תגית: עבודה

כשאני מתעצבן ממשהו שהיא אמרה לי או שהוא עשה לי בעבודה
זה סימן שיש לי עבודה ושאני עובד.

כשאני משועמם מזמן שלא עובר או מתוסכל מזמן שלא מנוצל
זה סימן שאינני נמצא במצב מאתגר יותר ששואב את כל כולי כרגע.

כשאני תקוע בפקק שלא נגמר ושבגללו אני מאחר,
זה סימן שיש לי רכב, רישיון נהיגה ושלא אני עברתי את התאונה.

כשאני חווה עומס של בית-עבודה-בית ספר-משפחה,
זה סימן שיש לי בית – עבודה – בית ספר – משפחה.

כשאני מוטרד מטראמפ, קלינטון, נתניהו, בוז'י, מזג האויר, דאעש,
זה סימן שעניינים אחרים לא שואבים את כל תשומת ליבי כרגע.

**
כל אותם דברים מעצבנים, מתסכלים, משעממים, מטרידים ולא נוחים,
שאיננו מאחלים לעצמנו ושאנו מקווים שייעלמו מחיינו,
הם סימנים לכך שאנו נמצאים במקום מסוים ולא אחר.
סימנים לכך שאנו עסוקים בעניינים מסוימים ולא בעניינים אחרים.

**
להתעצבן ממשהו בעבודה,
להשתעמם,
להיתקע בפקק,
לחוות עומס,
להתבאס מפוליטיקה,
להיות מוטרד ממזג האויר,
זו זכות גדולה.

זכות שאינה מובנת מאליה.

חיים מלאים. היום.

השבוע התחלתי לעבוד על שני דברים משמעותיים:
האחד – איסוף וארגון הפוסטים שאני כותב לאורך השנים לספר או לספרים.
השני – יצירת ופיתוח סדנת יום חדשה של תקשורת מקרבת למנהלים.

שלוש החלטות שרירותיות:
1. "התחלתי. "
2. "לעבוד. "
3. "דברים משמעותיים."

**
החלטה שרירותית ראשונה: "התחלה".

מתי דבר מתחיל, מתי דבר מסתיים.
התחלה וסיום הן לא יותר מהחלטות שרירותיות.
בחירה לסמן את הקו במקום מסוים ולא במקם אחר.
בתרבויות מסוימות מוסכם שתחילת החיים היא רגע הלידה
וסוף החיים, "המוות", הוא רגע הפסקת הנשימה והתפקוד הפיזי.
למעשה, החיים מתחילים הרבה לפני רגע הלידה
וממשיכים הרבה אחרי רגע המוות הפיזי.
רבקה אברג'ל זכרונה לברכה נפטרה השבוע,
אך השפעתה על שמונת ילדיה ועשרות נכדיה וניניה היא אינסופית.
תשאלו את סימה.

הרעיונות לכתיבת ספר וליצירת סדנת יום ייעודית למנהלים
מלווים אותי כבר מספר שנים בתצורות שונות.
אני משחק אתם כבר יותר מעשור.
הפגישות השבוע עם טל חלוץ בנושא הספרים
ועם בת-חן שפירא בנוגע לסדנה,
הן צעדים חדשים שטרם עשיתי עד כה
ואולי אפילו שלבים חשובים בתהליך.
עם זאת, יהיה לא מדויק לקרוא להן "התחלות" של ספר או של סדנה.
לרגע שבו אנו מתחילים לעבוד במקום חדש, על נושא חדש,
או פוגשים משהו ומישהו בפעם הראשונה,
קודמים אינספור רגעים וצעדים שבזכותם הרגע הנוכחי מתקיים.
"התחלה" היא החלטה שרירותית.

"הֲרֵי כָּל הַתְחָלָה
אֵינֶנָּהּ אֶלָּא הֶמְשֵׁךְ,
וְסֵפֶר הַקּוֹרוֹת
פָּתוּחַ תָּמִיד בָּאֶמְצַע."

– מתוך "אהבה ממבט ראשון", ויסלבה שימבורסקה

**
החלטה שרירותית שניה: "עבודה".

מה נחשב ל-"עבודה" ומה נחשב ל"לא-עבודה"?
מה זה "עבודה" ומה זה "פנאי/משחק/בטלה/תחביב"?
האם מחשבה על משהו היא עבודה
או שרק עשייה "אמיתית" פיזית ומעשית?
מתי החלפת רעיונות עם מישהו נקראת עבודה
ומתי היא לא יותר מ"סתם" שיחה.

מה מכל מה שעשיתי השבוע עם טל, בת-חן ועם עצמי,
ניתן לכנות כעבודה על ספר או על סדנה ?
ומעבר לכך… מה היא בעצם העבודה שלי?

הגבול בין "עבודה" ל- "לא-עבודה" הוא שרירותי לחלוטין.
החלטה שמישהו לוקח, הגדרה שמישהו מנסח.
באותו אופן שבו הוחלט מתישהו, על ידי מישהו,
לקבוע גבולות בין מדינות, בצורה מסוימת ולא אחרת.

**
החלטה שרירותית שלישית: "משמעותי".

מה משמעותי ומה לא משמעותי?
עבור אנשים מסוימים השפעה על אדם יחיד היא משמעותית מאין כמוה
("כל המציל נפש אחת בישראל כאילו הציל עולם ומלואו")
בעוד שעבור אחרים השפעה על אלפי אנשים אינה משמעותית מספיק.
עליית שכר של 5% יכולה להיתפש כמשמעותית מאוד עבור עובדים בארגון
וכזניחה או לא מספקת עבור עובדים שונים באותו ארגון בדיוק.
שיחה עם חבר על כוס בירה באחד הערבים (אהלן זיו…)
יכולה להיות הדבר הכי משמעותי שקרה השבוע או "סתם" מפגש חברתי נחמד.

על פי השיעור הראשון ב"קורס בניסים", לשום דבר אין משמעות.
על פי השיעור השני, המשמעות היחידה לכל דבר היא אך ורק המשמעות שאנו נותנים לו.

"התקדמות משמעותית", "תנועה קלה" או "תקיעות"
הן בסך הכול פרשנויות סובייקטיביות לחלוטין
היכולות לתאר את אותה מציאות משלוש נקודות מבט שונות.

**
התחלה, עבודה ומשמעות.
שלוש החלטות שרירותיות.
שלוש בחירות של תשומת לב.

שבת של שלום,
חיים מלאים. היום.
רוני ויינברגר.

הצרכים שלך חשובים.
הצרכים שלנו חשובים.
הצרכים שלך חשובים לא פחות מהצרכים שלנו.
וגם לא יותר.
הצרכים שלנו חשובים לא פחות מהצרכים שלך.
וגם לא יותר.

**
כשאני מבקש ממך לעשות את התפקיד הזה,
אני בעצם רוצה לומר ש… :
1. בראייה שלי ביצוע התפקיד המסוים הזה חשוב לארגון.
2. אני חושב שאת יכולה להצליח בתפקיד.
3. אני מאמין שעשיית התפקיד תתן מענה גם לצרכים חשובים שלך.

**
כשאני מבקש ממך לעשות את התפקיד הזה,
אני מקווה ש… :
1. שתסכימי לעשות את זה רק אם זה משרת גם את הצרכים שלך (ולא רק את שלנו).
2. שלא תסכימי אם את עומדת לעשות זאת רק מתוך חוסר ברירה, אי נעימות או פחד.
3. שנמשיך את הדיאלוג בינינו בחיפוש אחר פתרון מיטבי הנותן מענה גם לצרכים שלך וגם לצרכים שלנו.

**
כשמתכווננים ביחד ל"גם וגם",
אפילו בתוך מערכת מוגבלת, מורכבת ועתירת אילוצים,
ניתן ליצור מרחב שופע ואינסופי של פתרונות אפשריים.

חיים מלאים. היום.

"מעולם לא הייתי חסיד גדול של תורות אוטופיות השואפות לעולם נטול עבודה.
הצורך לעבוד, ברמה זו או אחרת, תמיד יוותר חלק מחיי האדם.
מה שאנחנו כן יכולים לעשות זה לשנות את היחס שלנו לעבודה, ולהשיב אותה למקומה הטבעי –
משלח יד התומך בקיום החיים, ולא תכלית עליונה המגיעה על חשבון החיים.

בדרך כלל כשאנחנו פוגשים אנשים חדשים השאלה הראשונה שלנו היא:
"אז מה אתם עושים בחיים?",
כאשר הצפי הוא לתשובה בת מילה או שתיים –
מלצר, כבאי, עורך דין – או בקיצור, שם המקצוע בו הם אוחזים.
ממנו אנו כבר מסיקים שורה של הנחות אודות מהותם, טבעם וערכם החברתי.

דרך טובה לאתחל את היחס שלנו לעבודה כרוכה בשינוי פעוט בדרכי החשיבה –
בפעם הבאה שנפגוש אנשים חדשים לא נשאל אותם מה הם עושים/עובדים בחיים,
אלא איזה צבע הם הכי אוהבים,
מהם חמשת הספרים הכי טובים שקראו בחיים,
איזה סרט גרם להם לבכות או מה דעתם על הבחירות.

כל אחת מהשאלות האלה תשיב את העבודה למקומה הראוי
ותעמיד מולנו אדם ולא אובייקט,
סיפור ולא כרטיס ביקור,
וההיכרות עצמה תהפוך לתהליך מעניין, אמיתי ופורה, ולא להערכת שווי שוק.

משם, נוכל לאט להתקדם."

**
חלק מפוסט שנכתב על ידי עמית נויפלד ב- Slow – הבלוג המומלץ ומעורר המחשבה.

חיים מלאים. יום יום.

על פי הסיפור הידוע
הצרצר קל-דעת, פרזיט, אגואיסט וחסר אחריות.
הנמלה שקולה, חרוצה, מחושבת ואחראית.

על פי הסיפור הידוע
שמחה והנאה = חוסר אחריות וסכנה.
חריצות, שאפתנות ועבודה קשה = הצלחה וביטחון.
יש רק שתי אפשרויות.
עכשיו תבחרו.

נראה לי שהסיפור שונה.
שיש יותר משתי אפשרויות.

**
על פי סיפור אחר, ידוע פחות,
הנמלה החרוצה עבדה קשה כל חייה.
תמיד חיפשה יותר.
כל הזמן שאפה למלא את חצי הכוס הריקה,
שאיכשהו, אף פעם לא התמלאה.
לא הרשתה לעצמה לעצור ולנוח.
חששה להאט, לפרגן ולחגוג,
להנות מהמסע וממה שיש.

ואז, אחרי כמה עשרות שנים,
כשהיא הגיעה לגיל פנסיה,
(או כשחלתה לפתע פתאום במחלה קשה,
או כשפוטרה בעקבות חילופי מלכות,
או כשהנמלונים עזבו את הקן,
או לאחר שעשתה את האקזיט שלה …)
והיה לה המון זמן פנוי,
היא ישבה לה בביתה המרווח, המחומם והמאובזר
ותהתה…
האם זה היה שווה את זה…?

**
יש יותר משתי אפשרויות.
זה לא "או זה, או זה".

חיים עכשיו.
"גם וגם וגם".

חיים מלאים. יום יום.

17:23

השעון מתחיל לרוץ.

להפסיק לחכות לרגע המתאים, להשראה, להברקה.
להפסיק לברוח, לדחות, לתרץ.

**
לעצור.
להחליט שעכשיו זה קורה.
להופיע.
להתייצב.
לעלות על המגרש.
או על הדף.

**
להגיד שלום לצנזור הפנימי ולביקורת שעולה.
להגיד שלום לעייפות ולחוסר החשק.
להגיד שלום לפחד ש"זה" לא יהיה מספיק (איכותי, משמעותי, מעניין….).
להגיד שלום לחשש שאני לא מספיק (איכותי, משמעותי, מעניין….).

**
לקחת אויר.
לחדד את ההקשבה.
לתת מקום למה שעולה.
להיות מוכן לכתוב את זה.
(גם אם משהו בתוכי חושב שזה "לא הכי…" )

**
אין סודות משני עולם שטרם נחשפו.
אין נוסחאות פלא שיפתרו הכול.
אנו חוזרים שוב ושוב ושוב ושוב
על אותם שיעורים מוכרים,
לאותם עקרונות ידועים.

**
להיות מוכן לעשות את העבודה.
להיות מוכן להופיע.
גם היום.

17:36

חיים מלאים. יום יום.

דרך א' – מוכוונות מכירות

1. להתחיל למכור לקוחות חדשים.
2. להמשיך למכור ללקוחות קיימים.
3. למכור יותר ללקוחות קיימים.
4. להפסיק למכור ללקוחות לא רווחיים.

בדרך א', "לקוחות" הם משאבים
שצריך לעבוד עליהם (דוגמא: לגייס אותם, לשמר אותם, למכור להם)
בכדי לגרום להם לקבל החלטה ולבצע פעולה (דוגמא: לקנות, להישאר)
שתשרת אותנו ואת העסק שלנו.

**
דרך ב' – מוכוונות ערך

1. לתת ערך ללקוחות נוספים שעדיין לא מקבלים מאתנו.
2. להמשיך לתת ערך ללקוחות שכבר מקבלים מאתנו.
3. להעמיק ולהגדיל ערך ללקוחות שכבר מקבלים מאתנו ערך כלשהו.
4. לתת ערך נדיר, ייחודי ומשמעותי.

בדרך ב', "לקוחות" הם בני אדם
שאנו מנסים לשרת באמצעות אינטראקציה, דיאלוג ופעולות
בכדי לתת מענה לצרכים חשובים שלהם ושלנו
ולערך הדדי עבורם ועבורנו.

חיים מלאים. יום יום.

"לעבוד", לעשות את העבודה.
"להשתכר", להרוויח כסף.

**
שני שדות שונים.
בעלי ממשק משותף כלשהו. או לא.
יכולים לחפוף בחלקים מסוימים.
לעולם אינם זהים.

**
דוגמאות ל"להרוויח כסף":
לקבל משכורת. לזכות בלוטו. לקבל שכר דירה.
לצבור ריבית ודיבדינדים. למכור משהו. לרשת סכום כסף.

דוגמאות ל"לעשות את העבודה":
לפתור בעיות, לעזור לאנשים. ליצור. לראות. לחבר. לאהוב. לחנך.
לתמוך. ללוות. להעניק משמעות. לחקור. להגן. לרפא. לסדר. לגלות.

דוגמאות ל "לא זה ולא זה":
לטאטא רחובות. לתייק דפים. לבנות בניין. לנהל קבוצה. למנכ"ל חברה.
כל אלו הם תיאורים או כותרות של משהו שעושים.
פעולות המבצעים במסגרת הגדרת תפקיד כזו או אחרת,
שבגינן מקבלים כסף. או לא.

**
ניתן לעשות את העבודה שלנו מבלי לקבל עבורה כסף.
ניתן לעשות את העבודה שלנו ולקבל עבורה כסף.
ניתן להרוויח כסף תוך ביצוע העבודה שלנו.
ניתן להרוויח כסף תוך ביצוע משהו שהוא אינו העבודה שלנו.

**
המחשבה ש"לעבוד" ו"להשתכר" הם אותו דבר מבלבלת.
האמונה ש"לעשות את העבודה שלנו" ו"להרוויח כסף" מחוברות בקשר אחד מסוים כלשהו מגבילה ותוקעת.

**
האם/איך אתה עושה את העבודה שלך היום?
האם/איך את מרוויחה כסף היום?

חיים מלאים. יום יום.

תשע-חמש עד גיל שישים-וחמש

8 שעות לעבודה, 8 שעות לשינה, 8 שעות לכל השאר

זמין ומחובר 24X7

תשע-חמש מהמשרד, חמש-שש מהרכב, שש-חצות מהבית

א' – ה' לעבודה, סוף שבוע למשפחה

א' – ו' לעבודה, שבת לשינה

עבודה = משכורת, לא-עבודה = חיים

**
מה "המודל" שלך?

חיים מלאים. יום יום.