תגית: תגובה

תרגיל בתשומת לב

לצאת מפגישה או מאירוע.
לשים לב שמצב הרוח שלנו השתנה.
לזכור שמה שאחרים אומרים או עושים הוא רק טריגר ואף פעם לא הסיבה למה שאנו מרגישים.
לחפש בסקרנות את המשפט או הפעולה המסוימים (אולי יותר מאחד) שעוררו את השינוי אצלנו.
לחפש בסקרנות את הנקודה הרגישה שלנו שנלחצה, הופעלה והקפיצה את הרגש שלנו.
לחשוף את הנקודה.
להתבונן בה.
להיות איתה בעדינות.
להתפעל מהקלות והמהירות שבה היא מופעלת.
להקשיב למה היא זקוקה מאיתנו כרגע.
להישאר איתה עוד קצת..

וזהו…

להמשיך הלאה…

**
ולא…
לא להתאמץ לשנות את מה שאנו מרגישים.
לא להלקות את עצמנו על משהו שאמרנו או עשינו.
לא לספר לעצמנו שזה סוף העולם או שזה כלום.
לא לתת לעצמנו ציונים.
לא להאשים את הצד השני.
לא לנתח לעצמנו את הצורה.
לא לחפור את עצמנו לדעת.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

עניין של חיים

היום תיערך אזכרה לאיתי לוי ז"ל, חבר יקר ובן מחזור.
כשישבנו בחצר של ארמוזה, בסוכות לפני שנתיים,
שבועות ספורים לאחר פטירתו של איתי מאירוע לב,
החלטנו לעשות סבב איחולים לשנה החדשה.

הראשון התחיל ב"הכי חשוב בריאות, כל השאר בונוס."
"לא נכון," העיר מישהו, "איתי היה בריא מאוד. איש ברזל.
רק בריאות זה לא מספיק. 
חשוב גם אריכות ימים.
בריאות ואריכות ימים."

יש בזה משהו, הסכמנו.
בריאות ואריכות ימים. 

**
השבוע חגגה אמי יום הולדת 79. 
בחודשים האחרונים היא "מאותגרת רפואית" ומבלה חלק ניכר מזמנה בבדיקות, טיפולים וניתוחים. 
אחד הדברים שאיחלתי לה היה "איכות-חיים בחודשים ובשנים שנשארו".

תוך כדי שכתבתי חשבתי שאני מאחל את זה גם לעצמי.
ולכל האנשים היקרים לי בסביבתי.
בלי קשר לגילם ולמצבם הרפואי.

אנחנו, כולנו, לא באמת יודעים כמה שנות חיים נשארו לנו.
ייתכן שעשרות רבות.
יכול להיות שהרבה פחות.
אין לנו מושג.
החיים הם כאן ועכשיו.

קל למדוד את מספר השנים בחיים.
קשה יותר למדוד את איכות החיים בשנים.

איכות חיים היא הרבה מעבר לרמת ההכנסה, שעות העבודה, מספר הטיסות לחו"ל או גודל הדירה.
איכות-חיים היא הגדרה סובייקטיבית, אישית ומשתנה.

**
עפ"י אנטוני רובינס איכות חיינו היא כאיכות התקשורת שלנו.
התקשורת שלנו, עם עצמנו ועם אחרים, משפיעה על מערכות היחסים שלנו ועל איכות חיינו.
התקשורת שלנו מתחילה במחשבות שלנו ובסיפורים שאנו מספרים לעצמנו על מה שקורה.
פעמים רבות הסיפורים הללו על מה שקורה, שונים מאוד ממה שבאמת קורה.
הסיפורים הללו משפיעים יותר מכל דבר אחר על איך נרגיש ומה נעשה.

זה היה אחד הדברים שסיפרתי לאבי, התחקירן של "פותחים יום",
בשיחה שערכנו לקראת השתתפותי בתכנית.

**
אתמול בבוקר כשהגעתי לאולפן הייתי יותר לחוץ מכפי שקיוויתי שאהיה.
בזמן ההמתנה, דופק מואץ, מספר רגעים לפני עלייה לשידור,
תפס את עיני עמוד מודפס ובו מספר המלצות לאורחי התכנית.

הנה כמה מהן:

1. חשבו מה אתם רוצים להגיד.
ארגנו את מה שיש לכם לומר כך שהחשוב ייאמר בהתחלה,
כי אף פעם אי אפשר לדעת מתי יהיה הסוף,
ובדרך כלל הוא מגיע מוקדם משתכננתם.

4. דברו את העניין שלכם פשוט.
אם לא תכבירו מילים, הצופים יתחברו ויבינו.
אם תרבו בפרטים, תאבדו את הצופים, ואולי גם אותנו….

6. כשנגמר הזמן, הוא נגמר.
זה לא באחריותנו, זה מוכתב ואין לנו גמישות לשחק איתו.
אל תיכנסו אתנו למאבק על עוד כמה שניות,
זה ייראה רע ובסוף יסתיים לא נעים.

7. פעמים רבות הריאיון נגמר כשעוד לא אמרתם הכול.
זה קורה לכולם, אל תתעצבו.
טלוויזיה היא מהירה ותזזיתית, ולמרות שאנחנו מנסים לתת זמן ונשימה לכל אורח,
בסוף הקצב של המדיה גדול מהקצב הפנימי שלנו.

8. קחו את הסיטואציה בקלות.
עם כל הכבוד לנו, זאת רק תכנית בוקר, במדינה קטנה במזרח התיכון.
זה לא הרה גורל.

נחמד, נכון?
בתור אורח די לחוץ שלא מורגל בסיטואציה הזו,
ההנחיות הללו עוררו בי תחושה נעימה, מרגיעה וסייעו לי "להיכנס לעניינים".

**
אחרי המפגש עברתי שוב על ההמלצות.
הן נראות לי רלוונטיות לחיים, לא רק לתכניות בוקר בטלוויזיה.

נסו לקרוא אותן שוב בדרך קצת אחרת:
החליפו את המילים "ראיון" או "תכנית" במילה "חיים".

נכון, זה לא תמיד עניין של חיים ומוות.
אבל זה תמיד עניין של חיים.

**
בשש הדקות שהיו לי בחרתי לשתף את נועה וירדן, מנחות התכנית,
בחשיבות הסיפור הפנימי שאנו מספרים לעצמנו,
תוך כדי הדגמה של "ארבע דרכים להגיב למסר קשה".

כשמישהו אומר או עושה משהו שאיננו אוהבים, יש לנו לפחות 4 אפשרויות תגובה:
א. שיפוטיות החוצה.
ב. שיפוטיות פנימה.
ג. אמפטיה פנימה.
ד. אמפטיה החוצה.

הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו על מה שקורה משפיע עלינו, 
על התגובה שלנו ועל מה שקורה.
כשאנו משנים את הסיפור שלנו על מה שקורה, 
אנחנו משנים את הרגשות והתגובות שלנו.

יש יותר מתגובה אפשרית אחת למשהו שמישהו עושה ושאיננו אוהבים.
באפשרותנו לבחור בתגובה מסוימת או בתגובה אחרת.
באחריותנו לבחור בתגובה שאנו מעדיפים.

אתם יכולים לצפות בראיון הקצר (6 דקות)
שבו אני מדגים את ארבע הדרכים להגיב למסר קשה.

**
"ארבע דרכים להגיב למסר קשה"
יהיה אחד מהכלים שיוצגו ויודגמו בהרצאת התקשורת המקרבת
שאעביר ביום רביעי הקרוב 5/9 באושילנד כפר סבא.
יהיו שם כלים נוספים, לצד דוגמאות שונות והעמקה בהנחות היסוד העומדות בבסיס הגישה.
ההרצאה מסובסדת ע"י עיריית כפר סבא ותכנית עיר ללא אלימות.

פרטים והרשמה כאן.

**
את הפוסט "פותחים יום" העליתי דקות ספורות לפני שעזבתי את הבית לכיוון האולפן.

בין היתר כתבתי בו: 
"כשאני מספר לעצמי שזה צעד נוסף בדרך ושאין לי מושג איך הוא יתפתח ולאן הוא יוביל, 
זה מעורר בי סקרנות."

בשונה מסיפורים אחרים, הסיפור המסוים הזה מהווה עבורי תזכורת לענווה המעוררת בי סקרנות.

אין לנו מושג.
נדמה לנו שאנחנו יודעים ואנחנו לא.
אין לנו מושג איך דברים יתפתחו ואיזה דרך תיפתח עבורנו עם הצעד הבא.

כשעתיים לאחר התכנית, כשנכנסתי לחשבון הפייסבוק שלי, חיכתה לי הודעה:

"היי רוני. 
מה שלומך? 
ומה שלום אמך?
במקרה הבוקר בזמן הליכה עם מטופל עברתי ליד הטלוויזיה וראיתי אותך מתארח בתכנית הבוקר.
צפיתי רק בחלק ממה שדיברת אבל זה היה נראה מעניין מאוד. 
רציתי לשאול אותך, האם יש אפשרות שתבוא להרצות לצוות שלנו בנושא?"

זו לא סתם הודעה…
זו הודעה שנשלחה על ידי הפיזיותרפיסטית ממרכז השיקום
שטיפלה באמי במשך שבועות ארוכים בחודשים האחרונים 
וסייעה לה לחזור לעמוד על רגליה.

כמובן שאמרתי כן.
זכות גדולה.
הזדמנות להכיר תודה.

אין לנו מושג.
אין לנו מושג איך אנחנו משפיעים ומי רואה אותנו.
אין לנו מושג איך דברים יתפתחו ואיזו דרך תיפתח עבורנו עם הצעד הבא.

המסע ממשיך…

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

לתרגל לשחרר

לתרגל לשחרר

לתרגל לפתוח את היד ולשחרר את הגחל הלוהט שחורך אותה כעת.
אנחנו לא חייבים להמשיך לאחוז בו.
כן, זה ימשיך לכאוב לזמן-מה גם לאחר שנשחרר,
אך לא בגלל השחרור אלא למרות השחרור ובגלל שאחזנו בגחל מלכתחילה.

**
לתרגל לשחרר את הנהג שנדחף לפנינו בפקק או שצופר לנו מאחור עוד לפני שהרמזור התחלף.
אנחנו לא חייבים להמשיך להתייחס אליו או לקחת על עצמנו את פרויקט החינוך שלו.
אנחנו יכולים לשחרר אותו ולהמשיך הלאה.
כן, יכול להיות שבדקות הראשונות זה ימשיך לעצבן אותנו,
אך זה לא סימן שעלינו להמשיך לאחוז בזה, להמשיך לעסוק בזה.

**
לתרגל לשחרר את הנושא המסוים הזה שכל-כך מקפיץ אותנו ומושך את תשומת לבנו.
אנחנו לא חייבים להמשיך לעסוק בו.
כן, הוא ימשיך להעסיק אותנו לזמן-מה גם לאחר שננסה לשחרר,
אך זו אינה הוכחה שהוא חשוב מספיק בכדי שנמשיך לאחוז בו.

**
לתרגל לשחרר.

תרגול יומיומי של תשומת הלב.
לאמן שוב ושוב ושוב את תשומת הלב שלנו להתמקד במה שבאמת חשוב,
ולא ב"מה שצודק" (=סיפור), או ב-"לתקן את העולם" (= סיפור נוסף).

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

קל לכעוס

קל לכעוס כשאתה מקבל תשובה כזו.
קל להרים ידיים, להתייאש, להתקרבן, לתקוף.
קל להוציא את העצבים על מישהו או על משהו.
קל להאשים את הרופאה, את חברת הביטוח, את המערכת.

**
קשה לעצור.
קשה להתרחק.
קשה לקחת אויר.
קשה לצאת מהלופ.

**
קשה וחשוב.
דווקא עכשיו.

**
ככה זה.
כל יום יש משהו.
בלי דרמה.
רצים למרחקים ארוכים.
זאת העבודה שלנו עכשיו.
להתמקד במה שחשוב.
לעשות את מה שצריך.
לשמור אנרגיה.
לחזור למרכז.
להמשיך הלאה.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

טריגרים

טריגרים

– הדברים שאמרת לי.
– הדרך שבה דיברת אליה לידי.
– המייל ששלחת לי והצורה שבה התנסחת.
– הגילוי שמשהו קורה ושלא הייתי מעודכן לגביו.
– העדכון לגבי ההחלטה שקיבלת והמשמעויות שלה עבורנו.

**
טריגרים

עשרות ביום.
לזהות שהם כאן.
לתפוס אותם בשלב מוקדם.
להכיר בכעס שמתעורר בתוכנו.
לשים לב לשיפוטיות, להאשמות, לביקורת שבתוכנו.
לשים לב באיזו מהירות "קפצנו" ואיך משפט אחד מפעיל אותנו.
לשים לב לדחף שלנו להוכיח, לנצח, לצאת צודקים, לחנך, "להראות לאחרים".
לשים לב לרצון שלנו להיפטר מהאנרגיה הזו שבתוכנו, לשחרר אותה על מי שמולנו.
לשים לב לאנרגיה הזו ואיך אנחנו סוחבים אותה איתנו ממקום למקום, ממפגש למפגש.
לשים לב למחשבה שלנו שמישהו היה אמור/צריך/חייב להתנהג אחרת ממה שהוא התנהג בפועל.

**
טריגרים

לעצור.
לקחת את הזמן.
להימנע מלהגיב מיד.
להימנע מלעשות עכשיו.
להתרחק ממקום האירוע אם צריך.
לעצור את ההתלקחות המדבקת ואת ההסלמה.

לנשום.
להחזיר שליטה.
לזכור שאנחנו בעלי הבית.
לפעול באחריות מתוך בחירה.

דרך אינסופית.
עבודה לכל החיים.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

אי-תלות

חשיבות השאלה אינה תלויה באיכות התשובה שתתקבל.
חשיבות ההזמנה אינה תלויה בתגובה שתתעורר.
חשיבות הבקשה אינה תלויה בסירוב או בהיענות.

**
להחזיק כוונה.
לעשות את מה שנכון.
לקחת אחריות על החלק שלנו.
לשחרר עצמנו מתלות בתגובות ובתוצאות שאין לנו שליטה עליהן.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

לחטוף אגרוף בבטן

לחטוף אגרוף בבטן.
לקבל כאפה.
להתקפל.
לזוז הצידה.
לקחת אויר.
לנשום.
לכאוב.
לקחת הפסקה.
לקחת אחריות.
ללמוד.
לבדוק מה יש כאן עבורי.
להיכנס לפרופורציות.
לבחור מה אני עושה עם זה.
לעשות את זה.
להזדקף חזרה לאט לאט.
להמשיך הלאה.

**
ולא
לחטוף אגרוף בבטן.
לקבל כאפה.
להתקפל.
להתפוצץ.
להאשים.
להתבכיין.
להתקרבן.
להתייאש.
לבטל.
להדחיק.
לצאת בהצהרות.
להיכנס למלחמה.
לנקום.
להעניש.
לתת לזה לנהל אותי.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

אותנטיות

אותנטיות:
להגיד כל מה שעולה לך.
להתנהל תמיד לפי הרגש שלך.
לעשות רק מה שבא לך.
לא לעשות אם לא מתחשק לך.

**
למילים ולמעשים שלנו יש השפעה.
אנחנו אחראים מלאים לתגובות שלנו.

**
אותנטיות היא לפעמים לא יותר מרק תירוץ
לאי-לקיחת אחריות, לבריחה מהתמודדות,
לפגיעה באחרים, לקושי בדחיית סיפוקים.

**
"בין הגירוי לתגובה ישנו מרחב.
במרחב הזה בכוחנו לבחור את תגובתנו.
בתגובתנו טמונים הצמיחה והחופש שלנו."
ויקטור פרנקל, רופא ופסיכיאטר, מייסד הלוגותרפיה, מחבר "האדם מחפש משמעות"

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

אושר אישי

"למרבה הצער, את מרבית המכשולים שחותרים תחת קיום האושר והשמחה אנחנו יוצרים במו ידינו.
לעתים קרובות זו תוצאה של נטייה לחשיבה שלילית, בגלל תגובה רגשית
או מתוך חוסר היכולת להעריך ולנצל נכון את המשאבים הטבעיים הקיימים בתוכנו.
איננו יכולים לשלוט במידת הסבל הנגרם ע"י אסון טבע,
אבל אנחנו בהחלט יכולים לשלוט במידת הסבל שנגרם מאסונות יומיומיים.

אנחנו יוצרים את מרבית הסבל שלנו,
ולכן הגיוני להסיק שגם היכולת ליצור אושר רב וגדול יותר נתונה בידינו.
זה תלוי רק בגישותינו, בזווית הראייה ובתגובות שלנו למצבים וליחסים עם אחרים.
ככל שהדברים נוגעים לאושר אישי, אנחנו כיחידים יכולים לעשות הרבה מאוד."

~ הדלאי למה, ציטוט מתוך "ספר האושר", ספר שנכתב ע"י דאגלס אברמס,
המבוסס על מפגש בן שבוע של הדלאי למה והארכיבישוף דזמונד טוטו.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

לא הייתי עושה את זה במקומך…

"לא הייתי עושה את זה במקומך…"

"אני מציע לך להקשיב לה בנושא הזה"

"אולי כדאי לך לחשוב גם על הכיוון ההוא"

"האם מתאים לך לעזור לי בזה מחר?"

"מה דעתך שנעשה את זה בצורה הזו?"

**
לאיזו "משפחה" שייך המשפט שיצא לך מהפה עכשיו … ?

בקשה?
מחשבה?
ציפייה?
דרישה?
המלצה?
משאלה?
הוראה?
עצה?
אולטימטום?
משהו אחר?

**
הסיכוי לאי-הבנה בינינו יקטן משמעותית
אם אבין מאיפה את מגיעה
ומה חשוב לך לקבל ממני כתגובה.

הסיכוי לאי-הבנה בינינו יקטן משמעותית
אם את תביני מאיפה את מגיעה
ומה חשוב לך לקבל ממני כתגובה.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter