מחשבות ושיתופים על חיים מלאים. יום יום.
א. דברים שאפשר להספיק בחצי שעה:
לעמוד בפקק.
**
ב. דברים שאפשר להספיק בחצי שעה:
פגישת עבודה קצרה.
**
ג. דברים שאפשר להספיק בחצי שעה:
לאכול ארוחת צהריים.
**
ד. דברים שאפשר להספיק בחצי שעה:
לצפות בחצי פרק של "משחקי הכס".
**
ה. דברים שאפשר להספיק בחצי שעה:
להתכנס.
להתחבק.
לומר קדיש.
כמה פעמים.
להספיד.
ילדה. ואישה.
לסחוב ארונות מכאן לשם.
אחד רגיל ואחד קטן.
לומר קדיש.
אל מלא רחמים.
לקבור.
אם. ובת.
להניח פרחים.
לשים אבנים.
להתחבק.
להיפרד.
חיים מלאים. היום.
אי-התנגדות
זה מה שזה וזה כל מה שיש.
לא יותר מזה ולא פחות מזה.
זו המציאות כרגע ואפשר להפסיק להתווכח אתה.
**
אי-שיפוטיות
זה מה שזה וזה לא טוב או רע.
לשים לב למה שקורה בלי לתייג אותו כשלילי או חיובי.
אפשר להפסיק לייצר לעצמנו סיפורים, דרמות וסרטים.
**
אי-הצמדות
זה מה שזה וגם זה יעבור.
בדרך הטבע הכול משתנה.
אפשר לשחרר תלות במחשבות, חפצים ואנשים.
**
איים של חופש:
אי – התנגדות: קבלה (Acceptance).
אי – שיפוטיות: התבוננות (Observation).
אי – הצמדות: כניעה (Surrender).
חיים מלאים. היום.
שתי שאלות חשובות לאנשי מכירות:
1. מה יגרום למישהו לומר "כן" לתהליך/פתרון שאתה מציע?
2. מה יגרום לתהליך/פתרון שאתה מציע להצליח עבור אותו אדם?
שתי שאלות חשובות – שתי שאלות שונות – שתי תשובות שונות.
"הצלחה" = גם וגם.
עבורך ועבור אותו מישהו.
**
כולנו "מוכרים" משהו למישהו בחלק גדול של זמננו.
(גם אם אנו מתעבים "אנשי מכירות" או לא רואים עצמנו ככאלה …)
ברור שאכפת לנו מהשאלה הראשונה.
עד כמה אכפת לנו גם מהשניה… ?
האם אנו מבינים בכלל מה זו הצלחה עבור האדם האחר..?
באמת…?
עד כמה אנו בטוחים בכך…?
**
השאלה השניה היא אקט של הקשבה.
השאלה הראשונה גם.
חיים מלאים. היום.
לפני מספר ימים, לאחר שחיברו בינינו,
הצעתי לך את עזרתי בשיחה טלפונית.
קבענו מועד וחיכיתי לצלצול שלך…
תסריט א':
כשעברו חמש דקות מהזמן שקבענו ועדיין לא התקשרת…
הבנתי שאתה מזלזל בזמן שלי והמשכתי הלאה בכעס.
אחרי הכול יש לי דברים יותר חשובים מהפגישה הטלפונית אתך.
חבל שמראש הצעתי לך שנדבר.
**
תסריט ב':
כשעברו חמש דקות מהזמן שקבענו ועדיין לא התקשרת…
התחלתי להתעצבן כי ראיתי בזה זלזול בזמן שלי.
אחרי שבע דקות, כשעדיין לא התקשרת, קיוויתי שכבר לא תתקשר.
כשעברו עשר דקות ולא שמעתי ממך, שמחתי.
עכשיו אני יכול להמשיך הלאה עכשיו, להרוויח זמן לעצמי,
לצאת "בסדר" ולהוציא אותך "לא בסדר".
אולי אפילו אעניש אותך בכך שלא אענה לך בהמשך.
על קביעת שיחה חלופית במקום זו של היום, אין מה לדבר.
**
תסריט ג':
כשעברו חמש דקות מהזמן שקבענו ועדיין לא התקשרת…
שלחתי לך הודעה כדי להבין איפה אתה והאם אתה מתכוון להתקשר.
אני מבין שיכול להיות ששכחת או שיש התפתחות המשפיעה על התכנית שלנו לדבר.
חשוב לי להבין מה קורה עכשיו.
**
תסריט ד':
כשעברו חמש דקות מהזמן שקבענו ועדיין לא התקשרת…
המשכתי בענייני.
**
אי-ההתקשרות שלך בזמן שקבענו
יכולה להיות טריגר רב-עוצמה עבורי
ולעורר "סרטים" שונים בתוכי.
מעניין איזה סרט מוקרן אצלי עכשיו…
חיים מלאים היום.
"אני לא מתווכח, אני פשוט מסביר למה אני צודק."
אתמול נתקלתי לראשונה בחולצה עם הכיתוב הזה.
שהיא האחות התאומה של "אני לא מתווכחת, אני פשוט מסבירה למה אתה טועה."
בהערכה גסה ולא מבוססת,
לפחות 95% מאתנו מחזיקים בתפישת העולם הזו,
לפחות מספר פעמים ביום,
לפחות בהקשר של נושא מסוים,
עם חולצה כזו או עם חולצה אחרת…
(* תודה לעובר האורח, לובש החולצה, שעורר חיוך על פני והרשה לי לצלם אותו… *)
חיים מלאים. היום.
א. אבא שלך
השבוע גם אתם קיבלתם את הבשורה.
הגילוי.
בוקר אחד או אחה"צ אחד.
החיים שלפני הבדיקה השגרתית.
החיים שאחרי אותה בדיקה.
ימים ראשונים.
הלם של התחלה.
חוסר וודאות, טלטלה, פחד.
עדיין לא ברור מה ואיך.
רבים היו שם לפניכם.
רבים נמצאים שם עכשיו.
רבים יצטרפו בהמשך.
בהצלחה עם זה…
**
ב. חתונה
עשרות רבות של אנשים הגיעו מקרוב ומרחוק
במטרה לחגוג אתך ביום רביעי השבוע.
לשמוח אתך.
לשמח אותך.
כי הם אוהבים אותך.
כי הם מעריכים אותך.
כי חשוב להם להיות אתך ביום המיוחד הזה.
זה לא משהו שאפשר לקנות בכסף או במעמד.
זה מעבר למספר המוזמנים או לסכום ההמחאות.
זו זכות השמורה רק לאנשים מסוימים.
את אחת מהם.
מגיע לך.
**
ג. שיעור בעסקים
דימה ובר מוכרים לימונדה ברחוב.
מרכז העיר.
יום שישי.
חם.
"רוצה לימונדה קרה?"
"כן, כמה עולה?"
"5 שקלים לכוס, אבל לך זה ב-3 אחרי הנחה."
"אחלה, תן לי ב-5."
90% מהלקוחות של דימה ובר,
בחרו לוותר על ה"הנחה" ולקנות במחיר מלא.
מה גורם לאדם לשלם יותר ולקנות ללא הנחה, למרות שהיא כבר שלו?
1. מאפשרים לו לבחור.
2. הוא יכול להרשות לעצמו.
3. הוא רוצה לפרגן למוכר או לתמוך במטרה חשובה עבורו.
על העיקרון הזה TOMS בנו עסק בינלאומי רווחי הדואג גם לילדים יחפים.
שלם על שני זוגות.
קח אחד לך, אנחנו נשלח את השני לילד יחף.
**
ד. או טו טו זה מסתיים
לפני קצת פחות משנה התחייבת לעשות את זה.
החלטה של רגע בפרץ של התלהבות.
מצאת עצמך משקיעה בזה המון.
לא דמיינת למה את נכנסת.
גם כשהיה מאתגר, לא ויתרת.
עשית את זה במסירות שבוע אחר שבוע.
בעוד כמה ימים זה מסתיים.
זה אחד מתוך המון דברים שאת עושה.
לא הכי גדול או חשוב או משמעותי שבהם.
ועדיין… היתה לזה השפעה.
נגעת בהרבה אנשים.
שימחת הרבה אנשים.
אני אחד מהם.
קל לפספס את זה.
קל לקחת את זה כמובן מאליו.
תודה על זה.
שאפו ענק.
**
ה. חמש תזכורות שמתאמצים לשכוח
נתקלתי בטקסט הזה השבוע והוא תפש את תשומת לבי.
נכתב במקור ע"י טיך נהאת האן באנגלית.
זהו תרגום חופשי שלי לעברית:
"בדרך הטבע, אני אזדקן. אין מנוס מזקנה.
בדרך הטבע, אני אחלה. אין מנוס ממחלה.
בדרך הטבע, אני אמות. אין מנוס ממוות.
בדרך הטבע, כל היקר לי וכל אלו שאני אוהב ישתנו. אין מנוס מפרידה.
מעשי הם רכושי האמיתי היחיד. אין מנוס מהשלכות מעשי. מעשי הם הקרקע לרגלי."
את הפוסט המלא (כולל הקטע המקורי באנגלית) ניתן לקרוא באתר הבלוג היומי שלי.
תמצאו שם גם את "שיחת-לב", "יום בעל משמעות", "התחלה היא רק מילה" ועוד.
אם הקטע הזה נוגע בכם,
אולי יעניין אתכם לבקר גם באתר "בית קשב" שגיליתי השבוע תוך כדי שוטטות.
מאיר זוהר אסף ותירגם חומרים רבים ברוח הזו (בודהיזם, קרישנמורטי ועוד).
**
ו. הרצאת "פיתוח קריירה בעולם החדש"
קרוב ל- 300 משתתפים כבר נרשמו להרצאה הוירטואלית-חינמית הזו.
"פיתוח קריירה בעולם החדש" תתקיים ביום רביעי הקרוב 26/7/17 בשעה 21:00, הקלטה תישלח לכל הנרשמים.
בתחילת השבוע אשלח פרטי התחברות לנרשמים.
עדיין ניתן להירשם.
שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר
חידוד כוונה לשיחת-לב:
לחדש חיבור (עם עצמנו ועם אחרים), לייצר קירבה, להעמיק הבנה.
**
הזמנה לשיחת –לב (דוגמא..):
"הי,
יש בי תחושת אי-נוחות מהשיחה/אינטראקציה האחרונה שלנו.
חשוב לי להשלים אותה ו"לנקות מטענים" בינינו אם יש.
מתאים לך למצוא כמה דקות בזמן שנוח לשנינו ולדבר…?"
– להיות מוכנים לקבל "לא", או "לא עכשיו".
**
ביצוע שיחת-לב
אפשרות א':
להתחיל בשיתוף כשהאדם האחר מקשיב באמפטיה ומחזיק כוונה להבין.
לבדוק שמה שהיה חשוב לי נשמע והובן (לבקש מהאחר להדהד).
אחר-כך מתחלפים.
אפשרות ב':
להזמין את האדם האחר לשתף ולהקשיב באמפטיה מתוך כוונה להבין.
להדהד את מה ששמעת ולבדוק אם הבנת.
אחר-כך מתחלפים.
**
אני שמח שנענית להזמנה שלי לשיחת-לב אתמול.
אני שמח שדיברנו.
תודה ששיתפת אותי בכזו פתיחות.
תודה שהקשבת לי.
חיים מלאים. היום.
"אדם כמוני, נונתאיסט שהוא גם בודהיסט,
נזכר ברגע שהוא מתעורר בעקרונות של בודהה:
של טוב לב וחמלה, לאחל לאחרים משהו טוב או לפחות שסבלם יקטן.
אחר כך אני נזכר שהכול קשור, נזכר בעקרון התלות ההדדית.
ואחר כך אני קובע את המטרה היומית שלי כדי שהיום הזה יהיה משמעותי.
משמעותי פירוש הדבר לשרת ולסייע לאנשים במידת האפשר.
ואם זה לא מתאפשר, לפחות לא להזיק לאחרים.
זה יום בעל משמעות."
~ הדלאי למה
ציטוט מתוך "ספר האושר – אושר מתמשך בעולם משתנה", עמוד 66.
חיים מלאים. היום.
השיעור הנוכחי שלך הינו תוצר משותף שלך ושל "המורים" שלך,
ממש כשם ש"המורים" שלך הם תוצר משותף שלך ושל גורמים רבים אחרים.
השיעור הנוכחי שלך הינו שיעור ייחודי הנוצר במיוחד עבורך ועל-ידך ממש ברגע זה.
הוא לא תוכנן מראש ואינו מופיע בשום תכנית לימודית סטטית שניתן לקבל את האג'נדה שלה.
השיעור הנוכחי שלך הינו יצירה-משותפת-המתהווה-כרגע….
זהו אינו שיעור סטטי, נפרד, מובנה וידוע.
השיעור הנוכחי שלך מעולם לא הועבר עד כה ומעולם לא יועבר בעתיד.
כשאתה מבקש את השיעור הבא שלך אינך יודע מהו.
כשאתה מבקש את השיעור הבא שלך אף אחד אחר אינו יודע מהו.
הבקשה והכוונה לקבל שיעור הן אלו שיוצרות אותו.
עכשיו.
**
האם אתה מוכן..?
(השיעור כבר כאן…)
חיים מלאים. היום.
התחלה היא רק מילה.
רעיון שאינו מחובר למציאות.
ניסיון לתאר משהו כנפרד באמצעות חלוקת העולם למה שקדם לו ולמה שמגיע אחריו.
**
לעולם איננו מתחילים דבר.
לעולם איננו מסיימים דבר.
שום דבר מעולם אינו מתחיל.
שום דבר מעולם אינו מסתיים.
**
התחלה וסוף הן מילים שרירותיות שהומצאו בכדי לסייע לתאר עולם
מבעד למשקפיים מעוותים המבוססים על תפישות הנפרדות והלינאריות.
כל רגע יכול להיקבע באופן שרירותי כהתחלה או כסוף.
זוהי בסך הכול כותרת המנסה להכניס את העולם לתבניות מילוליות.
התחלה וסוף הן המצאות תפישתיות.
אף אירוע אינו התחלה, אף אירוע אינו סוף.
**
ההחלטה שלנו לגבי סוף והתחלה מייצרת דרמות ומעוררת רגשות
רק משום שאנו מאמינים שיש כאן התחלה או סוף של משהו.
הכוח החזק ביותר שניתן לתת למשהו או למישהו הוא להאמין בו.
כך זה עם אנשים.
כך זה עם רעיון.
חיים מלאים. היום.