תגית: חופש

עימותים, בעיות ומיחזור של סבל

עסקת חבילה

סדנת משתחררים.
הם סוגרים שירות משמעותי ואינטנסיבי בן מספר שנים ויוצאים לאזרחות.
חצי היום עם חגי ואתי פותח להם שבוע מלא בסדנאות והדרכות.
יש סיבה שאנחנו ראשונים.
אנחנו מדברים על הצלחה בחיים.
על הגדרת ההצלחה בחיים שלהם.
ההגדרה שעדיין אין להם, ושהם מתחילים להתבחבש איתה.
לרוב השאלות אין תשובות.
הן הזמנות לחקירה ולבירור.
הגדרת ההצלחה האישית היא מעין מפה לחיים.
מפה, ולא החיים עצמם.

תוך כדי שיחה מתחדדת "עסקת החבילה" שהם חתומים עליה: חופש ואחריות.

חופש משמעותי. 
זה מעבר לטיול של אחרי צבא או לתקופת סתלבט ובילויים.
זה החופש לבחור.
כיוון. מקצוע. תחביבים. בני זוג. לימודים. מקום מגורים.
הם על סף סיום של פרק חיים משמעותי והתחלה מרגשת של פרק חיים חדש.
פוטנציאל אינסופי מחכה להתממש.
מרגישים את האנרגיה של זה.

ואחריות.
100% אחריות.
הם עוזבים מסגרת ארגונית וחברתית מוכרת, עוטפת ומנוהלת.
זה לא שעד עכשיו לא היתה להם אחריות.
היתה להם והרבה.
עכשיו היא עוברת שינוי ומקבלת צורה חדשה: 
מאחריות לביצוע המשימה ולשמירה על חיי אנשים,
לאחריות אישית לבחירות ולפעולות שלהם.
"חוק השדה".
מה שזורעים קוצרים.
מה שעושים משנה ומשפיע.

**
חמש מחשבות על הצלחות ומטרה

בבוקר שלאחר סדנת המשתחררים, עלו בי מספר מחשבות על הצלחות ומטרה.
לפעמים לאחר שאני כותב פוסט אני יודע שתהיה לו השפעה ושהוא יעורר תגובות.
כך קרה עם "חמש מחשבות על הצלחות ומטרות".
אנשים סיפרו לי שהפוסט "בא להם בול" ושינה להם את היום.

ניתן לקרוא את הפוסט המלא כאן.

**
נכנס – יוצא

מפגש עם קבוצת מנהלים.
שיתוף במחשבות ובהרהורים שלי על "ניהול ברוח התקשורת המקרבת".
שקף אחד בלבד.
נקי, בלי פירוטכניקה.
6-7 נקודות מפתח, לא יותר.
אפשר לדבר עליהן עשר דקות, יום שלם, שנתיים או חיים שלמים.

– אחריות מלאה, 100% בחירה.
– ניהול עצמי לפני ניהול אחרים.
– הבחירה הניהולית הכי חשובה שלנו.
– ניהול אנרגיה.
– הצרכים שלנו חשובים לא פחות מצרכים של אחרים.
– ניהול מונחה כוונה, ממוקד ערך ומבוסס צרכים.

חצי שעה בתוך המפגש, נראה לי שאני מאבד חלק מהמנהלים בחדר…
לא בטוח שהדברים עוברים כפי שקיוויתי שהם יעברו.
לצד זה נראה שיש לא מעט עניין וסקרנות … 
מעניין עד כמה זה נכנס, את מי זה פוגש ואיפה זה נוגע.

"זה לא יכול לעבוד" ו"אצלנו זה אחרת מאצלך",
הם משפטים שאני שומע לא מעט, בגרסאות שונות.
גם עכשיו…

כשהם נאמרים בזלזול או בביטול, אני משתדל לשחרר ולהמשיך הלאה.
תפקידי אינו לשכנע או לחנך.
מה שאני מאמין בו לא בהכרח נכון, ובטח שלא מתאים לכולם.

כשהם נאמרים בתסכול או בכאב, 
כשאנשים רוצים ולא יודעים איך, זה מושך אותי…

אני מציע להם את האפשרות של להתחיל בקטן.
לבחור משהו אחד מהעולם שלהם ולנסות להביא את זה לשם. כבר השבוע.
לעשות שינוי בשעה אחת או בפגישה אחת מתוך עשרות השעות והפגישות השבועיות שלהם.
תמיד יש שעה או פגישה שאנו יכולים להתחיל ממנה.
זרעים מסוימים ניתן להנביט מהר.

מפגש של "נכנס-יוצא".
מפגש חד-פעמי קצר.
נכנס… עושה את העבודה… זורע זרעים… יוצא…
מה שנקלט נקלט.
מי שננגע ננגע.
אין לי מושג.

ממשיך הלאה…

**
המדליה של גל פרידמן

בפעם הראשונה שאני שומע על זה הלב מתכווץ.
כנראה שהוא במצב ממש קשה, אם הוא בוחר למכור את מדלית הזהב שזכה בה.
עצוב. 
מכעיס.
איך נתנו לו להגיע למצב הזה ???

בפעם השנייה שאני שומע על זה מדברים על כך שמצבו הכלכלי טוב.
שהוא רוצה לבנות לעצמו וילה.
הרשת גועשת.
כבר לא עצוב.

תשומת הלב מנסה למשוך לשם.
מדהים באיזו קלות נוצרים בתוכנו סיפורים
ובאיזו מהירות הם מעוררים בנו רגשות שונים.

תזכורת לעצמי:
המדליה של גל פרידמן היא העסק של גל פרידמן.
היא לא העסק שלי.
התגובות של הטוקבקיסטים, הן העסק של הטוקבקיסטים.
הן לא העסק שלי.

זה לא התפקיד שלי.
התפקיד שלי הוא להיות נוכח במקומות החשובים בחיי,
לעסוק בדברים החשובים ולהיות עם האנשים החשובים בחיי.

המדליה של גל פרידמן היא הזדמנות מצוינת לאימון נוסף בתשומת לב.

**
עימותים ובעיות

2 דברים שלמדתי מפרופסור אדיג'ס השבוע:

1. עימות הוא אנרגיה.
אם הוא מכוון נכון, הוא בונה.
אם לא, הוא הרסני.

2. תפקיד ההנהלות איננו ליצור מצב ללא בעיות. תמיד תהיינה בעיות.
בתהליך הובלת החברה ליעדיה ישנו תהליך של המרת בעיות מסוג אחד לבעיות מסוג אחר.
צמיחה פרושה יכולת לטפל בבעיות גדולות ומורכבות יותר.

יש משהו מרגיע ומעודד בתפיסה הזו.
לא רק עבור ארגונים או חברות.
גם עבור משפחות ואנשים.

הבעיות שאני מתמודד איתן והעימותים שאני חווה אינם סימן לכך שמשהו לא בסדר.
הבעיה המורכבת החדשה שאני פוגש עכשיו, היא סימן לצמיחה שלי.
בעימות שאני חווה עכשיו יש פוטנציאל לאנרגיה בונה.

אולי במקום להימנע מעימותים ולהילחם בבעיות,
אפשר לחפש עימותים בונים ובעיות מצמיחות.

**
מיחזור אנרגטי של סבל

חניון האוניברסיטה, דקות אחרי הרצאה בנושא מוות וההתייחסות שלנו אליו.
נחי אלון (המרצה) הזכיר תרגיל שבו אנו שואפים אלינו חלק מסבלו של האדם שאנו חושבים עליו או נמצאים לצידו,
ונושפים אליו אנרגיה של שקט, אהבה, בריאות וכו'.
מעין מיחזור אנרגטי, בדומה לפרחים שסופחים אליהם פחמן דו חמצני ופולטים חמצן. 
את התרגיל הזה אנו עושים כשאנו יכולים ורוצים. 
מזמינים לעצמנו את מידת הסבל הנוספת שביכולתנו וברצוננו לשאת באותו רגע. 
לא מעבר לכך.

עולה בי מחשבה על אדם מסוים שאני מאמין שסובל עכשיו,
ואיתה רצון ומוכנות לקחת אלי חלק מסבלו. 
מספר דקות לאחר מכן, עולה מחשבה נוספת, 
שאולי הרצון הזה נובע מהלחץ שלי, הלחץ שאני חווה כשאני מאמין שאותו אדם סובל.
לחץ שמניע את הרצון שלי להתגייס ולעזור. 
ואת הצורך שלי להיות משמעותי.

ואז אני שם לב למחשבה נוספת,
על כמה קל ונעים לי להיות שם עבור אחרים ולעזור להם לסחוב חלק מהסבל שלהם,
וכמה קשה לי לתת להם לסחוב עבורי חלק מהסבל שלי…

שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

100% בחירה, 100% חופש, 100% אחריות

100% בחירה, 100% חופש, 100% אחריות

אנחנו לא חייבים לעשות שום דבר, אף פעם.
אנחנו לא צריכים לעשות שום דבר, אף פעם.
אנחנו לא מוכרחים לעשות שום דבר, אף פעם.
שום דבר.
אף פעם.
ללא יוצא מן הכלל.

**
זה לא מה שמספרים לנו.
זה לא מה שמלמדים אותנו.
זו לא הדרך שבה חינכו, גידלו או אילפו אותנו.
זו לא הדרך שבה אנחנו מחנכים, מגדלים או מאלפים את ילדינו.
זו לא התפישה הרווחת.
זו לא האמונה הרווחת.

**
כל מה שאנו עושים הוא תמיד מתוך בחירה.
בין אם אנו מכירים בכך ובין אם לא.

תמיד יש לנו אפשרות אחרת, לפחות אחת.
בין אם אנו מודעים לכך ובין אם לא.

**
מעתה ועוד עולם, לא ניאלץ אף פעם לעשות משהו שלא נבחר בו.
מעתה ועד עולם, כל מה שנעשה יהיה תמיד מתוך בחירה.
זו לא הצהרת כוונות.
זו לא התחייבות.
זו תזכורת.
זו עובדה.

הבחירות שלנו נובעות מתיעדוף הצרכים החשובים לנו
וממידת הנכונות שלנו להתמודד עם ההשלכות של בחירותינו.

**
תפישה חשיבתית + טרמינולוגיה דיבורית:

"אני בוחר" במקום "אני נאלץ".
"אני עושה כי אני בוחרת" במקום "אני עושה כי אני צריכה".
"יש לי בחירה" במקום "אין לי ברירה".
"אני עושה בגללי" במקום "אני עושה בגללם".

**
100% בחירה.
100% חופש.
100% אחריות.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

זה רק התפקיד שלך

"כדי להיות נבונים, עלינו להיות מסוגלים להיכנס לכל תפקיד במלואנו,
בתשומת לב ובחמלה, ולהרפות ממנו כשאין בו עוד צורך.
כשאנחנו מתחתנים, עלינו להניח לתפקידנו הקודם כרווקים.
כשילדינו הופכים לאנשים מבוגרים, עלינו להרפות מתפקידנו כמי שעוזרים להם לנהל את חייהם.
כשאנחנו עוזבים מקום עבודה אחד ועוברים לאחר,
כשאנחנו פורשים מעבודה או כשאנחנו מתקדמים מתפקיד עובד לתפקיד מנהל,
עלינו להרפות מהתפקיד הקודם שלנו ולקחת על עצמנו את התפקיד החדש.
נוכל להיות חופשיים רק אם תוך כדי מילוי כל התפקידים הזמניים האלו לא נשכח שבבסיסם,
הם לא מי שאנחנו באמת."

**
"כשם שאנחנו מזדהים עם תפקידים, אנחנו יכולים להזדהות גם עם תדמית.

כשנבחן את התדמית שלנו, השבט שלנו או התפקיד שלנו, נוכל להכיר בכך שהם זמניים.
נוכל ללמוד לכבד אותם מבלי להזדהות איתם לגמרי, מבלי ללכת לאיבוד בתוכם."

**
"בחיי כל אחד מאיתנו יש תקופות שבהן נדמה שאנחנו המחזאים,
ויש לנו חופש עצום לבחור את כיוון הסיפור.
אחר כך באות תקופות שבהן אנחנו מוגבלים יותר לתפקידים שאנחנו חייבים לבצע:
הורה, מפרנס, אזרח, בן קהילה, הוגה.
חיינו כבוגרים מחייבים אותנו להיכנס לתפקידים שניתנו לנו.
החופש נובע מעצמו כאשר אנחנו אוחזים בהם בעדינות, בקלות,
כשאנחנו רואים אותם כפי שהם ותו לא."

~ הציטוטים מתוך "הלב הנבון" מאת ג'ק קורנפילד.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

הבעיה עם חופש, גמישות ויצירתיות

לחופש, גמישות ויצירתיות,
התפתח בשנים האחרונות דימוי מחמיא וסקסי יותר מאשר למשמעת וסדר.
חשיבה מחוץ לקופסא מוערכת פעמים רבות יתר על המידה.

**
לא כל חריגה מתהליך, אלתור, חשיבה שונה, ופעולה ספונטנית
זכאים לקבל את הכינוי "חופש, גמישות ויצירתיות".
לפעמים הם לא יותר מעצלות, בריחה מאחריות או אי-מוכנות לעשות משהו חשוב.

**
משמעת וסדר לא פחות חשובים מחופש, גמישות ויצירתיות.
משמעת וסדר גם לא יותר חשובים מחופש, גמישות ויצירתיות.

אנחנו בעסקי הגם וגם:
גם חופש, גמישות ויצירתיות וגם משמעת וסדר.

**
המהות אינה חופש, גמישות ויצירתיות.
המהות אינה משמעת וסדר.

המהות הינה לקדם את מה שחשוב.

**
(זוהי נקודה מספר 3, מתוך מפגש שהנחיתי אתמול,
בנושא התנהלות אפקטיבית ומקרבת בצוותי עבודה ובתהליכי קבלת החלטות)

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

איים של חופש

אי-התנגדות

זה מה שזה וזה כל מה שיש.
לא יותר מזה ולא פחות מזה.
זו המציאות כרגע ואפשר להפסיק להתווכח אתה.

**
אי-שיפוטיות

זה מה שזה וזה לא טוב או רע.
לשים לב למה שקורה בלי לתייג אותו כשלילי או חיובי.
אפשר להפסיק לייצר לעצמנו סיפורים, דרמות וסרטים.

**
אי-הצמדות

זה מה שזה וגם זה יעבור.
בדרך הטבע הכול משתנה.
אפשר לשחרר תלות במחשבות, חפצים ואנשים.

**
איים של חופש:
אי – התנגדות: קבלה (Acceptance).
אי – שיפוטיות: התבוננות (Observation).
אי – הצמדות: כניעה (Surrender).

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

איך מגבירים מוטיבציה ?

כשמנהלים/הורים/מורים/[הוסף את החסר]
שואלים "איך מגבירים מוטיבציה?"
הם בעצם מתכוונים לשאול:
"איך גורמים לעובד/ילד/תלמיד/[הוסף את החסר]
לעשות את מה שאני רוצה שהוא יעשה?"

**
כשמנהלים/הורים/מורים/[הוסף את החסר]
שואלים "איך מגבירים מוטיבציה?"
הם מניחים שלעובד/ילד/תלמיד/[הוסף את החסר]
אין מספיק מוטיבציה ושצריכה להיות לו יותר.

**
1. בכל רגע נתון, ב 100% מהמקרים,
לעובד/ילד/תלמיד/[הוסף את החסר] יש מוטיבציה.
למשהו.

2. לפעמים המוטיבציה אינה לדבר שהיית רוצה שיהיה לו
או במידה שהיית רוצה שיהיה לו.

3. אחת הדרכים להגביר מוטיבציה היא להקשיב לה.
למוטיבציה.

4. דרך נוספת להגביר מוטיבציה היא להתייחס בכבוד.
לאדם שמולנו ולצרכים שלו.

5. דרך שלישית להגביר מוטיבציה היא לאפשר בחירה.
כשלגיטימי להגיד "לא" או "לא עכשיו", הסיכוי ל"כן" אמיתי גדל.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

ה' סיון – מקום נטול פחד

"מספיק הוא מקום נטול פחד.
מקום של אמון.
מקום שמאפשר יושר עצמי והתבוננות פנימה.
מספיק פירושו להעריך וליהנות לגמרי ממה שכסף מביא לחייך,
ועם זאת לא לרכוש דבר שאינו נחוץ ורצוי.

גיבוב הוא כל מה שעודף ומיותר – בשבילך.
זה כל מה שיש לך ואינו משרת אותך,
ועם זאת תופס מקום בעולמך.
ויתור על הגיבוב אם כן, אינו קיפוח או מחסור,
אלא התעוררות ופינוי מקום למשהו חדש שיקרה.

למרות שהרעיונות האלה מובנים מאליהם,
אנשים רבים חווים התנגדות סמויה (או לא כל כך סמויה) לאמץ אותם.
זאת הסיבה שצמצום הוצאות, פשטות מרצון וחסכנות
נשמעים כמו קיפוח, היעדר ומחסור.
אולם ההיפך הוא הנכון !

מספיק הוא מישור רחב ויציב.
זהו מקום של עירנות, יצירתיות וחירות.
המקום האחר – מצב של מחנק תחת הר של גיבוב מיותר
שיש לאגור, לנקות, להעביר, להיפטר ממנו ולשלם בעדו בזמן –
הוא גורל גרוע ממוות."

הציטוט מתוך: "החיים או הכסף" / ויקי רובין וג'ו דומינגז, עמוד 50

חג שבועות שמח ומספיק.
חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

כ"ז אייר – מספיק

אולפנו לחשוב ש"יותר" זה יותר טוב.
ש"מספיק" הוא ההיפך מ"מצוין".

חונכנו שעצירה היא תנועה גסה.
לא לגיטימית.
חסרת אחריות.
(תשאלו את הצרצר והנמלה).

עמוק בתוכנו אנו מאמינים
ש"די" מוביל לבינוניות.
רק הפרנואידים שורדים.
העולם מסוכן.
חייבים להמשיך לרוץ.

**
מספיק.

במידה הנכונה.
לא פחות מדי ולא יותר מדי.

בטווח המתאים.
בין גבול תחתון לגבול עליון.

מספיק שממלא ולא מעמיס.
מספיק שמשרת ולא משעבד.

לדעת לעצור כשמשהו מספיק.
גם אם אפשר יותר.
גם כשזה מפתה.

להתמיד ולהמשיך כשזה לא מספיק.
גם כשזה לא נוח.
גם כשקשה.

**
מספיק.

תחושה, תפיסה, הוויה, הלך מחשבה.
לפעמים אפילו מספר.

אולי מספיק = חופש ?

מספיק בתזונה.
מספיק בהכנסות.
מספיק בהוצאות.
מספיק בפעילות גופנית.
מספיק בעבודה ובעסקים.
מספיק במערכות יחסים.
מספיק בלמידה.
מספיק במקום.
מספיק במידע.

חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

יד' ניסן – ערב פסח – מגיע לך…

מגיע לך
מגיע לך לאהוב.
מגיע לך להיות נאהב/ת.
מגיע לך השפע הזה.
מגיע לך החופש הזה.
מגיע לך הטוב הזה.
מגיע לך להצליח.
מגיע לך שקט.
מגיע לך לשמוח.
מגיע לך ליהנות.
מגיע לך חיבוק.

מותר לך
מותר לך להתעייף.
מותר לך לנוח.
מותר לך לעצור.
מותר לך לחגוג.
מותר לך לצחוק.
מותר לך לבכות.
מותר לך לכאוב.
מותר לך לכעוס.
מותר לך לחשוש.
מותר לך לא לדעת.
מותר לך לטעות.
מותר לך לבקש סליחה.
מותר לך לבקש עזרה.
מותר לך להיות.

זכותך
זכותך להסכים.
זכותך לסרב.
זכותך להביע דעה.
זכותך לשתוק.
זכותך לחשוב אחרת.
זכותך להתחרט.
זכותך להגן על עצמך.
זכותך לשאול.
זכותך ללמוד.
זכותך לעבוד.
זכותך לשרת.
זכותך לבחור.
זכותך לחיות.

מגיע לך.
מותר לך.
זכותך.

וגם לי.

**

מסר זה נכתב מתוך כוונה ועם אנרגיה שיודעת למצוא את דרכה…

חג שמח ופשוט לך ולכל משפחתך,
מכל הלב, חיים מלאים,
רוני ויינברגר.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter