תגית: אנרגיה

3 שאלות נוכחות למיקוד אנרגיה ותשומת לב

פעם קראו לזה ניהול זמן.
יש כאלו שקוראים לזה כך גם היום.
אני קורא לזה אחרת.
עבורי זה ניהול תשומת לב, נוכחות, אנרגיה…
השם המדויק פחות משנה.
מה שיותר משנה זו המהות.

אני מאמין שהמשאב הכי יקר וחשוב שלנו הוא תשומת הלב שלנו.
הבחירה הכי חשובה שלנו היא מה אנו עושים עם תשומת הלב שלנו.
בכל רגע נתון.
כל השאר מושפע מזה.

רואי חשבון יכולים לקרוא את הדו"חות הכספיים ולספר את "הסיפור" של החברה.
הדו"חות המפורטים של השקעות תשומת הלב שלנו חושפים את "הסיפור" שלנו.

**
"3 השאלות" של טוני רובינס הן כלי אפקטיבי במיוחד לפיתוח מודעות ומיומנות הנוגעות בתשומת הלב, נוכחות ואנרגיה.

1. במה אני מתמקד כרגע?
2. מה המשמעות של זה עבורי?
3. מה אני עושה לגבי זה?

כתבתי על כך יותר בהרחבה כאןוגם בחרתי להכניס את זה ככלי מספר 2# לסדרת "52 הכלים לתקשורת ומערכות יחסים".

** 
אני מוצא את "3 השאלות" של רובינס יעילות במיוחד במצבים מתפתחים, 
באירועים שבהם אנו "מופעלים" על-ידי טריגר מסוים. 
ואז, במקום לנוע בכוח האינרציה על אוטומט, אנו יכולים להחזיר את השליטה לידינו ולבחור.

בשבועות האחרונים, אולי בעקבות ההעמקה והעיסוק ב"שבעת ההרגלים" של סטיבן קובי, 
התגבש אצלי כלי משלים ל"3 השאלות" של טוני רובינס, המתחבר לנושא תשומת הלב והנוכחות.

אני עובד עם הכלי הזה כבר שנים, ורק בשבועות האחרונים הצלחתי לנסח אותו לעצמי במילים.

3 השאלות שהתפתחו אצלי מתאימות למצבי תיעדוף.
לבחירה בין אפשרויות שונות במצבים שבהם יש לנו מספר דברים שאנו רוצים (או שמצופה מאתנו) לעשות, ואיננו יכולים לעשות הכול.

**
3 השאלות שלי להגברת נוכחות ולמיקוד אנרגיה ותשומת לב:

1. איפה אני בוחר להיות עכשיו?
2. עם מי אני בוחר להיות עכשיו?
3. איך אני בוחר להיות עכשיו?

**
הסבר קצר ומספר דגשים:

1. איפה אני בוחר להיות עכשיו?
באיזה מקום פיזי או וירטואלי אני בוחר להיות עכשיו? 
בפגישה כזו או בפגישה אחרת?
האם אני מעדיף להישאר שעה נוספת בעבודה או להתחיל נסיעה לכיוון הבית?

איננו מבודדים מהעולם.
אנחנו חיים ומתנהלים בתוך הקשרים ומסגרות.
אנחנו ממלאים תפקידים שונים, המביאים איתם אחראויות וציפיות.

על תשומת הלב שלנו יכולים "להתחרות" מספר גורמים.

2. עם מי אני בוחר להיות עכשיו?
הנוכחות הפיזית (או הוירטואלית) הינה רק אחד ממרכיבי הנוכחות והשקעת תשומת הלב שלנו.
כשאני יושב בפגישה עם מספר אנשים ומישהו מהם מדבר – האם אני בוחר להתמקד בו, או באדם אחר כרגע?
אם בחרתי להישאר במשרד לשעה נוספת – האם אני מנצל אותה לפגישה עם אדם א', לשיחת טלפון עם ב', או שאולי אני מקדיש את הזמן לעצמי?
כשאני בסלון ביתי או בגינה הציבורית – האם אני נמצא עם אשתי או ילדיי? עם הסלולר שלי? עם קולגות לעבודה? 

3. איך אני בוחר להיות עכשיו?
איך אני בוחר להיות ומה אני בוחר לעשות?
האם אני בוחר להקשיב או לבטא את עצמי?
האם אני בוחר לחזק ולתמוך או להעביר מסר ולהביע דעה?
האם אני בוחר להיות דומיננטי ומוביל או מאפשר וזורם?
האם אני מתמקד באדם שאני בוחר להיות אתו עכשיו או שדעתי מוסחת?

**
3 שאלות הנוכחות מבוססות על מספר הנחות יסוד:

א. באפשרותי לבחור: איפה להיות, עם מי להיות, ואיך להיות. זה בידי.

ב. אני אחראי לבחור. האחריות היא עלי.

ג. הבחירה שלי משנה. לבחירה שלי יש השפעה.

ד. בכל רגע נתון אני יכול להיות במקום אחד, עם אדם אחד, בדרך אחת.

**
את האירוע שנערך אתמול ארגנו זמן רב מראש.

קיבלתי אליו הזמנה אישית וזה החמיא לי.
המארגנים בדקו איתי פעמיים בשבועות האחרונים אם אני מגיע,
מכיוון שהיה חשוב להם להבין ולהיערך בהתאם.
בשני המקרים אמרתי "ברור !".

אתמול, מספר דקות לפני שיצאתי לכיוון האירוע, משהו חדש התפתח.
קיבלתי טלפון מהבית עם בדיקה האם אני יכול לעזור בעניין משפחתי כלשהו.

דילמה.
להתפנות לעניין משפחתי ו"להפר מילה" שנתתי, או לעמוד בהתחייבות שלי ולוותר על עזרה עם העניין המשפחתי?

איך מחליטים…?

1. איפה אני בוחר להיות עכשיו..?
ברור שהייתי רוצה גם לסייע בעניין המשפחתי וגם להיות באירוע.
נראה שאינני יכול להיות בשניהם.
איפה אני בוחר להיות כרגע?
הבחירה והאחריות היא עלי.
אם אבחר לוותר על השתתפותי באירוע זה לא מכיוון שאין לי ברירה אלא מכיוון שאני מעדיף את זה.
ואם אבחר להשתתף באירוע ולוותר על עזרה עם העניין המשפחתי זה לא בגלל שאני לא יכול אחרת.

במקרה הנוכחי, לאחר התלבטות בת שתי דקות בחרתי להתמקד בעניין המשפחתי ולוותר על השתתפותי באירוע.

2. עם מי אני בוחר להיות עכשיו…?
הכי חשוב לי כרגע להיות עם נ. שארגנה את האירוע.
האירוע יתחיל בעוד פחות משעה וחשוב לי לעדכן את נ. שלא אגיע.
לפני מספר ימים הודעתי לה שאני מגיע ועכשיו אני משנה את זה.
אני יודע שהאירוע חשוב לה ושעבדו עליו לא מעט אנשים.
נתתי מילה ואני הולך להפר אותה.
לא נעים.

3. איך אני בוחר להיות עם נ. עכשיו…?
נ. ואני לא נמצאים באותו אזור כרגע.
האם להתקשר או לשלוח הודעה?
מה לכתוב או לומר?

בחרתי לכתוב לנ. הודעה אישית עם התנצלות ועדכון שלא אגיע.
את ההודעה הזו ניתן לכתוב בעשר שניות או במספר דקות.
לכאורה זו רק הודעה. 
רק לכאורה.
למעשה זו אפשרות להיות עם מישהי בדרך כלשהי.

איננו נמצאים בכל המקומות שאנו רוצים.
היינו רוצים להקדיש יותר זמן ליותר אנשים וליותר נושאים.
ברגע נתון, אנו בוחרים בדברים ובאנשים מסוימים ומוותרים על דברים ועל אנשים אחרים.
אנו עושים כמיטב יכולתנו, ולפעמים זה הרבה פחות ממה שהיינו רוצים.

לאט לאט…
קצת פחות שיפוטיות והלקאה עצמית.
קצת יותר חמלה ונוכחות.

**
רגע אחרי ששלחתי את ההודעה לנ. , 
בחרתי להיות במקום אחר.
עם אדם אחר.
בצורה אחרת.

**
בבוקר שישי שעבר בחרתי להשתתף ב"מרוץ העטלף", 
ולטפס ביחד עם עוד כמה מאות רצים את 5.5 הק"מ של העליות לבית אורן. 
בשלב מסוים, כשמסתכלים לפסגה, יש חשק לעצור.
זה נראה כל-כך גבוה, קשה מאוד, אולי קשה מדי.
החוכמה במצבים הללו, היא להתמקד רק בצעד הבא.
אם אצליח בכל רגע נתון, לעשות רק עוד צעד אחד, אחרי זמן מה אגיע לפסגה.

3 שאלות הנוכחות, הן תמיד שאלות על הצעד שמתחיל ממש עכשיו.
איפה חשוב לי להיות עכשיו? עם מי? ואיך?

כשם שקו בנוי מאינספור נקודות,
כך חיינו (מערכות יחסים, קריירה, בריאות וכו') הם במידה רבה תוצר של אינספור "מיקרו-בחירות" של השקעות תשומת לב.

המשותף לכל הבחירות, הוא שהן תמיד בחירות ברגע אחד נתון:
איפה, עם מי ואיך אנחנו בוחרים להיות כרגע?

רבי נחמן מברסלב אמר את זה בדרכו:
"אתה נמצא במקום בו נמצאות מחשבותיך.
ודא שמחשבותיך נמצאות במקום בו אתה רוצה להיות."

אני מרשה לעצמי להוסיף: 
ודא שמחשבותיך ומעשיך נמצאים במקום ועם האנשים בו חשוב לך להיות.

שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

רקטות, פיטורים, מחלות ובחירות – 5 דברים שחשוב לעשות

ביום שני בשעה 5:20 התעוררנו בהפתעה לקולה של אזעקה עולה ויורדת ורצנו לממ"ד.
כדקה וחצי מאוחר יותר פגעה רקטה ששוגרה מעזה בבית במושב משמרת ופצעה 6 אנשים.

ביום שלישי ורביעי, כחלק מצעדי התייעלות ושינויים עסקיים שהחברה עוברת,
קיבלו עובדים מכתבי פיטורים "השולחים" אותם לחפש את תפקידם הבא.

ביום חמישי היא ניגשה שוב לביקורת התקופתית, בכדי לבדוק איך הטיפול מתקדם.
כשתתקבלנה התוצאות, יתברר מה מצב המחלה והאם יש אישור להמשיך עם הטיפול הנוכחי.

מדינת ישראל חווה כרגע מערכת בחירות אינטנסיבית, רוויית אלימות, מלאת הכפשות והפחדות.
לא ברור מי ייבחר ב- 9/4 ומה יקרה לאחר מכן.

**
המציאות מתפתחת ומשפיעה על חיינו בצורות שונות, מפתיעות, לא תמיד רצויות.
אירועים רבים המשפיעים עלינו מאופיינים בחוסר וודאות ומעוררים פחד ולחץ.
אזעקות, רקטות, פיטורים, מחלות ובחירות הן דוגמאות לאירועים כאלו שרבים מאיתנו חוו או חווים:
אירועים שאין לנו שליטה עליהם ושניתן להיפגע מהם באופן ישיר (פגיעת הרקטה, קבלת מכתב פיטורים או מחלה), או להיות מושפעים מהם באופן עקיף.
בתודעה של כל אחד ואחת מאיתנו טמונים זרעים של טוב לב, אהבה, נתינה, נדיבות, שלווה וחמלה, לצד זרעים של רוע, שנאה, כעס, פחד, לחץ, חוסר ביטחון ואלימות.

האנרגיה שאנו חשים מושפעת במידה רבה מהאנרגיה שאנו מוקפים בה. 
בתקופות ובאירועים כגון אלו, האנרגיה הסביבתית חזקה מאוד ובדרך כלל כזו שמטפחת יותר את זרעי הכעס-פחד-שנאה-לחץ.
אין לנו שליטה על אירועים מסוימים ועל היבטים שאינם תלויים בנו.
יש לנו השפעה עצומה על הדברים שאנו בוחרים להתמקד בהם.

**
להלן חמישה דברים שיש לנו עליהם שליטה, שאפשר וכדאי לעשות במצבים כאלו המאופיינים בחוסר וודאות, לחץ ופחד:

1. לשלוח אנרגיה –
אפשר לשלוח אנרגיה לאנשים שזקוקים לה, להתפלל לשלומם, להצלחתם ולבריאותם.
גם אם אנו עושים את זה "רק" בינינו לבין עצמנו, בינינו לבין הבורא (או כוח אחר שאנו מאמינים בו) יש לכך חשיבות והשפעה.

2. להגביר נוכחות – 
אפשר להתקשר או לשלוח הודעה למישהו שנפגע או מושפע מהאירועים.
לומר לו שאנו חושבים עליו. להיפגש איתו ולהיות לצדו.
המהות כאן היא נוכחות קרובה ("רק להיות עם…") , מבלי להלביש עליו את הדאגות, הלחצים והפחדים שלנו.

3. לעזור לאחרים – 
אפשר לעשות פעולות מסוימות שיסייעו לאנשים:
לעזור במנהלות, בארגון הבית, בבישול, בקביעת תור למרפאה, בשמירה על הילדים, בכתיבת קורות חיים ובהכנה לראיון.
המהות כאן היא לעשות משהו שהוא מעבר לנוכחות, גדול כקטן.

4. לטפל בעניינים החשובים שלנו – 
אפשר להתמקד בעניינים החשובים שלנו ולטפל בהם: במערכות היחסים שלנו, בבריאות שלנו, בקריירה שלנו ועוד.
גם בזמן אירועי טילים, פיטורים, מחלות ובחירות, חשוב מאוד להתמקד בדברים החשובים שבמימדי חיינו השונים.

5. להכיר תודה ולהוקיר את מה שיש – 
אפשר להכיר תודה על אנשים ודברים חשובים בחיינו ולהוקיר את מה שיש.
במיוחד באירועים כאלו, קל לראות שלהתעורר בבית שלא נפגע, לצד משפחה בריאה, עם עבודה מהנה ומתגמלת אינם מובנים מאליהם.

**
כשאנו מתמקדים במעגלי השליטה וההשפעה במקום במעגל הדאגה שלנו, ובחצי הכוס המלאה במקום בחצי הכוס הריקה, אנו מחזקים את עצמנו ותורמים לאחרים.

דבר אחד שחשוב להימנע ממנו בתקופות כאלו:
להישאב למסכי הטלוויזיה, למהדורות החדשות האינסופיות, לדיוני הפרשנים ולכתבות העיתונים.
אנרגיית הפחד, הלחץ , הכעס וחוסר הוודאות חזקה, הרסנית ומדבקת.
כשאנו מרשים לעצמנו להיסחף על ידה אנו פוגעים בעצמנו ואיננו עוזרים לאחרים.
הדרך לעשות זאת היא בחירה אקטיבית במה אנו צופים, למה אנו מקשיבים, במה אנו מתמקדים ומה אנו עושים.
לצורך הדוגמא, כנראה ש 5-20 דקות של חדשות ביום יספקו את החיבור הנחוץ לנו למה שקורה במדינה,
ושכל שאר הזמן שאנו משקיעים בכך (הקשבה לפרשנים, קריאת עיתונים, גלישה בטוקבקים וכו') אינו תורם ורק מזיק.

**
אחד הדברים שאני עשיתי השבוע היה להיפגש עם עומר ורום.

עומר גלס ורום טנא הם שני חבר'ה צעירים שהרימו לפני מספר חודשים את הפודקאסט המרתק "סטודנט חופשי", המתמקד בהיבטי למידה, קריירה, הגשמה והתפתחות אישית.
בכל שבוע רום ועומר מראיינים אנשים מעניינים מעולמות שונים שייצרו לעצמם את הלמידה שלהם והגיעו לאן שרצו להגיע.

השבוע עלה לאוויר הפרק "איך תקשורת מקרבת יכולה לשנות לכם את החיים?",
שבו עומר, רום ואני שוחחנו על פיתוח קריירה, המפגש שלי עם תקשורת מקרבת, העבודה שלי, תשוקה, הכרת תודה ועוד.

לקראת סוף הריאיון, שיתפתי את רום ועומר בטכניקת "להגיד שלום" – אחד הכלים האפקטיביים שאני מכיר להגברת נוכחות עם עצמנו. 
זהו גם אחד מתוך "52 הכלים לתקשורת מקרבת ויחסים" שניתן לקבל ישירות למייל אחת לשבוע במשך שנה.

ניתן להאזין לפרק שבו רום ועומר מראיינים אותי בקישור הבא. (ממנו מומלץ להמשיך גם לפרקים נוספים !!!).

שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

צוות חקירה מיוחד

אנחנו אף פעם לא חייבים לעשות כלום

"אני נאלצת לבטל את הפגישה שלנו, כיון שהבן שלי חולה ואני צריכה לצאת מוקדם."

לא את לא.
את לא נאלצת לבטל.
ואת לא צריכה לצאת מוקדם.
את מעדיפה לבטל ואת רוצה לצאת מוקדם.
כי הבן שלך חולה. 
וכי חשוב לך להיות איתו.
יכול להיות שאת גם מתבאסת לבטל הפגישה ולצאת מוקדם,
כי ממש חיכית לשיחה שלנו, 
או כי לא נעים לך לבטל אותה בהתראה קצרה,
ועדיין, עם כל הבאסה ואי הנעימות, את בוחרת לבטל אותה ולצאת מוקדם.
כי יותר חשוב לך להיות עם הבן שלך מאשר להיות בפגישה איתי.
כשאנחנו מספרים לעצמנו שאנחנו נאלצים, צריכים, חייבים או מוכרחים לעשות משהו,
אנחנו מסירים אחריות מעצמנו ומשליכים אותה על מישהו אחר.

**
צח"מ

צח"מ הם ראשי התיבות של "צוות חקירה מיוחד".
זהו צוות משטרתי המוקם כשרוצים לחקור אירוע חשוב שהתרחש.

צח"מ הם גם ראשי תיבות של "צריך-חייב-מוכרח".

בכל פעם שאתם שומעים את עצמכם משתמשים במילים "צריך", "חייב", "מוכרח",
(וגם במילים נוספות כגון "אמור" ו"נאלץ"),
אולי כדאי לכם לפתוח בחקירה פנימית מיוחדת.
חקירה לאיתור האחריות שהלכה לאיבוד ומסתתרת מאחורי סיפורים ותירוצים של "אין לי ברירה".

"אני לא יכול לצאת הערב, כי אני חייב לשלוח את הדו"ח הזה עד מחר בבוקר".

לא אתה לא.
אתה יכול לצאת הערב.
ואתה יכול לשלוח את הדו"ח בשבוע הבא במקום מחר.
יכול להיות שאם אכן תעשה את זה יהיו לכך השלכות. 
כמו למשל, שהמנהלת שלך לא תאהב את העובדה שלא שלחת את הדו"ח למרות שהבטחת.
או שפרויקט חשוב ייפגע בגלל העיכוב בשליחת הדו"ח. 
השלכות שאתה מעדיף לא להתמודד איתן.
ולכן, יכול מאוד להיות שתעדיף לבטל את היציאה ולשלוח את הדו"ח הלילה,
ובכך להימנע מהכעס של המנהלת שלך או מהאסקלציה שיעשה מנהל הפרויקט.
רק חשוב לזכור שיש לך בחירה.
אתה יכול לבחור האם לצאת הערב או לבטל את היציאה.
אתה יכול לבחור לשלוח את הדו"ח עד מחר או רק בשבוע הבא.
זה בידיים שלך. 
כשאתה מספר לעצמך שאין לך ברירה, אתה משקר.
לעצמך.

**
אלרגיה

לפני כשמונה חודשים אימצנו את קייטי, חתולה ג'ינג'ית מדהימה.
באירוע האחרון שקיימנו בביתנו, חברה שהגיעה לחגוג איתנו, החזיקה מעמד שעתיים.
אחרי שעתיים היה לה קשה והיא עזבה.
יש אנשים שאלרגיים לחתולים. הקרבה לחתולים גורמת להם לפריחה.
יש אנשים שאלרגיים לפריחה של צמחים מסוימים. היא גורמת להם להתעטש.

בדרך כלל, אנו מפתחים אלרגיה ולא נולדים איתה.

נראה לי שעם השנים גם אני פיתחתי אלרגיה.
לא לחתולים ולא לפריחות.
אלרגיה לצח"מיזם.

היום, בכל פעם שמישהו בקרבתי עושה שימוש בצריך-חייב-מוכרח,
מתחילים לי עקצוצים וגירודים.

האלרגיה היא לא רק לצח"מיזם חיצוני.
היא גם לצח"מיזם פנימי.
הדיבור שלנו על ועם אנשים אחרים.
הדיבור שלנו עם עצמנו.

**
כל עוד בלבב פנימה

זה מתחיל מבפנים. 
מאיתנו.

כשאנחנו מאמינים שאנחנו או אנשים אחרים צריכים-חייבים-מוכרחים לעשות משהו,
להתנהג או לא להתנהג בצורה מסוימת, לומר או לא לומר משהו, 
אנחנו טועים. 
הם לא צריכים.

גם אם איננו אומרים דבר, ורק חושבים במונחים הללו על אנשים אחרים,
אנחנו בעצם מלבישים עליהם אחריות שזרקנו מעלינו.

כשם שאנחנו לא חייבים לעשות שום דבר אף פעם, כך גם אחרים לא.

הבת שלנו לא חייבת לסדר את החדר.
המנהל שלנו לא אמור להתייחס אלינו בכבוד.
בן הזוג לא צריך להקשיב לנו.
הפקידה לא חייבת להיות אדיבה.
הוט לא צריכים לענות לקריאות שלנו יותר מהר.

האמת היא שאנחנו רוצים.
ושהרצון שלנו הוא לגיטימי.
הוא מצביע על ערכים ועל צרכים חשובים לנו,
המשפיעים על איכות חיינו ועל מערכות היחסים שלנו.

אנחנו רוצים שהבת שלנו תסדר את החדר.
שהמנהל שלנו יתייחס אלינו בכבוד.
שבן הזוג יקשיב לנו.
ושהוט יענו לנו אחרי דקה ולא ייבשו אותנו על הקו.

אנחנו רוצים, והם לא חייבים.

לגיטימי מאוד לרצות את זה.
אבל הם לא חייבים לעשות את זה.

וכשהם לא עושים משהו שאנחנו רוצים,
גם אנחנו לא חייבים, צריכים או מוכרחים לעשות שום דבר.

אנחנו יכולים לסדר את החדר של הבת שלנו בעצמנו, לצעוק עליה, לחתוך לה את דמי הכיס או לא לעשות דבר.
אנחנו יכולים לומר משהו למנהל שלנו, או לשתוק, להתפטר מהעבודה או להישאר בה.
אנחנו יכולים להתרגז על בן הזוג, להבין שהוא לא פנוי כרגע, או לחפש חברה שתקשיב לנו.
אנחנו יכולים להישאר לקוחות של הוט, או להתנתק מהם, להישאר על הקו או לרדת ממנו.

אנחנו יכולים לעשות אם אנחנו בוחרים, 
ואנחנו לא חייבים.

זה בידיים שלנו.

**
התמרת אנרגיה

כשאנחנו מפסיקים לספר לעצמנו סיפורים,
על מה אנשים צריכים/חייבים/מוכרחים לעשות ולא עושים,
אנחנו מפסיקים לברוח מאחריות,
וחוסכים המון אנרגיה.

כשאנחנו מפסיקים לספר לעצמנו סיפורים,
שאין לנו ברירה, שאנחנו חייבים או נאלצים,
אנחנו מתחילים לקחת אחריות, יוצאים ממצב של קורבנות,
וחוסכים המון אנרגיה.

כשאנו מתחילים להתמקד בצרכים החשובים לנו ובמה שאנו רוצים,
אנו מפקסים את האנרגיה בקידום הדברים שחשובים לנו,
ומגדילים את הסיכוי שהם יקרו.

צח"מיזם היא תפיסה מחלישה ושואבת אנרגיה, שניתן לשנות.
בחירה ואחריות הם שרירים מעצימים שאפשר לפתח.

רוצים לפתח את השרירים הללו בצוות, בחברה או בארגון שלכם…?
צרו איתי קשר במייל חוזר או דרך האתר.

**
שאלות לבדיקה פנימית:

1. אילו סיפורי צח"מ אני מספר לעצמי על אנשים אחרים ?
2. אילו סיפורי צח"מ אני מספר לעצמי על עצמי ?

שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

שתי שאלות בחירה

אחת הבחירות החשובות והיומיומיות של אדם, היא הבחירה במה הוא מתמקד.
במה הוא בוחר להשקיע את תשומת ליבו ואת האנרגיה שלו.

סביר להניח שהנושאים שהם גם חשובים וגם דחופים ("משברים") יזכו לתשומת לבו, שכן יהיה קשה מאוד להתעלם מהם.

האתגר הגדול הוא התעדוף שבין אותם נושאים שהם חשובים-ופחות-דחופים (תשתיות, מערכות יחסים, מילוי מצברים, פיתוח יכולות, תכניות לעתיד וכו') לנושאים שהם דחופים-ופחות-חשובים (טלפונים ומיילים, ביקורים ומפגשי לא מתוכננים, מתן מענה לציפיות של אחרים וכו')

הנטייה המורגלת של מרבית האנשים תהיה לתת עדיפות לנושאים הדחופים-ופחות-חשובים על-פני הנושאים החשובים-ופחות-דחופים.

שתי שאלות בחירה אישיות בעלות חשיבות עצומה:

1. למה אני מקדיש את הזמן?
(באילו נושאים אני בוחר להתמקד יותר ובאילו נושאים אני בוחר להתמקד פחות?)

2. איך אני מקדיש את הזמן?
(כיצד אני מתנהל באותם פרקי זמן שבהם בחרתי להתמקד בנושאים מסוימים?)

**
בראייה ארגונית, חשיבות והשלכות האתגר הזה רק הולכות ומתעצמות.

ליכולתו של הארגון לתעדף את הדברים היותר חשובים (דחופים ולא דחופים) על פני הדברים הפחות חשובים (דחופים ולא דחופים) ישנה השפעה מכרעת על תפקודו היום-יומי של ועל יכולתו להצליח לאורך זמן.

אתגר התעדוף הארגוני קשה שבעתיים מאתגר התעדוף האישי שכן הארגון מורכב מאנשים שונים, בעלי נקודות מבט שונות, פרשנויות שונות למציאות, בעלי צרכים ורצונות שונים אשר עובדים תחת לחצים שונים, בעולם דינמי ומשתנה.

שתי שאלות בחירה קריטיות להנהלות ולצוותי הובלה בארגון:

1. לאילו נושאים אנו בוחרים להקדיש את הזמן?

2. איך אנחנו מקדישים את הזמן לאותם נושאים שבחרנו?

**
"אנחנו חופשיים לבחור אבל איננו חופשיים מההשלכות של בחירותינו" / ~ זיג זיגלר
אי שאילת השאלות או המנעות ממענה עליהן, אינן פוטרות מהתמודדות עם ההשלכות.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

אנרגיה אינסופית

אנרגיה אינסופית
~~~~~~~~~~
מה שלא נאמר והיה יכול להיאמר.
מה שלא נאמר והיה צריך להיאמר.
מה שנאמר ולא היה צריך להיאמר.
המשמעויות וההשלכות של מה שנאמר.
הכוונות והמחשבות מאחורי מה שנאמר.
מה שלא נאמר עדיין ואולי ייאמר בהמשך.

אנרגיה אינסופית.
חיים בסרט.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

תמיד יש משהו

תמיד יש משהו

הדאגה שפגעה באיכות חייך
והטרידה אותך בימים האחרונים,
התפוגגה כהרף עין אתמול
ופינתה מקום לדאגה הטורדנית התורנית
שפוגעת באיכות חייך עכשיו.

**
שמת לב לזה?
תמיד יש משהו.
אנרגיה אינסופית…

מה הזב"ד שלך…?

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

אי-הלימה

כמות הזמן, האנרגיה ותשומת הלב
שהשקעת בדבר המסוים הזה,
ושלא השקעת בדבר המסוים ההוא,
אינה בהלימה
למה שאתה אומר או מרגיש שהכי חשוב לך.
למה שאת יודעת או מאמינה שהכי חשוב בחייך.

**
שב עם זה קצת…
תהיי עם זה כמה דקות…

רק לרגע בלי החלטות, מסקנות, ניתוחים, סיבות,
תירוצים, האשמות, שיפוטים או הלקאות עצמיות.

רק להיות עם זה…
רק להיות ועם עצמך…
לאט לאט…

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

כשאתה רואה את הטוב במישהו

כשאתה רואה את הטוב במישהו
אתה עוזר להם לראות את הטוב בעצמם.
אתה עוזר לאדם לראות את הטוב שבתוכו.
אתה עוזר לטוב להבין שהוא שם, קיים…
ומעודד אותו לצאת ולחשוף את עצמו.

**
כשאת מאמינה במישהו
את עוזרת להם להאמין בעצמם.
את עוזרת לאדם להאמין שהוא מסוגל.
את נותנת קול לאמונה הפנימית העדינה
ומעודדת אותה להגיח ולהראות את עצמה.

**
חוק שימור אנרגיה קיים רק בתורות מסוימות של פיזיקה.

מחווה קטנה, תשומת לב, מילה, נגיעה, רגע של נוכחות,
יכולים להתמיר חיים.
לשנות סדרי עולם.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

זמינות למה שחשוב

זמינות למה שחשוב

ש: מה חשוב?
ת: הכול חשוב !

ש: מה הכי חשוב?
ת: זה וזה וזה וזה הכי חשוב.

ש: מה הכי חשוב עכשיו?
ת: זה וזה הכי חשוב.

ש: מבין שניהם, מה יותר חשוב כרגע?
ת: זה.

זמינות לזה.
כרגע.

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter

ערכים אנרגטיים

כיום, על מוצרי מזון מצויינים הערכים התזונתיים שהם מכילים.
ניתן להשוות בין מוצרים ולבחור את זה שעם פחות שומן או את ההוא שעם יותר חלבון.
לפני מספר שנים השקיפות הזו היתה מדע בדיוני.

**
תארו לכם שיתחילו לסמן ערכים אנרגטיים על מוצרי תוכן.
לדוגמא:
בפוסט X בפייסבוק: 50% כעס, 30% תסכול, 20% שעמום.
בפוסט Y בפייסבוק: 40% שלווה, 30% יצירתיות, 30% הומור
פרק The Voice : 40% אהבה, 20% עצב, 20% פרגון, 10% לחץ, 10% נדיבות
טוקבקים לכתבה ב Ynet: 80% שנאה, 20% פחד.
סרט קולנוע מסוים: 40% כאב, 30% שמחה, 20% תקווה, 10% השראה.

**
תארו לכם שאנשים יבחרו מוצרי תוכן על פי הערכים האנרגטיים שהם מכילים
ועל פי ההתכווננות האנרגטית של מי שיצר אותם.

עם הזמן מוצרים בעלי ערכים אנרגטיים גבוהים ילכו ויתרבו
ומוצרים בעלי ערכים נמוכים או שליליים ייזנחו ויתמעטו.

מדע בדיוני…?
אולי…
ואולי לא…

**
אולי בשונה מערכים תזונתיים, בערכים אנרגטיים קל מאוד לחוש.
אם רק רוצים.

בעולם שבו יש אינסוף מוצרי תוכן, רבים מהם חינמיים, קל מאוד לבחור.
אם רק רוצים.

כבר עכשיו.

הפוסט הזה נכתב עם 50% אהבה, 20% דמיון, 15% נדיבות  ו 15% תקווה 🙂

חיים מלאים. היום.

Share on FacebookShare on LinkedInShare on Google+Tweet about this on Twitter