תגית: מטרה

שלוש מחשבות יום הולדת

לפני יותר מעשור, בנובמבר 2004,
פירגנתי לעצמי בחצי יום חופש בבית קפה נחמד מוקף עצי הדר,
ועצרתי לכמה שעות של חשיבה וכתיבה.
ניסיתי לבחור ולהגדיר לעצמי מטרות חשובות לשנת 2010
בתחומים שונים של חיי.
אז, זה היה נראה רחוק.
חשיבה אסטרטגית, הסתכלות לחמש שנים קדימה.
היום זו כמובן היסטוריה.
בסך הכול הגדרתי לעצמי תשע מטרות בתחומים שונים של חיי:
קריירה ופיננסי, משפחה וזוגיות, חברה וקהילה, התפתחות אישית.
חלק מהמטרות הושגו ואחרות לא.
עם הזמן, חלק מהמטרות הפכו להיות לא רלוונטיות,
כולן למעט אחת השתנו עם השנים.
מטרה אחת מתוך התשע זכורה לי במיוחד.
בפרספקטיבה של מעל שתים עשרה שנים
היא גם היחידה שנשארה רלוונטית וללא שינוי.

בדיוק היום, 17/2/2017 אני חוגג יום הולדת 45.
המטרה החשובה שסימנתי לעצמי באותו בית קפה ב- 29/11/2004 היתה:

"אני אוהב את מה שאני רואה כשאני מסתכל במראה."

לשמחתי, כשהסתכלתי השבוע במראה אהבתי את מה שראיתי.
גם כשהתבוננתי פנימה.
"לאהוב את מה שאתה רואה במראה" אינה מטרה המכוונת לתוצאה מסוימת.
בעיני זה לא מקום שאפשר להגיע אליו, להשיג אותו ולעצור.
יותר מהכול זו מטרה של דרך.
דרך התנהלות בחיים.
מטרה שמזכירה מה חשוב.
שעוזרת לבחור בצמתי החלטה.

יש בי הכרת תודה עצומה על המקום שאני נמצא בו כרגע.
הכרת תודה להרבה מאוד אנשים.
הכרת תודה על הרבה מאוד דברים.
כל זה לא מובן מאליו עבורי.
זה כאן.
ועכשיו.
אולי גם מחר.
ואולי לא.

**
אתמול קיבלתי ספר מיוחד מחברה יקרה במיוחד
שאני מכיר תודה על נוכחותה בחיי כבר מספר שנים.

הנה ציטוט מתוכו:

"למדתי שהחיים הם אינסוף קשרים של סיבה ותוצאה.
ובמקום שבו אדם יכול להיכנס ולהשפיע על התסריט,
זוהי נקודת ההתערבות והאחריות שלו.
והיא קובעת פעמים רבות מה תהא התוצאה.
האם לקחת את פלסטלינת חייך ולשת אותה למשהו בעצמך?
או שהיית כמו נוצה ברוח הפראית ונתת לעל טלטלה לסחוף אותך.
ועוד למדתי שאף פעם לא מאוחר.
יש הרבה תחנות יציאה מהרפש.
לא אחת ולא שתיים. המון."

המילים הללו נכתבו על ידי דפנה מאיר זכרונה לברכה,
אשר נרצחה בח' בשבט תשע"ו, 17 בינואר 2016, בהיותה בת 38, על ידי מחבל בביתה.
הציטוט הוא מתוך הספר "מה יקרה אם אמות מחר בבוקר" שנכתב על ידי יפעת ארליך.
הספר מספר את סיפור חייה של דפנה מאיר ומביא ציטוטים רבים מכתביה.

**
קבוצת חברים הציעה לי השבוע לשנות את המונח "יום הולדת" ל"יום הופעה".
לדבריהם, "יום הולדת" אינו מדויק מכיוון שאנו חיים כבר לפני רגע לידתנו הרשמי.
למעשה, בלתי אפשרי להצביע על נקודה מסוימת בזמן שבה חיינו התחילו.
ולכן, המלצתם היא, לשנות את המונח "יום ההולדת" ל"יום ההופעה":
היום שבו הגחנו מבטן אימנו והופענו לראשונה, פיזית, כאן על הכדור הזה.

להלן ציטוט נחמד ומעורר מחשבה מאותה קבוצת חברים מקוריים:

"ברכות. אתה חוגג 45 שנים ליום ההופעה שלך.
45 שנים זה מספר עגול.
אגב, לא יותר עגול מ 43 או מ41 וחצי.
איכשהו אנחנו אוהבים לסדר דברים בקופסאות ולתת להם כותרות.
ולכן בחשיבה שלנו 40 הוא מאורע יותר חשוב מ 38 ושלושה חודשים ויום.
זה כמובן חסר חשיבות ובעל חשיבות בעת ובעונה אחת.
זה חסר חשיבות מכיוון שאותו יום אינו באמת חשוב מכל יום אחר.
זו רק ספירה טכנית לחלוטין שהמצאנו ושאנו מתייחסים אליה.
זה בעל חשיבות מכיון שהאמונה שלנו בכך שזה יום מיוחד הופכת אותו למיוחד.
בדרך שבה אנו מתייחסים ליום,
בדרך שבה אנו מתייחסים לאחרים ולעצמנו באותו יום
ובדרך שבה אחרים מתייחסים אלינו.
האמת היא, שאנו יכולים להתייחס לכל יום באותה איכות נוכחת
בלי קשר לתאריך ההופעה הלועזי או העברי."

מה אתם אומרים? איך זה נשמע לכם…?

**

שתהיה שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

י"ז אייר – במבחן התוצאה

במהלך שלושת הימים האחרונים, שבין מוצאי שבת לשלישי בערב
קבוצת הכדורגל של מכבי תל אביב "הפסידה" שני תארים.

בשורה התחתונה, במבחן התוצאה,
היא סיימה את העונה עם אפס תארים.
בתסריט אחר, צפוי יותר,
היא היתה יכולה לסיים עם תואר אחד לפחות.

**
לפעמים ההבדל בין עונה "מצוינת" (שני תארים)
לבין עונה "גרועה" (אפס תארים) הוא דק מאוד.

באותו אופן גם ההבדל שבין עובד "מצטיין" (היבחרות לתפקיד מסוים או קידום בדרגה)
לעובד "ממוצע" (אי היבחרות או השארות בדרגה) יכול להיות דקיק ומתעתע.

**

שש מחשבות:
1. ההגדרות שאנו ממציאים לעצמנו ("מצוין", "ממוצע", "גרוע") ישפיעו על תחושותינו ועל תפיסת המציאות שלנו. כדאי לבחור אותן בקפידה.
2. בין התווית שנתנו לעצמנו או שקיבלנו ממישהו לבין מה שקורה באמת יש מרחק. כזה או אחר.
3. שני בני אדם (או קבוצות) בעלי תוויות שונות יכולים להיות הרבה יותר קרובים ממה שנראה.
4. כמנהלים / הורים / מאמנים – חשוב להיות מודעים לתווית הדיכוטומית והחלולה שאנו מדביקים לאחרים או לעצמנו.
5. כעובדים / ילדים / מתאמנים – חשוב להיות מודעים להשפעה של תווית כזו או אחרת עלינו ולא לתת לה לנהל או להגדיר אותנו.
6. גם במקרים שבהם משהו נקבע עפ"י השורה התחתונה (תואר, מבחן, ראיון) כדאי לזכור את הדרך ולתת לה משקל ותשומת לב. בטווח הארוך זה משתלם מאוד.

חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

ג' אייר – ורדפהו

"סוּר מֵרָע, וַעֲשֵׂה-טוֹב; בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ." תהילים ל"ד ט"ו

חלק ד' "ורדפהו" – פרשנות אישית:

לאחר שבחרת מטרה ראויה ("בקש שלום") פעל להשגתה.
התקדמי לכיוונה ושאפי למלאה.
הדגש הוא על להיות ב"מסע אל" ולא "להגיע ל.. ".
המהות היא הדרך ולא השורה התחתונה.
אפשר להירגע. יכול להיות שהמטרה לא תושג.
הרדיפה אחר היא הדבר.
התנועה בכיוון היא העיקר.
ארבעים שנה במדבר.
עם או בלי להכנס לארץ המובטחת.
עם או בלי לראות את הארץ המובטחת.
להיות שלם עם הבחירה.
לזכור שזה שווה את זה.
בלי קשר לתוצאה.
להיות נוכח. עם הכאב, הקושי, הפחד, הייאוש, הספק ,..
להיות נוכח. עם השמחה, ההתעלות, הידיעה, החברות, ההתרגשות, …
לחוות. גם את האבל וגם את החגיגות.

**
כשאתה "רודף" אל תאבד קשר עין עם המטרה שלשמה יצאת לדרך.
הישארי מחוברת למהות.
המשך להחזיק את הכוונה.
זכרי שאת לא לבד. וגם לא היחידה.
שחרר עצמך מממשא האחריות לכל העולם.

**
היזהרי ש"הרדיפה" לא תשתלט על חייך ותבלבל אותך.
המשך להקפיד על "סור מרע" ועל "עשה טוב".
כל יום.
גם היום.
הסדר אינו מקרי.
"בקש שלום ורדפהו" רק אחרי "סור מרע ועשה טוב".

**
בדקי האם ה"שלום" שביקשת עדיין רלוונטי.
האם את עדיין מבקשת אותו.
אם יש צורך עדכני והחליפי.
מותר.
חשוב.
המטרה אינה קדושה.
יכול להיות שהמהות והדרך כן.

**
אולי המטרה הראויה היא רק תרוץ.
מגדלור המאפשר לצעוד.
לגדול. לזכור. להתחבר. להתמודד.
משהו להסתכל עליו ולשאוף אליו בזמן שאנחנו הולכים.
משתנים.
משנים.
נוגעים.
חיים.

חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

ב' אייר – בקש שלום

"סוּר מֵרָע, וַעֲשֵׂה-טוֹב; בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ." תהילים ל"ד ט"ו

חלק ג' "בקש שלום" – פרשנות אישית:

התחברי למטרה חשובה, משמעותית וראויה.
גם אם אינך בטוח האם ואיך ניתן להגיע אליה.
גם אם את נבוכה לומר אותה בקול רם.
משהו שהוא מעבר למה שאתה מסוגל לעשות או להשיג בעצמך.
מטרה שמציינת כיוון ומסייעת לחדד כוונה.
מטרת "בעד" ולא "נגד".
מטרה שנוגעת בך ומעוררת אותך מעבר לניתוח לוגי כזה או אחר.

**
"שלום" כדוגמא אחת מני רבות אפשריות:
ריפוי, חינוך, בריאות, כלכלה, מוגנות, רווחה, תרבות, טבע,
משפחה, קהילה, כבוד האדם, מדינה, טכנולוגיה, כדור הארץ, …

לא חייבים לשנות את כל העולם.
אפשר להתחיל בלהשפיע על עולם כזה או אחר.

חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

כ' שבט – מצויינות מבוססת waze

מצויינות מבוססת waze: משוב מתמיד + מחוייבות לתנועה

**
1. משוב מתמיד
לבנות ולתחזק את תמונת המצב .
לא להניח שאנו יודעים הכול. להמשיך ללמוד.
לחפש פרואקטיבית נקודות מבט נוספות.
לבקש מאחרים עוד מידע, על עצמנו ועל הנושא.

**
2. מחוייבות לתנועה
להבין לאן רוצים להגיע ולהתחיל לנוע.
להפעיל שיקול לדעת, לאזן בין תחושת בטן ומכשירים.
זה בסדר לשנות נתיב כשמשהו חשוב ורלוונטי משתנה.
אפשר לבדוק דרכים חלופיות, כל הזמן, תוך כדי תנועה.

חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

כ"ו חשוון – לפעמים אין לך מושג

בסרטים, בספרים ובסדנאות קסם, התהליך פשוט ורומנטי:
1. הגדר לאן אתה רוצה להגיע.
2. בני תוכנית שתקח אותך לשם.
3. התחל להתקדם והתמד בדרכך.
4. הגיעי לקו הגמר.
5. חגיגה גדולה.

בחיים, זה יכול להיות מאוד שונה.
מעברים (לפעמים חדים) בין סיפוק, גאווה, התלהבות, ביטחון, שמחה לבין בלבול, תהייה, דכדוך, חוסר בטחון, עייפות, ייאוש, ספק.
רכבות הרים רגשיות ומנטליות.

*****
הקושי האמיתי לעתים אינו להתמיד בדרך שאנו בטוחים לגביה ושקשה להתקדם בה.
הקושי הגדול באמת הוא להתקדם בדרך שאיננו בטוחים לגביה כשעולות השאלות הבאות:
האם אני במקום הנכון?
האם זו הדרך שמתאימה לי?
האם זה מקדם אותי או מעכב אותי?
האם המטרה שסימנתי היא מטרה מדויקת עבורי?
מה אני מנסה לעשות?
האם אני לא עושה טעות?
לאן אני מנסה להגיע?
האם ההשקעה כדאית?
האם לא כדאי להשקיע במקום אחר במקום?
האם להמשיך ולהתמיד באותו כיוון או לשנות תפקיד , מסגרת, שיטה?
האם זו התמדה או התעקשות?
האם זה שינוי בריא או בריחה מהתמודדות?

*****
לפעמים אין לך מושג.
לפעמים את פשוט לא יודעת.

לפוסט הזה אין פתרון בהיר, כללי אצבע אפקטיביים או תשובת פלא.

לפעמים אין לך מושג.
לפעמים את פשוט לא יודעת.

חיים מלאים. יום יום.

 

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

כד' תשרי – שלושה נתיבים להתקדמות

הוראות התקדמות – נתיב "המטרה"
הגדר מטרה / יעד – איפה אתה רוצה להיות ומה אתה רוצה להשיג בעודX זמן ?
כלל שתהיה יותר חד, מדויק ומפורט גדל הסיכוי שתשיג את זה.
גזור אחורה את הנתיב ותכנן את דרך הפעולה שתביא אותך לשם.
קבע יעדי משנה ותחנות ביניים בדרך למטרה הראשית.
התחל להתקדם עפ"י התכנית.
אם נכנס מידע משמעותי חדש עדכן תכנית וחשב מסלול מחדש.
המשך להתקדם עפ"י התכנית המעודכנת.

הוראות התקדמות – נתיב "הצעד הבא"
בדוק מה חי ונוכח בך כרגע.
בחר את הצעד הבא שהכי מתאים, מדויק ונכון עבורך.
צעד אותו.
בדוק מה חי ונוכח בך כרגע.
בחר את הצעד הבא שהכי מתאים, מדויק ונכון עבורך.
צעד אותו.
וחוזר חלילה.

הוראות התקדמות – נתיב "הכיוון והכוונה"
הגדר כיוון כללי וכוונה מרכזית.
בנה תכנית ראשונית. התחל להתקדם.
בדוק בסקרנות: מה חי ונוכח בתוכך כרגע? מה קורה מסביב שרלוונטי לכיוון ולכוונה?
המשך להתקדם. הצעד הבא.
החזק את הכיוון והכוונה הדוק וממוקד. החזק את התכנית והאסטרטגיה רפוי וגמיש.
התאם את עצמך ואת התכניות תוך כדי תנועה.
על פי צורך רענן ודייק את הכיוון והכוונה.

הוראות התקדמות חשובות לשלושת הנתיבים
נשום.
תהנה מהדרך.
עצור לנוח מדי פעם.
הכר בקושי ובאתגר.
חגוג את ההצלחות ואת הדרך שכבר עברת.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter