תגית: עשייה

"מה אני יכול לעשות בעניין הזה היום?"

"מה אני יכול לעשות בעניין הזה היום?"

ארבע הנחות עבודה מעצבות:
• אפשר לעשות משהו בעניין הזה.
• אפשר לעשות את אותו משהו היום.
אני הוא זה שיכול לעשות את אותו משהו היום.
יכול ולא חייב.

**
חמישה ערכים מובילים:
• לקיחת אחריות אישית.
• מוכוונות לעשייה.
• מיקוד בהווה.
• בחירה.
• אמונה.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

כל אחד עושה תמיד את הכי טוב שהוא יכול

כל אחד עושה תמיד
את הכי טוב שהוא יכול
באותו רגע.

עם המשאבים העומדים לרשותו.
עם מכלול הרגשות החיים בו.
עם מה שמעודד אותו ומה שבולם אותו.
עם המוטיבציה שלו שדוחפת אותו.
עם המחשבות והאמונות שלו.
עם החוויות שהוא חווה והחינוך שהוא קיבל.
עם ניסיון החיים המצטבר שלו.
עם היכולות והמיומנויות שלו.
עם האנרגיה וכוח הרצון שלו.
עם סדרי העדיפויות ועם התכניות שלו.
עם האנשים שמקיפים אותו ועם מערכות היחסים שלו.

**
כל אחד עושה תמיד
את הכי טוב שהוא יכול
באותו רגע.
תמיד.

ולנו אין מושג.
אנחנו חושבים שאנחנו יודעים, ואנחנו לא.
אנחנו שופטים אותו, מבקרים אותו או משבחים אותו.
אנחנו בטוחים שהיינו פועלים אחרת במקומו.
שהיינו מצליחים יותר.
או לפחות משתדלים יותר.
יש לנו דעה ואין לנו מושג.

**
כל אחד עושה תמיד
את הכי טוב שהוא יכול
באותו רגע.
תמיד.

יש לנו ברירה.
אנחנו יכולים להתמקד בעניינים שלנו
ולהפסיק להתעסק בעניינים של אחרים.
אנחנו יכולים להמשיך לעשות את הכי טוב שלנו
ולהפסיק לנהל את העולם, או להתווכח איתו.

**
כל אחד עושה תמיד
את הכי טוב שהוא יכול
באותו רגע.
תמיד.

גם אנחנו.
אבל רק ב100% מהמקרים.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

יעילות ואוטומציה

הטכנולוגיה מאפשרת לשלוח הודעה אחת למאה אנשים שונים בלחיצת כפתור.
זה נשמע יעיל.
לעתים זה אפילו יעיל.
אבל לא תמיד.

לפעמים יותר יעיל לשלוח בדיוק את אותה הודעה
באופן אישי מאה פעמים למאה אנשים שונים.

והכי פחות יעיל זה לשלוח מאה הודעות אישיות שונות למאה אנשים שונים.
או אולי הכי יעיל.
תלוי מה מנסים לעשות ולאן מכוונים.

**
אנשים הם לא רובוטים.
ליחס אישי אין תחליף.
מערכת יחסים חיונית לעשייה.
יעילות ואוטומציה הם שני דברים שונים.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

להעביר הילוך

בהילוך של עצירה – עוצרים, מקשיבים, מתבוננים, לוקחים את הזמן, נחים, נושמים, שמים לב.

בהילוך של חשיבה – חושבים, מנתחים, בוחנים, בודקים אפשרויות, לומדים, מתכננים, מתלבטים, מתחבטים.

בהילוך של עשייה – עושים, פועלים, מפשילים שרוולים, מנסים, מתקדמים, מייצרים, חותרים לתוצאות.

**
באיזה הילוך אתה עכשיו?
איזה הילוך מתאים למצב הנוכחי?
האם הגיע הזמן להעביר הילוך?
עד כמה את מיומנת בהעברת הילוך?

חיים מלאים. עכשיו.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

אנשים שאני רוצה לעבוד איתם

כשאני מנתח לאחור עבודות שונות שעשיתי בחודשים האחרונים,
אני מבחין בכאלו שהצליחו יותר ובכאלו שהצליחו פחות.
בכאלו שמילאו, ריגשו, פתחו והעצימו אותי, ובכאלו שרוקנו, תסכלו והתישו אותי.

