תגית: מחשבות

7 מחשבות על שבוע מלא

7 מחשבות על שבוע מלא

1. 
"קשה יש רק בלחם",
היא סיסמא נחמדה של מפקדים צעירים למתגייסים חדשים,
או משפט של אנשים שלא מבינים.

קשה יש לא רק בלחם.
יש קשה של כאבים.
יש קשה של חוסר וודאות.
יש קשה של כעסים.
יש קשה של עצבים.
יש קשה של יחסים.
יש קשה של עייפות.
יש קשה של בדידות.
יש קשה של עצב.
יש קשה של ייאוש.
יש קשה של עומס.
יש קשה של פחד.
יש קשה של חוסר אונים.
יש קשה של גם וגם וגם. 
וגם וגם וגם.
ויש עוד.
ועוד.

אז אם קשה לך עכשיו, אולי כדאי לבדוק בסקרנות איזה סוג של קשה זה?

ואם קשה לזו שלידך, מומלץ לברר בעדינות איך בדיוק קשה לה? ואיך נכון לה שיהיו איתה?

**
2.
השבוע אימצנו חתולה.
ביומיים הראשונים היא שרטה כמעט את כל מי שהתקרב אליה.
לא נפגענו ולא לקחנו את זה אישית. 
הבנו שהיא לא עשתה את זה נגדנו.
שזה נובע מתוך מצוקה שלה.
היא לא ניסתה לשרוט אותנו.
היא ניסתה להגן על עצמה.

קל יחסית לא לקחת אישית שריטה של חתולה מאומצת.
קשה יותר לא לקחת אישית משהו לא נעים שנאמר או נעשה על-ידי אנשים שקרובים לנו.
גם כשהמצוקה שלהם לא פחות גדולה משל חתולה מאומצת.

**
3.
בזמן האחרון אני משתדל לנפנף קצת יותר בכנפי הברווז שלי.
זה לא קל ואפילו קשה.
קשה של עצבים.
קשה של עומס.

**
4.
השבוע למדתי שפצע קטן במקום רגיש 
יכול להעיק יותר ממחלה קשה או מניתוח מורכב.
די לא ייאמן הקטע הזה.

**
5.
מדהים לראות,
באיזו מהירות משהו שעד אתמול לא היה קיים, תופס היום את מרכז תשומת הלב שלנו,
ובאיזו מהירות משהו שעד אתמול היה במרכז תשומת הלב שלנו, מתפוגג ונעלם.

**
6.
ביום רביעי סגרנו פרק, ופתחנו פרק חדש.
אני לא יכול לדמיין את המסע הזה בלי חלק מהאנשים שאנו פוגשים בדרך.

**
7.
חיים מלאים הם חיים של גם וגם.
השבוע היה שבוע של חיים מלאים.
ממש…מכל וכל…
חלק מהדברים הם אישיים ולא אפרט.

אבל…
אם היו אומרים לי
בדיוק היום לפני עשר שנים,
שבעוד עשר שנים
נהיה במקום שבו אנו נמצאים עכשיו,
הייתי חותם על זה מייד
וגם משלם על זה לא מעט.

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

זהירות עם המשפט הזה

"ילדים קטנים צרות קטנות,
ילדים גדולים צרות גדולות."

זהירות עם המשפט הזה.
ילדים הם לא צרות.
לא כשהם קטנים ולא כשהם גדולים.

אם אתה אומרים את זה בצחוק, כדאי שתפסיקו.
זו לא בדיחה.
חפשו משפט אחר.

אם אתם באמת מתכוונים לכך, בדקו את עצמכם היטב.
כנראה שאתם מתבוננים בעשירית הכוס הריקה.
בלי קשר לגיל הילדים שלכם, או למה שאתם עוברים כרגע.

**
לשים לב למחשבות שלנו.
לקחת אחריות על מה שיוצא לנו מהפה.
למילים יש כוח.
מחשבות יוצרות מציאות.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

5 דרכים לשנות מצב קיים

5 דרכים לשנות מצב קיים

1. לשנות פעולות.
לעשות משהו אחר ממה שעשינו עד כה.

2. לשנות תקשורת.
לדבר אחרת, להקשיב אחרת. עם עצמנו ועם אחרים.

3. לשנות מחשבות.
להחליף את הפרשנויות, השיפוטים, הניתוחים והמסקנות שלנו.

4. לשנות כוונה.
האם אנו מתכוונים לנצח, להוכיח, לחנך, להעניש? או להתחבר, להבין, לסייע, למצוא טוב משותף?

5. לשנות תפיסת עולם.
העדשות (חוויות חיים, אמונות גלויות וסמויות, דימוי עצמי… ) שדרכן אנו קולטים את העולם.

**
כשהפעולות משתנות, משתנה גם המצב.
כשהתקשורת משתנה, משתנות איתה גם הפעולות.
כשהמחשבות משתנות, משתנות איתן גם התקשורת והפעולות.
כשהכוונות משתנות, משתנות איתן גם המחשבות, התקשורת והפעולות.
כשהתפיסה משתנה, משתנות איתה גם הכוונות, המחשבות, התקשורת והפעולות.

שינוי תפיסה הוא הדרך הכי אפקטיבית והכי קשה לביצוע
מנגנונים פנימיים וחיצוניים רבי עוצמה נלחמים לשמר את המצב הקיים.

**
איזה שינוי את/ה מנסה לייצר ללא הצלחה?
באיזה מימד את/ה תקוע/ה?

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

לנכש עשבים שוטים

לזהות את זה כשזה עוד קטן.
לטפל בזה מהר.
לעצור את זה מוקדם.

**
לנכש עשבים שוטים.
לשחרר רעלים.
לפתוח סתימות.
להמיס גושים של לכלוך.
לשפשף כתמים.

**
להפסיק להאשים את מזג האוויר.
את הגנן.
את השכנים.
את המשפחה.
את הצמחים.
את עצמנו.

להשקיע יותר בלשמור על "הגינה" שלנו.
להשקות את הזרעים הרצויים.
תחזוקה שוטפת.
עבודה יום – יומית.
כל יום.
כל יום.
כל יום.
גם היום.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

שלוש מחשבות, רגע לפני שבת

א. יותר מדי, פחות מדי

יותר מדי :

יותר מדי רעשים.
יותר מדי הפרעות.
יותר מדי מיילים.
יותר מדי הודעות.
יותר מדי מטלות.
יותר מדי בריחה.
יותר מדי נושאים להתעסק בהם.
יותר מדי קפיצות בין דבר לדבר.
יותר מדי לחץ.
יותר מדי ציפיות.
יותר מדי דרמה.
יותר מדי דיבורים.
יותר מדי תלונות וביקורת.
יותר מדי שיפוטיות והאשמות.
יותר מדי חצי כוס ריקה.

פחות מדי :

פחות מדי שקט.
פחות מדי האטה ומנוחה.
פחות מדי מיקוד.
פחות מדי כוונה.
פחות מדי בחירה.
פחות מדי מחשבה.
פחות מדי כבוד.
פחות מדי התמודדות.
פחות מדי אחריות.
פחות מדי חמלה.
פחות מדי אהבה עצמית.
פחות מדי הקשבה.
פחות מדי הכרת תודה וחגיגה.
פחות מדי פרגון ונדיבות.
פחות מדי חצי כוס מלאה.

**
ב. מספר עקרונות חשובים שהתחדדו (שוב) השבוע:

1.
"תפסת מרובה לא תפסת" –
מה הכי חשוב?
מה פחות חשוב?
הויתור על משהו כואב.
אי – הויתור כואב יותר.
ויקר מאוד.
במה התעסקת השבוע?
למה נתת עדיפות?
לאלו אנשים הקדשת זמן?
למי ולמה אמרת "לא"?
למי ולמה אמרת "כן"?

2.
"חצי הכוס המלאה או חצי הכוס הריקה" –
אמת מוחלטת לא קיימת.
אנחנו אחראים לפרשנות שלנו.
אנחנו בוחרים מה לראות.
כל מה שאנו בוחרים ומשקיעים בו אנרגיה הולך ומתעצם.
רק ב 100% מהמקרים.
החיים לא מושלמים.
החיים שלמים.
החיים מלאים.

3.
"ואהבת לרעך כמוך" –
אהבה.
גם לאחרים וגם לעצמנו.
מתחילים מעצמנו.
גם כשמצליחים וגם כשנכשלים.
אהבה.
וגם כבוד.
וגם אכפתיות.
וגם רגישות.
וגם חמלה.

**
ג. מאיר בנאי

תודה.
על יצירה.
על נגיעה בלב.
על רגעים שהיית איתי.

על "שער הרחמים".
על "גשם".
על "כמה אהבה".
על רבים רבים אחרים.

היה שלום.
יהי זכרך ברוך.

שבת של שלום,
חיים מלאים. היום.
רוני ויינברגר

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

יא' אדר א' – מהמקום שבו את נמצאת עכשיו

הבוקר, תוך כדי קריאה, פגשתי קטע קצר שתפש אותי ונכנס עמוק.
תחושת הדיוק הורגשה מייד, בעוצמה מפתיעה,
עוד לפני שהבנתי מדוע ומה יש כאן עבורי.

**
" אלפי ספרים נכתבו על מערכות יחסים בינאישיות
ובהם יועצים ומלומדים מנסים להתוות גישות ודרכי התנהגויות שונות,
אולם רובם מחמיצים לגמרי את ההבנה
שיש יותר מגישה או דעה נכונה אחת ביחס לכל תחום ונושא,
וזאת בגלל שתי סיבות חשובות ביותר:

1. ראשית, מהמקום שבו את נמצאת עכשיו, אין לך גישה לכל המחשבות.

2. הקביעה אם מחשבה כלשהי ראויה היא רלוונטית אך ורק יחסית למקום שבו את נמצאת עכשיו. "

~ מתוך "כוחם המדהים של הרגשות" / אסתר וג'רי היקס

**
כמה נקודות שתופשות אותי בצמד המשפטים הללו:
– כבוד לאדם ולמקום שהוא נמצא בו.
– גישה למשאבים (כגון מחשבות) היא דינמית ותלוית מצב.
– תזכורת לאי– השיפוטיות (" אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו").
– חשיבות הצעד המדויק הבא. צעד מוביל לצעד. מחשבה מובילה למחשבה.
– הדרך או הפתרון יתגלו עם הזמן. גם אם לא ניתן לראות אותם כרגע.

חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

כג' שבט – החברים הכי טובים שלך

הרעיונות שלך הם החברים הכי טובים שלך.
כך גם המחשבות שלך, בטח ובטח שהאמונות שלך.

**
כשניפגש מחר, אגיע עם החברים הכי טובים שלי.
הרעיונות, המחשבות והאמונות שלי.

**
גם אם אני מאמין שהחברים שלי הם הכי טובים שיש,
ואפילו אם אני בטוח שהחברים שלך לא משהו,
ברור לי שכשאכיר לך את החברים שלי מחר,
לא תוכלי לאמץ אותם באותו רגע ולהיפטר מייד מהחברים שלך.

**
זה לא עובד ככה.
החלפת חברים לוקחת זמן ודורשת אנרגיה.
במיוחד חברים קרובים שיש לנו קשר עמוק איתם.

**
כשניפגש מחר, אגיע עם הרבה כבוד וסקרנות לחברים שלך.
כשניפגש מחר ארצה להכיר את חברייך לפני שאציג בפנייך את החברים שלי.
אם צריך ניפגש שוב. ושוב.
חברויות חדשות צריכות את זמן ההבשלה שלהם.

חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

יג' כסלו – שני פוזלים

שני פוזלים הולכים ברחוב ומתנגשים זה בזה.
"למה אתה לא מסתכל לאן שאתה הולך???" שואל הראשון בכעס.
"למה אתה לא הולך לאן שאתה מסתכל ??!!" משיב השני.

*****
האם אתה ב"מסלול התנגשות" ?
אם המחשבות, המילים והמעשים שלך לא מסונכרנים, סביר להניח שכן.

האם תשומת הלב, המח והגוף שלך (כרגע, היום, השבוע) בהלימה לדברים החשובים בחייך?
אם לא, סביר להניח שתפגשי "קיר" בקרוב.
השאלה היא רק איזה קיר, באיזו עוצמה ומה תהיה מידת הנזק.
כשזה יקרה, זה יהיה (כנראה) פחות מצחיק מבבדיחה.

(** תודה לדודי היקר י. על הבדיחה שכל פעם מצחיקה אותנו מחדש).

חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

כ"ד חשוון – כף היד

כף היד

"עשרים ושבע עצמות,
שלשים וחמשה שרירים,
קרוב לאלפיים תאי עצבים,
יש בכל כרית של אצבעותינו החמש.
הרי זה די והותר,
כדי לכתב את 'מיין קמפף'
או את 'פו הדב' "

– ויסלבה שימבורסקה

*****
לחבר שלי א. יש רק ארבע אצבעות באחת מכפות ידיו.
זה לא באמת כל כך משנה.
עשרים ושבע עצמות, שלשים וחמשה שרירים,
או פחות.
איזה סיפור אתה כותב היום במו ידיך?

הלשון הינה איבר מורכב המכיל ששה עשר שרירים שונים.
איזו מציאות את יוצרת בשניה הזו עם ששה עשר השרירים הללו?

*****
אתמול השתתפתי כצופה בקורס לכמאה מנהלים יחסית מנוסים בארגון מסוים.
בשלב כלשהו התחילו לעלות שאלות והערות מהחדר.

אחד המנהלים אמר:
"אני מצפה שתסכמו (מארגני ומנחי הקורס) את כל הדברים החשובים שעולים פה כדי שהם לא ילכו לאיבוד"

מנהלת אחרת שאלה:
"מה אתם יכולים לעשות עבורנו בכדי שבאמת נצליח ליישם את הכלים שאנו לומדים כאן לאחר שנחזור למציאות האינטנסיבית היום-יומית שלנו?"

בעיני המנהל והמנהלת פספסו קטע חשוב.
העניין הוא לא המערכת, ההנהלה הראשית, מנחי הקורס או מארגניו.
העניין הוא הם עצמם.
אנחנו.
כל אחד מאיתנו.
כף יד – עשרים ושבע עצמות, שלושים וחמישה שרירים.
לשון – ששה עשר שרירים.

אנחנו יוצרים מציאות כל יום. כל רגע.
במחשבות, במילים ובמעשים שלנו
"מיין קמפף" או "פו הדב".
לבחירתנו.

חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter