תגית: טוב

התמודדות עם קירות

האם אתם מנסים להיות טובים או להשתפר?
מה יותר חשוב לכם?

השבוע נחשפתי להרצאתה של היידי גרנט הלוורסון על ההבדל שבין
גישת ה"להיות טוב" (Be Good) לבין גישת ה"להשתפר" (Get Better).

המטרות המרכזיות שלנו בגישת "להיות טוב (Be Good)"
הן להוכיח שאנו טובים (מספיק טובים או הכי טובים).
הדגש הוא על ריצוי או הוכחה לאחרים, ועל עמידה בציפיות שאנו מאמינים שיש לסביבה מאתנו.
אנו משווים את עצמנו ואת הביצועים שלנו לביצועים של אחרים, בודקים איך אנחנו ביחס אליהם, 
ועסוקים בלהראות לעולם את היכולות והמיומנויות שלנו.

גישת "להשתפר (Get Better)" מתמקדת במטרות שונות:
במקום להוכיח שיש לנו ידע או מיומנויות מסוימים אנו מתמקדים בלשפר את הידע והמיומנויות שלנו.
המיקוד שלנו אינו בלהדגים את הידע והמיומנויות שלנו לעולם אלא בלפתח אותו.
ההשוואה שאנו עושים (וכיצורים אנושיים אנו כל הזמן משווים) אינה שלנו ביחס לאחרים אלא שלנו ביחס לעצמנו וביחס לביצועי העבר שלנו.

ההבדל בגישות הללו משנה חיים בעיני.
מעבר לשינוי האדיר שיכול לבוא לידי ביטוי בתוצאות שלנו,
ישנה השפעה עצומה על הלך הרוח הפנימי שלנו ועל הרגשות והתחושות שנחווה.
כששאלת "האם אני מספיק טוב?" עומדת במרכז ומניעה אותי,
סביר מאוד להניח שאחווה מתח, לחץ, חוסר שקט ואי-שביעות רצון.
כשהתשובה לשאלה תהיה "כן" אולי אחווה שמחה, סיפוק והקלה אך זה יהיה לזמן קצר.
לעומת זאת אם השאלה המרכזית שתניע אותי היא "כיצד אני יכול להשתפר?"
סביר להניח שהתחושות שאחווה תהיינה שונות.

**
אל היידי גרנט הלוורסון הגעתי בהמלצת יהודית כץ.

ליהודית כץ יש פודקאסט בשם "חושבים טוב" 
שבו היא מראיינת אורחים מרתקים ונוגעת בהיבטים שונים של איכות חיים.
פרקים לדוגמא שהאזנתי להם השבוע היו בנושאי הקשבה, שיחות קשות, קבלת החלטות, פרפקציוניזם, הצלחה ועוד.
באחד הפרקים, לאחר שיהודית הזכירה את המחקר של היידי, רצתי לחפש חומר נוסף ברשת וכך הגעתי אל ההרצאה הנפלאה הזו.

כשאני משווה את המקום שאני נמצא בו למקום שיהודית ואורחיה נמצאים בו (be good mindset), הסיכוי שאתבאס או אקנא הוא גבוה:
ליהודית יש פודקאסט (ולי אין).
לפודקאסט שלה מאזינים עשרות אלפי אנשים בחודש (ואת הבלוג שלי קוראים "רק" אלפים).
היא מרצה מבוקשת ומוכרת המקיימת הרצאות מספר פעמים בכל שבוע (ואני פחות).
אתם יכולים לראות ולהרגיש לאן זה הולך…

אם לעומת זאת כשאני מקשיב ליהודית אני בהלך רוח של להשתפר (get better mindset),
מכל פרק אני יכול לקחת מספר דברים לחיי היום-יום שלי,
ליהנות משפע של רעיונות, דוגמאות ומחקרים שלא הכרתי,
ובהדרגה לפתח את הידע והמיומנויות שלי.
כל פרק תורם להתפתחות שלי.

הנקודה המרכזית עבורי היא שיש לי יכולת לבחור את הגישה שלי.
גם אם ירשתי או פיתחתי גישה מסוימת לאורך השנים,
ואני מורגל להתנהל או לחשוב בצורה מסוימת,
שינוי עדיין אפשרי.

**
בשבועות האחרונים התחלתי לפתח תחביב חדש: טיפוס.

בהשראת ובהשפעת "נינג'ה ישראל" אני מוצא את עצמי מבלה עם בני מספר שעות בכל שבוע במתחם הטיפוס "בולדרלנד" בכפר-סבא.

מספר מחשבות "טיפוסיות" שעלו בי השבוע:

א. אני בוחר

במתחם הטיפוס ישנם מסלולים בדרגות קושי שונות,
שעליהם מטפסים (או מנסים לטפס) בכל רגע נתון עשרות ילדים, בני נוער ומבוגרים.
טיפוס הוא ספורט המצריך חשיבה, טכניקה, כוח ואומץ.
כ"מתחיל", רמת המיומנות שלי בכל אחד מההיבטים הללו אינה גבוהה במיוחד.
המשמעות היא שאני מצליח בקושי את המסלולים הקלים ביותר,
כשמסביבי כמעט כל אחד אחר בעל מיומנות וביצועים גבוהים יותר מאלו שלי.
זו לא סיטואציה שאני רגיל לפגוש ביום-יום.
יש בכך משהו שיכול להיות מייאש (גישת be good)
ויש בכך משהו שיכול להיות מדרבן ומרגש) גישת get better)
אני בוחר.

ב. להסכים להיות מתחיל

להיות בסביבה שבה אנחנו ב"תחתית הפירמידה" אינו תמיד קל או נעים.
חשוב להסכים להיכנס למצבים הללו ולהסכים להיות בהם.
בין היתר חשוב לעשות תיאום ציפיות ביננו לבין עצמנו:

– איך לא להצליח ועדיין להמשיך לנסות.
– גם התקדמות אטית וזעירה היא התקדמות.
– להסכים לקבל עצות מאנשים בעלי ניסיון וידע רב יותר.
– למדוד את עצמי ביחס לעצמי ולא ביחס לאחרים.
– ליהנות מהדרך ומהאתגר.

עניינים של מתחילים.
ולא רק של מתחילים.

ג. משוב

כשמטפסים, המשוב שמקבלים הוא תכוף, מיידי וברור:
– הצלחתי או לא הצלחתי לסיים את המסלול?
– כמה באמת התאמצתי (רק אני יודע…)?
– איך אני ביחס לפעם הקודמת שטיפסתי או למקום שהייתי בו לפני שבוע?
– איך אני ביחס לאחרים שסביבי?

המפגש עם הקיר מייצר משוב מיידי, חד ואפקטיבי,
שיכול להילמד גם ע"י המנוסים שבמנהלים.

ד. דוגמא אישית

אחד הדברים הכי מהנים בטיפוס הוא הזמן המשותף עם בני.
אנחנו פחות או יותר באותה רמה עכשיו ומתמודדים עם אתגרים דומים.
ההזדמנות שיש לי כרגע היא די נדירה:
הזדמנות לחיות דוגמא אישית של get better mindset,
ולא רק לדבר עליה, או לחשוב איך לתת אותה.

איני זוכר מתי הפעם האחרונה שהוא ראה אותי מתמודד עם קושי, נופל, מתאמץ, נכשל, מזיע.

הזדמנות נדירה. 
גם עבורו.
וגם, אולי בעיקר, עבורי…

אני מקווה שהפוסט הזה היה בעל ערך עבורכם.
כתמיד, אם מתחשק לכם לכתוב לי כמה מילים, יעניין אותי לקרוא…

שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

בלתי אפשרי ולא מתקבל על הדעת

עכשיו,
אחרי יום בילוי משפחתי,
ואחרי צפייה במשחק בלגיה-אנגליה,
תוך כדי ארוחה במסעדה,
ואחרי ריצת ערב,
ואחרי שעברתי במרכז G ההומה,
כדי לקנות קרם הגנה לטיול של מחר,
אני רוצה לכתוב משהו,
על מה שקורה בדרום,
ועל כמה שהמצב בלתי אפשרי,
ולא מתקבל על הדעת.

**
נראה כאילו
מצבים בלתי אפשריים
ולא מתקבלים על הדעת
מתרחשים כל הזמן
ועל דעת כולם.

**
13 ילדים תאילנדים לכודים במערה,
מושכים הרבה יותר תשומת לב, חמלה ודאגה,
מאלפי דונמים ומעשרות אלפי ילדים ישראלים ופלסטינים,
הנמצאים בסכנה גדולה, מוחשית, מיידית ויום-יומית.

ממש כמו אותו תינוק סורי שטבע
ועשה עבודה
שמאות אלפי פליטים לא היו מסוגלים
במשך חודשים ארוכים.

**
אולי יש בנו משהו שנמשך לסיפורים דרמטיים קצרים, בעלי סוף טוב או רע,
שבסיומם אפשר לדעת מי ניצח, לנשום לרווחה או להזיל דמעה,
ומשהו שמשתעמם או בורח מסיפורים מורכבים, נטולי פתרונות פשוטים,
שלא ברור איך, אם בכלל ותוך כמה זמן הם יסתיימו.
גם כשהם בלתי מתקבלים על הדעת.
גם כשהם מטרים בודדים מאתנו.

**
מחר בשעה 18:00 תתחרה נבחרת קרואטיה בגמר המונדיאל.
איפה היו ומה עברו שחקני הנבחרת הזו, והעם זה,
בשנות התשעים, במהלך אותה מלחמה עקובה מדם,
שגבתה מעל עשרים אלף הרוגים ונעדרים?
איפה הם היום ומה הם עוברים עכשיו?

מחר בשעה 18:00 יצפו מיליוני אנשים במזרח התיכון באותו גמר.
חלקם תוך כדי אזעקות וריצה למרחבים מוגנים.
איפה היינו ומה עברנו בשניים-שלושה העשורים האחרונים?
איפה אנחנו היום ומה אנו עוברים עכשיו?
איפה נהיה ומה נעבור בעוד שניים-שלושה עשורים?

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

תפילה

כששוחחנו שלשום, היא סיפרה לי שבאותו בוקר, 
תוך כדי נסיעה לעבודה, היא עשתה לעצמה הכנה.
הכנה רגשית ומנטלית לקראת היום שמחכה לה.
במקרה שלה, ההכנה הזו כוללת מעין תפילה.
טקס של חידוד כוונה.
באותו בוקר היא התפללה שתצליח לראות.
שתצליח לראות את האדם שהיא תפגוש.
מעבר למסכות ולכותרות.
מעבר לקורות החיים.
היא התפללה להצליח לראות כדי שהיא תוכל לעזור.
כדי שהיא תוכל לעשות את הדבר הנכון.

למרות שאנחנו מכירים כבר שנים,
וראיתי אותה לא מעט פעמים "בפעולה",
כשהיא סיפרה לי את זה התרגשתי.
כמה נשמה וכמה ענווה יש בתפילה הזו.
היא לא עוסקת בהוראה או בחינוך.
גם לא בעבודה סוציאלית או ברפואה.
היא מגייסת.
מגייסת עובדים לחברת הייטק.
אשרי הארגון שזו המגייסת שלו.
אשרי המועמדים שזוכים לפגוש אותה.
איזה בר מזל אני שאלו האנשים שאני זוכה לעבוד איתם.

**
אתמול, 21 ביוני, היה היום הארוך בשנה. 
היממה בעלת שעות האור הרבות ביותר והלילה הקצר ביותר בשנה, בחצי הכדור הצפוני.
אתמול היה יום ההיפוך.
היום שבו המגמה משתנה.
הימים מתחילים להתקצר, והלילות להתארך.
יש בזה משהו מתעתע.
למרות שהמגמה משתנה, רוב הקיץ עוד לפנינו.
החופש הגדול רק מתחיל.
ייקח זמן עד שנרגיש בשינוי ונראה אותו.

** 
אתמול, 21 ביוני, הודיעה חברת אינטל העולמית,
שבריאן קרזניץ', מנכ"ל החברה מתפטר (או מתפוטר) באופן מיידי
לאחר שהתגלה שקיים יחסים רומנטיים בהסכמה עם עובדת,
דבר המהווה הפרה של מדיניות אינטל הנוגעת לכל המנהלים בחברה.

בשונה מיום היפוך המגמה, ההתפטרות של מנכ"ל אינטל,
הינה התוצר או ה"פרי" של זרעים שנזרעו בעבר ומבשילים עכשיו.
בחירות, החלטות ופעולות המביאות לתוצאות בעלות השלכות.

באופן טבעי, הנטייה של רוב האנשים כרגע, היא לשפוט את קרזניץ' ואת האירוע הזה.
אנשים רבים מקרינים על אירוע כזה את האמונות, הדעות והשקפת העולם שלהם,
מבלי לדעת ברוב המקרים מה באמת קורה.

האירוע הזה מחדד עבורי ארבעה דברים:

1. אין לי מושג.
אין לי מושג מה באמת התרחש או מתרחש.
ברמה מסוימת (רבים כנראה לא יסכימו איתי), זה לא העסק שלי לא מתפקידי לשפוט.

2. החיים דינמיים.
בוקר אחד אתה מנכ"ל מוערך של חברה הנסחרת במאות מיליארדי דולרים,
ובבוקר שאחרי אתה כבר במקום שונה מאוד.
כמו עונות השנה, הכול בהשתנות מתמדת.

3. אנחנו קוצרים את מה שאנחנו זורעים.
אנחנו אחראים לבחירות ולפעולות שלנו.
קארמה אינה מושג רוחני תיאורטי אלא עיקרון מעשי יומיומי.

4. כדאי שהדרך תהיה שווה את זה.
בגלל שהכול דינמי ואי אפשר לדעת מה ישתנה ומתי,
חשוב להיות שלמים עם הדרך ולחיות על-פי הערכים העמוקים שלנו.

**
בריאן קרזניץ' ניהל במשך כחמש שנים את חברת אינטל 
חברה שאני גאה להיות אחד מעובדיה,
ושיש לי את הזכות לעבוד בה לצד אנשים מופלאים, כמו למשל,
אותה מגייסת המתפללת שתצליח לראות אנשים ולעשות טוב.

החיים מורכבים.
אין רק שחור ולבן.
זה מעבר לטוב ורע. 

לפני כשנתיים כתבתי על איש אחר שעבד בחברת אינטל וניהל אותה.
איש שבחר בחירות אחרות ושחייו התפתחו בדרך שונה.
אתמול כשזה קרה חשבתי עליו.
וגם על האיש הנוסף שמוזכר בפוסט.
וגם עלי.
ועל המשפחה שלי.
ועל איך שחיים מתפתחים…

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

לעשות טעויות

Making Mistakes

"Since we're human beings we make mistakes.
We cause others to suffer.
We hurt our loved ones, and we feel regret.
But without making mistakes, there is no way to learn.
If you can learn from your mistakes, then you have already transformed garbage into flowers.
Very often, our mistakes come from our unskillfulness, and not because we want to harm one another.
I think of our behavior in terms of being more or less skillful rather than in terms of being good and bad.
If you are skillful, you can avoid making yourself suffer and the other person suffer.
If there's something you want to tell the other person, than you have to say it, but do it skillfully, in a way that leads to less, rather than more suffering."

~ Quoted from "How To Love" / Thich Nhat Hanh

**
לעשות טעויות

"כיון שאנחנו בני אדם, אנחנו עושים טעויות.
אנחנו גורמים לאחרים לסבול.
אנו פוגעים ביקרים לנו, וחשים חרטה.
אבל בלי לעשות טעויות, אין שום דרך ללמוד.
אם אתה יכול ללמוד מהטעויות שלך, אתה הופך זבל לפרחים.
לעתים קרובות, הטעויות שלנו נובעות מחוסר המיומנות שלנו, ולא מכך שאנו רוצים לפגוע זה בזה.
אני חושב על ההתנהגות שלנו במונחים של להיות פחות או יותר מיומנים ולא במונחים של להיות טובים ורעים.
אם אתה מיומן, אתה יכול להימנע מלגרום לעצמך סבל ולגרום לאדם האחר סבל.
אם יש משהו שאתה רוצה לומר לאדם האחר, אז עליך לומר לו את זה, אבל עשה זאת במיומנות, בדרך שמובילה לפחות, ולא ליותר סבל."

מתוך "איך לאהוב" / טיך נהאת האן (תרגום חופשי – רוני ויינברגר)

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

שאלה לכרישים

שאלה ל"כרישים": מה אתם מחפשים…?

– לצאת חכמים?
– להוכיח שאתם יותר טובים?
– להגדיל את ההון שלכם?
– להרבות טוב בעולם?
– לעזור ליזמים מתחילים?
– למצוא שותפים?
– משהו אחר…?

**
כוונה מייצרת כיוון.
סוף מעשה בכוונה תחילה.

 

 

 

 

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

מטרה צנועה להיום

מטרה צנועה להיום:

להפוך את העולם לטוב יותר.
או, להפוך את העולם לרע פחות.

או, להפוך עולמות לטובים יותר.
או, להפוך עולמות לרעים פחות.

או, להפוך עולם אחד לטוב יותר.
או, להפוך עולם אחד לרע פחות.

או, להפוך את העולם שלי לטוב יותר.
או, להפוך את העולם שלי לרע פחות.

**
אין לי מושג אם אצליח.
אין לי מושג אם זה יספיק.
אין לי מושג את מי אפגוש.
אין לי מושג מי יפגוש אותי. ואיך.
אין לי מושג מה זה טוב יותר.
אין לי מושג מה זה רע פחות.

אין לי מושג.
ואולי גם לא יהיה לי.

אני מחזיק כוונה
ויוצא לדרך.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

האומץ להיות טוב

"הרבה קשור באומץ להיות טוב.

הרבה נובע מנקודה זו שפעמים רבות מבלבלת מאוד ונוטים להבין אותה באופן הפוך.
שהרי מקובל לזהות את הבגרות עם אותה קדורנות רציונלית המסוגלת להיות 'מציאותית',
משמע לראות את הרוע ולהיערך אליו.
בעוד שבאמת, כל זה הוא ביטוי לעמדה ילדית המפחדת מן ההשתנות ומסרבת לנוכחות.
כל זה הוא דווקא אי-הכרה של הממשות ופעולת הסוואה של מי שחדל להרגיש את הממשות זורמת בדמו.
והאומץ להיות טוב – האומץ לראות טוב ולראות עצמו כטוב – הוא גם האומץ להיות בוגר.

'הכול לטובה', אם כן, אינו סיפור חדש, אמונה דעתנית שהאדם משתמש בה כדי שתסוכך עליו מפני הרעה.
אין זו אמירה פולחנית המבקשת להרגיע ולנחם אותו, מעין המאגיה המערסלת, המרדימה את הבהלה ומרחיקה את העין הרעה.
לא, זו הכרעה מוסרית של בגרות.
הכרעה של אומץ להתייצב באופן אישי ולהתחייב לממשות, להסכים להתענג, ולפגוש ולהשתנות עם מה שהוא אחר."

~ דן לסרי, "אל הממשות", עמוד 82

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

איים של חופש

אי-התנגדות

זה מה שזה וזה כל מה שיש.
לא יותר מזה ולא פחות מזה.
זו המציאות כרגע ואפשר להפסיק להתווכח אתה.

**
אי-שיפוטיות

זה מה שזה וזה לא טוב או רע.
לשים לב למה שקורה בלי לתייג אותו כשלילי או חיובי.
אפשר להפסיק לייצר לעצמנו סיפורים, דרמות וסרטים.

**
אי-הצמדות

זה מה שזה וגם זה יעבור.
בדרך הטבע הכול משתנה.
אפשר לשחרר תלות במחשבות, חפצים ואנשים.

**
איים של חופש:
אי – התנגדות: קבלה (Acceptance).
אי – שיפוטיות: התבוננות (Observation).
אי – הצמדות: כניעה (Surrender).

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

זו הבחירה שלך

זו הבחירה שלך.
יש גבול למה שאני יכול לעשות.

**
מהמקום שבו אני נמצא עכשיו,
ובמחשבה על המקום שבו את נמצאת כרגע,
משהו בי מאמין שבמצב הנוכחי,
יש בחירות טובות יותר ובחירות רעות יותר עבורך.

**
מהמקום שבו אני נמצא עכשיו,
ובמחשבה על המקום שבו את נמצאת כרגע,
משהו בי יודע שאין לי מושג
ושאני לא באמת יכול לדעת איזו בחירה עדיפה עבורך.

**
במקום שבו אני נמצא עכשיו,
בין החלק הלחוץ שיודע מה טוב ומה רע,
לבין החלק הבוטח שאין לו מושג,
חשוב לי שתדעי
שאני כאן בשבילך
בכל בחירה שתבחרי.
דואג לך,
סומך עלייך,
אוהב אותך.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter