו.
אין נוסחאות פלא שיפתרו הכול.
אנו חוזרים שוב ושוב ושוב ושוב
על אותם שיעורים מוכרים,
לאותם עקרונות ידועים.

**
להיות מוכן לעשות את העבודה.
להיות מוכן להופיע.
גם היום.

17:36

חיים מלאים. יום יום.

שאלה ישירה, קצרה וחשובה:

"איך היה לך?"

איך היה לך בפגישה?
איך היה לך הסופ"ש?
איך היה לך הפרויקט?
איך היה לך הסרט?
איך היה לך היום?
איך היתה לך הארוחה?

**
אחרי שאלת "איך היה לך?"
נשענים אחורה ומקשיבים בסקרנות…
מספר מחשבות לדוגמא היכולות לעלות לפני או אחרי השאלה (למרות שהן נוכחות, ייתכן שהן לא תהיינה מדוברות):

*
(אכפת לי ממך ומעניין אותי מה עובר עלייך.
יש לי ניחוש כלשהו לגבי המקום שאת נמצאת בו,
מה עברת ואיך את רואה את הדברים,
אבל אני לא לגמרי בטוח.
ואני רוצה לדעת.
זה חשוב לי כי את חשובה לי.)

*
(יש סיכוי שלא אסכים עם כל מה שתגיד
וסביר להניח שאנו רואים דברים אחרת.
דווקא בגלל זה חשוב לי מאוד לשמוע ממך
ולהבין את נקודת מבטך ואת מה שעובר עליך.)

*
(אני שם לב שמשהו בי חושש ממה שתגידי
כיון שיכול להיות שחלק מזה יהיה מכוון "נגדי"
ויכיל ביקורת על ההתנהלות שלי.
אני משתדל להיות מודע לאותו משהו בתוכי שחושש,
ועם זאת לא לתת לא לנהל אותי. לא תמיד זה קל.
לפעמים האינסטינקט שלי הוא לברוח ולקוות שיהיה בסדר.)

*
(אם אצליח לפנות לכמה רגעים את המרחב בינינו
משלל הדעות, המחשבות, השיפוטים, החוויות והתחושות שלי,
אולי אוכל להקשיב לך ולהיות יותר נוכח אתך.
איני בטוח שאצליח אבל אני רוצה לנסות.
כי באמת חשוב לי להיות אתך, לראות אותך, להבין אותך.)

איך היה לך לקרוא את הפוסט הזה… ?

חיים מלאים. יום יום.

תיאום ציפיות לשיחה.
חמש שורות. שלוש דוגמאות.

א.
"אני רוצה לדבר אתך ולשתף אותך בכמה מחשבות.
הבקשה שלי היא רק שתקשיב ושתנסה להבין אותי.
אני לא מצפה ממך לפתרונות כלשהם (הקשבה vs. פתרונות).
וברור לי שאולי אתה רואה את הדברים בצורה אחרת ממני (הבנה vs. הסכמה).
האם מתאים לך להקשיב לי בעשר הדקות הקרובות ולנסות להבין אותי…? "

ב.
"אני רוצה לדבר אתך ולשתף אותך בכמה מחשבות.
יש לי דילמה מסוימת וחשוב לי לשמוע ממך מה היית עושה במקומי.
בשלב הזה אני לא מחפש אמפטיה, חיזוק או תמיכה נפשית.
ברור לי לגמרי שאת זה לא אני. אני משחרר אותך מכל אחריות להחלטה.
האם מתאים לך להקשיב לי בדקות הקרובות ולהגיד לי מה היית עושה במקומי…? "

ג.
"אני רוצה לדבר אתך ולשתף אותך בכמה מחשבות.
אני חווה בלבול כרגע וחושבת ששיחה אתך אולי תעזור לי.
אני לא מצפה ממך שתעשה לי סדר או או שתפתור לי את העניין.
חשוב לי רק שתהיה איתי בדקות הקרובות, תקשיב לי ותגיד לי מה אתה שומע.
האם מתאים לך להקשיב לי בחצי השעה הקרובה ולשתף אותי במה אתה שומע ורואה…? "

**
צ'קליסט תיאום ציפיות לשיחה:
– מה מטרת השיחה הקרובה ?
– מה התפקידים שלך ושלו/ה בדקות הקרובות ?
– מה היית רוצה לקבל ממי שאתך במפגש הזה ?
– האם העיתוי מתאים לשניכם ?

חיים מלאים. יום יום.

לפעמים נדמה שלרבים מהאנשים בעולם
יש שני מצבי תקשורת עיקריים:
1. "דיבור"
2. "הכנה לדיבור".

מצב "שתיקה" כמעט ולא קיים.

על מצב "הקשבה" אין מה לדבר.

חיים מלאים. יום יום.