קטגוריה: כללי

עפ"י סטיבן קובי (שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד)
בכל אינטראקציה עם אדם כלשהו אנו מפקידים או מושכים מחשבון מערכת היחסים שלנו עם אותו אדם.

**
אלו מערכות יחסים חשובות בחייך?
האם הפקדת לחשבון מערכות היחסים הללו או משכת מהן היום?

כל יום הוא הזדמנות להפקדה או למשיכה.
כל אירוע הוא הזדמנות למשיכה או להפקדה.

אינספור רגעים יומיומיים יוצרים חיים שלמים.

חיים מלאים. היום.

אפשר לדבר על.
אפשר ללמוד על.
אפשר לעשות את.

אפשר לדבר על שלום,
ללמוד על שלום (יש תואר שני בגישור ויישוב סכסוכים),
או לעשות שלום.

אפשר לדבר על תקשורת מקרבת (מה היא, איך היא יכולה לעזור וכו'),
ללמוד תקשורת מקרבת (בצורות שונות וממנחים שונים),
או לעשות תקשורת מקרבת.

אפשר לדבר על יזמות,
ללמוד על יזמות,
או לעשות יזמות.

אפשר לדבר על מערכות יחסים,
ללמוד על מערכות יחסים (איך לפתח אותן, כיצד להתמודד עם קונפליקט, …)
ואפשר לעשות עבודה בתוך מערכות יחסים.

העיקרון ברור.

לדבר, ללמוד, לעשות –
שלושה דברים שונים לחלוטין.
שלוש כוונות מרכזיות שונות.

הכוונה המרכזית בלדבר היא לדבר.
אולי מפני שזה מעניין.
אולי מפני שזה חשוב ומשמעותי.
אולי מפני שאין משהו אחר לעשות כרגע.
אולי מפני שזה יותר קל ובטוח מללמוד או לעשות.

הכוונה המרכזית בללמוד היא ללמוד.
ללמוד משהו שאנו רוצים להתפתח בו.
ללמוד על משהו שאנו רוצים להבין.
ללמוד על נושא מסוים שישרת אותנו.
ללמוד מאנשים מסוימים שיכולים לסייע לנו.
ללמוד לשם הנאה, העשרה כללית, או לשם מטרה אחרת המשרתת אותנו.
לפעמים אנו רוצים ללמוד כי אנו מאמינים שזה יעזור לנו לפתור בעיה או לקדם עניין חשוב.

הכוונה המרכזית בלעשות היא לעשות.
לנסות ולהתנסות.
לגעת תוך כדי תנועה.
לעבוד ב"זה" (מה ש"זה" לא יהיה) בכדי להגיע לתוצאות או להתקדם או לייצר שינוי רצוי.
להשקיע זמן, תשומת לב ואנרגיה מעבר לדיבור או ללמידה.
להיות מוכנים לקפוץ למים או לעלות למגרש.

לפעמים אנחנו גם מדברים, גם לומדים וגם עושים.
דוגמא: תוך כדי הקמת עסק (עשייה), אנו לוקחים שיעורים בשיווק (למידה) ומשוחחים עם בעל עסק מנוסה שחונך אותנו (דיבור).
דוגמא נוספת: תוך כדי קורס (למידה), אנחנו מתרגלים שיעורי בית (עשייה) ומשתפים בחוויות שלנו (דיבור).
למרות שבשתי הדוגמאות גם מדברים, גם לומדים וגם עושים, הכוונה המרכזית בכל דוגמא שונה.

אתמול הנחיתי סדנת מבוא של תקשורת מקרבת לקבוצה של כ-30 סטודנטים
השותפים בתכנית "עתידים" – תכנית חשובה ומדהימה של צוערים לשירות המדינה.
בשלב מסוים, החל להיווצר מתח בחדר ורמת התסכול עלתה.
חלק מהמשתתפים רצו לדבר על תקשורת מקרבת.
אחרים רצו ללמוד תקשורת מקרבת, לקבל כלים ולתרגל אותם.
והיו כאלו שממש רצו לנצל את ההזדמנות ולעשות תקשורת מקרבת בקבוצה.
במקום לדבר על או ללמוד את, הם רצו לגעת בקונפליקטים ולעבוד עליהם.
(יכול להיות שהיו בחדר גם כאלו שחיכו שהסדנה תיגמר ושלא רצו לדבר, ללמוד או לעשות).
כשאנשים שונים עם כוונות שונות נפגשים יכול להיווצר מתח.
תיאום ציפיות, לפני ותוך כדי תהליך, ביחס לכוונה מרכזית יכול לסייע ביצירת בהירות.

לפעמים אנשים רוצים שמשהו יקרה, אך הם לא בשלים ללמידה או עשייה.
הרמות האנרגטיות של דיבור, למידה ועשייה שונות מאוד זו מזו.
ללמוד באמת על משהו זה להיפתח אליו,
להפנות תשומת לב ומשאבים נוספים,
להיות מוכנים להיות במקום חדש ואחר,
לתת לזה מקום בחיינו.

בעיני, ללמוד מחייב יותר מלדבר ומחייב פחות מלעשות.
לעשות זה להפשיל שרוולים.
לעשות זה לקחת סיכון.
לצאת ממרחב נוחות.
להשקיע.
לעשות משהו זה לעבוד בו.
אפשר לא להצליח, אולי אפילו להיכשל.
יש סיכוי שיצחקו עלינו או שיבקרו אותנו.
יכול להיות שנאכזב אחרים, או נאכזב את עצמנו.
בעשייה קשה לדעת איך דברים יתפתחו.
לעשות זה להתמסר.
קורס או תהליך (אינטנסיבי וארוך ככל שיהיה) על מערכות יחסים,
שבו לומדים ומתרגלים כלים שונים
"בטוח" הרבה יותר ומאתגר הרבה פחות מעבודה על מערכות יחסים בפועל.
בשטח. בבית.
בפוסט קודם שיתפתי בארבע מנטרות של טיך נהאת האן למערכות יחסים.
אפשר ללמוד אותן בדקה.
כדי ליישם אותם נדרשים חיים שלמים.
ואולי יותר מכך…

**

מספר מחשבות לסיכום:

– בכניסה לתהליך, מצב או אירוע, חידוד הכוונה המרכזית שלנו חשוב (להעביר זמן, לדבר, ללמוד או לעשות).
– ברגע נתון אנו יכולים להחזיק כוונה מרכזית אחת. כשיש גם וגם, כדאי לחדד מה יותר.
– תיאום ציפיות עם מי שאיתנו לגבי הכוונה המרכזית שלהם ושל מה שמנסים לעשות ביחד חשוב.
– מכיוון שעשייה מצריכה רמה גבוהה יחסית של מחויבות, השקעה ואנרגיה כדאי לבחור בקפידה את מקומות העשייה שלנו.
– כנ"ל לגבי למידה.
– מעבר ל"מצב-עשייה" מלווה פעמים רבות בחשש, אי-וודאות, אי-נוחות, לחץ ודופק גבוה.
– מעבר ל"מצב-עשייה" כרוך כמעט תמיד בבחירה: ללכת על זה. לקפוץ למים. להתחייב.

**
לפני כשבועיים פתחתי הרשמה לתכנית "לחשב מסלול מחדש".
לחשב מסלול מחדש מכוונת לעשייה.
פחות לדבר או ללמוד על חישוב מסלול מחדש ויותר לעבוד בלחשב מסלול מחדש.
זה לא מתאים לכל אחד.
לא עכשיו ולא בכלל.
חשוב לי לדבר באופן אישי עם כל מי ששוקל להצטרף,
כדי לוודא שאנשים מבינים למה הם נכנסים ושהם בשלים לעבודה.
וגם כדי לוודא שהתכנית מותאמת לצרכים שלהם ולמה שהם מחפשים.
כל הפרטים כאן.
כתבתי על כך גם כאן.

אם אתם בעניין צרו איתי קשר במייל חוזר או דרך האתר בקרוב ונתאם שיחה קצרה.
אני מעריך שבתחילת שבוע הבא (בשאיפה כבר לפני שבועות)
הקבוצה תתמלא וההרשמה תיסגר.

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר

כן או לא ?

לפני שאת אומרת "כן" או "לא",
חשוב לי שתביני מהו הדבר הזה ומהו לא,
עד כמה הוא מתאים לך ומדויק עבורך או לא.

זה מה שזה.
זה מה שזה לא.

זה מה שאת צפויה לקבל.
זה מה שלא תקבלי.

זה מה שהולך לקרות.
זה מה שלא הולך לקרות.

**
בדיאלוג,
אפשר לרדוף אחרי ה"כן",
להתחמק מה"לא",
או לחפש את ההתאמה.

**
הכי טוב שתגיד "לא" אם זה לא ו-"כן" אם זה כן.
זה יכול להיות פספוס הדדי אם תגיד "לא" וזה כן.
שנינו נשלם מחירים, לפעמים יקרים, אם תגיד "כן" וזה לא.

חיים מלאים. היום.

"מנהיגים" אינם בהכרח אנשים
שרכשו תואר מסוים (מכובד ככל שיהיה),
שהגיעו לדרגה כלשהי (גבוהה ככל שתהיה),
או שנושאים בתפקיד כזה או אחר (נחשק ככל שיהיה).

**
"צוות מנהיגות" אינו בהכרח אוסף של אנשים,
בעלי מכנה משותף של תואר, דרגה, תפקיד, טריטוריה, או שיוך ארגוני,
גם אם זו הדרך שבה הם או אחרים מכנים אותם.

**
"יום מנהיגות" אינו בהכרח יום הנקרא כך
ואשר מתכנסים בו עשרות או מאות אנשים בעלי תואר, דרגה, מעמד, תפקיד או שיוך מסוימים
לדיבור על מנהיגות במרחב פתוח או סביב שולחנות עגולים.

**
מנהיגות אינה שם עצם או שם תואר.
מנהיגות היא פועל.
והוויה.

חיים מלאים. היום.

בהילוך של עצירה – עוצרים, מקשיבים, מתבוננים, לוקחים את הזמן, נחים, נושמים, שמים לב.

בהילוך של חשיבה – חושבים, מנתחים, בוחנים, בודקים אפשרויות, לומדים, מתכננים, מתלבטים, מתחבטים.

בהילוך של עשייה – עושים, פועלים, מפשילים שרוולים, מנסים, מתקדמים, מייצרים, חותרים לתוצאות.

**
באיזה הילוך אתה עכשיו?
איזה הילוך מתאים למצב הנוכחי?
האם הגיע הזמן להעביר הילוך?
עד כמה את מיומנת בהעברת הילוך?

חיים מלאים. עכשיו.

אם היו לך רק 4 שעות של עבודה היום – מה היית עושה בהן?

אם היה לך חיבור לרשת ל-3 שעות בלבד היום – איך היית משתמש בו?

אם היתה לך סוללה לשעתיים בלבד לסלולרי או למחשב היום – איך היית מנצל אותה?

אם היית יכול לומר או לכתוב רק 1500 מילים היום – אילו מילים היית בוחר? עם מי ולאילו מטרות ?

**
משאבים בלתי מוגבלים יכולים לבלבל ולעכב.
משאבים מוגבלים יכולים לחדד מה באמת חשוב, למקד ולקדם.

יש מצבים שבהם פחות = יותר.

חיים מלאים. היום.

"זו המציאות שאני רואה
זו הבעיה שאני חווה
זה הפתרון שאני מציע
זו הבקשה שלי ממך.

האם את/ה מסכים/ה?"

**
אם התשובה שלך היא "לא",
סביר להניח שאיננו מסכימים על תמונת המציאות,
או ש… איננו מסכימים על הבעיה,
או ש… איננו מסכימים על הפתרון,
או ש… איננו מסכימים על סדרי העדיפויות (של הבעיה או של הפתרון).

**
בשלב זה,
במקום להתווכח אתך, לנסות לשכנע אותך או להשפיע עליך,
חשוב לי להבין אותך:
האם את/ה מוכנ/ה לומר לי על מה בעצם איננו מסכימים…?
(תמונת מציאות? בעיה? פתרון? סדר עדיפות?)
האם את/ה מוכנ/ה לשתף באיך את/ה רואה/חווה את הדברים מנקודת מבטך …?

חיים מלאים. היום.

פעמים רבות איננו מבקשים,
(גם כשאנו יודעים בדיוק מה אנו רוצים),
כי אנו חוששים לקבל את ה"לא",
יותר משאנו רוצים לקבל את ה"כן".

**
אנו מחטיאים 100% מהזריקות שאיננו זורקים.
אנו מפספסים 100% מהבקשות שאיננו מבקשים.

חיים מלאים. היום.

" את מבינה, צריך לרוץ הכי מהר שאת יכולה, רק כדי להישאר במקום".
~ מלכת הלבבות לאליס בארץ הפלאות

מחנכים אותנו שמספיק זה לא מספיק.
בבית הספר, מספיק זה קרוב לנכשל,
רחוק מאוד מטוב מאוד או ממצוין.

מאלפים אותנו שכמה שיותר, זה יותר טוב.
יותר חזק, יותר מהר, יותר גבוה.
יותר ייצור, יותר מכירות, יותר רווחים, יותר יעילות.

שוטפים לנו את המוח שמספיק זה בינוני או מסוכן.
אולי אפילו הרסני.
מה שיש זה לא מספיק – חייבים לצמוח, לגדול, להתפתח.
להיות שבעי רצון מהקיים זה בעייתי.
להישאר במקום זה ללכת אחורה.

רעיון מהפכני –
ומה אם מספיק זה מספיק?

8 מחשבות על מספיק:

א. מספיק זה מספיק

מספיק זה לא פחות מדי וגם לא יותר מדי.
"יותר מדי" בעייתי ממש כמו "פחות מדי".
תת-תזונה ואכילת-יתר פחות בריאים מאכילה במידה הנכונה.
לטמפרטורה נמוכה מדי יש השלכות הרסניות על הגוף, כמו גם לטמפרטורה גבוהה מדי.
חוסר חמצן ועודף חמצן מסוכנים שניהם.
יותר מדי לחץ ופחות מדי לחץ יגרמו לנו לתפקוד שאינו אופטימאלי.

**
ב. טווח ולא נקודה

מספיק הוא טווח בין רף תחתון לרף עליון.
מספיק אינה נקודה קונקרטית ומסוימת שחשוב להגיע אליה ולהישאר בה,
אלא תחום מסוים שאפשר לנוע בתוכו.
מספיק כסף הוא מעבר לרק כמות הכסף הדרושה להישרדות (רף תחתון).
מספיק כסף הוא גם כמות הכסף הדרושה גם לביטחון עתידי ולרווחה (רף עליון).
**
ג. דינמיות ושינוי

המספיק של היום אינו המספיק של מחר.
מספיק אינו מידה מוחלטת הנשארת קבועה לאורך זמן אלא משהו משתנה ודינמי.
כשדון מיגל רואיז מציע "עשו כמיטב יכולתכם" בספרו המצוין "ארבע ההסכמות",
הוא מדגיש שמיטב יכולתנו היום שונה ממיטב יכולתנו מחר.
"מיטב יכולתנו" כשאנו בריאים, שונה מאוד מ"מיטב יכולתנו" כשאנו חולים.
ולמרות זאת, אנשים רבים ינסו להתעלם מהחום הגבוה או החולשה
ובמקום להקשיב לגופם ולהתאים עצמם למציאות המתפתחת,
הם ינסו לעשות כמיטב יכולתם "הבריא",
תוך אמונה שפחות מזה לא מספיק. שזה ויתור עצמי.

**
ד. סובייקטיביות

המספיק שלי הוא לא המספיק שלך.
התשובה ל"מה זה מספיק?" הינה סובייקטיבית לחלוטין.
מה זה מספיק משמעות?
מספיק לחץ?
מספיק פרגון?
מספיק זמן משפחה?
מספיק בגדים?
מספיק אתגר?
מספיק כסף?
מספיק ודאות?
מספיק זמן פנוי?
מספיק חברים?
התשובה שלי שונה מהתשובה שלך.
היא מבוססת בין היתר על הערכים המובילים שלי, האופי שלי,
אירועים מעצבים בחיי, תפיסת העולם שלי ועוד.

**
ה. אנחנו והסביבה

המספיק שלנו מושפע מאחרים ומהסביבה.
בסביבה שבעה, "מספיק אוכל" יהיה שלוש ארוחות ביום, כולל קינוח.
בסביבה רעבה שבה לאנשים בקרבתנו אין מה לאכול,
גם אם אנו יכולים להרשות לעצמנו שלוש ארוחות,
ייתכן שמספיק אוכל יהיה ארוחה אחת ביום, ואת השאר ניתן לאחרים.
ההגדרה שלנו ל"מספיק התחשבות" במהלך אשפוז בחדר המיון
תלויה הן בצרכים שלנו והן בצרכים של אלו ששוכבים לידינו.
גם במקרה של כאב חזק כלשהו, לא נצפה מהצוות לטפל בנו,
אם באותו רגע הם עסוקים במתן מענה לנפגעים רבים שכרגע פונו מתאונת דרכים.

**
ו. מספיק = מיקוד

הגדרה ברורה של "מספיק" תורמת למיקוד בדברים החשובים.
אם "מספיק פעילות גופנית" עבורנו הם 2-3 אימונים בשבוע,
חלק מתשומת הלב שלנו תופנה לפינוי זמן ולביצוע האימונים,
עד שנגיע לכמות האימונים הרצויה, ולא מעבר לזה.
אם "מספיק פיתוח עסקי" הוא 4-5 חוזים חדשים ברבעון,
מידת ההשקעה שלנו בהיבט הזה תגבר או תפחת בהתאם לקרבה שלנו ליעד.
כשאנו רחוקים מהיעד יכול להיות שנבחר להשקיע יותר זמן ממה שתכננו
ובמצב שבו השגנו את היעד אולי נעדיף להשקיע את הזמן בפעילות אחרת כגון אירוע צוות, תכנון שנתי, או מחקר ופיתוח.
כשאנו מבינים כמה זה מספיק, קל לנו לקבל החלטות, לזהות הזדמנויות או לסרב להצעות.
סטיבן קובי ("שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד")
משתמש במונח "אבנים גדולות" ומציע תכנון שבועי
שבו אנו מזהים את הפעילויות הכי חשובות של השבוע,
בהיבטים השונים של חיינו,
ומוודאים שיש לנו מספיק זמן ותשומת לב עבורן.

**
ז. מספיק = חופש

כשמספיק לא מוגדר, אנו במרדף אינסופי שאינו נגמר.
לוח הזמנים שלנו מפוצץ, אנו רצים ממקום למקום,
מנסים להשיג עוד ועוד, לג'נגל כמה שיותר כדורים.
מעבר לאינטנסיבית האובייקטיבית,
אנו בתחושת לחץ מתמיד המלווה בתסכול ואי-שביעות רצון.
תמיד יש משהו שטרם עשינו או ציפייה שלא עמדנו בה.

הגדרה בריאה של "מספיק" מכניסה מרחב וחופש לחיינו.
לאחר שהגענו למספיק, אפשר להירגע,
להשתחרר מהחובה להמשיך לעשות,
ולבחור בחופשיות כרצוננו כיצד לנצל את המשאבים הנותרים.
אם לדוגמא, עבודה בהיקף של 70% משרה,
מייצרת מספיק הכנסה (הישרדות + רווחה),
אפשר לבחור כיצד לנצל את הזמן הנותר:
מנוחה והורדת הילוך? תחביבים? זמן משפחה ?
התנדבות? לימודים ? עבודה במשהו נוסף שמעניין?

הגדרת "מספיק בגדים" בארון הבגדים שלנו,
יכולה לייצר הרבה מאוד חופש הבא לידי ביטוי
ביותר מקום בארון, פחות כסף על קניות ופחות זמן המושקע בסדר וארגון.

**
ח. מספיק = 100% בחירה

אנחנו קובעים, מחליטים ומגדירים מה זה מספיק עבורנו.
אנחנו בוחרים מה מספיק, מה לא מספיק ומה יותר ממספיק.
יש לנו את האפשרות והיכולת אם אנחנו רוצים.
ואנחנו לא חייבים.
החדשות הטובות הן שזה אפשרי.
החדשות הפחות טובות הן שאף אחד לא יעשה את זה עבורנו.

**
עד כאן 8 מחשבות על מספיק.

יש משהו בפוסט הזה שיכול להרגיש קצת עמוס.
אולי אפילו מציף, מלחיץ, מעצבן או מאיים.

רגע…עכשיו צריך להגדיר ולתכנן כל דבר…?
ואם אין לי תשובות ?
ואם אני רוצה לזרום בספונטניות?
מאיפה מתחילים בכלל?

כמה המלצות מעשיות:

1. לאט לאט. לא צריך לשנות כלום. אפשר אם רוצים ולא חייבים.
2. לקחת את הזמן. לנשום. לקרוא את הפוסט הזה שוב. לחשוב ולעכל.
3. להתחיל מנושא אחד או שניים שחשובים לכם.
4. לשחק עם זה בסקרנות, לבדוק מה קורה ואיך זה משפיע עליכם.
5. לכתוב לי כמה מילים ולשתף אותי אם הפוסט הזה נוגע בכם או מעורר בכם משהו.

**
בתחילת השבוע השקתי תכנית חדשה "לחשב מסלול מחדש".
ארבעה מפגשי וידאו-וירטאוליים המתאימים לאנשים שרוצים לחשב מסלול מחדש.
בין היתר, כל משתתפי הקבוצה יבחנו ויגדירו את המספיקים החשובים שלהם.
הפרטים המלאים על "לחשב מסלול מחדש" כאן.
מספר מחשבות נוספות בפוסט "4 מוטיבציות שונות לחישוב מסלול מחדש".
ההרשמה החלה.
אם אתם בעניין צרו איתי קשר.

שבת של שלום,
חיים מלאים (ומספיקים), היום,
רוני ויינברגר

אם תתחייב לזה, יש סיכוי שיהיה לך קשה בדרך לשם.
אם תסמני את זה כמטרה, יש סיכוי שתיכשלי בלהשיג את זה.
אם תגדיר את זה כמשהו חשוב עבורך, יש סיכוי שתתאכזב כשזה לא יקרה.
אם תשאלי שאלות מסוימות, יש סיכוי שיכאב לך כשהתשובות תופענה.

**
הימנעות היא אסטרטגיה מבוססת פחד, המנסה לשמור עלינו מפני קושי, כישלון, אכזבה וכאב.
הימנעות היא אסטרטגיה אפקטיבית במיוחד למפגש עם מנות גדושות של קושי, כישלון, אכזבה וכאב.

חיים מלאים. היום.