כ"ג אב – השקעות ומערכות יחסים

1. "בכדי להצליח,
עליך לעשות רק מעט מאוד דברים בצורה נכונה בחייך,
כל עוד אינך עושה יותר מדי דברים בצורה לא נכונה."

“To be a success
you only have to do a very few things right in your life,
as long as you don’t do too many things wrong.”

2. "אין הכרח לעשות דברים יוצאי דופן,
בכדי להשיג תוצאות יוצאות דופן."

“It is not necessary to do extraordinary things
to get extraordinary results.”

3. "תקופת האחזקה המועדפת עלינו היא "לנצח"."

“Our favorite holding period is forever.”

**
שלושה מציטוטיו של וורן באפט,
אשר נחשב בעיני רבים לגדול המשקיעים בעולם.

במקרה של באפט, סביר להניח,
ששוק המניות הוא רק מקרה פרטי של זירת החיים.
נראה שאותם עקרונות השקעה
יכולים להביא להצלחה יוצאת דופן גם בעולם מערכות היחסים.

חיים מלאים. יום יום.

כ"ב אב – מחשבות על מערכת יחסים

צפרדעים המוכנסות לסיר של מים רותחים קופצות החוצה.
צפרדעים המוכנסות לסיר של מים פושרים המחוממים בהדרגה עד רתיחה,
מתבשלות להן לאיטן.
למותן.

**
מערכת יחסים.

באלימות פיזית ומילולית, קל יחסית להבחין.
"טמפרטורת רתיחה" של מכות, קללות, איומים והפחדות.
חצייה של קו אדום מהסוג הזה תביא פעמים רבות להפסקת מערכת היחסים.
משבר עוזר להתעורר.
(איני מתייחס כרגע למערכות יחסים של נשים וגברים מוכות/מוכים).

**
ישנה אלימות מסוג אחר.
"טמפרטורה" נמוכה יותר.
בישול איטי, יסודי והרסני לא פחות.
מסוכן למערכת היחסים,
קטלני להתפתחות הקשר והאינדיבידואלים.

"טמפרטורה" של ביקורת, שיפוטיות, בוז, זלזול, האשמות וסנקציות.
לא צריך להרביץ, לקלל, למנוע אוכל וכסף או לנעול בבית בכדי להעניש.
כתף קרה, לעג, הקטנה, ענישה בשתיקה, גלגול עיניים וחסימת דיאלוג
הן דוגמאות לסנקציות הרסניות לא פחות לאורך זמן.
אולי דווקא בגלל ש"הטמפרטורה" חמה אך לא רותחת.

**
סביבה רעילה.

ניתן לשרוד.
קשה לחיות.
אפשר להכניס חמצן ולפלוט פחמן דו-חמצני.
קשה לנשום.

**
הוראות לחיסול יסודי ובטוח של מערכת יחסים:
– אל תהיה מודע לדברים רבים שנעשים לטובת מערכת היחסים, הבית, הקבוצה.
– אם הבחנת בהם למרות הניסיונות לא לראות, התעלם.
– בכל מקרה, הימנע מלפרגן או להודות. התייחס לדברים כמובנים מאליהם.
– התייחס מהר ובעוצמה לכל דבר שנעשה בשונה ממה שאתה חושב שהיה צריך להיעשות.

100% הצלחה מובטחת.
אין יוצאים מהכלל.
ההוראות מבוססות על חוק פשוט ועוצמתי: WfgEg

Where focus goes, Energy grows

מה שמקבל תשומת לב, גדל ומתעצם.
מה שלא מקבל תשומת לב, קטן ונחלש.
זה פחות עניין של אירועים חיצוניים ויותר של בחירות תשומת לב.
זה פחות עניין של החלטות גדולות או צמתי חיים מרכזיות ויותר של בחירות יומיומיות.
כל הזמן.
כל הזמן.
כל הזמן.

**
אני שם לב שאת המסר הזה קשה לי לכתוב.
למרות שאני רק כותב "על",
אני מרגיש מייד את ההשפעה של העיסוק ב"חומרי הגלם" הללו על האנרגיה שלי.

יש גם דרך אחרת.

אכפתיות, אמפתיה, הקשבה, כבוד, פרגון, קבלה, נדיבות ואהבה
יוצרים סביבה בריאה ומאפשרת לריפוי, להתפתחות ולשגשוג.
לקשר, למערכת היחסים ולאינדיבידואלים.

תקשורת מקרבת היא אחת הגישות לכך.
ניתן לקבל קורס תקשורת מקרבת חינמי במיילים
לאחר הרשמה קצרה באתר שלי תקשורת מקרבת לחיים מלאים (צד שמאל למעלה).
השיעור הראשון מתוך תשעה נשלח מייד.

חיים מלאים. יום יום.

 

כ"א אב – עשרים ושתיים החלטות בארבעה ימים

עשרים ושתיים החלטות בארבעה ימים

1. אתה ואני (לשאר זה פחות מתאים).
2. טיול שטח מתגלגל (הרפתקה אחרת).
3. לצאת לדרך (גם בלי תכנית).
4. לעלות צפונה (את הדרום נשאיר לטיול אחר).
5. להשקיט את הרדיו לחמש דקות בכל שעה עגולה (ניתוק ושימור אנרגטי).
6. ישר בכביש 90 (לוותר על ימינה לקצרין).
7. ללכת עם… לא בכוח… (הכול בסדר, לא קרה כלום).
8. קמפינג "דג על הדן" (יער אודם יחכה).
9. רפטנינג לפני הרמת אוהל (אני שמח שהסכמת..).
10. הבריכה בדפנה (לשעות חמות במיוחד).
11. שתי קופסאות ליצ'י ( גולת הכותרת של הטיול ?! )
12. מנגל חד פעמי ( "כן" לפשטות).
13."לא" להזמנה של חברה לארוחת ערב (תודה עינת).
14. נחל חרמון תחתון (תודה שוב, עינת..).
15. להתחיל לנוע דרומה (להתקרב הביתה).
16. המבורגר בראש פינה (מסעדה מפנקת אחרי יומיים וחצי בשטח…).
17. להישאר לילה נוסף (נראה שעוד לא הגיע הזמן לחזור).
18. פרסה בכחל, ישירות לבריכה בעמיעד (תודה גיא..).
19. "לא" להזמנה של חבר לארוחת ערב (תודה מוסא..).
20. נסיעה בכיוון הכרמל (משהו מרגיש שם נכון).
21. אירוח בית אורן ברגע האחרון (משהו הוביל לשם…).
22. סגירה עם הזמנת ספר מלופה (השקעה לעתיד, כשהכול עוד טרי).

**
עשרים ושתיים החלטות במסע של ארבעה ימים.
החיים כאוסף של רגעים, צעדים ובחירות.
ההחלטות "הקטנות", "הפשוטות" ו-"היום–יומיות"
יוצרות את חיינו ומעצבות את מערכות היחסים שלנו
כל יום, עשרות פעמים ביום,
לא פחות מההחלטות "הגדולות" ו"המשמעותיות"
שבצמתים המרכזיות.

חיים מלאים. יום יום.

כ' אב – הֶמְשֵׁךְ

אוגוסט 1980.
נוסע עם הוריו לבריכה בבית אורן.
מובלעת כחולה בתוך דשא ירוק,
מוקף בחורש אורנים על ראש הר כרמל.
אושר של ילד שאוטוטו עולה ל-ג'
על יום יוצא דופן שבחר להיחקק בזיכרון.

**
אוגוסט 2016.
נוסע עם בנו לטיול מתגלגל.
מובל על ידי סימני הדרך
של תת המודע, של הזיכרון או של האקראיות.
לאותה מובלעת כחולה בתוך דשא ירוק
מוקף בחורש אורנים על ראש אותו הר.

**
בדיוק שלושה תריסרי שנים אחרי,
אושר עם ילד שאוטוטו עולה ל-ג'
על שיא נגיעה בקרקעית בעומק מטר תשעים
ועל יום יוצא דופן שכל כך לא מובן מאליו.

**
"הֲרֵי כָּל הַתְחָלָה
אֵינֶנָּהּ אֶלָּא הֶמְשֵׁךְ,
וְסֵפֶר הַקּוֹרוֹת
פָּתוּחַ תָּמִיד בָּאֶמְצַע."

– מתוך "אהבה ממבט ראשון", ויסלבה שימבורסקה

חיים מלאים. יום יום.

י"ט אב – אחרי חודשים של הזנחה

אחרי חודשים של הזנחה,
יש לנכש הרבה עשבים שוטים,
בחלקה שפעם היתה גינה.

לנקות, לזרוע, להשקות, לטפח,
להכשיר את הקרקע,
להחזיר אמון בין אדמה ואדם.

חיים מלאים. יום יום.

י"ח אב – קוצר רוח וקוצר נשימה

“הרים יש לטפס מתוך מאמץ קטן ככל שאפשר, ובלי התלהבות יתרה.
האמת שעל טבעך העצמי להכתיב לך את הקצב.
אם אתה נעשה קצר רוח הגבר את הקצב,
אם אתה נעשה קצר נשימה, האט.
יש להעפיל בהר מתוך איזון בין קוצר רוח לקוצר נשימה.
אז, כאשר הינך מקדים לחשוב על הדברים,
מפסיקים צעדיך מלהיות אמצעים להשגת המטרה,
וכל אחד מהם נעשה למאורע בפני עצמו.
מעלה זה – יש לו קצוות משוננים,
סלע זה – אוחז בהר בצורה רופפת.
אלה דברים שתמיד יש להבחין בהם.
חיים הנחיים רק למען מטרה עתידה, הם חיים רדודים.
צלעות ההר הן המזינות את החיים, ולא פיסגתו.
עליהן מתרחשת צמיחה של דברים,
אולם כמובן, בלא הפיסגה לא תוכלנה להתקיים צלעות כלשהן.
הפיסגה היא המגדירה את מהותן של הצלעות וכך ממשיכים אנו הלאה.
דרך ארוכה לפנינו…
אין מה למהר…
פשוט צעד אחר צעד.”

/ מתוך “זן ואמנות אחזקת האופנוע” מאת רוברט פירסיג

חיים מלאים. יום יום.

י"ז אב – תהיי המילה שלך

אם הבטחת – תקיימי.
אם אמרת שתעשה – תעשה.
גם היום.
גם כשקשה.
עם חשק או בלי.

**
לפעמים,
"זה מרגיש לי לא מדויק… ", או
"אני לוקח את הזמן לבדוק את זה לעומק…"
הם רק בריחה.

**
קח אחריות על מה שיוצא לך מהפה.
תהיי המילה שלך.

חיים מלאים. יום יום.

ט"ז אב – אולי הכול בסדר

אולי הכול בסדר.
אולי הכול כבר בסדר.
עכשיו.
כמו שזה.
כמו שאת.
כמו שאתה.
כמו שאני.

**
אולי המלחמה נגמרה.
אולי אפשר לצאת כבר מהמקלטים.
אולי אפשר להוריד את רמת הכוננות.
אולי אפשר להסיר את השריון.
אולי אפשר להירגע.
אולי אפשר לנוח.
לנוח באמת.
לנשום.

**
רגע לפני שזה קורה,
כך מספרים,
מגיעה הבהירות.
מגיע השקט.
ואז רואים את מה שבאמת.
מעבר לקליפות.
מעבר למסכות.
מעבר לדרמות.
מעבר לבלבול.

חיים מלאים. יום יום.

ט"ו אב – אב ובנו

"אני זוכר ערב שביליתי עם שניים מבניי לפני כמה שנים.
זה היה בילוי של אב ובניו שקבענו מראש וכללנו בו התעמלות,
משחקי האבקות, נקניקיות, משקאות קלים וסרט – בקיצור, הכול.

באמצע הסרט נרדם שון, שהיה אז בן ארבע.
אחיו הגדול ממנו, סטיבן, שהיה אז בן שש,
נשאר ער ושנינו צפינו בסרט עד תומו.
כשהסתיים הסרט, הרמתי את שון בזרועותיי, נשאתי אותו למכונית
והשכבתי אותו במושב האחורי.
היה לילה קר מאוד, פשטתי את מעילי ועטפתי בו את שון.

כשהגענו הביתה הבאתי את שון במהירות פנימה והכנסתי אותו למיטה.
אחרי שסטיבן לבש את הפיג'מה שלו וצחצח את שיניו
שכבתי לצדו ושוחחנו על בילוי המשותף שלנו.

"איך היה, סטיבן? " שאלתי אותו.
"בסדר," ענה.
"נהנית? "
"כן."
"ממה הכי נהנית? "
"אני לא יודע. אולי הטרמפולינה. "
"זה היה כיף, כל הגלגולים והקפיצות באוויר, נכון? "
הוא לא התייחס לדבריי.
מצאתי את עצמי מדבר והתפלאתי מדוע סטיבן,
שבדרך כלל מתלהב מדברים כאלה, שותק.
הייתי מאוכזב.
הרגשתי שמשהו לא בסדר;
הוא היה שקט מדי בדרך הביתה, ומיהר להיכנס למיטה.
במיטה מיהר להפנות את פניו אל הקיר.
לא ידעתי מדוע, והתרוממתי כך שהצלחתי לראות את הדמעות בעיניו.

"מה קרה חמודי? "
הוא הסתובב וחשתי נבוך בשל הדמעות והרעד בשפתיו ובסנטרו.
"אבא, אם היה לי קר היית מכסה גם אותי במעיל שלך? "

מכל אירועי הערב שבילנו יחדיו הדבר החשוב ביותר בשבילו
היה אותה מחווה קטנה של חמימות –
סימן רגעי ולא מודע של אהבה לאחיו הקטן. "

– ציטוט מתוך "שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד"
מאת סטיבן קובי (עמודים 217-218).

**
סטיבן קובי הוא אחד המורים המשפיעים על חיי.
"שבעת ההרגלים" הוא אחד הספרים ששינו את חיי.
אם טרם קראתם את הספר הזה, רוצו לספריות או לחנויות וחפשו אותו !

שבת של שלום,
חיים מלאים, יום יום,
רוני ויינברגר

יד' אב – אפשר

אפשר להתנתק מדי פעם מהטכנולוגיה.
(לא חייבים להיות מחוברים לכל דבר כל הזמן).

ניתן להעניק תשומת לב מלאה למי שאיתנו באינטראקציה.
(……. מ – ל – א – ה ……. )

מותר לסגור לעצמנו זמן אישי נטול–הפרעות.
(לחשיבה, יצירה, משחק, עבודה, מנוחה…).

מומלץ לעשות שימוש מתאים במכשירים ובכלים השונים.
(במקום שהם יעשו שימוש בנו).

**
כמו דברים רבים אחרים, זה לגמרי אפשרי.
כמו דברים רבים אחרים, בכדי שזה יקרה צריך לבחור ולעשות.
כמו דברים רבים אחרים, זה לא תמיד פשוט

**
ההשראה לפוסט הגיעה מהמאמר של לינדה סטון על "תשומת לב חלקית מתמשכת".
שאליו הגעתי בזכות המאמר של נירית כהן על "הרעב לזמן".

חיים מלאים. יום יום.