בניתוח פשטני אני מזהה לפחות שלושה גורמים מרכזיים התורמים להצלחה או לאי- ההצלחה של עבודה
והמשפיעים על התחושות ועל רמת האנרגיה המורגשת :

1. העבודה עצמה ( מה היא היתה, מה נכלל בתוכה, איך היא תוכננה, התבצעה, …).
2. אני (התפקוד שלי, המצב שלי, איך התנהלתי, מה עשיתי, …)
3. האנשים שעבדתי איתם ( בצורה קרובה או רחוקה, שותפים, עובדים, מנהלים, לקוחות, ספקים, … )

לכל אחד מהגורמים הללו יש השפעה משמעותית.
בהתבוננות על החודשים האחרונים, "אספתי" עשרות לקחים רלוונטיים עבורי לגבי כל אחד מהגורמים הללו.

השבוע התחדד לי משהו לגבי הגורם השלישי – אנשים שאני רוצה לעבוד איתם.
"לעבוד איתם" יכול להיות חלק מעשייה יום-יומית, כתף אל כתף, בזמן שאנחנו מנסים להגיע לתוצאות מסוימות או לייצר שינוי רצוי.
"לעבוד איתם" יכול להיות גם בסדנאות ובקורסים שאני מעביר או בתהליכים שאני מלווה.

התלבטתי אם לכתוב את הדברים הבאים בצורה הזו.
נראה לי שזה יכול להיתפש כמתנשא.
זה בקלות יכול להתפרש בצורה אחרת ממה שאני רוצה שזה יתפרש.
כנראה שזה יקרה.
לפחות בחלק מהמקרים.
ומעבר לכך, איזו זכות יש לי לכתוב את הדברים הללו?
מי אני חושב שאני ??

בחרתי לכתוב בכל זאת.

**
מספר מחשבות על אנשים שאני רוצה לעבוד איתם:

אני מעדיף לעבוד עם אנשים רעבים הפתוחים ללמידה.
(אני מעדיף לא לעבוד עם אנשים המגיעים להעביר את הזמן, שבאים כי הכריחו אותם או עם כאלו שכבר יודעים הכול).

אני מעדיף לעבוד עם אנשים לאורך זמן, עבודה תהליכית מתמשכת המאפשרת העמקה, שיפור ושינוי.
(עבודת חד פעמית פחות עושה לי את זה)

אני מעדיף לעבוד עם מי שמתחבר לחומרים ולנושאים שאני עוסק בהם ומכיר בחשיבות שלהם.
(תפקידי אינו לשכנע, להסביר, למכור, להצדיק או לרתום)

אני מעדיף לעבוד עם אנשים המוכנים, או מנסים, לדבר בפתיחות, בכנות ובאומץ. גם כשקשה, מאתגר ולא נוח.
(פחות בא לי לעבוד בסביבה המאופיינת בציניות מעקרת או בהעמדת פנים חוסמת)

אני מעדיף לעבוד עם אנשים המכבדים את עצמם ואותי, מכבדים את הזמן המשותף שלנו ונוכחים במפגשים בצורה מלאה.
(אני מעדיף לא לעבוד עם אנשים המתקשים להשתחרר מהתעסקות מתמדת בעניינים אחרים בזמן שאנחנו מנסים לעשות משהו ביחד)

אני מעדיף לעבוד עם אנשים הבוחרים להיות שותפים מלאים לתהליך הלמידה והעשייה באמצעות דיאלוג, שיתופים ומשובים תוך כדי תנועה.
(אני מעדיף לא לעבוד עם אנשים המצפים ממישהו אחר "לספק את הסחורה" או לעשות את העבודה בזמן שהם "נשענים לאחור" או מטילים אחריות)

אני מעדיף לעבוד עם אנשים המכירים במורכבות ומחפשים את הגם וגם לטובת כולם.
(אני מעדיף לא לעבוד עם אנשים המתעקשים להחזיק תפישת עולם של "שחור-לבן", שיפוטיות, האשמה וביקורת)

אני מעדיף לעבוד עם אנשים המחפשים חיים מלאים ונותנים מקום להכרת תודה, אהבה, חגיגות וגם לאבל וכאב.
(אני מעדיף לא לעבוד עם אנשים שבפסימיות רואים תמיד רק את חצי הכוס הריקה ולוקחים כמובן מאליו את מה שאינו כזה)

**
לשמחתי הרבה, רוב האנשים שאני עובד איתם עונים על הקריטריונים הללו.
לרבים מהם יש לי הזכות הגדולה לקרוא "שותפים".
לדרך. לעשייה.
לחיים.
אני חושב שזה פחות עניין של מזל ויותר עניין של בחירה.
ואולי יותר מהכול זה עניין של כבוד.
כבוד לאחרים וכבוד עצמי.
אומץ להגיד "לא".
אומץ להגיד "כן".

אם הפוסט הזה נוגע בכם בצורה כלשהי, אשמח לשמוע מכם…

שתהיה שבת של שלום,
חיים מלאים, היום.
רוני ויינברגר

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

דרך חיים ?

לכוון לטוב,
לעשות כמיטב יכולתך,
בלי לדעת בוודאות מה טוב ומה רע,
בלי להינעל על דרך או על תוצאה מסוימת.

**
ארבעה ערכים מנחים:
כוונה.
עשייה.
ענווה.
גמישות.

**
סכנות:
בינוניות, הסרת אחריות, הדחקה, בריחה, ויתור, הליכה לאיבוד.

רווחים:
שלווה, בריאות, ביטחון, עוצמה, עמידות, קבלה, שמחה, חיות, ערנות.

**
איך תדעי אם את בדרך ל"סכנות" או ל"רווחים" ?

לא בטוח שתדעי…
המשיכי לבדוק שוב ושוב …
הקשיבי פנימה באומץ וברכות …
היי פתוחה למה שיעלה…

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

ללא קיצורי דרך

א. כוונה טובה.
ב. הקשבה עמוקה.
ג. דיבור אוהב.
ד. עשייה נדיבה.

**
ארבעה מרכיבים לשינוי.
ארבעה מרכיבים לריפוי.
ארבעה מרכיבים לצמיחה.

**
לנתיבים מסוימים אין קיצורי דרך.
לאט לאט ובעקביות.
צעד ועוד צעד.
משפט ועוד משפט.
מפגש ועוד מפגש.
אדם ועוד אדם.
יום ועוד יום.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

מה כבר אפשר לעשות… ??

גזענות. אלימות. כוחנות. שחיתות.
רצח עם. סוריה. ילדי–רחוב. חסרי-בית.
מלחמות השרדות. קשישים. ניצולי שואה.
ALS. סרטן. אלצהיימר. מחלות קשות. התאבדויות.
התעללות. הטרדות מיניות. זנות. סמים.
פיטורים. אבטלה. עוני. חקלאים קורסים.
פערים כלכלים. פערים חברתיים. אי שוויון.
הרג בעלי-חיים. תאונות דרכים. משפחות מתפרקות.
פליטים. חוסר אנושיות. אזרחים סוג ב'.

**
הצפה.
כאב אינסופי.
סבל שלא נגמר.

מה כבר אפשר לעשות… ??
הרי שום דבר לא באמת ישנה…

**
לנשום.
להחזיק כוונה.
לנקוט עמדה.
לחגוג ולשמוח.
להתאבל ולכאוב.
להמשיך להאמין.
לשמור על עצמנו.
להשפיע במקומות שניתן.
כל אדם הוא עולם ומלואו.
קצת יותר חמלה ואנושיות.
נוכחות ועשייה מעבר לעצמנו.
להשקיע אנרגיה במקומות חשובים.
להכיר תודה על מה שיש.
להוקיר את שאינו מובן מאליו.
לנשום…

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter