תגית: אקהרט טולה

הסתיידות תודעתית

הסתיידות תודעתית

"בחלקה הגדול חשיבתם של רוב האנשים היא בלתי רצונית, אוטומטית וחוזרת על עצמה.
היא אינה יותר מאשר מטען מנטלי סטטי, ואינה מממשת כל תכלית אמיתית.
בעצם, אינכם חושבים – החשיבה קורית לכם.
ההצהרה 'אני חושב' מרמזת על רצון.
היא רומזת על כך שיש לכם השפעה בנושא, שיש לכם בחירה.
לגבי רוב האנשים, עדיין אין זה המצב.
'אני חושב' – זו הצהרה כוזבת בדיוק כמו 'אני מעכל' או 'אני מזרים את הדם שלי'.
העיכול קורה, זרימת הדם קורית, המחשבה קורית."

~ מתוך "ארץ חדשה" / אקהרט טולה, עמוד 91

**
גם הבוקר:

– אני מעוכל.
– אני מונשם.
– הדם בגופי מוזרם.
– רגשות נחוות בתוכי.
– מחשבות עוברות דרכי.

**
הסתיידות עורקים –
תהליך הדרגתי שבו מצטבר חומר המכיל שומנים וכולסטרול על דפנות העורק
שמתחיל להיות מוצר עד שעלול להיסתם לחלוטין.
קוראים לתופעה הסתיידות כיוון שכאשר מנתחים עורק כזה,
מוצאים בפנים חומר נוקשה ולעיתים קרובות לבן שמזכיר סיד.

**
הסתיידות תודעתית –
תהליך הדרגתי שבו מצטברות מחשבות ואמונות על דפנות התודעה
שמתחילה להיות מוצרת ומוגבלת עד שעלולה להיסתם לחלוטין.
בשונה מהסתיידות עורקים שאותה ניתן לנתח במקרים מסוימים,
בהסתיידות תודעתית קשה מאוד לטפל.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

שלושה קטעים על כעס וכאב

דון מיגל רואיס מדמה את זה למחלת עור קשה שכולנו סובלים ממנה.
אקהרט טולה קורא לזה "גוף הכאב" ומסביר מה מעורר אותו ואיך הוא מתפתח.
טיך נהאת האן מזהה את המקום שבו הקרב מתחיל ומציע דרך לעצור את זה.

אני מסיים את השבוע הזה עם תשומת לב לכעס ולכאב.
פגשתי הרבה מזה השבוע.
בתוכי וסביבי.

פגשתי את זה בימים האחרונים גם בקרב אנשים שחיים או עובדים ביחד כבר תקופה.
שאוהבים ומעריכים אלו את אלו.
שאכפת להם זה מזה.
שיקרים לליבי.

ניתן לקרוא את שלושת הקטעים של דון מיגל רואיס, אקהרט טולה וטיך נהאת האן בקישור הבא

**

יש משהו מרגיע עבורי בטקסטים הללו:
הכרה במורכבות ובאתגרים שכולנו חווים.
אני מוצא כאן תקווה…
אפשרות לשינוי כשאנו נעשים קצת יותר מודעים,
כשאנו בוחרים לקחת אחריות וכשאנו נחושים לעשות עם זה משהו.

**
שתי מחשבות שמתחדדות לי:

א. כשאני בקרב עם מישהו אני לא באמת בקרב איתו.
אני רק מזוהה עם גוף הכאב שלי שכרת ברית עם גוף הכאב שלו.
כשאני בקרב עם מישהו, שנינו משרתים את גופי הכאב החיים בתוכנו.
גופי כאב שלנו המזינים זה את זה, פוגעים בנו וחוגגים על חשבוננו.

ב. הדרך היא אינסופית.
גופי הכאב ימשיכו להתקיים בתוכנו עד יומנו האחרון ולהילחם על הישרדותם.
שום דבר לא ייעלם כשנבין לעומק נקודה שעדיין לא הבנו או כשנגיע לרמת מיומנות כלשהי.
הקטע הוא לא להגיע ליעד מסוים, אלא להמשיך להתקדם בדרך שחשובה לנו ושמשרתת אותנו.
אירוע אחר אירוע.
יום אחר יום.

**
הזמנה:

השבוע השקתי הרצאה חדשה בשם "להרבות טוב בעולם" (ניתן לקרוא על הלידה שלה כאן).
העברתי אותה לראשונה בפני כ-120 מאמנות ומאמני ביה"ס "מאמנים לחיים" של גור גלון.

בהרצאה נגענו בזרעים שאנו משקים ומטפחים בתודעתנו באמצעות דברינו ומעשינו:
זרעי הכעס, הכאב, השנאה והפחד לצד זרעי השלווה, האהבה, החמלה, הכרת התודה והשמחה.
במהלך ההרצאה ניסינו להרבות טוב בעולם ביחד – 
בעולם האישי שלנו, בעולמות של אנשים הסובבים אותנו ובעולם שאנו חלק ממנו.

ההרצאה מכוונת בשלב זה לקהלים בני עשרות אנשים ומעלה 
ויכולה להתאים מאוד לקבוצות, חברות וארגונים.

להזמנת ההרצאה ולקבלת פרטים נוספים ניתן ליצור איתי קשר במייל חוזר או דרך האתר .

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר

שלושה קטעים על כעס וכאב

להרבות טוב בעולם

ליצירת קשר והזמנת הרצאה או סדנה

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

זהירות אגו קולקטיבי !

"עד כמה קשה לכם לחיות עם עצמכם?

אחת הדרכים שבהן האגו מנסה להתחמק מחוסר הסיפוק של העצמי האישי 
היא להרחיב ולחזק את תחושת העצמי שלו בהזדהות עם קבוצה – 
אומה, מפלגה פוליטית, איגוד, מוסד, כת, מועדון, חבורה, קבוצת כדורגל…

לעתים נראה כי האגו האישי מתמוסס כליל כאשר מישהו מצווה על אנשים 
להקדיש את חייהם לעבודה בלתי אנוכית לטובת הכלל בלי לדרוש גמול אישי, הכרה או האדרה.
איזו הקלה זו להיות משוחרר מהמעמסה של עצמי אישי. 
חברי הקולקטיב מרגישים שמחים ומלאים, 
ולא משנה כמה קשה הם עובדים, כמה נדרש מהם להקריב. 
נראה כי הם הרחיקו לכת מעבר לאגו. 
השאלה היא: האם הם באמת חופשיים, או שהאגו עבר מהאישי אל הקולקטיבי?

אגו קולקטיבי מבטא את אותם מאפיינים של האגו האישי, 
כמו הצורך בסכסוך ובאויבים, הצורך בעוד, הצורך להיות צודק לעומת האחרים שטועים וכדומה. 
במוקדם או במאוחר יסתכסך הקולקטיב עם קולקטיבים אחרים, 
מאחר שבאופן לא מודע הוא מחפש זאת כדי להגדיר את גבולותיו וזהותו.
חברי הקולקטיב יחוו אז את הסבל שנגרם בעקבות פעולה המונעת על-ידי האגו. 
בשלב זה ייתכן כי הם יתעוררו ויבינו שיש בקולקטיב שלהם מרכיב חזק של חוסר שפיות.

זה יכול לכאוב כאשר לפתע אתם מתעוררים 
ומבינים שהקולקטיב שעמו הזדהיתם ושלמענו עבדתם הוא בלתי שפוי. 
בשלב זה יש אנשים שנעשים ציניים או מרירים, ומאותו הרגע הם מתכחשים לכל ערך שהוא. 
פירוש הדבר הוא שהם אימצו במהירות מערכת אמונות אחרת, 
לאחר שהמערכת הקודמת הוכרה כאשליה והתמוטטה. 
הם לא התמודדו עם מות האגו שלהם, אלא ברחו ונולדו לתוך אגו חדש.

בדרך כלל האגו הקולקטיבי בלתי מודע יותר מהיחידים המרכיבים אותו. 
למשל, קהלים שונים (ישויות של אגו קולקטיבי זמני) מסוגלים לבצע זוועות 
שהיחידים המרכיבים אותם לא היו מבצעים אותן לבדם. 
לעתים אומות נוקטות התנהגות שאילו הייתה מאובחנת אצל אדם יחיד, 
היא הייתה מוכרת כפסיכופתית.

עם הופעתה של המודעות החדשה, 
יש אנשים המרגישים בקריאה ליצור קבוצות שמשקפות את המודעות הנאורה. 
אותן קבוצות לא יהיו אגואים קולקטיביים. 
לאנשים המרכיבים את הקבוצות האלה לא יהיה צורך להגדיר את זהותן באמצעותן. 
הם כבר לא מחפשים צורה כלשהי כדי להגדיר את מי שהנם. 
גם אם חברי אותן קבוצות עדיין אינם משוחררים לגמרי מן האגו, 
תהיה להם מודעות מספקת כדי להכיר באגו שלהם או של האחרים כאשר הוא יופיע. 
עם זאת, נדרשת ערנות מתמדת, 
מאחר שהאגו אכן ינסה להשתלט ולעמוד על שלו בכל דרך אפשרית. 
המסת האגו האנושי באמצעות הבאתו לאור המודעות תהיה אחת המטרות העיקריות של אותן קבוצות – 
אם מדובר בעסקים נאורים, בארגוני צדקה, בבתי ספר או בקהילות של אנשים החיים יחד."

~ מתוך "ארץ חדשה", מאת אקהרט טולה, עמודים 87-88.

**
את הקטע המצוטט קראתי לראשונה בתחילת השבוע וחזרתי אליו שוב ושוב.
בעקבות המפגש עם הטקסט מצאתי עצמי מתבונן בקבוצות שונות שאני משתייך אליהן,
ובוחן האם נוכח בהן אגו קולקטיבי, עד כמה הוא משפיע על ההתנהלות והאם הוא גלוי ומודע.
חשבתי על ההתנהלות שלי (ושל האגו שלי) בתוך אותן קבוצות…
תוך כדי כתיבת הקטע הזה, ראיתי לפתע אירוע מסוים מהיומיים האחרונים 
שבו האגו שלי "נכנס לפעולה" (ושלא הייתי מודע לו עד עתה…).

ב- "ארץ חדשה" יש 215 עמודים המחולקים לעשרה פרקים 
הפרושים על פני מאות קטעים קצרים, מעוררי מחשבה והשראה.
ניתן לעיין בספר הזה גם כשיש לכם דקות ספורות בלבד, 
לקרוא בו כמה שורות ולהמשיך הלאה…

**
את "ארץ חדשה" (כמו ספרים אחרים) ניתן לרכוש בחנויות ספרים ב – 84 שקלים ללא הנחה.
כמעט בכל יום ניתן לרכוש אותו בפחות מ-50 שקלים במסגרת מבצע כזה או אחר.
ברשת "סיפור חוזר" תוכלו לרכוש אותו ב-20 שקלים אשר ישרתו ארגון עסקי-חברתי 
שרוב עובדיו הינם אנשים המתמודדים עם קשיים תעסוקתיים.
אם תביאו אתכם ספר שכבר אינכם צריכים מהבית, תזכו בהנחה בת 5 שקלים.
בספרייה העירונית שבסמוך לביתכם, תוכלו לשאול את הספר הזה ללא עלות כלל.

**
400 מילים יכולות להיות בעלות ערך גבוה מאוד.
ל-4 דקות של קריאה יכול להיות השפעה עצומה.
השקעה של 15 שקלים או פחות יכולה להניב תשואה של מאות אחוזים.

זה פחות עניין של כמות, זמן או עלות.
זה יותר עניין של מהותדיוק והתכווננות.

**
ביום ד' 26/7 אקיים הרצאה בנושא "פיתוח קריירה בעולם החדש".
חלק מפיתוח קריירה בעולם החדש הוא חיפוש אחר ארגון או רשת מתאימים להשתייך אליהם.
אולי כאלו שאקהרט טולה מכנה "נאורים" (אני פחות מתחבר לכינוי הזה…), 
ושבהן האגו הקולקטיבי יותר מודע, מדובר ונבחן על בסיס קבוע.

נכון לרגע זה נרשמו להרצאה 244 משתתפות ומשתתפים.

ההרצאה הינה וירטואלית וחינמית:
ניתן לצפות בה מהמחשב שלכם, ולהירשם אליה ללא עלות.

פרטים נוספים והרשמה בקישור הבא.

למקרה שהנושא מעניין אתכם אבל המועד לא מסתדר לכם –
הקלטת ההרצאה תישלח לכל הנרשמים.

ההרצאה מיועדת לשכירים, בעלי עסקים, עצמאים, פנסיונרים, לא-עובדים-כרגע, 
סטודנטים ומתנדבים, שנושא הקריירה מעסיק אותם.
בהרצאה אשתף בנקודות מפתח מרכזיות שהתחדדו אצלי במהלך השנים האחרונות 
תוך כדי עיסוק מתמיד ומתמשך בנושאי קריירה.
כל הנקודות שתוצגנה הן תוצר של ניסיון אישי מצטבר, ליווי אנשים אחרים, 
קריאת חומרים ו"למידת שטח" מתמדת.

פרטים נוספים והרשמה בקישור הבא

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר

 

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

פסטיבל סרטים של ברווזים

"בספר כוחו של הרגע הזה, הזכרתי את ההבחנה שלי,
שלאחר ששני ברווזים נלחמים זה בזה,
הם נפרדים ושטים לדרכם בכיוונים מנוגדים.
כל ברווז מנפנף במרץ בכנפיו פעמים אחדות,
ובכל משחרר את האנרגיה העודפת שהצטברה במאבק.
אחרי שהם מנפנפים בכנפיהם,
הם צפים על פני המים בשלווה,
כאילו לא אירע דבר.

אילו היתה לברווז נפש אנושית,
הוא היה משמר את מצב הלחימה באמצעות החשיבה, בהמצאה של סיפור.
זה ודאי היה סיפורו של הברווז:

'אני לא מאמין שהוא עשה לי את זה.
הוא היה במרחק של עשרה סנטימטרים ממני.
הוא חושב שהאגם שייך לו.
הוא לא מתחשב במרחב האישי שלי.
לעולם לא אבטח בו.
בפעם הבאה הוא ינסה משהו אחר רק כדי להרגיז אותי.
אני בטוח שהוא כבר זומם משהו.
אבל אני לא אקבל את זה.
אני אלמד אותו לקח שהוא לא ישכח.'

החשיבה ממשיכה לטוות עוד ועוד את סיפוריה,
לחשוב ולדבר על כך במשך ימים, חודשים או שנים.
ככל שזה נוגע לגוף, המאבק נמשך,
והאנרגיה שהוא מייצר בתגובה על כל אותן מחשבות
היא רגש, המייצר עוד חשיבה.
זאת הופכת להיות החשיבה הרגשית של האגו.
חיים הברווז היו נעשים בעייתיים מאוד אילו היתה לו חשיבה אנושית.
אל זו הדרך שרוב בני האדם חיים כל הזמן.
אף מצב או אירוע אינם מסתיימים לעולם.
החשיבה ויציריה – 'אני והסיפור שלי' – ממשיכים עוד ועוד.

אנו מין שאיבד את דרכו.
לכל דבר בטבע, לכל פרח, עץ או בעל חיים,
יש שיעורים חשובים ללמד אותנו, אם רק נעצור, נביט ונקשיב.
וזה שיעורו של הברווז:
נפנפו בכנפיכם – 'שחררו את הסיפור שלכם' –
ושובו למקום העוצמה היחיד: רגע ההוה"

~ "ארץ חדשה" מאת אקהרט טולה, עמוד 97.

**
גם השבוע זכיתי לקחת חלק בפסטיבל סרטים שוברי קופות
המתקיים בימים אלו ממש בכל רחבי הארץ.

בחלק מהסרטים רק צפיתי ובאחרים זכיתי לככב כשחקן פעיל.
אפילו פגשתי חלק מכם שם… צוחק

הנה רשימה חלקית של 15 מהסרטים המובילים:

1. ככה לא מתנהגים
2. ילדים מפונקים מדי
3. לא רואים אף אחד ממטר
4. עובדים כפויי טובה
5. מכריחים אותי 3
6. למה הוא עושה לי את זה
7. בכוונת תחילה
8. הזדמנות בלתי חוזרת
9. בסדר, לא בסדר
10. רק לי אכפת
11. הכול בגללה
12. תקועים
13. פרצוף תחת
14. המורה שחושבת שאני עובד אצלה
15. שוב מסננים אותי

**
תוכלו למצוא את כל הסרטים גם בשבוע הקרוב
במשרדים, בכיתות, בכבישים וברחובות הקרובים לביתכם.
וגם, כמובן, בביתכם… ובראשכם…

כל ההקרנות הן בחינם וללא הגבלת גיל
אך משלמים עליהן מחיר חיים יקר.

הצפייה באחריותכם המלאה.

אם פגשתם אותי באחד הסרטים, השתתפתם בסרטים דומים,
ואולי אפילו צפיתם בשובר קופות נוסף שלא מופיע ברשימה,
אתם מוזמנים לכתוב כמה מילים…

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

שלוש אפשרויות למצב בלתי נסבל

"בכל מקום בו אתם נמצאים, היו שם באופן מוחלט.
אם אתם מוצאים שהכאן ועכשיו שלכם בלתי נסבל וגורם לכם אומללות,
יש שלוש אפשרויות:
צאו ממנו, שנו אותו או קבלו אותו במלואו.
אם אתם רוצים לקחת אחריות על חייכם,
עליכם לבחור אחת משלוש האפשרויות האלה,
ועליכם לבחור עכשיו.
אז קבלו את התוצאות.
בלי תירוצים.
בלי שליליות.
בלי זיהום רגשי.
שמרו על ניקיון המרחב הפנימי שלכם."

~ אקהרט טולה, "כוחו של הרגע הזה", עמוד 71.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

כ"ז שבט – מנגנון פריקה של ברווזים

"מדי פעם, עשויים שני ברווזים להתקוטט –
בלי שום סיבה נראית לעין, או משום שאחד מהם פלש למרחב של האחר.
המאבק נמשך בדרך כלל מספר שניות, ואז הם נפרדים,
שטים לכיוונים מנוגדים, ומנפנפים בכנפיהם בחוזקה מספר פעמים.
לאחר מכן הם ממשיכים לשחות בשלווה,
כאילו המריבה מעולם לא התרחשה.
באמצעות נפנוף הכנפיים הם משחררים אנרגיה עודפת,
וכך מונעים ממנה להילכד בגופם ולהפוך לשליליות.
זוהי חוכמה טבעית, וזה קל להם,
משום שאין להם מוח המשמר את העבר שלא לצורך
ובונה את זהותו סביב עבר זה"

– מתוך "כוחו של הרגע הזה" מאת אקהרט טולה

**
אומרים שכתשעים וחמישה אחוזים מהקונפליקט הנוכחי שאנו חווים
הם שאריות מהעבר ומטענים מקונפליקט קודם.
רק חמישה אחוזים קשורים באמת למה שקורה בינינו כאן ועכשיו.

**
כשדליה נעלבת ממשהו שגדי אמר זה ישפיע על האינטראקציה הבאה ביניהם.
גם אם גדי לא מודע לכך או לא התכוון לפגוע.
גם אם הפרשנות של דליה מוטעית.

**
כשאלי כועס על משהו שזיוה עשתה,
הוא יביא את זה למפגש הבא שלהם.
במילים, ברגשות או במעשים. זה יהיה שם וזה ישפיע.

**
זרעים זהים של כעס וכאב
יכולים להתפתח לקונפליקט קשה, לנתק ולמלחמה
או לדיאלוג בריא, לחיבור בין שונויות ולהתפתחות של מערכת יחסים.

טיפול עדין בזמן אמת ו"מנגנון פריקה של ברווזים"
יכולים להיות ההבדל שבין אלו לאלו.

חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

יג' חשוון – תרגול בסקרנות

תרגול בסקרנות #1
הכניסו פרטים או הורידו את האפליקציה.
קבלו שיר טרי בכל בוקר.
כשזה מגיע עצרו. קחו נשימה.
איזה שיר ואדם תפגשו היום?
פתחו וקראו בסקרנות.
(תודה לשמרית על המתנה הזו)

*****
תרגול בסקרנות #2
עצרו. קחו נשימה.
שאלו את עצמכם בסקרנות:
"מה תהיה המחשבה הבאה שלי?"
היו ערניים. שימו לב למה שמגיע.
איזו מחשבה עלתה? כמה זמן לקח לה להופיע?
(תודה לאקהרט טולה על התרגיל הזה)

*****
תרגול בסקרנות #3
הרשמו כאן.
מייל טרי ורענן בכל יום.
השעה לא קבועה. הנושא לא ידוע.
עצרו… פנו לעצמכם דקה של תשומת לב.
בדקו בסקרנות: מה הנושא הפעם? האם ואיפה זה נוגע?

*****
שלוש דוגמאות לתרגולים יומיים.
דקה אחת תספיק.
שלוש עדיף.
עצירה.
נשימה.
סקרנות.
תשומת לב.
נוכחות.
ולהמשיך הלאה…

חיים מלאים. יום יום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter