בשנת 2010 יצא בארה"ב ספר בשם "סוחרי הספק" (Merchants of Doubt) שנכתב על ידי נעמי אורסקס ואריק קונווי.
הספר מתאר כיצד תאגידים וגורמים פוליטיים ניהלו לאורך עשורים קמפיינים מתוחכמים שנועדו לזרוע בלבול בציבור, ולהציג נושאים שאינם שנויים במחלוקת כשנויים במחלוקת.
בספר מוצגים מקרים קלאסיים, כמו למשל תעשיית הטבק שטענה במשך עשרות שנים שלא הוכח קשר ישיר בין עישון לסרטן, או חברות נפט שטענו שלא הוכח קשר בין פליטת גזי חממה לבין התחממות כדור הארץ.
מטרתם של סוחרי הספק אינה לשכנע שעמדתם צודקת ונכונה, אלא לזרוע מספיק ספק כדי לגרום לאנשים להאמין ש"הנושא עדיין שנוי במחלוקת" או ש"אין באמת מספיק הוכחות".
הספק שנזרע תורם לתחושת חוסר ודאות ובלבול, ובכך משרת גורמים בעלי עניין בצורות שונות, כגון: עיכוב בקבלת החלטות, דחיית צעדים רגולטוריים, הפחתת לחץ ציבורי והגנה על אינטרסים כלכליים או פוליטיים.
בעידן הרשתות החברתיות כוחם של סוחרי הספק והשפעתם על הציבור הולכת ועולה.
הם מנהלים קרבות תודעתיים ועושים שימוש בטקטיקות שונות, נפוצות ויעילות מאוד.
הנה כמה מהן לדוגמה:
1. זריעת ספק (Seeding doubt)
- הדגשת חוסר ודאות קטן כאילו הוא מערער על כל התמונה.
- דוגמה: "לא כל המדענים מסכימים" – יוצרת תחושה שהנושא עדיין לא מוכרע.
2. הצפת מידע (Flooding)
- הפצצה בעובדות סותרות, נתונים חצויים או טענות רבות.
- המטרה: לגרום לעייפות ובלבול בציבור – אנשים מוותרים על ניסיון להבין.
3. הצגת סימטריה מדומה (False balance)
- מסגור שתי עמדות כאילו הן שוות ערך, גם אם אחת נתמכת בקונצנזוס מדעי רחב והשנייה היא שולית או אינטרסנטית.
- באולפן התקשורת זה נראה "מאוזן" (שתי דעות מנוגדות) גם אם היחס הוא 98:2
4. שימוש במומחים מטעם
- גיוס "מדענים", "אנליסטים" או "מומחים" שמקבלים מימון מגופים בעלי עניין.
- המטרה: ליצור תחושה של מחלוקת מקצועית.
5. הסחת אשמה (Deflection)
- העברת הדיון מהבעיה המרכזית לנושא צדדי.
- למשל: במקום לדבר על נזקי סוכר, להאשים את הציבור בחוסר פעילות גופנית.
6. מניפולציות רגשיות ותודעתיות
- שימוש בסיפורים קיצוניים נקודתיים או דוגמאות יוצאות דופן כדי לערער על הכלל.
- דוגמה: תמונה או עדות מזויפת אחת בנושא מסוים תעלה ספק בנוגע לכל התמונות והעדויות מאותו נושא.
**
כדי להתמודד עם תופעת "סוחרי הספק", חשוב לפתח חשיבה ביקורתית ועצמאית:
לצרוך מידע ממקורות מהימנים ומקצועיים,
להצליב מקורות,
לשאול מי מרוויח מהפצת הספק,
ולהבחין בין עובדות שניתנות לאימות לבין פרשנויות רגשיות או מגמתיות.
הבנה שהספק עצמו יכול להיות כלי תעמולתי מכוון,
וזיהוי מניפולציות ההשפעה השונות שמפעילים עלינו (סימטריה מדומה, הצפת מידע, מומחים מטעם ועוד),
הם צעדים חשובים להפחתת ההשפעה המגמתית ולפיתוח החשיבה העצמאית.
**
יש משהו "טריקי" עם הספק הזה:
במצבים מסוימים הטלת ספק היא תנועה חשובה שמנטרלת "חשיבת עדר" או קיבעון מחשבתי,
ובמצבים אחרים זריעת ספק עלולה להיות מזיקה ולפגוע בתהליכים חשובים של קבלת החלטות וביצוע פעולות.
לעתים הספק הוא משהו בריא שמתעורר בנו,
ולעתים הוא משהו מגמתי ומכוון שהוטמע בנו.
איך מבחינים בין שני המצבים הללו?
עצם המודעות לכך שתופעת "סוחרי הספק" קיימת, ההכרות עם טכניקות ההשפעה שלה,
ושאילת השאלות "מאיפה הספק הזה מגיע? האם הוא בריא או מזיק?",
עושים חלק גדול מהעבודה.
**
48 חטופים וחטופה עדיין בעזה.
מי ייתן וכל החטופים, החיילים והפצועים ישובו במהרה ובבריאות גופנית ונפשית לאהוביהם,
ושכל החפים מפשע, ישראלים ועזתים, יחיו בשלום ובביטחון בבתיהם ובחיק משפחותיהם.
שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר