תרגום המילה Resilience לעברית הוא משהו באזורים של גמישות, כושר התאוששות וחוסן נפשי.
בדרך כלל משתמשים במונח הזה בהקשרים של התמודדות עם מצבים קשים.
היכולת/מיומנות הזו נחשבת לאחת החשובות ביותר להישרדות בריאה לאורך זמן.
לוסי הון (Lucy Hone) חקרה במשך שנים תפקוד של אנשים בעלי גמישות וחוסן נפשי גבוהים.
ואז, לאחר אירוע אישי טראגי ולא צפוי היא מצאה עצמה "בצד השני": חווה את זה ומתמודדת עם זה, בשונה ממתבוננת על זה מהצד.
לוסי מציינת 3 דרכי חשיבה ופעולה מרכזיות המאפיינות אנשים בעלי גמישות וחוסן נפשי גבוהים.
לדבריה, שלוש הדרכים הללו מעשיות, זמינות וקריטיות להישרדות במצבים קשים:
1. אנשים בעלי גמישות וחוסן נפשי גבוהים מבינים שסבל הוא חלק בלתי נפרד מהחיים ושדברים לא נעימים קורים. Shit Happens.
כשמשהו כואב, מאתגר, עצוב או לא רצוי קורה בחייהם (לדוגמא: מוות, מחלה, פרידה, פיטורים, פגיעה ברכוש או בגוף),
הם אינם שואלים את עצמם "למה זה קרה דווקא לי?" או "למה זה מגיע לי?"
הם מבינים שהאירועים הללו הם חלק מהחיים, משהו שכולם חווים בצורה כזו או אחרת, ואינם לוקחים אותם באופן אישי.
2. אנשים בעלי גמישות וחוסן נפשי גבוהים ממש טובים בלבחור בקפידה במה הם ממקדים את תשומת לבם.
הם לוקחים אחריות על המחשבות שלהם, בוחרים להתמקד בחצי הכוס המלאה,
ובמה שניתן לעשות בכדי להתמודד עם המצב ולהתקדם.
3. אנשים בעלי גמישות וחוסן נפשי גבוהים שואלים את עצמם: "האם מה שאני עושה מסייע לי או פוגע בי?"
מתוך הבנה שכולנו בני אדם ושהמשאבים האישיים שלנו חשובים ומוגבלים,
הם מתעדפים פעולות שמסייעות להם ומרימות אותם.
**
הנה שלושת העקרונות בתמציתיות ובמילים שלי:
1. קבלה:
סבל ואובדן הם חלק מהחיים וככה זה. אין לנו שליטה על מה שקורה.
2. מיקוד במה שקורה:
לקיחת אחריות על המחשבות והפעולות שלנו לשיפור המצב.
3. מיקוד בעצמנו:
הלגיטימציה לבחור במה שעושה לנו טוב ומחזק אותנו.
**
דוגמא ברוח הימים הללו להמחשה של איך העקרונות הללו יכולים לבוא לידי ביטוי:
נניח שהבית נפגע מהדף של נפילת טיל באזור ולא נוכל לגור בו בתקופה הקרובה.
1. Shit Happens
זה היה מפחיד וחלק מבני המשפחה עדיין בחוויה הזו,
בתקופה הקרובה ניאלץ לגור במקום אחר שכנראה לא יהיה הכי נוח,
כנראה שתהיה לנו פה הוצאה לא מתוכננת על תיקון.
הלוואי שזה לא היה קורה, אבל זה קרה. זה מה יש.
2. מיקוד תשומת לב בחצי הכוס המלאה ובמה שניתן לעשות:
מזל שרק הבית נפגע ושאנחנו בריאים ושלמים.
תודה לכל כך הרבה אנשים שדואגים ועוזרים לנו עכשיו.
מה ניתן לעשות כדי להרגיע את המשפחה?
במי ניתן להיעזר כדי לייצר תנאים בסיסיים למגורים ולהתנהלות בימים הקרובים עד שנתאפס על עצמנו ונטפל במה שצריך?
3. מיקוד בעצמנו:
מה יעשה לי טוב, יחזק וירים אותי עכשיו?
ארוחה טובה ומזינה? שיחה עם חבר קרוב? חיבוק מחברה? למצוא חצי שעה זמן לעצמי?
להרשות לעצמי לא לחזור לאנשים שמחפשים אותי ואין לי קשב אליהם עכשיו?
לדחות לאחר כך כל מה שלא קריטי ליומיים הקרובים?
**
אם הנושא הזה מעניין אתכם אני ממליץ לכם לצפות בהרצאת הטד המלאה של לוסי,
שבה היא חולקת את הסיפור האישי שלה ומסבירה על שלושת המאפיינים הללו.
הימים הללו, עם כל האתגרים והמורכבויות שהם מביאים,
מספקים אינספור הזדמנויות לתרגל את שלוש העקרונות של לוסי הון.
כל תרגול שכזה, גם משפר את התחושה שלנו בהווה,
גם מפתח לנו את שרירי החוסן וההתמודדות לעתיד,
ואולי גם מהווה דוגמא אישית והשראה למי שסביבנו.
**
תודה גדולה לכוחות הביטחון, התמיכה, הרפואה וההצלה על העבודה הכל כך חשובה שהם עושים מסביב לשעון בימים אלו.
53 חטופות וחטופים עדיין בעזה.
מי ייתן וכל החטופים, החיילים והפצועים ישובו במהרה ובבריאות גופנית ונפשית לאהוביהם,
ושכל החפים מפשע יחיו בשלום ובביטחון בבתיהם ובחיק משפחותיהם.
שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר