להיות עם כעס

שיחות שלום

שיחות שלום אמורות להתחיל עם עשיית שלום עם עצמנו.
ראשית עלינו להכיר בכעס שלנו, לאמץ אותו אל לבנו, ולעשות אתו שלום.
אנחנו לא נלחמים בכעס שלנו, כי כעס הוא חלק מאתנו.
כעס הוא הילד הפצוע שבנו.
למה שנילחם בכעס?
הדרך היא לא-אלימה לחלוטין: מודעות, קשב והחזקה עדינה של הכעס שבתוכנו.
כך, הכעס שלנו יותמר בטבעיות.

**
להחזיק כעס כמו שמחזיקים תינוק

אהבה היא חלק בנו.
גם כעס הוא חלק בנו.
כשאנו מחזיקים את הכעס שלנו באהבה כמו שאם מחזיקה תינוק,
חלק אחד שלנו מטפל היטב בחלק אחר שלנו.
– שאיפה: "אני יודע שאני כועס"
– נשיפה: "אני מטפל היטב בכעס שלי"

**
הפרח והשמש

בבוקר הפרח סגור.
הוא עדיין לא נפתח.
השמש ממשיכה לבקר אותו לזרוח אליו.
השמש לא רק זורחת סביב הפרח,
היא חודרת עמוקות לתוך הפרח.
אם השמש ממשיכה כך למשך כמה שעות,
הפרח יפתח עצמו אל השמש.
כעס הוא כמו פרח.

~ שלשת הקטעים בהשראת טיך נהאת האן

חיים מלאים. היום.

חזון וייעוד

חזון וייעוד:
המצאות אנושיות חדשות יחסית.
אופנות מקובלות (יותר ויותר)
התורמות (כביכול) להתפתחות ולצמיחה
של אנשים וארגונים.

**
מה החזון של תינוק ? מה הייעוד של דשא ?

מתבונן מהצד יכול להמציא חזון או ייעוד, כזה או אחר.
לחברה, לארגון, לקריירה, לאדם.
אולי אפילו לתינוק ולדשא.
לעתים זה יישמע טוב, ירגיש מדויק או יעורר השראה.

**
התינוק והדשא יצמחו ויגדלו (עם או בלי חזון) בתנאי שיהיו להם התנאים הנדרשים.
הם יצמו ויגדלו בכל מקרה (ברוב התנאים) אך מה שישפיע על הדרך שבה הם יעשו זאת יהיו התנאים.
תינוק שיגדל בתנאים של אהבה, קבלה ומגע, של מזון ושינה,
יצמח בצורה שונה לגמרי מתינוק שיגדל בסביבה של שיפוטיות, ניתוק רגשי וחוסר מגע או מגע אלים.
דשא שיצמח בתנאים של מים במידה מספקת, טמפרטורה ושמש מתאימה,
יגדל בצורה שונה מדשא שיצמח בתנאים של מחסור או של עודף אקססיבי.

**
שאלה:
יכול להיות ש"תנאים מתאימים" חשובים לבני אדם, לקריירות, לארגונים ולחברות
לא פחות, ואולי אף יותר מ"חזון" ומ"ייעוד"?
(למרות שהם הרבה פחות אופנתיים…)

חיים מלאים. היום.