תגית: השלכות

שתי שאלות בחירה

אחת הבחירות החשובות והיומיומיות של אדם, היא הבחירה במה הוא מתמקד.
במה הוא בוחר להשקיע את תשומת ליבו ואת האנרגיה שלו.

סביר להניח שהנושאים שהם גם חשובים וגם דחופים ("משברים") יזכו לתשומת לבו, שכן יהיה קשה מאוד להתעלם מהם.

האתגר הגדול הוא התעדוף שבין אותם נושאים שהם חשובים-ופחות-דחופים (תשתיות, מערכות יחסים, מילוי מצברים, פיתוח יכולות, תכניות לעתיד וכו') לנושאים שהם דחופים-ופחות-חשובים (טלפונים ומיילים, ביקורים ומפגשי לא מתוכננים, מתן מענה לציפיות של אחרים וכו')

הנטייה המורגלת של מרבית האנשים תהיה לתת עדיפות לנושאים הדחופים-ופחות-חשובים על-פני הנושאים החשובים-ופחות-דחופים.

שתי שאלות בחירה אישיות בעלות חשיבות עצומה:

1. למה אני מקדיש את הזמן?
(באילו נושאים אני בוחר להתמקד יותר ובאילו נושאים אני בוחר להתמקד פחות?)

2. איך אני מקדיש את הזמן?
(כיצד אני מתנהל באותם פרקי זמן שבהם בחרתי להתמקד בנושאים מסוימים?)

**
בראייה ארגונית, חשיבות והשלכות האתגר הזה רק הולכות ומתעצמות.

ליכולתו של הארגון לתעדף את הדברים היותר חשובים (דחופים ולא דחופים) על פני הדברים הפחות חשובים (דחופים ולא דחופים) ישנה השפעה מכרעת על תפקודו היום-יומי של ועל יכולתו להצליח לאורך זמן.

אתגר התעדוף הארגוני קשה שבעתיים מאתגר התעדוף האישי שכן הארגון מורכב מאנשים שונים, בעלי נקודות מבט שונות, פרשנויות שונות למציאות, בעלי צרכים ורצונות שונים אשר עובדים תחת לחצים שונים, בעולם דינמי ומשתנה.

שתי שאלות בחירה קריטיות להנהלות ולצוותי הובלה בארגון:

1. לאילו נושאים אנו בוחרים להקדיש את הזמן?

2. איך אנחנו מקדישים את הזמן לאותם נושאים שבחרנו?

**
"אנחנו חופשיים לבחור אבל איננו חופשיים מההשלכות של בחירותינו" / ~ זיג זיגלר
אי שאילת השאלות או המנעות ממענה עליהן, אינן פוטרות מהתמודדות עם ההשלכות.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

בחירה מלאה

זו תמיד הבחירה שלנו.
תמיד.

**
גם כשאנו מאמינים שאין לנו ברירה,
גם כשנדמה לנו שאנו נאלצים לעשות משהו בניגוד לרצוננו,
גם כשאנו מעדיפים להיכנע, לשתוק, לבלוע או לספוג,
גם אז, כמו תמיד,
זו הבחירה המלאה שלנו.
רק שלנו.
רק ב 100% מהמקרים.

**
כשאנו מספרים לעצמנו
ש"אין אף אפשרות נוספת",
ש"חייבים לפעול כך ולא אחרת",
או ש"מכריחים אותנו לעשות משהו",
אנו משקרים.
בעיקר לעצמנו.
משקרים, מתקרבנים ובורחים מאחריות.
אנו מסירים מאיתנו אחריות
ומלבישים אותה על אחרים.
אחריות לבחירות שלנו.
אחריות להשלכות של הבחירות שלנו.

**
ייתכן שברגע נתון יש לנו פחות אפשרויות
ממה שהיינו רוצים.
במצבים מסוימים, האפשרויות הזמינות לנו
רחוקות מלהיות מיטביות עבורנו.

גם ברגעים ובמצבים הללו,
הבחירה תמיד בידינו.
בחירה בין אפשרויות.
בחירה בתגובה, בגישה, בפרשנות.
בחירה בסיפור שנספר לעצמנו ולאחרים.

**
יש משהו מרתיע
ברעיון של 100% בחירה
ושל אחריות מלאה.
לא קל לפקוח עיניים.
קשה להתעורר.

**
לוחם האור מתעורר עכשיו מחלומו.
הוא חושב: "איני יודע כיצד להתמודד עם האור הזה, שגורם לי לגדול"
האור, בינתיים, אינו מתפוגג.
הלוחם חושב: "יהיה צורך בהרבה שינויים שאין לי הרצון לעשותם."
האור ממשיך לזרוח, משום שהרצון היא מילה מלאה בתחבולות.
אז העיניים והלב של הלוחם מתחילים להתרגל לאור.
האור כבר לא מפחיד את הלוחם והוא מתחיל לקבל את ייעודו,
גם אם פירוש הדבר להסתכן.
הלוחם ישן זמן רב.
טבעי שיתעורר לאטו."

~ פאולו קואלו / "המדריך ללוחם האור"

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

יב' כסלו – חוצפנים !!!

"למה לעזאזל לתפוס
את כל החניה ?!
חוצפנים !!!"

Jpeg

**
"הרכב תופס חנייה וחצי
ולא היה לנו מקום לחנות 🙁"

שתי דרכים שונות לתקשורת ולהעברת מסרים.

הדרך הראשונה מתמקדת באחר,
רואה אותו כ "לא בסדר", "אגואיסט" ו"חוצפן".
היא מניחה שהוא עשה דברים במכוון,
מתוך חוסר התחשבות וחוסר אכפתיות.

הדרך השניה משתפת את האחר בהשלכות של מעשיו עלינו,
מניחה שהוא בן-אדם,
ושאולי מה שנכתוב יעבור ויגע בו.
היא מאופיינת גם בהשהיית שיפוט ובהמנעות מקפיצה למסקנות חד משמעיות.

**
שתי דרכים שונות לתקשורת ולהעברת מסרים.
כל אחת מעוררת תגובה שונה במי שהמסר מיועד עבורו,
ולא פחות חשוב – בתוכנו.
המקום שנהיה בו דקה אחרי שנכתוב את הפתק (מחשבות, רגשות, אנרגיה),
תלוי במידה רבה במה נבחר לכתוב ובאיך נבחר לפרש את המצב.

חיים מלאים. יום יום.

 

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter