תגית: דחייה

"מה אנו רוצים" / "מה אנו לא רוצים"

"מה אנו רוצים" / "מה אנו לא רוצים"

שני כוחות של השפעה:
1. להגדיר ולומר מה אנו רוצים.
2. להגדיר ולומר מה אנו לא רוצים.

**
שני הכוחות הללו מייצרים תגובות של משיכה ודחייה
בתוכנו ובקרב אנשים אחרים.

שני הכוחות הללו משפיעים על תשומת הלב שלנו,
על מה שנראה, על מה שנחווה, על אנשים שנפגוש, על עולם שניצור.

**
מה שאנו לא רוצים, עוזר לסמן את המגרשים שבהם אנו לא מוכנים או לא רוצים לשחק.
מה שאנו רוצים, מסמן את המגרש שבו אנו רוצים לשחק, מסייע לבחור את השחקנים ולבנות קבוצה, מניע את המשחק.

**
פעמים רבות, "מה אנו רוצים", הוא גם אחד הדברים היותר מאתגרים להגדרה ולביטוי.

ההשפעה של הגדרת "מה אנו רוצים" לעצמנו וביטויה בקול רם לסביבה (כוונה + תדר + תוכן),
חזקה עשרות מונים מהשפעתה של "מה אנו לא רוצים".

כך לפחות מרגיש לי הבוקר…

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

דחייה היא הזמנה

דחייה היא הזמנה

ביקורת על משהו שעשינו.
התנגדות למשהו שאמרנו.
"לא" לבקשה שביקשנו.
קטילה של רעיון שהצענו.

**
דחייה היא הזמנה:
הזמנה למלחמה, להתגוננות או לניתוק מגע.
הזמנה לויכוח, לשכנוע, להצטדקות, לשיפוט או להאשמה.

ואולי זו הזמנה למשהו אחר:
הזמנה להמשיך ולא לוותר.
הזמנה להתחבר. לעצמנו או למישהו אחר.
הזמנה להבין וללמוד משהו חדש.
הזמנה לפגוש את האגו שלנו.
הזמנה לדייק את הצעד הבא.
הזמנה לגדול ולהתפתח.
הזמנה לבחור.

**
הזמנה לבחור את הפרשנות שלנו.
הזמנה לבחור את התגובה שלנו.
הזמנה לבחור מי אנחנו.

* קרדיט:
הטקסט נוצר בהשראת הסלוגן Rejection is Invitation
ששמעתי השבוע לראשונה ממייסדי חברת Airbnb – Joe Gebbia & Brian Chesky

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

עכשיו פחות מתאים

עכשיו פחות מתאים.
סוף יוני.
מסיבות סיום בבתי הספר, בגנים ובחוגים.

גם יולי לא משהו.
חופש גדול.
וחם. חם מדי.

ועל אוגוסט בכלל אין מה לדבר.
החודש של אחרי הקייטנות.
והחופשה משפחתית.

בשבועיים הראשונים של ספטמבר חוזרים ללימודים.
התארגנות על מסגרות חדשות.
ימים ראשונים של תחילת שנה.

השבוע השלישי של ספטמבר זה כבר ראש השנה.
ואז כיפור, סוכות, שמחת תורה.
עד אמצע אוקטובר.

**
בקיצור, עכשיו פחות מתאים…
וגם אחר- כך.
אולי באמצע אוקטובר.
אולי…
כשנגיע נראה …

**
או ש…
עכשיו זה הזמן.
בדיוק עכשיו.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

י' אלול – לפעמים צריך פשוט לעשות את זה

לפעמים צריך פשוט לעשות את זה.

גם כשזה לא הזמן הכי טוב.
גם כשזה לא מרגיש הכי מדויק.
גם כשאת לא בשיא הריכוז.
גם כשאתה עייף.
גם כשחסרה לך השראה.
גם כשאת לא בטוחה.
גם כשאין לך חשק.
גם כשזה לא נוח.
גם כשנראה שאין בעיה לדחות או לחכות.
גם כשזה לא הכי איכותי.
גם כשלא ברור איך בדיוק לגשת לזה.
גם כשאינך בטוחה מה לומר או כיצד להתחיל.
גם כשיש סיכוי שזו תהיה טעות.

**
לפעמים כל הרשימה "המכובדת" שלמעלה,
היא בסך הכול ביטוי של פחד.

מוסווה, מנומק, מהוקצע, הגיוני.
פחד.

חיים מלאים. יום יום.

 

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

ט' ניסן – נזילות ודליפות אנרגטיות

להבטיח משהו ולא לקיים.
להתעלם מבעיה ולקוות שהיא תעלם.
לדחות, לדחות, לדחות ולא לטפל.
לברוח או להתחמק במקום להתמודד.
להשאיר דברים פתוחים מבלי לסגור או לסיים.
לקפוץ מדבר לדבר במקום להתמקד ולהתקדם.
לשקר, להסתיר, להחביא, להעמיד פנים.

חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

ו' ניסן – אפשרויות ודחייה בעולם החדש

לפני כמה שנים,
נולדנו במקום מסוים, למעמד מסוים, לפעמים אפילו למקצוע מסוים
והיו לנו הרבה פחות אפשרויות.
פעמים רבות, גם כשהיתה לנו בחירה, היא היתה בין מספר מצומצם של אפשרויות,
ובנקודות זמן מסוימות.

*
היום, בעולם החדש והמחובר,
הרבה מאוד אפשרויות זמינות עבורנו כמעט בכל רגע נתון.
המוח שלנו לא משתנה בקצב שבו העולם משתנה
ולצד ההיבטים החיוביים של התופעה,
ישנן לפחות שתי תופעות לוואי פחות נעימות:
1. הצפה – עומס גדול על מערכת העצבים והמוח שלנו. אינסוף אפשרויות המייצרות בלבול וחוסר וודאות.
2. שיתוק – חשש לבחור במשהו מסוים כשבכל רגע אנו אולי מפסידים משהו טוב יותר.

**
לפני כמה שנים,
נולדנו בשבט מסוים, בכפר או בעיר מסוימים, בסביבה חברתית מוגבלת.
מספר האנשים שבאנו איתם במגע וקיימנו איתם קשרים היה מצומצם.
לדחייה חברתית היו משמעויות קשות, עד כדי קטלניות.
(נידוי מהשבט הוא גזר דין מוות מכיוון שלא ניתן לשרוד לבד).
*

כיום, בעולם החדש והמחובר,
אנו חלק מעשרות או מאות קבוצות פיזיות ווירטאוליות,
ומקיימים קשרים חברתיים שונים עם המוני אנשים בכל יום.
עקב ריבוי האינטראקציות עם מגוון גדול מאוד של בני אדם,
כנראה שנקבל הרבה יותר דחיות כאלו ואחרות.
למרות שברוב המקרים, לדחייה לא תהיינה השלכות הישרדותיות,
היא יכולה להפעיל במוחנו "כפתורי אזעקה הישרדותיים" עתיקים
ולעורר תגובה חזקה, לפעמים לא פרופורציונית לדחייה.

**
בחירה בין אפשרויות והתמודדות עם דחייה,
הן שתי מיומנויות חשובות,
שאנו פוגשים כמעט בכל יום,
ואשר מעוררות את המתח שבתוכנו (במוחנו ובגופנו) שבין העולם הישן לעולם החדש.

חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter