תגית: התרגשות

פותחים יום

הבוקר אני מתוכנן להיות במקום מסוים שעדיין לא הייתי בו.
הבוקר אני מתוכנן לעשות משהו שאני פחות מנוסה בו.
הבוקר אני מתוכנן לפגוש אנשים שטרם פגשתי.
הבוקר אני מתוכנן לטייל מחוץ למרחב הנוחות שלי.

**
בעוד מספר שעות (בסביבות 10:15) אני מתוכנן להתארח בתכנית "פותחים יום" המשודרת בערוץ 13.

הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו משפיע:

כשאני מספר לעצמי שאפשר להצליח בתכנית, להיות בסדר או לפשל, זה מעורר בי לחץ.
כשאני מספר לעצמי שאפשר להיות מוכן יותר או פחות ושאני לא מוכן מספיק, זה מעורר בי מתח.
כשאני מספר לעצמי שזו עוד חוויה והתנסות, זה מעורר בי שמחה.
כשאני מספר לעצמי שזה צעד נוסף בדרך ושאין לי מושג איך הוא יתפתח ולאן הוא יוביל, זה מעורר בי סקרנות.
כשאני מספר לעצמי שיש כאן הזדמנות לגעת, זה מעורר בי התרגשות.
כשאני מספר לעצמי שהכול בסדר, שהכול כבר בסדר, זה מעורר בי שלווה.
כשאני מזכיר לעצמי איך הגעתי לכאן ובזכות מי זה קורה, זה מעורר בי הכרת תודה.

**
שלום לחלק הלחוץ.
שלום לחלק המתוח.
שלום לחלק השמח.
שלום לחלק הסקרן.
שלום לחלק הנרגש.
שלום לחלק השליו.
שלום לחלק שמכיר תודה.

**
שלום לכל החלקים הנמצאים.
אני שם לב שאתם כאן.
גם אני כאן.

פותחים יום.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

לצאת מתקיעות

לצאת מתקיעות

כשהתקיעות משתחררת והעניינים מתחילים לזוז,
התסכול מתחלף בפחד, כעס והתרגשות.
כעס על תנועה בכיוון שאיננו רוצים,
פחד מדרך שאיננו יודעים לאן היא מובילה,
התרגשות ממשהו חדש המתפתח אחרי המתנה ארוכה.

**
לא כל מי שמתלונן על תקיעות,
באמת מוכן לצאת ממנה אל הלא מוכר והבלתי ידוע.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

אחת שתיים ושלוש…

קצת מלחיץ.
לא הכי נעים.
לא בטוח איך יהיה.
יציאה ממרחב נוחות.

**
יש הרבה סיבות למה לא לעשות את זה.
ועוד יותר סיבות למה לא לעשות את זה עכשיו.
לא חשבתי על הכול עדיין.
יש כמה פינות לא סגורות.
איני בטוח שזה מה שאני רוצה.
איני בטוח שכך בדיוק אני רוצה.
יכול להיות שאנשים ייפגעו.
ייתכן שמשהו יתפשל.

**
אחת שתיים ושלוש…
קפיצה למים.

פחד.
התרגשות.
לחץ.
דופק גבוה.

תרגול בחיים מלאים.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

ט"ו אדר א' – בכל פעם כשאני יוצא לריצה

בכל פעם כשאני יוצא לריצה,
אני יודע איך זה מתחיל, ואין לי מושג איך זה יתפתח.
בכל פעם כשאני יוצא לריצה אני סקרן לראות:
מה יעלה, יתבהר, יתחדד, יופיע או יתגלה.
כמעט בכל ריצה עולה משהו מפתיע, חדש, אחר.
בריצה של היום בבוקר עלו כמה וכמה כאלה.
הפוסט הזה הוא אחד מהם.

**
בכל יום כשאני יוצא לפרויקט או לעבודה,
אני יודע איך זה מתחיל, ואין לי מושג איך זה יתפתח.
בכל יום יכול להיכנס מידע, רעיון או אדם חדש,
משהו לא צפוי עלול לקרות, התנאים יכולים להשתנות.
כשאני יוצא לפרויקט או לעבודה, בעולם מורכב, דינמי ומשתנה,
אני משתדל להחזיק הדוק כוונה וצרכים ולהחזיק רפוי תכניות ואג'נדה.

**
בכל רגע כשאני יוצא למסע או לחיים,
אני יודע איך זה מתחיל, ואין לי מושג איך זה יתפתח.
כמו בריצה, פרויקט או בעבודה,
בכל רגע משהו יכול להתרחש, להשתנות, להיוולד או למות.
יכול להיות שאראה את זה ויכול להיות שזה יעבור לידי.
זה יכול להגיע בעוצמה אדירה או בתנועה עדינה.
יש בזה משהו שיכול להלחיץ, להפחיד, לשתק.
יש בזה משהו שיכול לרגש, להסעיר, למלא חיים.

ערנות, סקרנות, כוונה וענווה יכולות לסייע. גם בריצה, גם בעבודה וגם בחיים.

חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

כג' טבת – צעד אחורה

רגע לפני שאתה עושה את זה עצור. קח צעד אחורה.
צא מהמרוץ והסתכל מהצד.

רגע לפני שאת עולה לבמה האטי. קחי נשימה.
התבונני על זה מלמעלה.

**
רגע לפני ש"נכנסים למים" –
עוצרים.
נושמים.
מחדדים כוונה.
בודקים שלא שכחנו משהו חשוב.
נזכרים למה אנחנו כאן.
מודים על מתנות שקיבלנו.
נותנים מקום להתרגשות.
שמים לב ללחץ.
חוגגים את הדרך שעשינו.
לוקחים נשימה עמוקה ו…קופצים פנימה.

**
הערב יוצא לדרך המחזור הראשון של "ספרינט 21".
קבוצה יוצאת דופן של אנשים ופרויקטים.
רגע לפני שזה קורה,
אחרי עשייה אינטנסיבית בת מספר שבועות,
זה הזמן לעצור.
לקחת צעד אחורה.
לנשום.
להתבונן. אחורה, פנימה, קדימה.
לחדד כוונה.
להתרגש.
להודות.
לחגוג.
ו…לתת בראש 🙂

בהצלחה לכל משתתפי ומשתתפות הספרינט הקרוב !

חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter