תגית: משפחה

לסגור שנה.
לסיים אתגר.
לעמוד במילה שנתת.
בעיקר לעצמך.
להעז.
להשמיע קול.
לצאת לדרך.
להסכים לצעוד.
להתמסר.
לחיות.

**
את המסר האחרון באתגר אני בוחר להקדיש למספר הכרות תודה:

לסת' גודין שהיה ההשראה עבורי לאתגר הזה.
ולא רק לזה.

לטכנולוגיה שאפשרה למסרים להגיע מדי יום למאות ולאלפי אנשים
ללא תלות במקום שבו הייתי באותו רגע.
ללא תלות במקום שבו הם היו.

לאינטל, החברה שאני עובד בה, וללקוחות שאני משרת בצורה עצמאית
על כל מה שאני מקבל מכם ברמה החומרית והכלכלית (כמובן שזה לא הדבר היחיד…).
בזכותכם יש לי את החופש ואת האפשרות להשקיע זמן, אנרגיה ותשומת לב בדברים שחשובים לי
ושאינם מתורגמים בצורה ישירה לשכר או להכנסה.

לשנה המעוברת שהרחיבה את האתגר מעט
והעמידה אותו על 385 ימים רצופים.
הזדמנות לעוד קצת. למשהו מעבר.

למשפחה, לחברים ולשותפים לדרך שאתכם אני פוגש בשבילי החיים בכל יום.
השפעתכם עלי ותרומתכם לחיי עצומה.
הייתם אתי כמעט בכל פוסט שפורסם במהלך השנה הזו.

לחברים לבלוג שפרגנו, הגיבו, שיתפו, התייחסו
ונתנו משוב משמעותי ורוח גבית חשובה וממלאה.

לחברים חדשים שלא הכרתי לפני כן ושזכיתי לפגוש במהלך השנה.
בני אדם, רעיונות, תפישות, חוויות, ספרים ועוד.

לגוף שלי שהרבה בזכותו התאפשר האתגר הזה.
יום אחר יום.
שנה שלמה.
בלי מחלות. בלי השבתות. בלי הפסקות.
לא מובן מאליו.

למשאבים שעמדו לרשותי, פנימיים וחיצוניים,
שאפילו איני יודע להפריד ביניהם או לכנותם בשם.
בזכותם התאפשר לי "לעלות כל יום לאוויר" עם מסר כזה או אחר.
איכשהו נוצר חיבור למעיין יצירתי שלשמחתי קיבלתי גישה אליו.

להחלטה לצאת לדרך הזו בלי לדעת כיצד היא תתפתח, האם אצליח ואיך יהיה…
מעולם לא עשיתי משהו כזה בעבר.
ההשקעה באתגר היתה גדולה משהערכתי. וכך גם הרווח והתגמול.

**
זהו. שנה מלאה.
בכל סיום של פרק יש חגיגה ואבל.
גם כאן.
חגיגה על סיום והשלמה של אתגר. על דרך. על התפתחות.
אבל על פרידה מאתגר שהפך להיות חלק אינטגרלי מהחיים.

**
במהלך האתגר הקפדתי לכתוב בכל יום את המסר של אותו יום.
בלי לתכנן.
בלי להכין מראש.

מה יקרה מחר?
לא יודע.
נחיה ונראה.
קודם נחיה ואז נראה.

תודה על הנוכחות שלכם בחיי.
חג שמח ושנה מבורכת.

חיים מלאים. יום יום.

שלושה קטעים:

1.
ידי אנשים אחרים

הבוקר כשהאזנתי לשיעור של ג'ואנה מייסי, נחשפתי לקטע המופלא הבא.
לאחר ניסיון קצר לתרגם אותו לעברית בחרתי לוותר.
התרגום שהגעתי אליו רחוק מאוד בעיני מהנוסח המקורי ומאבד מהיופי והמשמעות שלו:

“Each of us lives in and through an immense movement of the hands of other people.
The hands of other people lift us from the womb.
The hands of other people grow the food we eat, weave the clothes we wear, and build the shelters we inhabit.
The hands of other people give pleasure to our bodies in moments of passion, and aid and comfort in times of affliction and distress.
It is in and through the hands of other people that the commonwealth of nature is appropriated and accommodated to the needs and pleasures of our separate, individual lives.
And, at the end, it is the hands of other people that lower us into the earth.”

— James Stockinger

**

2.
בוחרת בכל יום מחדש

"אחד הדברים שהגדרתי לעצמי הוא,
שהיחידים שאני חייבת להם משהו הם הילדים שלי.
בכל השאר אני בוחרת.
לא חייבת – בוחרת.
אני בוחרת, בכל יום מחדש, להיות עם זוהר בבית שלנו.
ומרגע שהגדרתי את זה לעצמי, משהו נרגע בי.
לא אני בחרתי את המצב הזה, את הכיוון שאליו הלכו החיים שלי.
אבל בתוך המצב הכללי אני בוחרת למצוא "יחידות" קטנות של אור."

– זהו ציטוט מדבריה של רותם כרמי, אמא לשירה, יובל וגלעד, אישה לזוהר,
יוצרת, מנחת סדנאות, בלוגרית, לוחמת.
זוהר אובחן לפני מספר שנים כחולה ALS (מחלת ניוון שרירים).

– תודה לאורית פרץ שבזכותה נחשפתי אתמול לרותם ולזוהר.

**
3.
חישוב מסלול מחדש / התארגנות מחדש

"חישוב מסלול" מחדש:
שינוי כיוון, סביבה או מסגרת.
בחירה בדרך אחרת, בנתיב חלופי.
עדכון לוחות זמנים.
תיאום ציפיות.
התאמות.

בחישוב מסלול מחדש המיקוד הוא בעולם החיצוני.
באיך אנחנו פוגשים אותו ונעים בתוכו.

**
"התארגנות" מחדש:
סדרים מוכרים מתפרקים.
לוחות טקטוניים בלתי נראים זזים.
תחושות, חלקים, מחשבות, ערכים.
לא לגמרי ברורים,
לא תמיד במילים.

בהתארגנות מחדש המיקוד הוא פנימי.
באיך אנחנו פוגשים את עצמנו.
במה שנע, מטולטל, נהרס, נבנה ומשתנה בתוכנו.

*****
שלושה קטעים שמעסיקים אותי היום.
שניים מצאתי "בחוץ",
אחד התגלה "בפנים".
החלטתי להביא את שלושתם.
בלי לבחור ביניהם.
בלי לפצל.

אל תתאמצו לחפש את הקשר.
אולי תמצאו.

חיים מלאים. יום יום.

 

על פי הסיפור הידוע
הצרצר קל-דעת, פרזיט, אגואיסט וחסר אחריות.
הנמלה שקולה, חרוצה, מחושבת ואחראית.

על פי הסיפור הידוע
שמחה והנאה = חוסר אחריות וסכנה.
חריצות, שאפתנות ועבודה קשה = הצלחה וביטחון.
יש רק שתי אפשרויות.
עכשיו תבחרו.

נראה לי שהסיפור שונה.
שיש יותר משתי אפשרויות.

**
על פי סיפור אחר, ידוע פחות,
הנמלה החרוצה עבדה קשה כל חייה.
תמיד חיפשה יותר.
כל הזמן שאפה למלא את חצי הכוס הריקה,
שאיכשהו, אף פעם לא התמלאה.
לא הרשתה לעצמה לעצור ולנוח.
חששה להאט, לפרגן ולחגוג,
להנות מהמסע וממה שיש.

ואז, אחרי כמה עשרות שנים,
כשהיא הגיעה לגיל פנסיה,
(או כשחלתה לפתע פתאום במחלה קשה,
או כשפוטרה בעקבות חילופי מלכות,
או כשהנמלונים עזבו את הקן,
או לאחר שעשתה את האקזיט שלה …)
והיה לה המון זמן פנוי,
היא ישבה לה בביתה המרווח, המחומם והמאובזר
ותהתה…
האם זה היה שווה את זה…?

**
יש יותר משתי אפשרויות.
זה לא "או זה, או זה".

חיים עכשיו.
"גם וגם וגם".

חיים מלאים. יום יום.

את ההשראה לפוסט הנוכחי
קיבלתי בחנות "שידות ועוד… מחסן היבואן"
ברחוב ויצמן 42 בכפר סבא
שאליה הגעתי תוך כדי שיטוט אקראי.

משהו בתצוגה שבחוץ משך את תשומת ליבי.
המוכר שקלט את זה הזמין אותי להיכנס לתוך החנות
בהבטחה שיש עוד הרבה בפנים.
נכנסתי…הסתובבתי…לקחתי את הזמן…
ואז הגעתי לפינה שהיו בה מספר שלטים של חוקים בנושאים שונים:
חוקי הכסף, חוקי הבית, חוקי האהבה, חוקי האושר ועוד.

אזהרה: זה בנאלי, שמאלצי ואפילו דביק.
העולם (כנראה) הרבה יותר מורכב מזה.

אז מה …
יש בזה הרבה מן האמת.
זה גרם לי לעצור ולקרוא.
נהניתי.
חיפשתי עוד.
התחלתי לחשוב על החוקים שלי.

הנה כמה מהחוקים שפגשתי בחנות :

חוקי הכסף
כסף יכול לקנות בית אך לא משפחה.
כסף יכול לקנות מיטה אך לא שינה.
כסף יכול לקנות שעון אך לא זמן.
כסף יכול לקנות ספר אך לא ידע.
כסף יכול לקנות מעמד אך לא כבוד.
כסף יכול לקנות סקס אך לא אהבה.
כסף יכול לקנות מנת דם אך לא חיים.

חוקי האושר
אל תשנא.
תחיה בפשטות.
תחייך.
תהנה מהרגע.
נפלת? תקום !

חוקי הבית
פרגנו אחד לשני.
תנו חיבוק ומילה טובה.
סלחו גם אם זה קשה.
זכרו מדוע התאהבתם.
לאהוב ולכבד.
למלא הבטחות ולא לאכזב.
לומר תודה ובבקשה.
נסו ביחד דברים חדשים.
הקשיבו זה לזו.
נשקו אחד את השני בכל יום.

חיים מלאים. יום יום.

לפנות לעצמך מרחב שקט,
לקחת את הזמן,
לעצור לשעה את המרוץ,
להתרווח ולהאזין.

חמישים ושש דקות.

**
היא משהו אחר.

בגיל 14 אלופת ישראל בג'ודו.
בגיל 19 אלופת עולם בגלישת רוח.
בהמשך, אלופת עולם שלוש פעמים נוספות.
ברצף.

**
דיאלוג מקרב.
היא והוא.

על אהבה ועל חיבור.
לאנשים.
לים.
למקצוע.
למוסיקה.

על למידה.
על ידיעה.
על מציאת המקום שלך.
על סביבה שמתאימה.
על חברות.
על קבלה.

על נצחונות ועל כשלונות.
על תחרות ועל יריבים.
על התמודדות.
על כאב ועל מחלה כרונית.
על נשימה.

על כבוד לעצמך, לאחרים, לסביבה.
על ענווה.
על חיים מלאים.

**
לי קורזיץ

חמישים ושש דקות.
במקום שיטוט אקראי בפייסבוק,
במקום בהייה בטמבלוויזיה,
במקום עצבים בפקק.
בלי פרסומות ובלי מכירות.

תודה ללי, לבן שני, ל-iCast ול-"אנשים בלילה"
על מתנה מרגשת ויקרה כל-כך.
ששווה המון ואינה עולה דבר.

חיים מלאים. יום יום.

תשע-חמש עד גיל שישים-וחמש

8 שעות לעבודה, 8 שעות לשינה, 8 שעות לכל השאר

זמין ומחובר 24X7

תשע-חמש מהמשרד, חמש-שש מהרכב, שש-חצות מהבית

א' – ה' לעבודה, סוף שבוע למשפחה

א' – ו' לעבודה, שבת לשינה

עבודה = משכורת, לא-עבודה = חיים

**
מה "המודל" שלך?

חיים מלאים. יום יום.

בשעה 5:30 התעורר האיש השבע
משנת הלילה הערבה שלו ויצא ממיטתו הרכה והנוחה.
הוא צחצח שיניו בעזרת המים הזורמים שבחדר האמבטיה שלו
ומיד לאחר מכן עבר לסלון ביתו הנעים והמרווח.
בעזרת השלט האדום שברשותו
הוא הדליק את מקלט הטלוויזיה מרובה הערוצים
והחל לצפות בשידור ישיר של משחק גמר מספר חמש
המשוחק ממש באותו רגע ביבשת אחרת, אלפי קילומטרים ממנו.
בלחיצת כפתור הניע האיש השבע את הקומקום החשמלי שברשותו
כדי להנות דקה לאחר מכן משתייה ערבה של קפה שחור חזק ומהביל
בעודו צופה בדרמה המתחוללת על המסך שמולו.
בשעה 6:30 כשהעריך שמשחק הגמר כבר הוכרע,
יצא האיש השבע מביתו וצעד חמישה צעדים שלמים
לעבר מכוניתו החדישה והאוטומטית.
כצפוי, כמו בכל בוקר,
הניעה מכוניתו של האיש השבע מייד וללא כל בעיה
תוך כדי ניגון שיר בוקר נחמד ממערכת השמע המשוכללת.
בתוך שני רגעים גמע האיש השבע מרחק של 1880 מטרים
והגיע למאפייה הריחנית הסמוכה לביתו.
בעזרת כרטיס האשראי המיוחד שלו
רכש האיש השבע עשר לחמניות טריות וטעימות מקמח מלא
שיצאו לעולם לפני דקות ספורות,
בכדי שילדיו השבעים לא יגוועו מרעב, מהזנחה או משעמום לכשיתעוררו.

**
בשעה 6:45 העיר האיש השבע את ילדיו ואת אשתו הבריאים והשבעים
והתכונן במועקה ובחשש ליום אינטנסיבי נוסף של מרוץ סביב השעון:
יום מאתגר, עמוס, לחוץ ותובעני, מרובה משימות, מטלות, פגישות, מיילים, הודעות והחלטות …

חיים מלאים. יום יום.

ראתי איפשהו ציטוט של מישהו,
שלחלק מאנשים קל יותר להציל את העולם
מאשר להיות בקשר קרוב עם בנם או בתם.

אם בן הזוג שלכם חושב רק על עצמו ובת הזוג שלכם כל הזמן מתלוננת,
אין לכם סבלנות לילדים שמטריפים אתכם,
אתם קורסים מעומס המטלות השוחקות שלא נגמרות
והמורה מביה"ס בטוחה שאתם עובדים אצלה,
אולי זה בכלל לא שם.
אולי זה לא קשור לבית.
בדקו בסקרנות עד כמה אתם אוהבים את העבודה שלכם.

**
אם העבודה עולה לכם על העצבים,
אתם בתחושה שלא מעריכים אתכם ואת מה שאת עושים,
יש לכם סימני שאלה לגבי התפקיד הנוכחי,
רצון לשינוי ומחשבות לגבי המשך הקריירה,
אולי זה בכלל לא שם.
אולי זה לא קשור לעבודה.
בדקו בסקרנות מה שלום המשפחה שלכם ואיך היחסים שם.

**
אם אנשים בכביש מטריפים אתכם,
העולם מרגיש שחור ואכזרי,
אתם רואים בעיות קשות בכל מקום
והתדרדרות מייאשת שרק הולכת ומקצינה,
אולי זה בכלל לא שם.
אולי זה לא קשור לעולם.
בדקו בסקרנות כמה שעות אתם ישנים בלילה.

**
כמה שעות שינה,
עבודה משמעותית,
חיבוק אוהב ופרגון מהלב,
יכולים להעלים הרבה מאוד בעיות.
אולי אפילו לשנות את העולם.

חיים מלאים. יום יום.

"אחריות"

בהשראת מצגת של ילדה בת 8.
תודה לשאול שלח שדרכו נחשפתי לזה.

1. מתחילה ב"א" – אני.
אחריות על עצמי.

2. ממשיכה ב"אח".
אחריות לבני ביתי ולמעגל הקרוב אלי.

3. עוברת ב"אחר".
אחריות למי ששונה ממני. לכל אדם באשר הוא.

4. מתקדמת ל"אחרי".
דוגמא אישית. להוביל. המעשים מדברים.

5. מתפתחת ל"אחריו".
להיות מוכנים ללכת אחרי. לשתף פעולה. להאמין גם במשהו שגדול מאיתנו.

6. המילה השלמה – "אחריות".
כל התורה. מא' ועד ת'. פשוט. חשוב.

חיים מלאים. יום יום.